זאב וולף גוטליב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב וולף גוטליב
Wolf Gottlieb
הרב זאב וולף גוטליב בצעירותו יחד עם אשתו, ברכה (בטי) לבית רוזן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב זאב וולף גוטליב בצעירותו יחד עם אשתו, ברכה (בטי) לבית רוזן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 10 במרץ 1910
מאלה פלבוחה, גליציה, האימפריה האוסטרית במסגרת אוסטרו-הונגריה, כיום המחוז טרנופיל באוקראינה
פטירה 1983 (בגיל 72 בערך)
ירושלים, ישראל
מדינה אוסטריה, הממלכה המאוחדת, ישראל
תחומי עיסוק רב, דיין, איש חינוך, עורך ומתרגם

זאב וולף גוטליב (Wolf (Zeev) Gottlieb, ‏ 10 במרץ 1910 מאלה פלבוחה, נפת קוזובה, מחוז טרנופול, גליציה המזרחית - 1983 ירושלים, ישראל) היה רב, דיין, מחנך יהודי יליד גליציה, עורך ומהדיר של ספרות תורנית, שפעל באוסטריה, בסקוטלנד והחל מ-1976 בישראל. בשנים 1937–1938 בווינה סייע להעלאת מאות ילדים יהודים לארץ ישראל ולבריטניה. בשנים 1950–1976 שימש כאב"ד של גלאזגו ורב של בית הכנסת האורתודוקסי "קווינס פארק" בעיר הזאת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטליב נולד בשנת 1910 ביישוב-שטעטל מאלה פלאווחה בגליציה המזרחית, אז חלק מאוסטריה רבתי באימפריה האוסטרו-הונגרית, לימים חלק מפולין וכיום בנפת קוזובה שבמחוז טרנופיל באוקראינה. הוא היה אחד מששת ילדיהם של הרב משה יהודה אריה לייב גוטליב ושל פרימה לבית פלדברג. מילדותו אהב נגינה בכינור אך לבסוף בחר בקריירה תורנית. למד בתלמוד תורה, וכן לימודי חולין, בין השאר קיבל שיעורים לספרות גרמנית מאחותו אני, שמאוחר יותר נספתה בשואה באושוויץ יחד עם המשפחתה. בגיל 11 עבר גוטליב עם משפחתו לווינה מכיוון שלא רצו לחיות תחת שלטון פולני.

באוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בווינה למד במכון התאולוגי היהודי (הסמינר הרבני) ובמקביל באוניברסיטת וינה - עשה דוקטורט בשפות שמיות. בשנים 1932–1938 פעל בעיר כרב במספר בתי כנסת קטנים ("שטיבלך"), אחד מהם "נווה שלום" ברוטנהופגאסה 22 ברובע 10 של וינה. בשנים 1937–1938 ניהל בית ספר לתלמוד תורה בשם "אחווה ורעות" והיה פעיל תנועת הנוער של הזרם מזרחי הציוני דתי - "השומר הדתי", לימים בני עקיבא. התחתן ברומניה עם ברכה (בטי) רוזן, בתו של הרב אברהם אריה לייב רוזן מפלטיצ'ן, גם הוא יליד גליציה. בשובו עם אשתו הטרייה לווינה, נכח בסיפוחה של אוסטריה על ידי הגרמניה הנאצית - האנשלוס. בית הספר שלו נסגר אולם בשיתוף פעולה עם הנהגת יהודי ווינה - בעיקר עם יוזף לוונהרץ והרב בנימין מורמלשטיין, ועם עליית הנוער, פתח אותו מחדש, באישור הרשויות הנאציות, על מנת להכין מאות ילדים יהודים להגירה לארץ ישראל ולבריטניה (קינדר-טרנספורט). בבית הספר, שכונה "עליית הנוער" וכיתותיו היו באופן חריג מעורבות לבנים ובנות, לימד גוטליב את מקצועות היהדות. הילדים רכשו גם מקצועות נוספים - כולל חקלאות ומלאכות, והשתתפו בטיולים למחנות הכשרה חקלאים באזורים כפריים של אוסטריה. כיהודי גליציאני היה בכוונת הגסטפו, שעצר וחקר אותו, אך לבסוף שוחרר מכיוון שהיה בעל דרכון בריטי. סיום המחזור של ילדים שעמדו לצאת את אוסטריה נחגג בבית הכנסת הפולני של וינה. הטקס היה האחרון שהתקיים בבית כנסת זה לפני הריסתו בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938. בנובמבר–דצמבר 1938 התחילו ההסעות של 640 התלמידים מחוץ לאוסטריה, רובם לארץ ישראל ואחרים, היותר קטנים, לבריטניה.

רב ואב בית הדין בגלאזגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטליב ואשתו החליטו לנסוע לבריטניה ולהתלוות לילדים הקטנים שלא יכלו לעלות בעליית הנוער. בשנים 1950–1976 שימש גוטליב כאב בית הדין של גלאזגו וכרב בית הכנסת קווינס פארק (Queen's Park Hebrew Congregation) בעיר. הוא שימש קודם לכן מספר שנים כמפקח על החינוך הדתי היהודי בבריטניה.[1] הרב גוטליב שילב אדיקות דתית עם פתיחות אינטלקטואלית אל הידע הכללי.[2] עם זאת בלטו חילוקי דעות וגישות בינו לבין הרב האורתודוקסי של בית הכנסת גארנטהיל הקרוב לאוניברסיטת גלאזגו, הרב אייזק קנת' קוזגרוב שהיה יותר מתון ופשרן בגישתו[3]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 עלה לישראל והתיישב בירושלים. הרב גוטליב עסק רבות בעריכה ובפרסומם של כתבי חמיו, הרב אברהם אריה לייב רוזן, בהוצאה לאור של המוסד הרב קוק. כמו כן עזר להוצאה לאור באנגלית של ספרי גיסו, הרב הכולל של רומניה, הרב דוד משה רוזן. נודע גם בפרסומם ועריכתם של כתבי הרב עובדיה ספורנו.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנשואיו לברכה (בטי) לבית רוזן נולדו לו שתי בנות: שתיהן סופרות ופובליציסטיות: אביבה גוטליב זורנברג (פרשנית מקרא, ילידת 1944) המתגוררת בישראל, ופרימה גוטליב קורל, החיה בניו יורק. הרב גוטליב נפטר בירושלים בשנת 1983 ממחלת לב.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1948 - מימי קדם - ליקוטי ספורים ואגדות מן התלמוד והמדרש" (From Days of Old -stories and sayings from Talmud and Midrash, adapted and arranged with English translation"
  • 1947-1948 - Essays and addresses - in memory of the Very Rev.Dr Joseph Herman Hertz
  • The term "nepes" in the Bible - a re-appraisal

ערך את:

  • An Introduction to Judaic Thought and Rabbinic Literature - מבוא למחשבת ישראל ולספרות הרבנית מאת Martin Sicker
  • 1976- איתן אריה - שו"ת - מאת אברהם ארה לייב רוזן
  • 1987-1980 - ביאור על התורה - מאת הרב עובדיה בן יעקב ספורנו
  • המהדורות באנגלית של ספרי הרב משה רוזן The Paper Bridge-Essays
  • ערך ספרי לימוד לעברית ("עברי, למד עברית" - מאת מ. פרידלנדר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Rabbi Wolf Gottlieb: His courage saved so many"

פרופיל דמוגרפי-גניאלוגי של יהדות סקוטלנד באתר "אבותינו" 2016 Journal of Multidisciplinary Research, Vol. 8, No. 1, Spring 2016, 63-83.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jewish Chronicle 2017
  2. ^ האתר אבותינו 2017
  3. ^ מאמר מאת הרב ג'רמי רוזן