זאב וולף נוסנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב זאב וולף נוסנבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1877
ה'תרל"ז
נרצח 1943 (בגיל 66 בערך)
ה'תש"ג
מקום פעילות דרוהוביטש, מערב אוקראינה
תקופת הפעילות ?–1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב
תפקידים נוספים מחבר ספרים
רבותיו הרב אריה לייבוש הורוביץ
חיבוריו שו"ת זיו הלבנון, כבוד הלבנון, ארז לבנון
בת זוג עטיל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב זאב וולף נוסנבוים (תרל"ז, 1877 - תש"ג, 1943) היה רבה של דרוהוביטש שבמזרח גליציה (כיום מערב אוקראינה). מחבר שו"ת זיו הלבנון. נספה בשואה עם בני קהילתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסטרי שבגליציה המזרחית, במחוז לבוב (כיום מערב אוקראינה) לאימו עטיל בת רבי אברהם אבלי רייצס, ולאביו ר' דוד שהיה נכדם של הרב אריה לייב הלר בעל קצות החושן והרב יום טוב ליפמן הלר בעל ה'תוספות יום טוב'. עוד מנעוריו ניכר בכישרונו ונקרא 'העילוי מסטרי'. היה מגדולי תלמידיו של הרב אריה לייבוש הורוביץ, שגם הסמיכו להוראה. הרב נוסבוים נסמך לרבנות גם על ידי המהרש"ם והרב יצחק שמלקיש בעל ה'בית יצחק'.

נשא לאשה את שרה בת הרב יוסף פנצר מחבר הספר 'פרי יוסף' וראב"ד דרוהוביטש שבמזרח גליציה, סמוך לסטרי. בתרס"ז (1907) נבחר כדיין ומורה צדק לסייע לחמיו. משנת תרע"ט (1919) שימש ראב"ד בעיר כממלא מקום חמיו. מחשובי הפוסקים בגליציה. ראש חסידי טשורטקוס בעירו, ומראשי אגודת ישראל בגליציה המזרחית. כמו כן היה חבר בוועדה הרוחנית של ישיבת חכמי לובלין.

הירצחו בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי זאב וולף נוסנבוים ניספה בשואה עם קהילתו ומשפחתו בשנת תש”ג (1943). בספר הזיכרון לדרוהוביץ, בוריסלב והסביבה, מובא תיאורה של רבקה שפירא על מותו של הרב נוסנבוים ובני הקהילה:

כאשר עלה הצורר על העיר, ציווה מיד לאסור את נכבדי הקהילה היהודית והחלה פרשת הייסורים והעינויים. בראשית שנת 1942 אסף את כל שרידי היהודים שנשתיירו מן ה”אקציות” הקודמות, למען פעולת חיסולם הסופי. הרב ר’ זאב וולף נוסבוים צעד בראש תהלוכת המוות, ובקומה זקופה, בשירה וריקודים עודד את ההולכים לקראת קידוש השם. וכך נכרתה קהלת יהודי דרוהוביץ, אחת הקהילות המפוארות והנכבדות בגליציה המזרחית”

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתנו הוא הרב שמעון גבל, מחבר הספר ‘שם משמעון – כלי הגולה’, כיהן ברבנות ברעזיב וקאטוביץ. לאחר נדודים ועינויים קשים בסיביר הגיע לבוכרה על גבול איראן. משם היגר לארה”ב וכיהן שם בקהילת 'כנסת ישראל' ברונקס. בזקנותו עלה לארץ ישראל ונהרג בתאונת דרכים בירושלים בכ”ד בניסן תשמ”ו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]