זאב טיומקין

זאב טיומקין
לידה	1861; קרופיבניצקי, האימפריה הרוסית
פטירה	1927 (בגיל 66 בערך); פריז, צרפת
שם לידה	Владимир Ионович Тёмкин
מדינה	האימפריה הרוסית
השכלה	המכון הממלכתי לטכנולוגיה של סנקט פטרבורג
חתימה

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו של הרופא הציוני-הרוויזיוניסט זינובי יונוביץ' טיומקין ודודו של המלחין דימיטרי טיומקין.

קורות חיים

טיומקין נולד ביליזבתגרד שבאוקראינה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" בסנקט פטרבורג^[1]. בו' בכסלו תרנ"א (1890) הגיע לארץ ישראל, כדי לעמוד בראש הלשכה להנהלת העבודה המעשית של "חברת התמיכה" של "חובבי ציון" שנפתחה ביפו^[2] ולסייע ברכישת קרקעות^[3].

מאוחר יותר חזר טיומקין לרוסיה וכיהן כרב מטעם ביליזבתגרד^[4]. הוא נמנה עם ראשוני התומכים בהרצל, והשתתף בקונגרסים ציוניים מטעם יהדות אוקראינה, החל מהקונגרס הציוני הראשון. בקונגרס התשיעי נמנה בין 24 הצירים הוותיקים שהשתתפו בכל תשעת הקונגרסים הראשונים^[5]. במלחמת העולם הראשונה סיפק סיוע לפליטים בדרום רוסיה.

על שמו הקימו אנשי בית"ר ב-1932 את מושב "רמת טיומקין" בשרון, המושב הרוויזיוניסטי הראשון. בשנת 1948 נבלע המושב בנתניה וכיום הוא חלק משכונת "רמת אפרים".

מדיה וקבצים בנושא זאב טיומקין בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.