זאב טיומקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב טיומקין

זאב (ולדימיר) טיומקין (לעתים טמקין) (1861, יליזבתגרד25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו של הרופא הציוני-הרוויזיוניסט זינובי יונוביץ' טיומקין ודודו של המלחין דימיטרי טיומקין.

טיומקין נולד ביליזבתגרד שבאוקראינה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" בסנקט פטרבורג[1]. בו' בכסלו תרנ"א (1890) הגיע לארץ ישראל, כדי לעמוד בראש הלשכה להנהלת העבודה המעשית של "חברת התמיכה" של "חובבי ציון" שנפתחה ביפו[2] ולסייע ברכישת קרקעות[3].

מאוחר יותר חזר טיומקין לרוסיה וכיהן כרב מטעם ביליזבתגרד[4]. הוא נמנה עם ראשוני התומכים בהרצל, והשתתף בקונגרסים ציוניים מטעם יהדות אוקראינה, החל מהקונגרס הציוני הראשון. בקונגרס התשיעי נמנה בין 24 הצירים הוותיקים שהשתתפו בכל תשעת הקונגרסים הראשונים[5]. במלחמת העולם הראשונה סיפק סיוע לפליטים בדרום רוסיה.

טיומקין נמלט מן המהפכה הבולשביקית לברלין, ובשנת 1920 התיישב בפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1921 השתתף כנציג אוקאינה בוועד המשלחות היהודיות[6].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.