זאב רוזנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאב רוזנשטיין
לידה 3 בדצמבר 1954 (בן 69)
תל אביב-יפו, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זאב רוזנשטיין (נולד ב-3 בדצמבר 1954 ביפו ד') הוא עבריין ישראלי שהורשע בסחר בסמים, והתפרסם בשל היקף פעילותו. נודע בעבר כ-"יעד מספר 1 של משטרת ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנשטיין נולד ביפו לשלמה רוזנשטיין, ניצול שואה שעלה מרומניה, ולמזל שם טוב שעלתה מהקווקז. הוריו התפרנסו מעבודתם כשכירים ובנוסף זכו לפיצויים מגרמניה. רוזנשטיין לא השלים את לימודיו התיכוניים ועבד בחנות למוצרי חשמל ברחוב אלנבי בתל אביב עד גיוסו לצה"ל. רוזנשטיין שירת בקריה ועזב את הצבא מבלי שהשלים את תקופת השירות הצבאי.

עד כניסתו לכלא התגורר רוזנשטיין בהוד השרון.

עיסוק בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפעילות הפלילית שלו החל רוזנשטיין בצעירותו בפריצות קטנות ובשוד בנק שביצע ובגינו ישב בכלא. בתחילת שנות התשעים החלה יריבות בין זאב רוזנשטיין וחייליו, לבין משפחת אסלן, ששיאה היה רצח העבריין יחזקל אסלן בתל אביב בשנת 1993. המשטרה שייכה את רצח אסלן לרוזנשטיין, אך לא הצליחה להוכיח ראייה ממשית בכדי להעמידו לדין. ב-2007 הורשע רוזנשטיין בקשירת קשר לביצוע רצח. בנוסף, הואשם בישראל ובחו"ל בהפעלת עסקי סמים ובמספר ניסיונות חיסול של יריביו. עקב מעמדו בעולם התחתון, הוא הוגדר על ידי משטרת ישראל כראש המאפיה הישראלית, קיבל את הכינוי "היעד המשטרתי מספר 1" והיווה יעד לניסיונות חיסול כושלים רבים, שחלקם הסתיימו בפגיעה ואף מוות של עוברי אורח.[1]

זאב רוזנשטיין מלווה בבלשי משטרה, בדרכו מישראל למשפט בארצות הברית.

בנובמבר 2004 נעצר רוזנשטיין בשיתוף פעולה בין משטרת ישראל וארצות הברית.[2] הוא הוסגר ב-2006 לארצות הברית בידי מדינת ישראל, שם הועמד למשפט בבית משפט אמריקאי באשמת הפצת מיליוני כדורי אקסטזי. ב-16 בינואר 2007 נידון ל-12 שנות מאסר, 3 שנים על תנאי וקנס כספי של 17,500 דולר אמריקאי על עבירה זו, בה הודה באשמה במסגרת עסקת טיעון. רוזנשטיין ריצה את תקופת המאסר בבית כלא בישראל.[3]

במסגרת עסקת הטיעון הודה רוזנשטיין בישראל בקשירת קשר לביצוע רצח. הוא הודה בכך שהוא שילם לרוצחים שכירים מבלארוס על מנת שירצחו את האחים יעקב ונסים אלפרון. זו הייתה הפעם הראשונה בה הודה רוזנשטיין במעורבות במלחמות בין ארגוני פשע. עד הודאה זו הכחיש כל מעורבות בסכסוכים בין עבריינים, גם כאשר היה בעצמו קורבן לניסיונות התנקשות. לפי תנאי העסקה, שאושרה על ידי השופטת מרים דיסקין, נידון רוזנשטיין לחמש שנות מאסר בפועל, שנוספו על עונש המאסר שנגזר עליו בארצות הברית.[4] בסך הכל ריצה רוזנשטיין 17 שנות מאסר. עד אוקטובר 2017 לא הורשה רוזנשטיין לצאת לחופשות רגילות מהכלא בגלל סיווג מסוכנות גבוה.[5][6]

ב-14 בפברואר 2021, הורתה ועדת השחרורים לשחררו בשחרור מוקדם. וב-21 בפברואר, שוחרר רוזנשטיין תחת תנאים מגבילים לאחר שריצה 16 וחצי שנות מאסר בפועל.[7]

הוחלט שרוזנשטיין ישהה תחת פיקוח איזוק אלקטרוני במעצר בית לילי. מלבד זאת, יצטרך רוזנשטיין לחתום בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו תוך 48 שעות ממועד יציאתו משערי הכלא ולאחר מכן, פעם בשבוע. במהלך שעות היום הוא יעבוד בתפקיד משרדי במוסך בתל אביב, והרשות לשיקום האסיר תדווח על כל הפרה של תנאי השחרור. עוד נקבע בתנאי השחרור כי רוזנשטיין לא יתרועע עם עבריינים, למעט במסגרת טיפולית. הוא לא יצא לחו"ל ללא אישור הוועדה וניתן לו צו עיכוב יציאה מהארץ עד תחילת חודש נובמבר 2021. כמו כן, הוא מחויב להחזיק ברשותו בכל עת את פנקס רישיון האסיר שלו. במידה ויפר את תנאי השחרור, הוא מסתכן בביטול שחרורו ובאפשרות שיצטרך להשלים את ריצוי עונשו מאחורי סורג ובריח.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]