זאגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאגור
Zagor.jpg
זאגור
סוג גיבור-על
מוציא לאור סרג'יו בונלי מו"ל
הופעה ראשונה 1961
יוצר/ת סרג'יו בונלי וגאליינו פרי
מידע
שם אמיתי פטריק ווילדינג
כינויים זאגור, זא-גור טה-נאי, הרוח עם הגרזן
סטטוס פעיל
כוחות זריזות, כח, שימוש בגרזן כנשק

זאגור (אנגלית: Zagor) היא סדרת חוברות קומיקס פרי עטו של הכותב האיטלקי סרג'יו בונלי ושל המאייר גאליינו פרי שראתה אור החל מ-1961.

דמותו של זאגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאגור, או בשמו האמיתי פטריק ווילדינג, הוא דמות בעלת מאפייני המערב הפרוע החיה ביער בפנסילבניה בצפון מזרח ארצות הברית. אף על פי שהכותבים לא ציינו זאת במפורש, ניתן להניח כי התקופה בה פועל זאגור היא המחצית הראשונה של המאה ה-19. מקור השם זאגור הוא אינדיאני ("זא-גור טה-נאי") שפירושו (כביכול) הוא "הרוח עם הגרזן". זאגור נאבק לשמור על שלווה באזור מחייתו, נלחם בפושעים ויוצא להגנתם של שבטים אינדיאנים.

בצעירותו רואה פטריק ווילדינג את הוריו נרצחים על ידי חברי שבט האבנאקי בהנהגת סלומון קינסקי. פיטצי הנודד, צייד בגיל העמידה, לוקח את ווילדינג צמא הנקמה תחת חסותו. פיטצי מלמד את ווילדינג כיצד להפוך גרזן לנשק וכשזה בוגר דיו לבצע את מעשה הנקם הוא מגלה שאביו, איש צבא לשעבר, השתתף בהרג של אינדיאנים רבים. גילוי זה משפיע עליו מאוד ופטריק ווילדינג מפנים את מורכבותם של ערכי הטוב הרע והצדק. בעקבות כך, ובעזרתם של משפחת אקרובטים, עוטה ווילדינג את דמותו של זאגור.

זאגור ימצא תמיד בצד החלש והמדוכא, בין אם זה אדם שחור, אדום או לבן. הוא מתגורר באי המוקף חול טובעני באזור הביצתי של היער ומשם יוצא לפעילותו משכינת השלום.

דמותו של זאגור אינה דמות מערב-פרוע טיפוסית. סיפורו מערב אימה ובידיון לצד הומור שמגיע בעיקר משותפו המקסיקני של זאגור, צ'יקו. צ'יקו, המוצג כדמות משעשעת נמוכה ושמנה, הופך לחברו הטוב של זאגור.

זאגור בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שסדרת זאגור פופולרית באיטליה, היא פופולרית עוד יותר בקרואטיה, שם היא מתפרסמת עד היום כמו גם בבוסניה והרצגובינה, סרביה וסלובניה. גם באוסטריה הסדרה זוכה לפופולריות רבה. בטורקיה נוצרו עד היום 3 סרטי זאגור והכינוי צ'יקו נטמע בשפה המקומית על מנת לתאר אדם נמוך ושמן.

זאגור בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת הספרים מ. מזרחי, הוציאה לאור במהלך שנות ה-70 כ-15 חוברות של זאגור. בניגוד לפורמט האיטלקי בו כל חוברת הכילה כ-130 עמודים, בפורמט הישראלי קוצרו החוברות לכ-65 עמודים. באמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הוציאה מ. מזרחי לאור את שבע החוברות הראשונות בסדרה בהוצאה מחודשת. כמו כן, פרסמה ההוצאה לאור חוברת חדשה בסדרה, הממשיכה את ההרפתקה שנקטעה בחוברת מספר 15.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זאגור בוויקישיתוף