ז'אן-פייר מלוויל
 | |
| לידה |
20 באוקטובר 1917 הרובע התשיעי של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
2 באוגוסט 1973 (בגיל 55) הרובע השלושה-עשר של פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière de Pantin |
| שם לידה |
Jean-Pierre Grumbach |
| סוגה מועדפת | פשע |
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
1945–1973 (כ־28 שנים) |
| מקום לימודים |
Lycée Michelet, Vanves |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ז'אן-פייר מלוויל (בצרפתית: Jean-Pierre Melville; 20 באוקטובר 1917 – 2 באוגוסט 1973) היה במאי ושחקן קולנוע יהודי-צרפתי. מלוויל נולד בשם ז'אן פייר גרומבאך (Jean-Pierre Grumbach), ומאוחר יותר אימץ את השם- מלוויל – בהיותו לוחם המחתרת הצרפתית, מלחמת העולם השנייה כמחווה לסופר האהוב עליו ביותר, הרמן מלוויל. עם שם זה נשאר גם לאחר תום המלחמה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלוויל נולד בפריז, צרפת, למשפחה יהודית מאלזס. מגיל צעיר היה פוקד את אולמות הקולנוע מדי יום. הוא שירת במלחמת העולם השנייה, תחילה בצבא הבריטי, והשתתף במבצע דרגון. כשחזר מהמלחמה הוא הגיש בקשה ב-SNTPCT (האיחוד הלאומי של טכנאים ועובדי הפקה קולנוע וטלוויזיה) להיות עוזר במאי ונדחה. כתוצאה מכך, החליט לביים את סרטיו בגפו. מלוויל הפך לבמאי עצמאי. את סרטו הראשון, "שתיקת הים", (Le Silence de la Mer) משנת 1949 כתב, הפיק, ביים וערך, מה שהפך אותו למודל לחיקוי בקרב אנשי הגל החדש בקולנוע הצרפתי כבמאי השולט באופן עצמאי על יצירתו.
מלוויל נודע בסרטיו הטרגיים והמינימליסטיים בקטגוריית הפילם פוליסייר, הפילם נואר הצרפתי, אף שביים גם כמה דרמות ועיבודים ספרותיים כגון "ילדים נוראים", על פי ז'אק קוקטו, ו-"ליאון מורין, כומר", על פי רומן מאת באטריס בק. הסרט "הסמוראי" (1967), בכיכובו של אלן דלון, שהיה השחקן המועדף עליו, נחשב ליצירת המופת שלו. גם סרטו "בוב המהמר" (1956), נחשב לאבן-פינה בסוגו. סרטו "צבא הצללים" (1969), על פי רומן של ז'וזף קסל, נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר על המחתרת ותקופת הכיבוש הנאצי בצרפת. "המעגל האדום" (1970), בכיכובם של איב מונטאן, אלן דלון, בורביל וג'אן-מריה וולונטה, נחשב אף הוא כפסגה ביצירתו. מלוויל העניק חשיבות רבה לתסריט, למורכבויות סיפוריות ולשימור מתח פסיכולוגי לאורך כל הסרט. לעיתים קרובות סרטיו פסימיים וחוקרים את הצדדים האפלים של האדם. בעזרת יכולת נדירה של התבוננות בנפש האדם, הצליח מלוויל לזכות באהדת הקהל וכן באהדת הביקורת, ששיבחה את סרטיו.[דרוש מקור]
מלוויל היה אחד הבמאים הראשונים שצילמו בלוקיישנים אמיתיים ולא בתוך אולפן ובכך השפיע מאוד על סרטי הגל החדש. הוא הופיע בתפקיד משני בסרטו של ז'אן-לוק גודאר "עד כלות הנשימה", ואף עזר לו בעריכת הסרט (סגנון ה"ג'אמפ-קאט" החדשני לאותה התקופה). בשנת 1963 היה חלק מחבר השופטים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-13 בברלין.
מלוויל ביים 13 סרטים באורך מלא, חצי מהם סרטי פשע. הוא היווה השראה והשפיע על במאים כז'אן-לוק גודאר, קוונטין טרנטינו, מרטין סקורסזה וג'ון וו. מלוויל היה רווק מושבע, אינדיבידואל אדוק (שנודע כדון-ז'ואן), הסתובב תמיד עם משקפי שמש כהים (גם בלילות) וחי הרחק מעין-הציבור. הוא נפטר בפריז בגיל 55 מהתקף לב.
I believe that you must be madly in love with cinema to create films. You also need a huge cinematic baggage.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור במאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם הסרט | שם הסרט באנגלית |
|---|---|---|
| 1945 | Vingt-quatre heures de la vie d'un clown | Twenty-four hours in the life of a clown |
| 1949 | Le Silence de la mer | The Silence of the Sea |
| 1950 | Les Enfants terribles | The Terrible Children |
| 1953 | Quand tu liras cette lettre | When You Read This Letter |
| 1955 | Bob le flambeur | Bob the Gambler |
| 1959 | Deux hommes dans Manhattan | Two Men in Manhattan |
| 1961 | Léon Morin, prêtre | Leon Morin, Priest |
| 1962 | Le Doulos | Doulos: The Finger Man |
| 1963 | L’Aîné des Ferchaux | Magnet of Doom |
| 1966 | Le Deuxième Souffle | Second Breath |
| 1967 | הסמוראי Le Samouraï | The Samourai |
| 1969 | L' Armée des ombres | Army of Shadows |
| 1970 | Le Cercle rouge | The Red Circle |
| 1972 | Un flic | Dirty Money |
בתור שחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | שם הסרט | תפקיד |
|---|---|---|
| 1947 | Les drames du Bois de Boulogne | |
| 1950 | Orpheus | מנהל מלון |
| 1956 | Bob le flambeur | המספר |
| 1957 | Un amour de poche | הנציב |
| 1955 | Bob the Gambler | |
| 1959 | Deux hommes dans Manhattan | מורו |
| 1959 | Le signe du lion | |
| 1960 | À bout de souffle | פרבולסקו |
| 1960 | Zazie dans le métro | |
| 1963 | Landru | ז'ורז' מנדל |
| 1967 | L'homme à la Buick |
שם קוד מלוויל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 הופק סרט תיעודי באורך 26 דקות, שנקרא "שם קוד מלוויל" (Code Name Melville), החושף את תפקידו החשוב של מלוויל בהתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה ובגישתו לעשיית סרטים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'אן-פייר מלוויל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ז'אן-פייר מלוויל, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
ז'אן-פייר מלוויל, באתר AllMovie (באנגלית)
ז'אן-פייר מלוויל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אורי קליין, ז'אן־פייר מלוויל: במאי נצחי שבישר את הגל החדש הצרפתי, באתר הארץ, 12 ביולי 2017- ז'אן-פייר מלוויל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ז'אן-פייר מלוויל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
