זהב לבן עבודה שחורה

זהב לבן עבודה שחורה

בימוי	טלי שמש
הופק בידי	מפיקים: ראודור בנזימן, אילן דה-פריס, אילת הראל
מדינה	ישראל
חברת הפקה	גשם תקשורת
שיטת הפצה	ישירות לווידיאו
הקרנת בכורה	2004
סוגה	סרט תיעודי

זהב לבן עבודה שחורה הוא סרט טלוויזיה דוקומנטרי בהפקת מערכת תוכנית "עובדה" עם אילנה דיין, בבימוייה של טלי שמש ששודר ביוני 2004.

תוכן

הסרט מבקר את מפעלי ים המלח. נטען בו שכאשר החל המפעל בתהליך הפרטה הוא אמנם התחזק, אבל חילק את העובדים לשתי קבוצות עיקריות: עובדים הנהנים מזכויות ועובדי קבלן העובדים בלי זכויות סוציאליות ואפשר לפטרם בכל רגע. חלוקה זו השליכה על העיר דימונה ותושביה וגרמה להתפוררות יחסים חברתיים בין תושבי העיר. תהליך זה החל לפני המכירה והתעצם אחריה, בשל מיעוט מקורות הפרנסה באזור וההגמוניה של מפעלי ים המלח וחברות הקשורות אליהם על שוק העבודה באזור. בסרט רואים כיצד עובדי הקבלן מעמיסים שקי מלח בחום של 50 מעלות, עובדים עם חומרים מסוכנים, בתמורה לשכר מינימום.

רק בודדים מהפועלים, בהם יצחק ג'קי אדרי, הסכימו להיחשף למצלמה. זמן קצר לאחר הקרנתו של הסרט הוא פוטר. אחרים הסכימו לדבר רק בתנאי שלא יזוהו. הפועלים דיברו על משטר של פחד, על איומים, על חלוקת העובדים לשתי קבוצות ועוד.

עוד טוען הסרט כי מדינת ישראל נתנה "במתנה" את ים המלח למשפחת עופר, אחת המשפחות העשירות בישראל, כחלק מתהליך מכירת מפעלי ים המלח.

הסרט היה בין חמשת המועמדים לפרס אופיר לשנת 2005 בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים

• הסרט ביוטיוב

מאמרי ביקורת על הסרט

• נחמיה שטרסלר, ועדים ועבדים, באתר הארץ, 18 ביוני 2004
• נתן זהבי, דמגוגיה זולה, באתר nrg‏, 10 ביוני 2004
• אייל דותן, ‏סדום ועמורה, באתר גלובס, 10 ביוני 2004
• רענן שקד, פחד ותיעוב, באתר ynet, 10 ביוני 2004
• האדם החושב., בריונות של בוסים, באתר nrg‏, 25 ביולי 2004
• רותה קופפר, המקום הנמוך ביותר בעולם, באתר הארץ, 8 ביוני 2004