זהרה יניב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זהרה יניב
זהרה יניב-בכרך, 2013
זהרה יניב-בכרך, 2013
לידה 1937 (בת 84 בערך)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
ענף מדעי אתנובוטניקה,
מקום לימודים האוניברסיטה העברית,
אוניברסיטת קולומביה

זֹהָרָה יניב-בַּכְרַךְ (נולדה ב-1937) היא אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא. מומחית בינלאומית לצמחי מרפא, ועניינה בעיקר בתחום הרפואה העממית, המקובלת בתרבויות העתיקות והמתחדשות בעולם המודרני. עבודות המחקר שלה מתמקדות בחקר אתני-בוטני של המזרח התיכון וארץ ישראל. כמו כן, עוסקת בחקר צמחי שמן כגידולים בעלי ערך לבריאות, כגון שמן נר הלילה, חיפוש אחר מקורות צמחיים לשמן עשיר בחומצת השמן אומגה-3 (מנתור ומרווה), גילוי חומרים פעילים בעלי תכונות אנטיביוטיות המצויים בצמח האורגנו ועוד.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יניב נולדה בתל אביב, בתם של ד"ר פרומה סְלוּחִין (לבית כגנטון), רופאת שיניים, ויעקב סלוחין, רואה חשבון. בוגרת תיכון עירוני א'. את שירותה הצבאי עשתה בנח"ל (19551957) בקיבוצים יוטבתה וגונן. בעלת תואר ראשון ומוסמך מטעם המחלקה לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים (1962). עם סיום לימודי התואר השני, נסעה לארצות הברית, שם סיימה את הדוקטורט בנושא: "השפעת הפיגמנט פיטוכרום על נבטי זרעי עגבנייה", במחלקה לביוכימיה של הצמח מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (1967). את תואר הפרופסור קיבלה מאוניברסיטת בר-אילן (1994) ומהאוניברסיטה העברית (1996).

חוקרת במכון בויס תומפסון ובמכון וולקני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך אחת-עשרה שנה ששהתה בארצות הברית (19671978) עבדה כחוקרת במכון לחקר הצמח ע"ש בויס תומפסון (אנ') בעיר יונקרס שבמדינת ניו יורק ועסקה בנושאים הקשורים לבקרה ביוכימית של יחסי טפיל-פונדקאי. תקופה זו הניבה מאמרים רבים פרי עטה. בשנים אלו התוודעה אל צמחי המרפא.

עם חזרתה ארצה בשנת 1978 החלה את עבודתה במנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) (1978–2003) כחוקרת ביוכימאית במחלקה לצמחי רפואה במכון לגידולי שדה.

בין השנים 19932001 הייתה ממונה על היחידה לשיתוף פעולה בינלאומי חקלאי במנהל המחקר. בתקופה זו נחתמו הסכמי שיתוף פעולה במחקר חקלאי עם מדינות, רבות, ביניהן: טורקיה (חמש אוניברסיטאות שונות), סין, פולין, גרמניה, תאילנד, רוסיה, הודו, קרואטיה, פרו, קפריסין, סרביה. הוזמנה כמדענית אורחת לאוניברסיטאות ומרכזי מחקר שונים בעולם: בצרפת, ארצות הברית, אוסטריה, סין ובארצות נוספות.

הוראה והדרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19911997 הדריכה במכון הבינלאומי הים תיכוני (MAICH - Mediternian Agronomic Institute Of Chania) בחאניה שבכרתים בנושאי אתנובוטניקה וצמחי מרפא של אזור הים התיכון.

בין השנים 19912003 שמשה כמדריכת סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטור.

את תורתה ממשיכה זהרה להנחיל כמרצה לסטודנטים בקורסים בנושאים כגון צמחי מרפא ברפואה מודרנית, חומרי טבע מצמחים בתזונה ובבריאות האדם, בפקולטה למדעי החקלאות, רחובות; באוניברסיטת בר-אילן, בבית הספר לרוקחות, ובבתי החולים תל השומר ואסף הרופא.

כתיבה ועריכת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהרה שותפה לכתיבתם ועריכתם של הספרים:

  • "צמחי המרפא של ארץ ישראל" יחד עם פרופ' דן פלביץ', הוצאת מודן, 1991 (בשנת 2000 יצאה המהדורה באנגלית)
  • "צמחי מרפא - המדריך השלם לצמחי מרפא עם תרופות למחלות שכיחות", 1995 (עריכה מדעית)
  • "Handbook of Medicinal Plants" יצא לאור ב-2005
  • Medicinal Plants of the Middle East (צמחי המרפא של המזרח התיכון) יחד עם פרופ' נתיב דודאי.

כמו כן מאמריה פורסמו בספרים רבים בארץ ובחו"ל, ביניהם:

  • "תזונה ורפואה עממית- מסורת יהודי תימן" מאת זכריה מדר. הוצאת משרד הביטחון הפרק: צמחי מרפא - מסורת ומדע
  • "שדות אסורים - הפרג והאופיום מימי קדם ועד ימינו". הוצאת מוזיאון ארץ ישראל הפרק: פרג האופיום - בוטניקה ורפואה
  • "Genetic Resources, Chromosome Engineerung, And Crop Improvement - Volume 6 - Medicinal Plants". הפרק Artemisia spp

עבודותיה מתועדות בפרסומים רבים ובמאמרים בעיתונות הבינלאומית והפופולרית.

יציאה לגמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 פרשה יניב לגמלאות כפרופסור אמריטה ומאז היא ממשיכה בהוראה באוניברסיטאות, בכתיבת ספרים ומאמרים, מארגנת כנסים בנושא צמחי מרפא ופעילה בעמותה הישראלית לצמחי מרפא - "עיל"ם", שהיא בין מייסדיה יו"ר ועד המנהל.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Distinguished Scientist Award

ב-2009, הוענק לה הפרס Distinguished Scientist Award על הישגיה ומומחיותה בתחום האתנו-בוטניקה והיסטורית הרפואה העתיקה מטעם ה-The university of Peace Foundation (האוניברסיטה למען השלום), מקסיקו.

ב-2020 הוענקה לה תעודת הוקרה על מפעל חיים על תרומתה הייחודית למדע ולעולם צמחי המרפא בישראל, מטעם "עילם", העמותה הישראלית לצמחי מרפא.[1]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהרה יניב היא אם לשתי בנות וסבתא לשישה. נשואה לאוריאל בכרך, פרופסור אמריטוס לכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית. מתגוררת בתל אביב.

אחיה הצעיר בני סְלוּחין (Benny Sluchin) הוא טרומבוניסט הפועל בפריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זהרה יניב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]