זה (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | סטיבן קינג |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
רומן  |
| מקום התרחשות |
דרי |
| הוצאה | |
| הוצאה |
Qanun |
| הוצאה בשפת המקור | Viking press |
| תאריך הוצאה | 1986 |
| מספר עמודים | 991 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מודן |
| פרסים | |
|
פרס אוגוסט דרלת' (1987) | |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001212796 |
  | |
זה (באנגלית: It) הוא ספר אימה משנת 1986 מאת סטיבן קינג. זהו ספרו ה-22 של קינג, וה-18 שכתב בשמו האמיתי. הספר מתאר את חוויותיהם של שבעה ילדים בעיירה הדמיונית דרי שבמדינת מיין, אשר נרדפים על ידי ישות שמתחזה לפחדים הכמוסים של קורבנותיה, על מנת לצוד אותם ביעילות. הישות שנקראת "זה", בפי הילדים, מציגה עצמה לרוב בצורה של ליצן, כדי לגשת בקלות לקורבנות המועדפים עליה, ילדים.
הסיפור מוצג בשני צירי זמן המתרחשים במקביל, האחד ב-1958, בו הילדים נתקלים לראשונה ב"זה" ויוצאים להילחם בו, וציר השני ב-1985, 27 שנה אחרי ההתקלות הראשונה שלהם עם "זה", הילדים כולם הפכו למבוגרים שלרוב חיים מחוץ לדרי. הסיפור משלב בין שני צירי הזמן וקופץ אחורה וקדימה, ובכך מדגיש את השינויים הרבים שעברו על הילדים, וכיצד הם התפתחו וגדלו. הספר מציג את נושאים, שיעסיקו את קינג רבות בספריו הבאים: כוחו של הזיכרון, טראומות ילדות וההדהוד שלהם בחיי הבוגר, הכיעור שאורב בתוך מראית העין של עיירה מנומנמת וידידותית והתגברות על רוע באמצעות אמון הדדי ושיתוף פעולה.
בספר מוצגות מחאות נגד בריונות, הומופוביה, אנטישמיות, שמנופוביה ואלימות כנגד נשים.
קינג סיפר שהוא התחיל לחשוב על הרעיון לספר ב-1978 והתחיל לכתוב אותו ב-1981. הוא הסביר שבהתחלה הוא רצה שהדמות הראשית תהיה של טרול, בדומה לסיפור ילדים בשם "שלושת עזי בילי גראף", ששולט במערכת הביוב המקומית ולא רק בגשר. הוא גם ידע מראש שהוא רוצה שהסיפור ישלב בין הסיפור של הילדים ושל המבוגרים שהם גדלו להיות.
הספר זכה בפרס הפנטזיה הבריטי ל-1987, וקיבל מועמדויות לפרס לוקוס ופרס הפנטזיה העולמי של אותה שנה. הספר הוכתר על ידי העיתונות בארצות הברית כספר הנמכר ביותר ב-1986[1]. בשנת 1990 הופקה מיני-סדרה באותו השם, המבוססת על הספר, ובשנת 2017 יצא החלק הראשון של הספר בתור עיבוד קולנועי שהצליח בקופות, ובעקבותיו הופק החלק שני שיצא ב-2019 - שני הסרטים זכו להצלחה קופתית וביקורתית.
עלילת הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר מביא את סיפורם של שבעה חברים מהעיר הדמיונית דרי (Derry) שבמיין. העלילה מתחלפת בין שתי תקופות זמן שונות. קו עלילה אחד מתרחש בשנות ה-50 המאוחרות, כאשר הגיבורים היו בני 11, והשני באמצע שנות ה-80.
1957-1958
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסופת גשם בדרי, ילד בן שש בשם ג'ורג'י דנברו משיט סירת נייר ברחובות הגשומים, אך היא נשטפת לפתח ניקוז. בתוך הפתח ג'ורג'י רואה ליצן שמציג את עצמו כפניוויז, הליצן המרקד. פניוויז מפציר בג'ורג'י להתקרב אל פתח הניקוז במטרה לקבל חזרה את הסירה שלו. כשג'ורג'י מתקרב, פניוויז עוקר את זרועו וגורר אותו אל תוך הביוב.
ביוני, ילד בן 11 בשם בן הנסקום מוטרד בידי בריון בשם הנרי באוורס וכנופיתו ביום האחרון לבית הספר. הוא בורח אל ביצה, ומתחבר עם אדי קספרק- נער היפוכונדרי ואסמתי, ועם ביל דנברו, נער מגמגם ואחיו הגדול של ג'ורג'י. הם מתחברים עם חריגים נוספים- ריצ'י טוזייר, סטנלי אוריס ובוורלי מארש, ומקימים את מועדון הלוזרים. בקיץ, הם פוגשים את פניוויז בצורות שונות שמגשימות את פחדיהם: בן רואה מומיה קפואה, בברלי רואה זרם דם מהכיור שלה, אדי רואה מצורע מרקיב, סטן רואה גופה טבועה, וביל רואה את רוחו של ג'ורג'י. באוורס האלים תוקף את שכנו האפרו אמריקאי, מייק הנלון, ורוצח את כלבו. באוורס רודף אחרי הנלון לביצה והנלון מצטרף למועדון גם הוא, כשהלוזרים מבריחים את כנופיתו של באוורס בזריקת אבנים. באוורס נשבע לנקום. מייק מגלה ללוזרים שגם הוא ראה את פניוויז- כציפור טורפת.
מייק חוקר ומגלה בספר היסטורי שמדובר ב"זה"- מפלצת עתיקה שמאיימת על העיר. אחרי עוד כמה מפגשים, הלוזרים מעלים עשן מחור שבעזרתו ריצ'י ומייק הוזים את המקור של "זה", יצור שבא לכדור הארץ, צד שנה ונרדם ל-27 שנים נוספות.
באוורס וכנופיתו תוקפים את אדי וגורמים לאשפוזו, ובברלי חוזה באחד מחברי כנופייתו של הנרי, פטריק הוקסטטר, נרצח בידי "זה" שהפך לעלוקות מעופפות. הלוזרים מגלים הודעה בדמו שמזהירה אותם שיהרגו אם יתערבו. הם מכינים קליעי כסף ונכנסים לבית נטוש בו אדי, ביל וריצ'י נפגשו בעבר ב"זה" בניסיון להרגו. הם פוצעים את "זה" שמתחזה לאיש זאב. "זה", שרואה בלוזרים איום, מצליח לשכנע את באוורס לרצוח את אביו ולרדוף אחרי הלוזרים לביוב, שם "זה" מחסל את חבריו של באוורס, שהולך לאיבוד בביוב.
ביל מבצע טקס צ'וד כדי להילחם מול "זה" במקרו-וורס, ממנו "זה" בא. הוא פוגש את מאטורין, צב עתיק שיצר את היקום, ומגלה ש"זה" יובס רק בעזרת כוח רצון. הוא רואה את צורתו המקורית של "זה" ומנצח אותו. לאחר הקרב, ללא ידיעה אם הרגו את "זה" או לא, הלוזרים הולכים לאיבוד בביוב. כדי להחזיר את חוש הכיוון שלהם, בברלי מקיימת יחסים עם הנערים. לאחר שהם יוצאים מהביוב, הם נשבעים שבועת דם, שאם "זה" יחזור - הם יתאחדו להילחם בו מחדש. באוורס יצא מדעתו ומאושפז לאחר שהואשם ברציחות.
1984-1985
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1984, שלושה נערים תוקפים הומוסקסואל צעיר בשם אדריאן מלון וזורקים אותו מגשר, ובן זוגו ואחד מהתוקפים רואים ליצן מסתורי. אדריאן נמצא מת והנערים נאשמים ברציחתו.
לאחר עוד רצף מקרי רצח של ילדים בדרי, מייק הנלון, שהפך לספרן העירוני, מתקשר לששת חבריו ממועדון הלוזרים כדי להזכיר להם את שבועתם לחזור אם הרציחות יתחילו שוב. ביל הפך לסופר ספרי אימה מוצלח שחי עם אשתו השחקנית אודרה. בברלי הפכה למעצבת אופנה, ונשואה לאדם אלים בשם טום רוגאן. אדי מנהל חברה להשכרת לימוזינות ונשוי לאישה שדומה לאמו. ריצ'י טוזייר הפך לתקליטן. בן הנסקום איבד ממשקלו והפך לאדריכל מצליח אך בודד. וסטן אוריס הפך לרואה חשבון עשיר. לפני השיחות, הלוזרים שכחו אחד את השני ואת האימה מילדותם, הם קברו את הזיכרונות. הם מסכימים לחזור לדרי- פרט לסטן, שמתאבד לאחר השיחה מחשש להילחם שוב ב"זה".
הלוזרים נפגשים לארוחת צהריים ומייק מזכיר להם ש"זה" מתעורר כל 27 שנים לשנה, ורוצח ילדים לפני שהוא חוזר לתרדמת. הם מחליטים לחסל את "זה" אחת ולתמיד. כל אחד מהם מבקר בחלקים שונים בדרי כדי להחזיר את זיכרונותיהם. אדי, ריצ'י, בברלי ובן נתקלים ב"זה" בצורות שונות- אדי רואה את חבריו המתים, ריצ'י כפסל יערן, בברלי כמכשפה בבית ילדותה, ובן כדרקולה בספרייה. ביל מוצא את אופני ילדותו ומביא אותם למייק. אודרה, שדואגת לביל, נוסעת לדרי, וגם רוגאן מגיע כדי לרצוח את בברלי שנטשה אותו. הנרי באוורס בורח מבית החולים לחולי נפש בעזרת "זה".
הנרי מתעמת עם מייק בספרייה, ומייק בורח פצוע. "זה" אומר להנרי לרצוח את הלוזרים, אבל הנרי נהרג כשתקף את אדי. "זה" מצווה על רוגאן ללכוד את אודרה, ואודרה נכנסת למצב קטטוני. רוגאן, שרואה את "זה" בצורתו האמיתית, מתמוטט מהלם. ביל, בן, בברלי, ריצ'י ואדי מגלים שמייק גוסס ומבינים שהם צריכים להתעמת מול "זה". הם יורדים לביוב ושולחים אנרגיה למייק המאושפז, שמבריח אחות תחת שליטת "זה".
הליצן הופך לצורתו האמיתית- עכביש ענקי. ביל וריצ'י נכנסים לראשו בטקס צ'וד, אבל הולכים שם לאיבוד. אדי מרסס את התרופה שלו לאסתמה על העכביש, ומדמיין שזאת חומצה, מה שפוגע במפלצת. העכביש נושך לאדי את היד והורג אותו. ביל, ריצ'י ובן מגלים את הביצים של "זה", בן הורס את הביצים ואילו ביל וריצ'י מגיעים לעימות סופי עם "זה". ביל תוקף את "זה" ופוצע את לבו. העכביש מנסה להתמקח עם הקבוצה אבל הלוזרים מצליחים להרוג אותו.
החבורה יוצאת מהמאורה, ונאלצים להשאיר את גופתו של אדי מאחור. הם רואים שהצלקות משבועת הדם שלהם נעלמו- מה שמסמן שקיימו את הבטחתם.
סופה נוראית פוגעת בדרי, והעיר התחתית קורסת. מייק אומר שדרי מתה. הלוזרים חוזרים לביתם ושוכחים בהדרגה מ"זה", ואחד מהשני. מייק גם שוכח את אותו הקיץ, וגם התיעוד שכתב נמחק, להקלתו, והוא שוקל להתחיל חיים חדשים בכל מקום. בן ובברלי עוזבים יחד והופכים לזוג, וריצ'י חוזר לקליפורניה. ביל האחרון שעוזב את דרי, ולוקח את אודרה הקטטונית לרכיבה על אופניו. אודרה מתעוררת והם מתנשקים.
הבחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהדורה המחודשת משנת 2017 שיצאה לכבוד הסרט נעשה שימוש בשני סוגי גופנים שונים כדי להבחין בעלילה הנעה בין הזמנים. הגופן דוד משמש לרוב כדי לתאר את ציר הזמן של 1986 או כאשר יש מעבר חד בין שני צירי הזמן והגופן Times New Roman משמש לציר הזמן של 1957. כמו כן, ישנה הבחנה בין המפלצת "זה" לבין המילית עצמה. "זה" מסומן גם כן בגופן דוד.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר זכה בפרסים רבים, ונחשב במרוצת השנים לאחד מספריו החשובים והמוערכים ביותר של קינג. "זה" היה ספר הבדיון הנמכר ביותר בארצות הברית ב-1986[1] יחד עם ההצלחה המסחרית והביקורות המהללות, ישנם גם ביקורות על מוטיבים מסוימים בספר, ובפרט על הסצנה החותמת את התמודדות מועדון הלוזרים עם "זה" בילדותם, אשר מתארת מין קבוצתי של ששת הנערים והילדה היחידה בחבורה[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב שי, זה – סטיבן קינג צולל לתוך החומר הגולמי ממנו מיוצרת האימה, מתוך הבלוג Writer's block. 8 בינואר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Edwin Mcdowell, 'Fatherhood' and 'It' top sellers of '86 פורסם בניו-יורק טיימס, 1986 (באנגלית)
- ↑ "זה" מזעזע, באתר מאקו, 10 בספטמבר 2017
