זוגות (חשש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים. לפי ההלכה אין צורך להקפיד על כך.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור המרכזי לחשש מזוגות נמצא בתלמוד בבלי במסכת פסחים:

לא יאכל אדם תרי ולא ישתה תרי ולא יקנח תרי ולא יעשה צרכיו תרי... השותה כפלים דמו בראשו... אשמדאי מלכא דשידי ממונה הוא אכולהו זוגי ... כללא דמילתא כל דקפיד קפדי בהדיה ודלא קפיד לא קפדי בהדיה ומיהו למיחש מיבעי[1]

טעם החשש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדברי התלמוד מבואר כי החשש הוא מהיזק שדים או כשפים,[2] חלק מהפרשנים הוסיפו כי יש חשש שהאוכל או שותה "זוגות" יימשך לאמונה בשניות, במקום האמונה היהודית הדוגלת במונותאיזם.[3] המאירי כתב כי חששות אלו הם "דברים המוניים, וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם... אותם ההבלים".[4]

הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשש מ"זוגות" הוא רק כאשר אוכל או שותה זוג בבת אחת ובהחלטה אחת, לכן מי שכוונתו הייתה לאכול אחד ולאחר מכן החליט לאכול עוד, או שיצא לשוק בין אכילה לאכילה אינו צריך לחשוש.

בסוגיית התלמוד מובאות דעות של כמה אמוראים לפיהם במספרים מסוימים אין חשש "זוגות". עולא סובר כי בעשר אין חשש, רב חסדא ורבה בר רב הונא סבורים כי גם בשמונה אין חשש, רבה ורב יוסף מוסיפים כי גם בשש אין חשש, ולפי אביי ורבא גם בארבע אין חשש זוגות. הגבלות אלו הם רק מחשש שדים, אך החשש מכשפים קיים גם במספרים אלו.

בתלמוד מובאת דעת רב דימי כי חשש זוגות באכילת ביצים, קישואים, אגוזים ודבר נוסף, מקורו בהלכה למשה מסיני,[5] ומדרבנן הוסיפו את כל שאר הדברים כיוון שלא ידעו מהו הדבר הנוסף. לדעה זו, החשש בשאר הדברים הוא רק מכח ספק וחומרתו פחותה.

לדעת רב נחמן אין לחשוש ל"זוגות" בשתיית ארבע כוסות בליל הסדר מכיוון שבלילה זה יש שמירה מהמזיקים. בספר הזוהר נאמר כי אין לחשוש ל"זוגות" במצוות לחם משנה מכיוון ש"שלוחי מצווה אינם ניזוקים".[6]

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי התוספות כתבו כי למעשה אין נוהגים לחשוש ל"זוגות", מאחר שאין אותה "רוח רעה" שורה בארצותינו.[7] הטור העתיק את דברי התלמוד כי אין לאכול ולשתות זוגות,[8] אך בבית יוסף הקשה עליו מדברי התוספות שאין לחוש לכך. בשולחן ערוך ובמשנה תורה אין אזכור לחשש זוגות. הפוסקים נסמכים גם על דברי התלמוד כי מי שלא מקפיד בכך אין השדים מקפידים איתו.

על אף הסכמת רוב הפוסקים כי אין לחוש ל"זוגות", היו בודדים שחששו לכך. הרב חיים אלעזר שפירא הקפיד שלא לאכול או לשתות זוגות, מאחר שלדברי הגמרא גם מי שאינו מקפיד – "למיחש מיבעי",[9] החזון איש הקפיד לא לאכול שתי ביצים יחד, כיוון שלדברי רב דימי זו הלכה למשה מסיני,[10] לדעת הרב חיים הלברשטאם יש להימנע מלברך על זוגות.[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תרגום: אשמדאי מלך השדים ממונה הוא על כל ה"זוגות"... כלל הדבר: כל המקפיד מקפידים איתו ושאינו מקפיד לא מקפידים איתו, אך לחשוש צריך.
  2. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"י, עמוד ב' שגם במקרים שלא חששו משדים חששו מכשפים.
  3. ^ מדרש תלפיות ערך "זוגות" בשם "שולחן של ארבע" המיוחס לרבינו בחיי בן אשר או לרמב"ן. וכן בחידושי המהרש"א על פסחים דף קי
  4. ^ בית הבחירה למאירי על מסכת פסחים דף קט עמוד ב'
  5. ^ יש שכתבו כי אין הכוונה ממש להלכה למשה מסיני, ראו חידושי מהר"ץ חיות על סוגיא זו.
  6. ^ ספר הזוהר, חלק ג', דף רע"ג, עמוד א'
  7. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ז, עמוד ב' ועל תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ז, עמוד ב' וראו בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד א' שאביי גזר על המזיקים שלא יעברו ביישוב.
  8. ^ ארבעה טורים אורח חיים סימן קע'
  9. ^ דרכי חיים ושלום סימן רפ"ז
  10. ^ שמירת הגוף והנפש חלק א' עמוד פט' בהערה.
  11. ^ אוצר החיים סימן קיב'