זוהדי קאדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוהדי קאדרי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1972 (בן 52 בערך)
נחף, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אמנות פלסטית, ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זוהדי קאדרי (נולד ב-1972) הוא אמן חזותי ישראלי-פלסטיני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהדי קאדרי נולד בשנת 1972 בכפר נאחף בגליל המערבי. באמצע שנות ה-90 הוא החל לימודים אקדמיים באקדמיה לאמנות ולתעשייה בסנט פטרסבורג ברוסיה, וכן השלים את לימודי התואר השני שלו בציורי קיר ברוסיה. הוא עבד בסנט פטרסבורג במשך כמה שנים, ולקראת סוף שנת 2004 שב לארץ. עבודתו קשורה בצורה הדוקה להיסטוריה הפלסטינית, והוא ידוע כאמן פלסטי המביא את הבעיות החברתיות-היסטוריות של הפלסטינים לשדה האמנות באמצעות ציור מודרני ופשוט.[1]

בהקשר לעבודתו של קאדרי מציין איסמעיל נאשף כי האמנות הפלסטינית משקפת ומעצבת את הסיפור השבירה וההגירה של אוכלוסייה שלמה למקומות אחרים. בשדה החברתי-היסטורי הזה, הפלסטינים מתמודדים באופן יומיומי עם תרבויות, בחירות וכוחות שלא התמודדו איתם בעבר. החוויות לאחר הנכבה ב-1948 הובילו לניסיונות של האמנות הפלסטינית להתמודד ולחבר בין היצירה האמנותית להיסטוריה הפלסטינית.[1]

התשתית לאמנות הפלסטית של קאדרי נוצרה מחיבור החוויה הפלסטינית עם המורשת של האמנות הרוסית כפי שלמד באקדמיה בסנט פטרסבורג.[2] יצירתו של קאדרי בעלת הקשרים רחבים, הנובעים ממסלול חייו והמעבר לרוסיה, ומשלבת סגנון מודרניסטי אמנותי פלסטיני-רוסי.[1] קאדרי העיד כי על אף ההכשרה הריאליסטית שקיבל, מבחינה פנימית נמשך דווקא לאוונגארד הרוסי, ובחזרתו לארץ ניסה לחמוק מהציור הריאליסטי ולבחון את האפשרויות של המופשט, תוך ניסיון להשתחרר מהשאלות אודות זהותו ולעמוד על חירותו כאדם וכאמן.[3]

פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמות ציוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבית היה מוטיב מרכזי ביצירתו של קאדרי בין השנים 1996–2003. בציור "נאחף" (1999) נראה מבט חיצוני ממרחק על בתי נחף שבצלע ההר. הבתים והמינרט של המסגד הנראים בתמונה נתפסים כייצוג של נוסטלגיה. קאדרי יצר סדרת ציורים של עצי זית בין השנים 2002–2003. בסדרה זו הוא נע בין ייצוג של עץ בודד לכמה עצים, וכן אימץ טכניקה תלת-ממדית באמצעות גריד ריבועי. בהתבוננות בציוריו מ"המשפחה" (2002) ועד "משהו בתוכך" (2011) ניתן לראות את המעבר מסגנון פיגורטיבי לאבסטרקטי.[1]

תמות גאומטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות קאדרי משתמש בצורות גאומטריות כשפה האמנותית שלו. עבודות אלו לא מייצגות את המציאות אלא את הלוגיקה של צורה והתהוות, הן חומרית והן צורנית. גוף עבודות זה מציע שאלות אסתטיות על האופן בו העקרונות והמהות של האמנות הפלסטית ויצירתה פועל בקונטקסט הפלסטיני-קולוניאלי, וכיצד מוקנות ליצירה משמעויות חברתיות והיסטוריות באופן כללי.[1]

בתערוכת Memory of Migration (2012) המבוססת על הרעיון של המחשת הטרגדיה הפלסטינית ("הנכבה") באופן ויזואלי, קאדרי כולל כמה סדרות של ציורים גאומטריים. אוצר התערוכה, איסמעיל נאשף, הסביר כיצד יצירתו של קאדרי מבטאת טרגדיה זו בציורים: "בציור מסדרת 'הפצעים' (2008)... תוספת של כתם שחור של חומר על גבי השחור על מנת להופכו לחומר שחור כבד יותר... דרך ההצטברות ההדרגתית של החומר ישנה התרחשות חוזרת של האירוע הטרגי/ההתהוות הפיזית/רכיבי הציור".[1] 

קאדרי לקח חלק בתערוכה הקבוצתית "ציור, למשל" (ספטמבר 2016) במוזיאון פתח תקווה לאמנות. האוצר לארי אברמסון הסביר כי הציורים המוצגים בתערוכה אינם ייצוגים רומנטיים של חורבות והרס בנוף מרוחק, אלא הם כשלעצמם חורבות, ערמות מאורגנות של שרידי אידאולוגיות, שפות מופשטות ופיגורטיביות, אתרים של ממשות ואלגוריה.[3] שגיא רפאל תפס את ציוריו של קאדרי כמודרניזם פורמליסטי עם תמצית פוליטית נסתרת החוסמת כל קשר לעולם האמיתי, ומעממת את הצופה עם עולם סגור.[4] חגי אולריך כתב כי עבודותיו של קאדרי, הפועלות על פי מושגים של צורה, גוון ומשקל, התלויות בחלל העיקרי של הגלריה, אמנם אינן גדולות ממדים כשאר העבודות, אך האופן בו הן תלויות יוצרת חוויה פיזית של צפיפות וכובד.[5] קאדרי עצמו העיד, כאשר הוציא את הסדרה "Non-Subject", כי "כצייר חשוב לי לנסח במסגרת פורמט הציור הרבה שאלות והרבה תשובות, ולא לדבוק בכל חוק או ערך אמנותי או חברתי, השואף לשלוט בי ולהכתיב את גורלי."[3]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Vera Mukhina Higher School of Art and Design, סנט פטרסבורג, רוסיה

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005: גלריה פרי, סנט פטרסבורג
  • 2009: "תריסי פלסטיק כחול לבן", גלריה טובה אוסמן, תל אביב; בית הגפן, חיפה; מרכז התרבות הרוסי, תל אביב
  • 2012: "מוראד", גלריה טובה אוסמן, תל אביב
  • 2014: "אני אדיש", גלריה טובה אוסמן, תל אביב
  • 2015: "מוג'ראד", הגלריה לאמנות אום אל-פחם
  • 2016: "מלודיה גאומטרית", גלריה נ&נ אמן, תל אביב.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001: "Fall Exhibition", איגוד אמני סנט פטרסבורג
  • 2003: “From the Avant-garde to the Present Day”, איגוד אמני סנט פטרסבורג
  • 2005: "ביחד", בית האמנים ע"ש שאגאל, חיפה
  • 2005: "In Living Color", דובאי
  • 2008: "התכתבות: אמנים ערבים בני זמננו", מוזיאון האסלאם, ירושלים
  • 2009: "מחמוד דרוויש", גלריה אל-מחאטה, רמאללה
  • 2011: הביאנלה לקרמיקה, גלריה לאמנות אום אל-פחם
  • 2012: "Memory of Immigration", גלריה לאמנות אום אל-פחם
  • 2013: הביאנלה הים-תיכונית לאמנות, סכנין
  • 2016: "ציור, למשל", מוזיאון פתח תקווה לאמנות
  • 2016: "סמלים למכירה", גלריה נ&נ אמן, תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Esmail Nashif (Curator), Memory and Immigration (Exhibition Catalogue), Umm el-Fahem Gallery, 2012. (באנגלית)
  2. ^ Esmail Nashif, On Palestinian Abstraction: Zohdy Qadry and the Geometrical Melody of Late Modernism, Haifa: Dar Raya Publishing, 2014. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 לארי אברמסון, ציור, למשל, באתר מוזיאון פתח תקווה לאמנות, 15 ספטמבר 2016 - 24 דצמבר 2016(הקישור אינו פעיל)
  4. ^ שגיא רפאל, ציור כמשל פוסט-אמת בתערוכות עכשוויות בישראל, באתר ערב רב, ‏11.12.2016
  5. ^ חגי אולריך, יחסים פנימיים, באתר מגזין תוהו, ‏22.12.2016