זוהי הדרך שלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוהי הדרך שלי
אלבום אולפן מאת צביקה פיק
יצא לאור פברואר 1972
סוגה רוק קל, פופ
אורך 35:03
חברת תקליטים סי בי אס ישראל

זוהי הדרך שלי הוא אלבום הבכורה של צביקה פיק, אשר יצא בפברואר 1972.

האלבום שילב בין סגונונות פופ ורוק קל. ברבים מהשירים שיתף פיק פעולה עם יוצרים בולטים בתקופתו - זמרים כמו אילנה רובינא, נגנים מלהקות הצ'רצ'ילים, האריות והבמה החשמלית, וכן הכותבים אהוד מנור, יהונתן גפן ומירית שם אור.[1]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק הוציא את אלבום הבכורה שלו בגיל 22. לפני כן בסוף שנות ה-60 היה פיק חבר בלהקות הקצב "טלסטאר", "השמנים והרזים" ו"שוקולדה", שניגנו ושרו בעיקר שירי רוקנרול, והופיע בשנת 1970 בתפקיד הראשי במחזמר "שיער" (קלוד), כאשר על תפקידו במחזמר "שיער" זכה בתואר "שחקן השנה".

בעקבות ההצלחה במחזמר, פיק ניסה לראשונה לכתוב פזמונים לשירים מקוריים. עוד לפני יציאת האלבום יצא תקליטון עם שני שירים - "שני תפוחים" שנכתב בידי אהוד מנור ו"אני הולך לאן שאן" שכתב יהונתן גפן ונשכח עם השנים (בספרו "חומר טוב" סיפר גפן שהשיר נכתב על אהובה שהכיר בבריטניה, בחורה נוצריה מדנמרק בשם אן). גרי אקשטיין שכתב בעקבותיו כבדיחה את השיר - "אני הולך לבית שאן" זכה להצלחה גדולה. שני שירים אלו נכללו באלבום הבכורה שיצא מספר חודשים לאחר מכן.[2]

מבין שירי האלבום, בלטו השירים "אין מדינה לאהבה" שבוצע גם על ידי זוהר ארגוב, נורית גלרון וארקדי דוכין, ו"זוהי הדרך שלי" שנכתב בידי מעריץ בן 13 בשם מאיר (ברק) ברקוביץ'.

בנוסף בוצעו גם שני דואטים עם אילנה רובינא - "מעשה כשפים" ו"שב בצד", שני שירי יהונתן גפן שלא עברו את הצנזורה דאז בשל אזכור מיניות וסמים - "אחד ועוד אחד" ו"סלואו מושן", ושני שירים נוספים - "המנהיג (נלך בעקבותיו)" שכתב מנור ו"למעלה ולמטה" - שהיה שיתוף הפעולה הראשון עם התמלילנית מירית שם אור, שעתידה לכתוב לו רבים מלהיטיו הגדולים ולהיות אשתו ואם בנותיו.

שני השירים הנותרים של האלבום היו שני שירים מתוך המחזמר שיער - "יש לי חיים" ו"אנה אפנה?".

על עיבודי השירים היו אחראיים פיק וכן אלכס וייס. בצד של הנגינה פיק ניגן חלק מן התפקידים ונעזר בנגני להקות הצ'רצ'ילים (כולל מיקי גבריאלוב), האריות והבמה החשמלית של שלמה מזרחי (שאף אוזכרו על הקלטת האלבום בסרט הדוקומנטרי הבמה החשמלית - אגדת רוקנ'רול).

מתוך אותם שירים, מספר שירים הגיעו לתוך מצעד הפזמונים העברי השנתי[3]:

"שני תפוחים" - מקום 19 בשנת תשל"א (1971) ו"זוהי הדרך שלי" - מקום 24 בשנת תשל"ב (1972).

בנוסף, השיר "אין מדינה לאהבה" הגיע בשיאו למקום השני במצעד השבועי של רשת ב' ("הגל הקל").

רצועות האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיק כתב את כל הלחנים לשירים, פרט לשני השירים מתוך המחזמר שיער.

זוהי הדרך שלי
מס' שםמיליםלחן משך
1. אין מדינה לאהבה יהונתן גפן  2:36
2. יש לי חיים (מתוך שיער) ג'יימס ראדו וג'רום ראגניגאלט מקדרמוט 2:49
3. למעלה ולמטה מירית שם אור  4:02
4. שני תפוחים אהוד מנור  3:19
5. שב בצד (עם אילנה רובינא) אהוד מנור  3:59
6. סלו מושן יהונתן גפן  2:40
7. המנהיג (נלך בעקבותיו) אהוד מנור  2:21
8. זוהי הדרך שלי מאיר ברקוביץ  3:48
9. אחד ועוד אחד יהונתן גפן  2:13
10. אנה אפנה? (מתוך שיער) ג'יימס ראדו וג'רום ראגניגאלט מקדרמוט 2:54
11. מעשה כשפים (עם אילנה רובינא) אהוד מנור  3:43
12. אני הולך לאן שאן יהונתן גפן  3:12
משך כולל:
35:03

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]