זוהרה אלפסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זוהרה אלפסיה
זוהרה אלפסיה בצעירותה
זוהרה אלפסיה בצעירותה
לידה 1905
צפרו, מרוקומרוקו  מרוקו
פטירה 1994 (בגיל 89 בערך)
אשקלון ,ישראלישראל  ישראל
מוקד פעילות ישראל, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מלחון, Gharnati music עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ערבית, שפות ברבריות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זֹוהָרָה אַלְפַסִיָה או זוהרה סחהצרפתית: Zohra Al Fassia, בערבית: زهرة الفاسية;‏ 19051994), הייתה זמרת יהודיה-מרוקאית. בשנות השלושים והארבעים הייתה אחת הזמרות המפורסמות במרוקו ובאלג'יריה. האישה הראשונה במרוקו שהקליטה אלבום מוזיקלי. שיריה החילוניים זכו להצלחה לאורך עשרות שנים בשמחות של יהודי מרוקו, ולחניהם הותאמו גם לפיוטי קודש. במחצית השנייה של חייה עלתה לישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהרה נולדה בשם זוהרה חמו בעיר צפרו שלמרגלות הרי האטלס במרוקו, למשפחה דלת אמצעים[1]. בילדותה החלה להצטיין בזמרה ושרה פיוטים בבית הכנסת של פאס. בנעוריה החלה לשיר בבתי קפה ביישובים הסמוכים ובקברטים בקזבלנקה. שיריה היו בעיקרם שירים חילוניים מסוגת גארנטי (gharnati - שירים אנדלוסיים ששמם בא משם העיר גרנדה בספרד ונפוצו בקרב יהודי אלג'יריה ומרוקו במאה ה-19), שירים מסוגת ayta' שמאזור האטלס, ושירים הקרויים מלחון (אנ') - שירים עירוניים וארוכים.

בשנות ה-40 הופיעה בליווי תזמורת משלה. שיריה, שהושמעו בתחנות הרדיו, נהיו פופולריים מאוד גם באלג'יריה. האישה הראשונה במרוקו שהקליטה אלבום מוזיקלי. סולטאן מרוקו מוחמד החמישי התרשם מאוד מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. בין להיטיה היו השיר "אַבּיָאדִי יָאנַא" (הידוע גם בכינוי העממי יותר "טִי פּארִי פּאטִי" על שום הפזמון החוזר והקליט שבו, ע"ע רנט לורנייז). השיר מושר עד היום בטקסי החינה לפני החתונות אצל יהודי מרוקו. השיר חודש בישראל על ידי להקת "שפתיים". שירים מפורסמים אחרים שלה היו "לארוסא", "יאלי פיק דמואוי" ואחרים. אלפסיה נהגה לשיר גם שירים של סמי אלמגריבי ושל זמרים ומלחינים אחרים. היא פרסמה למעלה מ-17 אלבומים בין השנים 1947–1957.

חלק משיריה נהפכו לקאלט במוזיקה המרוקאית ונחשבות לידועות גם עשרות שנים לאחר עזיבתה את מרוקו[2]. משרד התרבות המרוקאי הוציא תקליטור של זהרה אלפסיה, בתוך האנתולוגיה של המוזיקה המרוקאית, במדור לזמרים יהודים-מרוקאים, והוא כלל שמונה משיריה[3]. שיריה זכו לגרסאות כיסוי של אמנים שונים בעולם, בהם אנריקו מסיאס[4], דיקלה[5], נטע אלקיים[6], להקת שפתיים[7], פייסל עזיזי (אנ')[8], סנאא מרחאתי (ער'), אסמא למנוואר (אנ')[9] וסלמה רשיד (אנ')[10].

זֹוהָרָה אַלְפַסִיָה
זַמֶרֶת הֶחָצֵר אֵצֶל מֺחַמַד הַחֲמִישִׁי בְּרַבָּת בְּמָרוֹק.
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה,
לָחֲמּו חַיָלִים בְּסַכִּינִים
לְפַלֵס דֶרֶך בֶּהָמוֹן
לְהַגִיעַ אֶל שּׁוּלֵי שִּׂמְלָתָּה
לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבָּעוֹתֶיהָ
לָשִׁיֵּם כֶּסֶף רִיָאל לְאוֹת תוֹדָה
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה,
הַיוֹם, נִּתָן לִמְצֹא אוֹתָּה
בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג', לְיַד לִשְׁכַּת הַסַעַד

– "זהרה אלפסיה", ארז ביטון

בשנת 1962 עלתה לישראל. בשנת 1965 תרמה לתערוכת תרבות יהודי צפון-אפריקה שנערכה בירושלים ובתל אביב את "טרקלין יהודי מרוקו". בטרקלין הוצגו מושבי קטיפה, וילונות ברקמת משי, כריות ברוקאד שזורות חוטי כסף ושטיחים ייחודיים[11]. שווי הטרלקין היה 50 אלף לירות ישראליות[12]. בשנת 1967 חודשו חגיגות המימונה בחגיגות ענק בשכונת סהנדריה בירושלים. לאירוע החגיגי תרמה אלפסיה פרוכת עשויה רקמת זהב טהור[13].

עם זאת, במרבית חייה בישראל אלפסיה התגוררה בתנאי מצוקה ובדידות בשכונת עתיקות ג' באשקלון. המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון, ביקר בביתה בשנות השבעים, כאשר עבר בשירות הציבורי כעובד סוציאלי[14]. ביטון התרשם מאוד מגורלה וכתב עליה שיר הנלמד בבתי הספר לבחינת הבגרות בספרות[15]. ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך המליצה להוסיף את השיר בפרק החובה בשירה לחינוך ממלכתי וממלכתי-דתי[16].

בשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות. אלפסיה הוזמנה לחגיגות רבות של העדה המרוקאית בישראל והיו לה בארץ קרובי משפחה רבים. בבואו לישראל, הזמר והמלחין סמי אלמגריבי ארגן מסיבה לכבודה.

זוהרה נפטרה בשנת 1994 ונקברה באשקלון.

בשנת 2013 המחזאי רפאל אהרון מתיאטרון קדם השיק מחזמר אודות חייה של אלפסיה, אותה גילמה הזמרת דיקלה[17].

בשנת 2017 עלה המופע "מנינה סימון ועד זוהרה אלפסיה" בתיאטרון ירושלים. באותה שנה נטע אלקיים יצאה במופע מחווה לזוהרה אלפסיה בזאפה. המופע הפך בינלאומי ואלקיים הופיעה איתו בין היתר עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב בישראל ובאירופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "זוהרה אלפסיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ
  2. ^ دانية الزعيمي, دونت زهرة الفاسية اسمها بمداد لا يمحى في قائمة أوائل المغنين المغاربة، الذين قدموا قطعا موسيقيا تعد، اليوم، تراثا للمغاربة جميعا، حيثما احتفلوا أخذوا في ترديدها…, ‏15 ביולי 2020 (בערבית)
  3. ^ Chants juifs (Zahra el Fassia) [74:14], Anthologie de la Musique Marocaine. Produced by the Royaume du Maroc Ministre de la Culture et de la Communication and Maroc Telecom. Directeur Artistique: Ahmed Aydoun., ‏2001-2002
  4. ^ Enrico Macias Sidi Hbibi - Olympia 1989, ‏1989
  5. ^ מערכת האתר, מחזמר מרוקאי: זוהרה אלפסייה הזמרת של מרוקו, באתר "בטריבונה", ‏30 מאי 2013
  6. ^ ניצן פינקו, להאיר מחדש את זוהרה אלפסיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2019
  7. ^ דודי פטימר, ‏שפה אחידה: גם 20 שנה אחרי שהתפרקה, שפתיים היא הדבר הבא, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2018
  8. ^ פייסל עזיזי, Fayçal Azizi - Hak A Mama (Official Video), ‏18 במרץ 2015
  9. ^ Asma Lmnawar - Haka A Mama - أسماء لمنور - هاك آ ماما, ‏3 ביוני 2016
  10. ^ Coke Studio Maroc, Coke Studio Maroc : هاك أ ماما - سلمى رشيد و ماكسيم, ‏3 באוקטובר 2017
  11. ^ נילי פרידלנדר, תרבות יהודי צפון אפריקה בתערוכה ססגונית בירושלים, בעיתון מעריב, ‏3 בפברואר 1965
  12. ^ תערוכת יהודי צפון אפריקה תיפתח ביום א' בתל־אביב, בעיתון למרחב, ‏10 ביוני 1965
  13. ^ בני קהילת פאז במרוקו מחדשים חג - "יום המימונה", עיתון הצפה, ‏30 באפריל 1967
  14. ^ מערכת ישראל היום, ‏חתן פרס ישראל לשירה – ארז ביטון, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2015
  15. ^ השיר מצוטט בתוך המאמר: איל שגיא ביזאוי, בחזרה אל תור הזהב: לאן נעלמו כל היהודים שהצליחו כאמנים בארצות ערב?, באתר הארץ, 30 ביולי 2015, בחלק המוקדש לאלפסיה
  16. ^ ארז ביטון, דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך (עמ' 80, 146), באתר משרד החינוך, ‏2016 ביוני 29
  17. ^ ריקי כרמי, חדר חדשות דרום: מחזמר על זוהרה אלפסיה, בעמוד היוטיוב של "חדר החדשות", ‏2 באפריל 2013