זוהרה אלפסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
זוהרה אלפסיה
زهرة الفاسية
זוהרה אלפסיה בצעירותה
זוהרה אלפסיה בצעירותה
לידה 1905
צפרו, מרוקומרוקו מרוקו
פטירה 1994 (בגיל 89 בערך)
אשקלון ,ישראלישראל ישראל
שם לידה Zohra Hamou עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 4 בנובמבר 1994 עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת
סוגה מלחון, שעבי, גרנאטי, האוזי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת ערבית, שפות ברבריות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים Pathé, פיליפס רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זֹוהָרָה אַלְפַסִיָה, או זוהרה סחהצרפתית: Zohra Al Fassia, בערבית: زهرة الفاسية;‏ 19051994), הייתה זמרת יהודיה-מרוקאית.

בשנות השלושים והארבעים הייתה מהזמרות המפורסמות במרוקו ובאלג'יריה. אלפסיה הייתה האישה הראשונה במרוקו שהקליטה אלבום מוזיקלי. שיריה החילוניים זכו להצלחה לאורך עשרות שנים בשמחות של יהודי מרוקו, ולחניהם הותאמו גם לפיוטי קודש. במחצית השנייה של חייה חיה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפסיה נולדה בשם זוהרה חמו בעיר צפרו שלמרגלות הרי האטלס במרוקו, למשפחה דלת אמצעים[1]. בילדותה הצטיינה בזמרה ושרה פיוטים בבית הכנסת של פאס. בנעוריה שרה בבתי קפה ביישובים הסמוכים ובקברטים בקזבלנקה. שיריה היו בעיקרם שירים חילוניים מסוגת גרנאטי (אנ') (שירים אנדלוסיים ששמם בא משם העיר גרנדה בספרד ונפוצו בקרב יהודי אלג'יריה ומרוקו במאה ה-19), שירים מסוגת אייתה שמאזור האטלס, ושירים הקרויים מלחון - שירים עירוניים וארוכים.

בשנות ה-40 הופיעה בליווי תזמורת אישית. שיריה, אשר הושמעו בתחנות הרדיו, נהיו פופולריים מאוד גם באלג'יריה. סולטאן מרוקו מוחמד החמישי התרשם מאוד מכשרונה והזמין אותה לשיר בחצרו. בין להיטיה "אַבּיָאדִי יָאנַא" (הידוע גם בכינוי העממי יותר "טִי פּארִי פּאטִי" על שום הפזמון החוזר והקליט שבו, ע"ע רנט לורנייז). את השיר נוהגים להשמיע בטקסי החינה, בקרב קהילות מרוקו. השיר חודש בישראל על ידי להקת "שפתיים". שירים מפורסמים אחרים שלה היו "אלערוסה", "יאלי פיק דמואוי" ואחרים. אלפסיה נהגה לשיר גם שירים של סמי אלמגריבי ושל זמרים ומלחינים אחרים. בין השנים 19471957 הוציאה אלפסיה למעלה מ-17 אלבומים.

חלק משיריה נהפכו לקאלט במוזיקה המרוקאית, ונשארו פופולריים גם עשרות שנים לאחר עזיבתה את מרוקו[2]. משרד התרבות המרוקאי הוציא תקליטור של זהרה אלפסיה, בתוך האנתולוגיה של המוזיקה המרוקאית, במדור לזמרים יהודים-מרוקאים, והוא כלל שמונה משיריה[3].

זֹוהָרָה אַלְפַסִיָה
זַמֶרֶת הֶחָצֵר אֵצֶל מֺחַמַד הַחֲמִישִׁי בְּרַבָּת בְּמָרוֹק.
אוֹמְרִים עָלֶיהָ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁרָה,
לָחֲמּו חַיָלִים בְּסַכִּינִים
לְפַלֵס דֶרֶך בֶּהָמוֹן
לְהַגִיעַ אֶל שּׁוּלֵי שִּׂמְלָתָּה
לְנַשֵּׁק אֶת קְצוֹת אֶצְבָּעוֹתֶיהָ
לָשִׁיֵּם כֶּסֶף רִיָאל לְאוֹת תוֹדָה
זוֹהָרָה אַלְפַסִיָה,
הַיוֹם, נִּתָן לִמְצֹא אוֹתָּה
בְּאַשְׁקְלוֹן, בְּעַתִּיקוֹת ג', לְיַד לִשְׁכַּת הַסַעַד

– "זהרה אלפסיה", ארז ביטון

בשנת 1962 עלתה לישראל. בשנת 1965 תרמה לתערוכת תרבות יהודי צפון-אפריקה שנערכה בירושלים ובתל אביב את "טרקלין יהודי מרוקו". בטרקלין הוצגו מושבי קטיפה, וילונות ברקמת משי, כריות ברוקאד שזורות חוטי כסף ושטיחים ייחודיים[4]. שווי הטרלקין היה 50 אלף לירות ישראליות[5]. בשנת 1967 חודשו חגיגות המימונה בחגיגות ענק בשכונת סהנדריה בירושלים. לאירוע החגיגי תרמה אלפסיה פרוכת עשויה רקמת זהב טהור[6].

עם זאת, מרבית זמנה בישראל אלפסיה עבר עליה בתנאי מצוקה ובדידות בשכונת עתיקות ג' באשקלון. המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון, ביקר בביתה בשנות השבעים, כאשר עבד בשירות הציבורי כעובד סוציאלי[7]. ביטון התרשם מאוד מגורלה וכתב עליה שיר הנלמד בבתי הספר לבחינת הבגרות בספרות[8]. ועדת ביטון להעצמת הזהות של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך המליצה להוסיף את השיר בפרק החובה בשירה לחינוך ממלכתי וממלכתי-דתי[9].

בשנותיה האחרונות התגוררה בבית אבות. אלפסיה הוזמנה לחגיגות רבות של העדה המרוקאית בישראל והיו לה בארץ קרובי משפחה רבים. בבואו לישראל, הזמר והמלחין סמי אלמגריבי ארגן מסיבה לכבודה.

נפטרה בשנת 1994 ונקברה באשקלון.

בשנת 2013 המחזאי רפאל אהרון מתיאטרון קדם השיק מחזמר אודות חייה של אלפסיה, אותה גילמה הזמרת דיקלה[10].

בשנת 2017 עלה המופע "מנינה סימון ועד זוהרה אלפסיה" בתיאטרון ירושלים. באותה שנה יצאה הזמרת נטע אלקיים במופע מחווה לזוהרה אלפסיה בזאפה. המופע הפך בינלאומי ואלקיים הופיעה איתו בין היתר עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב בישראל ובאירופה.

שיריה זכו לגרסאות כיסוי של אמנים שונים בעולם, בהם אנריקו מסיאס[11], דיקלה[12], נטע אלקיים[13], להקת שפתיים[14], פייסל עזיזי (אנ')[15], סנאא מרחאתי (ער'), אסמא למנוואר (אנ')[16] וסלמה רשיד (אנ')[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "זוהרה אלפסיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסיפור האמיתי מאחורי אגדת זוהרה אלפסיה, באתר הארץ
  2. ^ دانية الزعيمي, دونت زهرة الفاسية اسمها بمداد لا يمحى في قائمة أوائل المغنين المغاربة، الذين قدموا قطعا موسيقيا تعد، اليوم، تراثا للمغاربة جميعا، حيثما احتفلوا أخذوا في ترديدها…, ‏15 ביולי 2020 (בערבית)
  3. ^ Chants juifs (Zahra el Fassia) [74:14], Anthologie de la Musique Marocaine. Produced by the Royaume du Maroc Ministre de la Culture et de la Communication and Maroc Telecom. Directeur Artistique: Ahmed Aydoun., ‏2001-2002
  4. ^ נילי פרידלנדר, תרבות יהודי צפון אפריקה בתערוכה ססגונית בירושלים, בעיתון מעריב, ‏3 בפברואר 1965
  5. ^ תערוכת יהודי צפון אפריקה תיפתח ביום א' בתל־אביב, בעיתון למרחב, ‏10 ביוני 1965
  6. ^ בני קהילת פאז במרוקו מחדשים חג - "יום המימונה", עיתון הצפה, ‏30 באפריל 1967
  7. ^ מערכת ישראל היום, ‏חתן פרס ישראל לשירה – ארז ביטון, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2015
  8. ^ השיר מצוטט בתוך המאמר: אתר למנויים בלבד איל שגיא ביזאוי, בחזרה אל תור הזהב: לאן נעלמו כל היהודים שהצליחו כאמנים בארצות ערב?, באתר הארץ, 30 ביולי 2015, בחלק המוקדש לאלפסיה
  9. ^ ארז ביטון, דוח ועדת ביטון להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך (עמ' 80, 146), באתר משרד החינוך, ‏2016 ביוני 29
  10. ^ ריקי כרמי, חדר חדשות דרום: מחזמר על זוהרה אלפסיה, בעמוד היוטיוב של "חדר החדשות", ‏2 באפריל 2013
  11. ^ Enrico Macias Sidi Hbibi - Olympia 1989, ‏1989
  12. ^ מערכת האתר, מחזמר מרוקאי: זוהרה אלפסייה הזמרת של מרוקו, באתר "בטריבונה", ‏30 מאי 2013
  13. ^ ניצן פינקו, להאיר מחדש את זוהרה אלפסיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2019
  14. ^ דודי פטימר, ‏שפה אחידה: גם 20 שנה אחרי שהתפרקה, שפתיים היא הדבר הבא, באתר מעריב אונליין, 21 בדצמבר 2018
  15. ^ פייסל עזיזי, Fayçal Azizi - Hak A Mama (Official Video), ‏18 במרץ 2015
  16. ^ Asma Lmnawar - Haka A Mama - أسماء لمنور - هاك آ ماما, ‏3 ביוני 2016
  17. ^ Coke Studio Maroc, Coke Studio Maroc : هاك أ ماما - سلمى رشيد و ماكسيم, ‏3 באוקטובר 2017