זוסימוס מפנופוליס
| לידה |
המאה ה־3 אכמים, מצרים  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־4 |
| מדינה |
מצרים (פרובינקיה רומית) |
| תקופת פעילות |
המאה ה־3 – המאה ה־4 (כ־100 שנה) |
  | |
זוסימוס מפנופוליס (ביוונית: Ζώσιμος ὁ Πανοπολίτης; ידוע גם בשם הלטיני Zosimus Alchemista, כלומר "זוסימוס האלכימאי") היה אלכימאי ומיסטיקן גנוסטי. הוא נולד בפנופוליס (כיום אחמים (אנ'), בדרום פרובינקיה מצרים), והגיע לשיא פרסומו בסביבות 300 לספירה.[1] זוסימוס כתב את הספרים העתיקים ביותר הידועים לנו בנושא אלכימיה, אותם כינה "Cheirokmeta". קטעים מיצירותיו שרדו בשפה היוונית המקורית ובתרגומים לסורית או ערבית.
תרגומים לערבית של טקסטים שכתב התגלו בשנת 1995 בעותק של הספר "מפתחות רחמים וסודות החכמה" מאת האלכימאי הפרסי אבן אל-חסן אבן עלי אל-טוגרעי'.[2] בקומפנדיום המפורסם "כתאב אל-פיהריסט" ("קטלוג הספרים", בערבית: كتاب الفهرست) מאת אבן אל-נדים, מוזכרים תרגומים מוקדמים של ארבעה ספרים של זוסימוס, אך בשל חוסר עקביות בתעתיק, טקסטים אלו יוחסו לשמות "תוסימוס", "דוסימוס" ו"רימוס".[2]
אלכימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוסימוס סיפק את אחת ההגדרות הראשונות של אלכימיה כחקר "הרכב המים, התנועה, הצמיחה, ההתגלמות וההפרדה, הוצאת הרוח מן החומר וקשירת הרוח אל החומר."[3]
באופן כללי, הבנתו של זוסימוס את האלכימיה משקפת את השפעות הרוחניות ההרמטית והגנוסטית. הוא טען שהמלאכים שגורשו מגן עדן, לימדו את בנות האדם את אמנות עיבוד המתכת, רעיון שמוזכר גם בספר חנוך, וחוזר מאוחר יותר באפוקריפון הגנוסטי של יוחנן.[4]
בקטע שתועד על ידי סינקלוס, כתב זוסימוס:
הכתבים העתיקים והאלוהיים מספרים שהמלאכים התאהבו בנשים; וכשירדו, לימדו אותן את כל מעשי הטבע. לכן מהן יוצאת המסורת הראשונה, "כימה", בנוגע לאמנויות אלו; כי קראו לספר הזה כימה, ומכאן מדע הכימיה קיבל את שמו.[5]
התהליכים החיצוניים של טרנסמוטציה מתכתית — הטרנספורמציה של עופרת ונחושת לכסף וזהב נאמר שתמיד משקפים תהליך פנימי של טיהור וגאולה. בעבודתו "על ספר החוכמה האמיתית, של המצרים ושל אדוני העברים ועל כוחותיו של צבאות'", כתב זוסימוס:
ישנם שני מדעים ושתי חכמות, זו של המצרים וזו של העברים, כשהשנייה נתמכת על ידי צדק אלוהי. המדע והחוכמה של אלו המצטיינים ביותר שולטים אחד בשני. שניהם מקורם בזמנים קדומים. מקורם הוא ללא מלך, עצמאי ובלתי מוחשי; היא אינה עוסקת בגופים חומריים ומתכלים, אלא פועל מבלי להיכנע להשפעות זרות, ונסמך על תפילה וחסד אלוהי.
סמל הכימיה נלקח מהבריאה על ידי מומחים, שממרקים ומצילים את הנשמה האלוהית הכלואה ביסודות, ומשחררים את הרוח האלוהית המעורבת בחומר.
כמו שהשמש היא, אם תרצו, פרח האש ובו-בזמן גם השמש השמיימית, עינו הימנית של העולם, כך גם הנחושת כשהיא פורחת, כלומר מקבלת את צבעה הזהוב דרך טיהור והופכת לשמש ארצית, שהיא מלכת הארץ, כפי שהשמש היא מלכת השמים.[6]
שני חיבורים חשובים שיצר הם "ספר התמונות" ו"ספר מפתחות היצירה".
ספר התמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ספר התמונות" (בערבית: مصحف الصور, מוצחף א-צ'וור) הוא חיבור אלכימי חשוב, המשלב איורים וחלומות מתוך דו-שיח בין זוסימוס לתלמידתו תאוסביה (Theosebeia). האיורים מתארים תהליכים של פירוק והרכבה, חיים ומוות, משמשים כסמל לתהליך פנימי ונפשי של טיהור הנפש.[7]
עד כה, רק עותק אחד בערבית של "ספר התמונות" שרד. בחלק הרביעי של הספר "דרגת החכם" (רותבת אל-חכים رتبة الحكيم).[8]
בחיבור מופיעים 42 איורים אלכימיים, המהווים את אחד האוספים המצוירים המוקדמים ביותר בתולדות האלכימיה.
ספר התמונות עצמו מושפע מהמחשבה המצרית העתיקה, ויש לו מוטיבים הקיימים בספרים אודות העולם התחתון המצרי, האמדואת, שהיו ידועים עד התקופה היוונית-רומית, וניתן לראות בו כגשר בין האלכימיה המצרית-הלניסטית לאלכימיה של ימי הביניים.[9]
ספר מפתחות היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיבור זה נכתב כפרשנות ב-10 פרקים על "ספר עשרת המפתחות", יצירה שמיוחסת לדמוקריטוס (דמוקריטוס מאבדרה או פסאודו-דמוקריטוס (אנ')).[10] החוקר היונגיאני תאודור אבט (גר') מגדיר אותו כסיכום (Summa) התמציתי והמזוקק ביותר של כל תורתו האלכימית של זוסימוס.[11]
הטקסט מורכב מ-10 פרקים ("מפתחות") שונים, שנועדו לפתוח ולפרש את רזי המלאכה האלכימית, החל משלבי העבודה המעשית במעבדה ועד למשמעויות המיסטיות העמוקות ביותר. הספר נכתב כסדרת איגרות המיועדות אל תלמידתו תאוסביה. בהקדמת הספר נכתב במפורש כי "מפתחות" אלו, הם הדברים האחרונים שזוסימוס כתב עבורה, ולאחר שקראה אותם, הבינה את מהות המלאכה האלכימית. ה"מפתחות" מסבירים כיצד הפעולות הכימיות, כמו זיקוק, התססה ושינוי צבעי המתכות אינן רק מניפולציות פיזיות, אלא שלבים הכרחיים בהתפתחות התודעה ובשחרור הניצוץ האלוהי מתוך החומר הכבול בתוכן.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוסימוס מפנופוליס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ F. Sherwood Taylor, The Visions Of Zosimos, Ambix 1, 1937-05, עמ' 88–92 doi: 10.1179/amb.1937.1.1.88
- 1 2 H. S. El Khadem, A Translation of a Zosimos' Text in an Arabic Alchemy Book, Journal of the Washington Academy of Sciences Vol.84, 1996, עמ' 168-178
- ↑ Strathern, P, Mendeleyev's Dream—the Quest for the Elements, New York: Berkley Books, 2000
- ↑ Stroumsa, Gedaliahu A. G, Another Seed: Studies in Gnostic Mythology, Nag Hammadi Studies 24, 1984, עמ' 139
- ↑ Chron. Drummond, William, "On the Science of the Egyptians and Chaldeans", The Classical Journal 18, 1818, עמ' 299
- ↑ Carl Gustav Jung; Elizabeth Welsh; Barbara Hannah, November 1940-July 1941: Alchemy, Modern Psychology 1-2, 1960, עמ' 44-45
- ↑ Holly J. Fincher, PhD, The Book of Pictures by Zosimos of Panopolis:Towards a Psychological Interpretation Relevant Today, C.G. Jung Club of Orange County
- ↑ The Book of Pictures Muṣḥaf aṣ-ṣuwar: Edition of the Pictures and Introduction, The Living Human Heritage Project
- ↑ Zosimus, Theodor Abt, The book of pictures: = Muṣḥaf aṣ-ṣuwar, First edition, Zurich: Living Human Heritage Publications, 2011, Corpus Alchemicum Arabicum, ISBN 978-3-9522608-7-6
- ↑ Manfred Ullmann, Handbuch der Orientalstik. I; 6,2: Die Natur- und Geheimwissenschaften im Islam, Leiden: Brill, 1972, Handbuch der Orientalstik, ISBN 978-90-04-03423-5
- ↑ Zosimus, Theodor Abt, The book of the keys of the work: = Kitāb Mafātīḥ aṣ-ṣanʿa, First edition, Zurich: Living Human Heritage Publications, 2016, Corpus Alchemicum Arabicum / ed. by Theodor Abt, ISBN 978-3-9523880-6-8
- ↑ Joel Blackstock, Zosimos of Panopolis: The Alchemical Philosopher and His Legacy, Taproot Therapy, 21 ביולי 2024