זופה אינגלזה
 | |
| זופה אינגלזה בצלחת | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
dessert with spoon  |
| מוצא |
איטליה |
| אופן הגשה | קינוח, מנה אחרונה |
| מרכיבים עיקריים | חביצה (קאסטרד), חלמוני ביצה, סוכר, עוגת ספוג |
  | |
דזופה אינגלזה (מבוטא - דזוּ֫פָּה אִ֮ינגְלֵֽזֶה (ולא זופה) [ˈdzuppa iŋˈɡleːze; ˈtsuppa iŋˈɡleːse]; משמעות השם המקורי באיטלקית, "מרק אנגלי") הוא קינוח איטלקי במקור. הקינוח מבוסס על שכבות של חביצה (קאסטרד) - קרם מבוסס על חלב או שמנת בתוספת של חלמוני ביצים וסוכר, ועוגת ספוג. נראה שהזופה אינגלזה הוא במקור ואריאציה על הקינוח טרייפל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתכונים לקינוח זה הופיעו לראשונה באזורים שונים באיטליה, למשל אמיליה-רומאניה (בעיירות מודנה, פארמה, בולוניה, פורלי, פרארה ורג'יו אמיליה), וגם באזורי המחוזות מארקה, אומבריה ולאטיום בסוף המאה ה-19.[1] [2]
המקור לקינוח זה אינו מוכח; תאוריה אחת קובעת שמקורו של הזופה אינגלזה הוא במטבחי המאה ה-16 של הדוכסים מבית אסטה, שהיו השליטים באזור פרארה. על פי הסיפור הזה, הדוכסים ביקשו מהטבחים שלהם לנסות ולשחזר את הקינוח המפואר "הטרייפל האנגלי" ממנו הם נהנו לאכול בחצרות המשפחות בעידן האליזבתני באנגליה, שם נהגו לבקר לעיתים קרובות.[3] בפועל הגרסה של הקינוח שהייתה נפוצה אז הייתה מעין ואריאציה על הקינוח האנגלי במקור[4].
כדי להכין זופה אינגלזה, אפשר להשתמש בעוגת ספוג או בבישקוטים הטבולים בליקר איטלקי מקומי שנקרא אלקרמס (Alchermes): ליקר ארומטי מאוד בניחוח צמחי תבלין, בצבע אדום כהה. בנוסף לליקר זה אפשר להשתמש גם ברוזוליו או ברום כתחליף לליקר האלקרמס[1].
לאחר שלב זה הבסיס של הקינוח מורכב בשכבות לסירוגין עם חביצה, וקרם ביצים סמיך המבושל עם חתיכות גדולות של גרידת לימון (שמוסרות לאחר הבישול). לעיתים קרובות נוצרת שכבה של קרם שוקולדי המכונה crema alla cioccolata על ידי המסה של שוקולד מריר בתוך קרם החביצה הרגיל בו משתמשים. באיטליה השכבה העליונה של הציפוי תהיה מדי פעם מבוססת על שמנת, מקצפת מרנג או שקדים[3].
זופה אינגלזה הוא גם טעם ג'לאטו פופולרי[5].
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה "זופה" (מרק) במטבח האיטלקי מתייחסת גם למנות מתוקות וגם למלוחות. מקור המילה הוא מהפועל "inzuppare" שמשמעותו המילולית היא "לטבול". כשם שעוגת הספוג או הבישקוטים שמהווים את הבסיס לקינוח טבולים בליקר, כך נקרא קינוח זה זופה. באופן דומה, דגים שמנים, שעועית עם תבשילי ירקות, ותבשילי דגים או פירות ים מתוארים במילים המכילות את המילה "זופה", כמו "zuppa di verdure" או "zuppa di pesce". מנות אלו המבוססות על טבילה שלהן מוגשות לרוב עם לחם.
ישנן תיאוריות נוספות לגבי מקור השם[6], כמה מהן:
"משמעותו של השם המתורגם באופן מילולי מאיטלקית הוא "מרק אנגלי" ואולי למעשה מסמל את הדמיון של קינוח זה לקינוח האנגלי, הטרייפל. אחרים מאמינים כי מדובר בשיבוש דיאלקטי של הפועל inzuppare, שמשמעותו "לגמוע" (באנגלית: to sop"[7].
"קינוח שהומצא על ידי האופים הנפוליטניים של אירופה במהלך המאה ה -19. הקינוח הזה נוצר בהשראת פודינג אנגלי שהיה אז אופנתי (...)" [8]
"הקינוח העשיר הזה היה חלק ממחוות רבות שהעניקו הנאפוליטנים אסירי התודה לאדמירל הוריישו נלסון לאחר ניצחונו על נפוליאון בונפרטה בקרב הנילוס בשנת 1798. "מרק אנגלי", כפי שהקינוח הזה כונה אז, היה יצירתו של טבח קונדיטור אנונימי שנמאס לו מהאדמירל, האנגלים והטרייפלים המוספגים באלכוהול" [9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדיה בנושא זופה אינגלזה בויקישיתוף
- מתכון להכנת זופה אינגלזה, באתר השף הלבן של תנובה
- מתכון להכנת זופה אינגלזה, אתר פסטה everyday
סרטון המסביר הכנת זופה אינגלזה, עם השף יובל בר-נר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 La Cucina del Bel Paese (883-885). La cucina del Bel Paese
- ^ Gladys Gretton, The Englishwoman in Italy, Hurst and Blackett, 1860 (page 163).
- ^ 1 2 "Zuppa Inglese (Traditional Italian Pudding)". Academia Barilla. נבדק ב-28 במאי 2016.
Zuppa inglese was made for the first time in the 16th century for Dukes of Este, residing in Ferrara. Legend has it that the dessert was created by the court chefs when a diplomat from Ferrara asked for a trifle, a typical British dessert made with a sweet ring cake, cream and wine, after returning from a trip to England.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zuppa inglese, La Cucina Italiana, 2018-09-05 (באיטלקית)
- ^ "Gelato Zuppa Inglese". Gelato in casa. נבדק ב-28 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "FAQs: charlotte to millet".
- ^ Mariani, John.
- ^ Larousse Gastronomique, Completely Updated and Revised.
- ^ American Heritage.