זיגמונד מוגולסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מימין: יעקב פ. אדלר, זיגמונד פיינמן, זיגמונד מוגולסקו, רודולף מרקס, מר קרטושינסקי ודוד קסלר, 1888

זיגמונד (זֶליג) מוֹגוּלֶסקוֹיידיש: זעליג מאָגולעסקאָ; באנגלית: Sigmund Mogulesko;‏ 16 בדצמבר 18584 בפברואר 1914) היה זמר, שחקן ומלחין בתיאטרון יידיש. הוא היה כוכב אצל אברהם גולדפדן בבוקרשט. התפקיד הראשי במחזה שמֶנדריק (שמענדריק) מאת גולדפדן נכתב עבורו. זמן קצר לאחר מכן הקים להקה משל עצמו. בסופו של דבר ייסד את "בית האופרה הרומני" בלואר איסט סייד בניו יורק. באנציקלופדיה היהודית הוא תואר כשחקן הקומי הטוב ביותר על במת תיאטרון יידיש.[1] הוא ידוע גם כמלחין מוביל של מוזיקה לתיאטרון יידיש.[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגולסקו נולד בשנת 1858 בקלרש (Călăraşi) שבמולדובה.[2] אביו, יואל שריגרודסקי, סוחר במקצועו, שינה את שמו למוגולסקו בשל בעיות עם השלטון. הוא נפטר כשזליג היה בן 9. אמו, שהייתה אחת הדמויות החשובות בעיירה קיבלה לאחר מות בעלה עזרה מן הקהילה.[3] כדי להגדיל את מקורות הפרנסה, שלחה האם את זליג ואחיו לחזן המקומי יוסף הלר כדי שיהיו אצלו "משוררים" (כלומר, זמרים במקהלה של חזן). שם הוא למד בעזרת ה"משוררים" האחרים, תוך ארבעה חודשים לקרוא ולכתוב תווים. כמה שנים מאוחר יותר נפטרה גם אמו, והוא עבר לקישינב, שם הוא שר במקהלה המפורסמת של החזן ניסן בֶּלזֶר. כנער הייתה משכורתו 60 רובל. תוך זמן לא רב הוא נשכר על ידי החזן ישראל קופר מבית הכנסת הגדול בבוקרשט והיה שם הסולן. בגיל 14 החל בלימודי מוזיקה בקונסרבטוריון והיה תלמיד מצטיין.[4]

ב-1874 הופיע מוגולסקו עם להקת אופרטה צרפתית, שם הוא פגש בלזר צוקרמן, שמחה דינמן ומשה וואלד. ארבעתם החלו להופיע יחד בחתונות וטקסים אחרים, כלהקה בשם "Corul Izraelit" (המקהלה היהודית). הוא המשיך לשיר בבית הכנסת אבל לא נמנע מלשיר בגם בימי ראשון במקהלת הכנסייה.

החיים בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התחלף קולו הוא עבד במשך שנתיים כסורג, ואחרי כן חזר לשיר עבור קופר, בהיותו בן 18, בבית הכנסת כמנהל המקהלה. כמו כן שר בחתונות ומסיבות בסגנון זמרי ברודי וחיקה שחקנים ידועים.

כאשר הגיע גולדפדן באביב 1877 לבוקרשט עם להקתו, שהייתה אז בת פחות משנה, הוא בחן את מוגולסקו בסצנה שבחר המועמד עצמו מתוך המחזה הרומני "Vlăduţu Mamei" (ולדוצו של אמא), שהיה הבסיס למחזה שכתב שמענדריק, אָדער די קאָמישע חתונה. גולדפדן חיפש זמרים ללהקתו המתהווה, והתברר לו שמוגולסקו ניחן גם בכישורי משחק טובים. התפקיד הראשי, שנכתב למוגולסקו, היא של ילד של אמא, אוויל ונאיבי. גיבור זה נחשב לתפקיד הגדול הראשון בתיאטרון יידיש.

מוגולסקו שיחק תפקידים קומיים מוזיקליים אחרים אצל גולדפדן, כולל הסבתא במחזה די באבע מיט דעם אייניקל (הסבתא והנכד) ואת התפקיד הראשי בדי אינטריגע, אָדער, דװאָסיע דיא פּליאָטקעמאַכערין (הקנוניה, או, דבושה המרכלת). אחרי שמוגולסקו שיחק בתפקיד הראשי בהצגה שמנדריק ביקש ישראל גרודנר, שהקים יחד עם גולדפדן את תיאטרון יידיש, תפקיד ראשי. (באותה תקופה הדרך היחידה שהייתה לגולדפדן לגמול לשחקן הייתה לכתוב לו תפקיד ראשי בהצגה.[5]) גולדפדן נתן לו תפקיד בהצגה שתרגם מגרמנית: די ווילדע אינזל (האי הפראי) מאת אוגוסט פון קוצבו (August von Kotzebue). אולם מוגולסקו כל כך האפיל על גרודנר בתפקיד הכושית, עד שהאחרון עזב את הלהקה וייסד להקה משלו ביאשי.[6] למרבה האירוניה, זמן קצר לאחר מכן "חטף" גרודנר את מוגולסקו מגולדפדן. בסופו של דבר ניהל מוגולסקו את להקתו של גרודנר, שהקים להקה אחרת.

רומניה, ניו יורק ומקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגולסקו שלט יחד עם שותפו בתיאטרון יידיש ברומניה. שיבחו את תיאטרון ז'יגניצה, התזמורת שלו ואת מוגולסקו עצמו כשווה ערך ברמה לתיאטרון הלאומי. מוגולסקו שיחק, לפעמים, גם ברומנית ובכך משך קהל מעבר לקהילה היהודית. בתקופה זאת הוא נתן לדוד קסלר את תפקידו הראשון בתיאטרון. לו ולמשה פינקל הייתה מריבה והוא בילה את הקיץ בהופעות בגנים עם רביעייה אותה הקים. להקתו של פינקל לא הצליחה בלעדיו והם הגיעו במהרה להבנה. ב-1886 או 1887 עבר מוגולסקו לניו יורק, שם היה במהרה לאחד מכוכבי תיאטרון יידיש בעולם החדש. מאוחר יותר הוא יסד את "האופרה הרומנית" בלואר איסט סייד, מנהטן. ההצגה הראשונה שם הייתה ההופעה הראשונה, הלא מוצלחת, של אברהם גולדפדן בינואר 1888. בתקופה זו הוא הופיע גם ברוסיה, בגליציה, כנראה בלבוב ובאנגליה.[1] בניו יורק הוא הביא את יעקב אדלר וקני ליפצין לבמה האמריקאית.

ב-1906 חזר מוגולסקו עטור ניצחון לרומניה, כשהוא מחדש שם את תיאטרון יידיש אחרי עשור של חוסר פעולה. הוא הביא לרומניה כמה מלהיטיו מתיאטרון היידי הניו יורקי: די עמיגראנטן (המהגרים) מאת שמ"ר ויעקל בעל־טאקסע, דאס גרויסע גליק (המזל הגדול) מאת קורנבלאט ודער אומבאקאנטער (הלא-ידוע) מאת יעקב גורדין.

מותו והמוניטין שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגולסקו נפטר בניו יורק ב-1914, והשאיר אחריו את רעייתו אמלי, שתי בנות, בסי וליזה ובן – יוליוס.

ד"ר משה גסטר כתב על להקתו של מוגולסקו ברומניה ב-1884 כשביצע מחזות מאת משה הורוביץ ויוסף לטיינר. בעוד שהביצועים היו, בעיניו מעט פרימיטיביים, הרי הוא התרשם באופן כללי. ארנסט יוסלביץ כתב מחזה על להקתו של מוגולסקו: "לווילנה יש גולם", שעלילתו מתרחשת בווילנה שבליטא בזמן הפוגרומים בשנת 1899.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זלמן זילברצווייג, אברהם גאלדפאדען און זיגמונט מאגולעסקא, בואנוס איירס: אלישבע, 1936.
  • בועז יאנג, מיין לעבן אין טעאטער, ניו יורק: איקוף, 1950.
  • לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, כרך ב.
  • פארווערטס, גיליון 17, פברואר 1914.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הפרסומים של זיגמונד מוגולסקו, בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 איזידור זינגר, פיטר ויירניק, ‏זיגמונד (זליג) מוגולסקו, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית).
  2. ^ יש מחלוקת לגבי מקום הולדתו. זילברצווייג ואחרים טוענים שהוא נולד בזלטופול.
  3. ^ זילברצווייג, עמ' 136.
  4. ^ זילברצווייג, עמ' 141.
  5. ^ זילברצווייג, עמ' 154.
  6. ^ זילברצווייג, שם.