זיוה ארמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זיוה ארמוני
זיוה ארמוני
זיוה ארמוני
לידה 12 בדצמבר 1926
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באפריל 2010 (בגיל 83)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1955–1992 (כ־37 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות הספרייה הלאומית ובית הקיבוץ המאוחד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
זיוה ארמוני בעת בניית בית הקיבוץ המאוחד בתל אביב, כאשר לימינה האדריכל חנן הברון ולשמאלה מנהל אתר הבנייה. מתוך ארכיון זיוה ארמוני
זיוה ארמוני בעת בניית בית הקיבוץ המאוחד בתל אביב, כאשר לימינה האדריכל חנן הברון ולשמאלה מנהל אתר הבנייה. מתוך ארכיון זיוה ארמוני

זיוה ארמוני (12 בפברואר 192621 באפריל 2010) הייתה אדריכלית ישראלית. התפרסמה בעיקר הודות להשתתפותה בתכנון בית הקיבוץ המאוחד בתל אביב ובניין הספרייה הלאומית בגבעת רם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמוני נולדה וגדלה בתל אביב. אביה, מרדכי ארמוני, היה נגר מומחה, ממקימי סולל בונה ואמה תופרת עילית. היא למדה בגימנסיה הרצליה ונמשכה בצעירותה לאדריכלות.

בשנת 1944 הצטרפה לקיבוץ בית קשת ונמנתה על מייסדיו. לאחר מכן עברה לקיבוץ מעגן מיכאל. במסגרת חברותה בקיבוץ נשלחה ללמוד בטכניון בחיפה. עם סיום לימודי הארכיטקטורה בשנת 1955, חברה לאדריכל חנן הברון, שסיים את לימודיו שנה קודם לכן, והשניים הגישו הצעה לתחרות לתכנון בניין הספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שזכתה במקום הראשון.

ארמוני הצטרפה למחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד. במהלך תקופה זו תכננו ארמוני והברון גם את בית הקיבוץ המאוחד ברחוב סוטין 27 בתל אביב. בניין זה מהווה את אחת מפסגות הסגנון הברוטליסטי אשר אפיין את הבנייה הישראלית בשנות ה-50. המבנה, שנחנך בשנת 1960, היווה את משכנם של הוועדות השונות, הארגונים והבנק של הקיבוץ המאוחד.

בשנת 1965 פרשה ארמוני מהמחלקה לתכנון ומחברותה בקיבוץ ופנתה לדרך עצמאית בתל אביב. כאדריכלית עצמאית תכננה מגוון פרויקטים: מבני ציבור, בתים פרטיים, חדרי אוכל, פנים באוניות נוסעים ועוד. ארמוני הרבתה לפרסם מאמרים וכתבות בעיתונות היומית ובכתבי עת ישראלים וכן כתבה את הערכים על תכנון העיר והאדריכלות של ניו יורק באנציקלופדיה העברית. בשנת 1978 השתתפה בתערוכת אדריכליות ישראליות במרכז פומפידו בפריז. בשנותיה האחרונות נאבקה למניעת הריסתו של בית הקיבוץ המאוחד, לאחר שנמכר לחברה קבלנית. היא לא הצליחה למנוע את הריסת הבניין.

ארמוני נפטרה בדירתה בתל אביב בשנת 2010, בגיל 84. נקברה בבית העלמין קריית שאול.[1] ארכיונה הפרטי נתרם לארכיון אדריכלות ישראל.

רשימת עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיוה ארמוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיוה ארמוני באתר חברה קדישא ת"א–יפו.