זיוה פתיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זיוה פתיר

זיוה פתיר (נולדה ב-21 במאי 1950) היא מנהלת בתחום האיכות, התקינה והקיימות[1] בישראל. שימשה במשך למעלה מעשור מנכ"לית מכון התקנים הישראלי. כיהנה כסגנית נשיאה ויו"ר ההנהלה הטכנית של ארגון התקינה הבינלאומי ISO וכחברת הנהלה בארגון התקינה הבינלאומי לאלקטרוטכניקה IEC. פתיר פעילה בתחום העסקי והציבורי, משמשת דירקטורית בחברות ויועצת לגופים ממשלתיים ופרטיים בישראל ומחוצה לה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בוורשה להורים ניצולי השואה ובה גדלה עד עלייתה ארצה כילדה ב-1957. אביה, מיכאל פטיץ-בורקובסקי, אדריכל, היה המתכנן הראשי והאחראי לבנייתה מחדש של ורשה לאחר המלחמה. אמה, פלורה רשב"א, משפטנית במקצועה, בוגרת אוניברסיטת ורשה, עסקה בפולין בכתיבה היסטורית ובישראל בהנהלת חשבונות. לפתיר אח בשם אדי, מהנדס אלקטרוניקה המתגורר בקנדה.

פתיר למדה כימיה באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית ב-1971. שירותה כקצינה בחיל החימוש הוביל אותה לעיסוק בבקרת איכות המוצר. בשנת 1977 השלימה את התואר השני במכון ויצמן למדע במדעי הכימיה[2] והתמחתה בפולימרים. לימים התמחתה בניהול איכות בישראל ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

היא בוגרת תוכנית טופז של ג'וינט ישראל אלכא למנכ"לים של משרדי ממשלה (2004), קורס דירקטורים (1995) ובעלת תואר מהנדסת איכות מוסמכת של האיגוד האמריקאי לאיכות.

במשך למעלה משלושים שנה מילאה תפקידים שונים במכון התקנים הישראלי. היא החלה באגף התקינה, ולאחר זמן קצר מונתה לאחראית על קבוצת מהנדסים ועל תחומי תקינה בענפי המזון, כימיה, פלסטיקה, טקסטיל, אריזה ואיכות הסביבה. במשך עשור ניהלה את אגף האיכות וההסמכה.[3]

בתקופה זו יזמה מהלך שחייב את רוב החברות בישראל, ובעיקר את ספקי משרד הביטחון, לעמוד בדרישות איכות מחמירות של ספקי נוהל ההרכשה של משרד הביטחון הישראלי והאמריקאי. מהלך זה עודד ספקי שירותים ומוצרים בישראל ובעולם לעמוד בדרישות הבינלאומיות של תקני ISO לניהול איכות - תקני ISO 9000. התהליך חיזק את איכותם של מוצרים ושירותים בישראל, איפשר ייצוא סחורות בהתאמה לדרישות בארצות היעד ויצר תחרות עם מוצרים מיובאים.

לאחר עשור בתפקיד מנהלת אגף איכות והסמכה של מכון התקנים נבחרה פתיר לנהל את מכון התקנים הישראלי, תפקיד שבו כיהנה מעל לעשור.[4]

בתקופה זו עסקה בייעול ובהתחדשות תהליכי המכון, צמצמה אגפים, הקימה מעבדות חדשות, שילבה תחומים חדשים בתווי התקן ובבדיקות לתעשייה וקיצרה את זמן הכנתו של תקן. היא פיתחה את היחסים הבינלאומיים ויצרה מארג של הסכמי הכרה בינלאומיים בתעודות המכון ובאישוריו. היא הביאה לישראל ראשות של ועדות בינלאומיות כמו ביטחון ומים וכן כנסים מקצועיים. בכך מיצבה את ישראל כמדינה בעלת איכות טכנולוגית גבוהה. בתקופת כהונתה נעשתה התאמה של התקינה הישראלית לתקינה הנהוגה בארצות מפותחות, תהליך שתואם עם הוועד הפועל של המכון, שבו מיוצגים כל נציגי הסקטורים במשק ומשרדי ממשלה.

בתקופתו של יצחק רבין כראש הממשלה הייתה פתיר בין היוזמות להקמתו של המרכז לאיכות ומצוינות במשרד ראש הממשלה. המרכז התמקד במנהיגות ובהטמעה של שיטות ניהול מתקדמות בתעשייה, בשירותים ובארגונים ממשלתיים.

באותה העת שימשה פתיר במספר תפקידים ציבוריים, בהם יו"ר האיגוד הישראלי לאיכות בשנים 19942000. האיגוד מאגד מעל אלף מהנדסי איכות השוקדים על קידום האיכות בישראל ועל קידום הפרופסיה של הנדסת איכות להכשרתם של מהנדסי ומנהלי איכות ולהעשרתם המקצועית.

שימשה יו"ר הסניף הישראלי של פורום הנשים הבינלאומי בשנים 20032005 וכחברה בהנהלתו מאז. הפורום עוסק ביצירת רשת של נשים בתפקידים מרכזיים בישראל ובעולם.

בתחום התקינה הבינלאומית שימשה יו"ר ההנהלה הטכנית של Technical Management Board - ISO וסגנית נשיא בשתי קדנציות.[5] ISO מאגד בתוכו מעל 150 מדינות ועוסק בתקינה בינלאומית נרחבת. פתיר הייתה האישה הראשונה בתפקיד בכיר בארגון תקינה בינלאומי ושמשה גם כחברת הנהלה ב-IEC, שהוא ארגון התקינה בתחום האלקטרוטכניקה.

בתקופה זו יצרה פתיר מיזמים בתקינה הבינלאומית, בהטמעת דרישות קיימות בתקנים השונים, בקיצור זמן התקינה הבינלאומית, בשיתופי פעולה בין ארגון ISO ו-IEC ועוד. במסגרת תפקידה גם ייצגה את ארגון התקינה הבינלאומי ברחבי העולם בארגוני תקינה לאומיים, אזוריים ובינלאומיים.

יזמה את התקן הבינלאומי 26000 ISO לאחריות חברתית, שאומץ על ידי רוב מדינות העולם.[6]

בשנת 2008 פרשה פתיר, לאחר 11 שנות ניהול,[7] ומונתה ליו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים,[8][9] ובמקביל הצטרפה לחברת "בטר פלייס" כסמנכ"לית האחראית על נושאי התקינה, הבטיחות, הסביבה, והמדיניות עד סגירת החברה בשנת 2013.

בעשור השני של המאה ה-21 משמשת פתיר דירקטורית בחברות שונות כגון אלתא, בקרדן רכב - AVIS ובחברת "סטרטסיס" למדפסות תלת הממד, חברה בינלאומית הנסחרת ב-NASDAQ. סטרטסיס היא פרי איחוד של החברה הישראלית OBJET והחברה האמריקאית STRATSYS, מפתחת מכונות לייצור אבות טיפוס ומוצרים מוגמרים מהדסק השולחני למשתמש הבודד ועד לגודל המקסימלי המאפשר לייצר חלקים תעופתיים, החברה מפתחת חומרים ייעודיים להדפסה בתלת מימד, המהווה אלטרנטיבה לשיטות ייצור הנהוגות היום תוך צמצום משאבים, ומספקת שירותים בתחום זה בעולם כולו.

פתיר נשואה לאבי, מנהל בענף התקשורת[10] ולזוג שלושה ילדים. מתגוררת בתל אביב.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיר משמשת בהנהלת IWF ישראל, הסניף הישראלי של פורום הנשים הבינלאומי.

היא חברה בעמותת להב, בית הספר לניהול שליד בית הספר למינהל עסקים ע"ש רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. בנוסף, משמשת כחברה בחבר הנאמנים של שנקר ושל מכללת אפקה (בעבר שימשה כחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה).

היא פעילה ב"מפעלות חינוך וחברה" שמייצרת שינוי חברתי ומוביליות חברתית על ידי שימוש בספורט, ומפעילה כבר היום שלושים אלף איש בארץ ובעולם.

היא משמשת כיו"ר "קרן ליאור" שהוקמה לזכרו של סמ"ר ליאור וישינסקי, שנהרג בציר פילדלפי. הקרן, שפועלת ליד התיאטרון הקאמרי, אמונה על חיזוק הקשר בין הצבא ובין תרבות ואומנות, מעניקה מלגות ללימודים גבוהים בתחום האומנות, מביאה תרבות לחיילים על ידי הצגות ומופעי אומנים ומקימה ספריות בבסיסי צה"ל השונים.

היא מרבה להרצות בנושאים הכרוכים בקיימות ובתקינה.

בעבר שמשה במגוון תפקידים ציבוריים כמו חברה בוועדת שפניץ והשופט ברנר למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות וציבוריות, כנציגת מעסיקים בבית הדין הארצי לעבודה וכחברה בוועדות ציבוריות רבות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקרירה זכתה פתיר בפרסים רבים, בהם:

  • פרס שר התעשייה ומכון התקנים לתרומה ייחודית למשק ולעיצוב התקינה והאיכות.
  • תעודת עמית ופרס מפעל חיים של האיגוד הישראלי לאיכות.
  • פרס איגוד משתמשי התקינה הבינלאומית IFAN.
  • פרס ליידי גלובס (1997).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]