זילאוטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זילאוטון
מסה מולרית 236.061949 u עריכת הנתון בוויקינתונים
בטיחות
קטגוריית סיכון בהיריון קטגוריית סיכון C עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מספר CAS 111406-87-2
PubChem 60490
ChemSpider 54531
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
זילאוטון

זילאוטון (zileuton), משווקת תחת השם המסחרי zyflo, ומעכבת את האנזים 5-lipooxygenase, ובכך למעשה מונעת את ייצורם של לויקוטריאנים (leukotrienes) תרופה זו הוצגה לציבור בשנת 1996, ומשמשת בעיקר לטיפול באסתמה כרונית, אך אינו מאושר לשימוש בילדים.

ספיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה נלקחת דרך הפה.

מינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה קיימת בשתי תצורות: קונבנציונלי ושחרור מושהה מינון קונבנציונלי - 600 מ"ג (דרך הפה) 4 פעמים ביום. מינון שחרור מושהה - 1200 מ"ג (דרך הפה) פעמיים ביום, כשעה לאחר ארוחת בוקר וערב.

תגובות בין תרופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות בין תרופתיות עלולות לקרות עם התרופות הבאות:

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי הנפוצות: כאב ראש כאבי בטן שלשול בחילות בעיות בעיכול כאבי שרירים עלייה בתפקודי כבד (עד פי 3 מהנורמה)

התרופה עלולה לגרום להעלאת תפקודי כבד הכבד, ולכן מטופלים הסובלים ממחלות כבד או מתפקודי כבד גבוהים, חייבים להודיע זאת לרופא המטפל טרם לקיחת התרופה, שכן ייתכן והרופא ישנה את סוג הטיפול. כמו כן, התרופה עלולה לגרום להפרעות שינה ושינוי בהתנהגות. במקרה זה יש לפנות לרופא המטפל.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.