זילופה

**זילופה**
**Zilupe**
	סמל זילופה סמל זילופה
מדינה	לטביה
תאריך ייסוד	1900
שטח	4.69 קמ"ר
גובה	120 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	1,336 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	56°23′08″N 28°07′21″E / 56.385555555556°N 28.1225°E
	http://www.zilupe.lv
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת לטביה רגילה) ריגה דאוגבפילס ילגבה יורמלה לייפאיה אלוקסנה ונטספילס יקבפילס רזקנה ולמיירה בלארוס רוסיה אסטוניה ליטא הים הבלטי זילופה

זילופה (Zilupe; בלטגלית: Sīnuoja, מהמילה "סינה", גבול. בגרמנית: Rosenau. ברוסית: Розеново) היא עיירה בלטביה, ליד נהר זילופה, על הגבול עם רוסיה. בשנת 2020 גרו בה 1,343 נפש.^[1] תחנת הרכבת של זילופה היא התחנה האחרונה בקו הרכבת ריגה-זילופה, אחד מקווי מסילת הברזל הארוכים ביותר בלטביה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה החלה להתגבש לראשונה במהלך בניית קו הרכבת ונטספילס - מוסקבה בשנת 1900, סביב התחנה שקיבלה את השם רוזנובה, על שם בעל הקרקע לשעבר. ליד התחנה הוקם יישוב קטן של סוחרים ועובדי רכבת. בשנת 1908 כבר הייתה ברוזנובה מחלקת משטרה, בית ספר וסניף דואר.

פיתוח ההתיישבות הופרע על ידי מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1918 נהרס גשר הרכבת מעל נהר זילופה. משנת 1918 ועד 1920 הייתה רוזנובה - כמו כל מזרח לטביה - תחת שלטון סובייטי. בינואר 1920 רוזנובה שוחררה על ידי צבא לטביה בשלב האחרון של מלחמת העצמאות הלטבית .

לאחר שהפך לחלק מרפובליקת לטביה שונה שם היישוב, והוא נקרא על שם נהר זילופה. בתקופה שבין מלחמות העולם הייתה זילופה מרכז חשוב באזור. בשנת 1925 הוענק לה מעמד של כפר וב-1931 - זכויות עיר. תושבי זילופה עסקו בעיקר במסחר ובחקלאות. בשנת 1930 הופעלו טחנת מים ומנסרה בזילופה, וכן בית חולים קטן וכ-120 חנויות.

במהלך מלחמת העולם השנייה הייתה זילופה כבושה על ידי הצבא הגרמני מ-6 ביולי 1941 עד 18 ביולי 1944 ונוהלה כחלק של נציבות הרייך אוסטלנד. כל יהודי העיירה נרצחו וחלק ששרדו הועברו ללודזה ונרצחו שם.

לאחר מלחמת העולם השנייה נפתחו סניפים של מפעלים גדולים בזילופה. אלה כללו בית מלאכה לייצור מתכות, מפעל טקסטיל קטן ומאפייה.

העיירה נמצאת בסמוך לכביש A12, שלאחר מעבר הגבול לרוסיה הופך לכביש המהיר M9, שניהם חלק מכביש E22 האירופי.

לאחר שלטביה קיבלה עצמאות בשנת 1991 ליד זילופה הוקם מעבר גבול עם רוסיה.