זינגלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת האלבום Peace
העטיפה האחורית של האלבום, בגרסת התקליטור

זינגלה היא להקת רוק מתקדם ישראלית משנות ה-70.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי הלהקה היו ג'וני שטרן ודוד בכר, שהכירו כסטודנטים במכללת בית ברל כבר בשנת 1972. השניים היו מוזיקאים לא מקצועיים, אך החזון שראו לנגד עיניהם, הקמה של להקת רוק מתקדם ישראלית ראשונה, הוא שמשך אליהם מספר מוזיקאים מקצועיים והביא להתגבשות ההרכב הראשון של הלהקה, שכלל בנוסף לשניים את דוד שנן בתופים, אפרים ברק בגיטרות, אודי טמיר בבס, עדי וייס בקלידים וטוני בראוור בכינור ומנדולינה.

שמה של הלהקה הוא שעשוע לשוני: שינוי של האות הראשונה הופכת את צינגלה - סיגריה קטנה מגולגלת עם חשיש או מריחואנה, ל"זינגלה" - מילה חיבה הקשורה למוזיקה (זינג, נגינה או זינגר, זמר ביידיש). את השם הגה דוד בכר. אודי טמיר הסביר מאוחר יותר בריאיון רדיו לגלי צה"ל שאלו ראשי תיבות שמתארים תהליך שמתחיל ברעיון שנולד בראש של האמן ומסתיים בהופעה על הבמה: זרע, יצירה, נפש, גוף, לבוש, היכל.

השנים הראשונות והאלבום Peace[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 שכרו חברי הלהקה בית בשכונת נווה גן (לימים כתבו קטע מוזיקלי על בית זה בשם: "רחוב הפרחים שבע"). חברי הלהקה התגוררו בבית, ניגנו ואירחו חברים שונים, בהם השחקן והזמר מרדכי ארנון והמשוררת הבוהמיינית רינה שני.

באותה תקופה הלהקה הוציאה מספר שירים לרדיו ("למה לא זכיתי בפיס" שנכנס למצעד הפזמונים, "הכל יהיה בסדר") וקיימה מספר הופעות בבית ליסין במסגרת פסטיבלי רוק ישראלי שארגן שאול גרוסברג.

ב-1975 השיג מנהל הלהקה יעקב בכר (אחיו של דוד בכר) חוזה הפצה עם חברת התקליטים הבינלאומית Decca. הלהקה נכנסה לאולפני קולינור מתוך כוונה להקליט אלבום רוק מתקדם בשפה האנגלית. במהלך העבודה על האלבום החדש, "Peace", נדחקו מייסדי הלהקה שטרן ובכר, שכאמור לא היו מוזיקאים מקצועיים, מחוץ לתמונה, ולא היו מעורבים בכתיבה ובהקלטות. חברי הלהקה זכו לחופש פעולה גדול, ובילו באולפני ההקלטות מספר חודשים עד להשלמת הקלטת האלבום לשביעות רצונם. בסיום ההקלטות ציפתה לחברי הלהקה אכזבה - Decca חזרו בהם מן הכוונה להוציא את האלבום, והלהקה נותרה ללא חוזה הפצה.

ב-1976 חתם יעקב בכר עם "התקליט חיפה" על חוזה הפצה, וב-1977 יצא התקליט לאור ב-750 עותקים והופץ בישראל בלבד.

תקופת הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום הקלטת האלבום "Peace" נכנסה הלהקה לתקופה של חוסר יציבות ושינויי הרכב תכופים. בשלב ראשון, חזרו שטרן ובכר להיות חברים בלהקה, ולחצו לשנות כיוון ולעבוד על חומרים קומוניקטיבים יותר ובעברית. עדי וייס החליט כתוצאה מכך לעזוב את הלהקה, ואת מקומו תפס זמר גורן (בנו של אליהו גמליאל, מחבר השיר "ארץ זבת חלב ודבש") שהשתתף עוד קודם בהקלטת קולות רקע לאלבום "Peace". הבאים לעזוב היו אפרים ברק שהצטרף ללהקת "אטמוספירה", ודוד שנן שפרש מעשייה מוזיקלית.

גם בתקופה זו הלהקה המשיכה להקליט ולשחרר שירים לרדיו ("מסיבה בפנים" שהוקלט עוד לפני השינויים בהרכב, "האיש שסיפר לי", "בראשית").

מי שהחליף את שנן בהקלטות היה המתופף מאיר פניגשטיין, שמצא עצמו מחוסר עבודה בעקבות פירוקה של להקת "כוורת".

האחרון לעזוב היה טוני בראוור, שיכולת הנגינה הווירטואוזית שלו בכינור סיפקה לו פרנסה טובה יותר כנגן סשנים מבוקש. בראוור הצטרף בהמשך ללהקת הליווי של אריאל זילבר, "ברוש", וב-1980 עזב את ישראל.

השנים המאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1978 התפרקה להקת "אטמוספירה" בעקבות גיוסם לצה"ל של כמה מחבריה, ואפרים ברק ועמו המתופף הצעיר עמי ליפנר (ששינה את שמו ל-"מי אל-מה") הצטרפו לזינגלה. בהרכב זה פעלה הלהקה עד לפירוקה ב-1981.

גלגול זה של הלהקה התרחק מהרוק המתקדם לכיוון המוזיקה הקלה, כשכותב החומר העיקרי הוא ג'וני שטרן. בשנים אלו הלהקה הופיעה בקביעות במועדון "בודגה", ואחת מהופעותיה מתועדת בהקלטה שנעשתה על ידי המתופף מי אל-מה ב-1980.

ב-1979 נכנסה הלהקה לסשן הקלטות באולפני "סיגמא" של גרי אקשטיין, והקליטה מספר שירים חדשים ("הייתי מלך", "יבנה המקדש", "זה נגמר בשבילי", "קח אותי איתך רחוק") לקראת הוצאת אלבום חדש. שיר אחר שהוקלט בסשן הזה, "איך השנים עוברות", נכלל בתקליט "ברוק אחד", אוסף של סינגלים בהוצאת חברת CBS שיצא ב-1981, בתור שיר של להקת "טוב" (שם נוסף שהלהקה השתמשה בו בתקופה זו).

פירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 החלו ג'וני שטרן ואודי טמיר בהליכים של חזרה בתשובה. דרישתם לחדול מלהופיע בסופי שבוע הביאה לעזיבתם של זמר גורן ואפרים ברק ב-1980 בטרם הושלמה העבודה על האלבום החדש.

ג'וני שטרן, אודי טמיר ומי אל-מה הקימו להקת מוזיקה חסידית בשם "הודו לה'" יחד עם הגיטריסט דני ממן (להקת "גן עדן") ונגן כלי הנשיפה יעקב מירון. הלהקה פעלה עד 1989 והוציאה 3 אלבומים.

פרסום מאוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 יצאה לאור הוצאה מחודשת של האלבום על ידי "האוזן השלישית" בשיתוף "התקליט חיפה" (שהינה הבעלים של ההקלטות המקוריות משנת 1975) על גבי CD, בתוספת מספר סינגלים שהקליטה הלהקה בעברית בשנותיה הראשונות. ההוצאה המחודשת הביאה למכירת מספר עותקים גדול ואף שווקה למדינות שונות, ולמעשה היא אחראית לפרסום של הלהקה. הצלחת המהדורה הראשונה הביאה את "האוזן השלישית" להדפיס מהדורות נוספות - ב-2002 הוציאו מהדורת CD במארז קרטון, וב-2015 הוציאו מהדורת ויניל.

ב-1996 הוציא ג'וני שטרן את הדיסק "מסיבה בפנים": אוסף שירים עבריים שהקליטה זינגלה בגלגוליה השונים בשנים 1975-1979. כמה מן השירים הם הקלטות אולפן שלא הושלמו, עם תוספות שירה מאוחרות של שטרן עצמו. את האוסף הפיץ ג'וני שטרן באופן עצמאי על גבי CD-R בין חבריו. בהמשך הועלה האוסף לאתר האינטרנט של ג'וני שטרן, שהפך אחרי פטירתו לאתר הנצחה לפועלו. באתר האינטרנט ניתן גם לשמוע ולהוריד את ההופעה החיה של זינגלה ב"בודגה". ב-2017 הוציאה "האוזן השלישית" גרסת תקליט לאוסף, תחת השם "זינגלה: השנים האבודות". מגרסה זו הוסרו השירים "יבנה המקדש" ו"ירושלים ברדיו".

ב-1998 עלתה לאוויר הסדרה "סוף עונת התפוזים" בעריכת יואב קוטנר, סדרה שהוקדשה לתיעוד סיפורו של הרוק הישראלי. אחד הפרקים עסק במוזיקה המתקדמת שנוצרה בישראל בשנות ה-70, וחלק שהוקדש ללהקת זינגלה כלל ראיונות עם עדי וייס, ג'וני שטרן ואפרים ברק.

זינגלה 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת האלבום

בשנת 2007 חברו אפרים ברק ואודי טמיר ליצירת אלבום חדש שנקרא "The Bright Side". שם האלבום הוא פרפראזה על The Dark Side of the Moon, אלבום של להקת פינק פלויד. האלבום הוקלט במספר אולפנים, הכיל שירים באנגלית ויועד לשוק הבינלאומי. כל הקטעים באלבום נכתבו, בוצעו והוקלטו על ידי אפרים ברק ואודי טמיר, והשתתף בו גם המתופף ברק בן צור. האלבום הוקדש לזכרו של חברם ללהקה דוד "חופש" בכר. עטיפת האלבום היא ציורו של ברוך נחשון "שירת היער".

האלבום ראה אור באוקטובר 2008 וזכה להצלחה מוגבלת. האלבום נמכר כמדיה דיגיטלית ברשת האינטרנט, ובאפריל 2009 יצא על גבי CD.

ההרכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה א' (1974-1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אודי טמיר - שירה ובס
  • אפרים ברק - שירה וגיטרות
  • ג'וני שטרן - שירה וגיטרה
  • דוד שנן - תופים
  • דוד בכר - שירה ומפוחית
  • טוני בראוור - כינור ומנדולינה
  • עדי וייס - קלידים
תקופה ב' (1976-1978)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אודי טמיר - בס
  • ג'וני שטרן - שירה וגיטרה
  • זמר גורן - קלידים
  • טוני בראוור - כינור ומנדולינה
  • מאיר פניגשטיין - תופים
תקופה ג' (1978-1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אודי טמיר - שירה ובס
  • אפרים ברק - שירה וגיטרות
  • ג'וני שטרן - שירה וגיטרה
  • זמר גורן - קלידים
  • מי אל-מה - תופים
זינגלה 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אודי טמיר - שירה, קלידים וגיטרות
  • אפרים ברק - שירה, קלידים וגיטרות
  • ברק בן צור - תופים

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1977 - Peace
  • 1996 - מסיבה בפנים
  • 2009 - The Bright Side
  • 2017 - זינגלה: השנים האבודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]