זינה דכאש
| מדינה | לבנון |
|---|---|
| ידועה בשל | פעילות חברתית בלבנון |
| תקופת פעילות | מ-2003 |
| עיסוק | שחקנית, במאית, דרמה תרפיסטית |
  | |
זֵינָה דָכָּאש (בערבית: زينة دكاش) היא שחקנית, במאית קולנוע ותיאטרון, מטפלת באמצעות דרמה ופעילה חברתית לבנונית.
דכאש ייסדה ומנהלת את "קתרסיס – המרכז הלבנוני לטיפול בדרמה" ("Catharsis - Lebanese Center for Drama Therapy"), הארגון הראשון מסוגו בעולם הערבי, הפועל לשילוב תיאטרון ככלי טיפולי וחברתי. היא פועלת בעיקר בבתי כלא, מרכזי שיקום ומוסדות טיפוליים, תוך שימוש בדרמה ככלי לשיקום והעצמה אישית וכן בתחומי חקיקה חברתית.
ביוגרפיה והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דכאש סיימה תואר ראשון באמנות התיאטרון באוניברסיטת סן-ז'וזף בלבנון, ולאחר מכן למדה משחק בבית הספר הבינלאומי "École Philippe Gaulier" בצרפת. היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת היכאזיאן (אנ') ביירות, והוסמכה כמטפלת בדרמה וכמדריכה מוסמכת מטעם האגודה האמריקאית לטיפול בדרמה (NADTA).[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2003 ל-2015 שיחקה דכאש כבמספר תפקידים בטלוויזיה הלבנונית (LBC), וזכתה להכרה רחבה בעקבות תפקידה כדמות אִיזוֹ (ايزو) בתוכנית הסאטירית "Basmat Watan".[2]
בשנת 2007 ייסדה את "קתרסיס – המרכז הלבנוני לטיפול בדרמה", שמטרתו לשלב תיאטרון ככלי טיפולי וחברתי והיא הובילה פרויקטים פורצי דרך בבתי כלא בלבנון, בהם שילבה אסירים ואסירות בהפקות תיאטרון שהובילו לשיח ציבורי ולשינויים חקיקתיים.[3]
יצירות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 12 לבנונים זועמים (12 Angry Lebanese The Documentary), 2009: סרט תיעודי המתעד הפקת תיאטרון של המחזה "12 המושבעים" עם אסירים בכלא. הסרט זכה להכרה בינלאומית והשפיע על יישום חוק 463 בלבנון, המאפשר קיצור עונשים על התנהגות טובה.[4]
- יומנה של שחרזאדה (Scheherazade's Diary), 2013: סרט תיעודי המתאר פרויקט תיאטרון עם אסירות המשתפות בסיפוריהן האישיים. הסרט זכה בעשרה פרסים בינלאומיים ותרם לקידום חקיקה להגנה על נשים מפני אלימות במשפחה.[5]
- האסירים הכחולים (The Blue Inmates), 2021: סרט המתמקד באסירים עם מחלות נפש בכלא ומדגיש את הבעיות במערכת המשפטית הלבנונית כלפי חולי נפש. הסרט לווה בהצעת חוק שהוגשה לפרלמנט הלבנוני.[6]
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דכאש נחשבת לחלוצה בשימוש בדרמה ככלי לשיקום חברתי ולשינוי מדיניות. היא פועלת להעלאת מודעות לנושאים כמו זכויות אסירים, בריאות נפשית, זכויות נשים וזכויות עובדים זרים. באמצעות עבודתה, הצליחה לקדם חקיקה ולשנות תפיסות חברתיות בלבנון.[3]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשת השנה של עיתון "א-נהאר". (2009)
- פרס האגודה האמריקאית לטיפול בדרמה (NADTA) על תרומה בולטת בתחום. (2012)
- פרס International Gramsci Prize for Theatre in Prison (איטליה, 2016).
- פרס "Fireflies" בפסטיבל הסרטים האמנותיים בביירות, Beirut Art Film Festival (2021).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
זינה דכאש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- פרופיל באתר LAU (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Zeina Daccache, whoisshe.lau.edu.lb
- ^ "Izo in Roumieh...Drama Therapy". Lebanon 24.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "The Blue Inmates by Zeina Daccache". Dar El-Nimer.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 12 Angry Lebanese: The Documentary, 2011-01-14
- ^ Yawmiyat Scheherazade, 2015-04-11
- ^ The Blue Inmates, 2021-10-19
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "זינה דכאש".