זיסקינד מטרימברג
 | |
| זיסקינד מטרימברג באיור בקודקס מאנסה, חובש את כובע היהודים | |
| לידה |
1230? אלפרסהאוזן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
1300? (בגיל 70 בערך) |
| שפות היצירה |
גרמנית עילית תיכונה |
| סוגה |
מינזנג |
  | |
זִיסְקִינְד איש טְרִימְברג (בגרמנית: Süßkind von Trimberg; 1230? – 1300?) היה משורר וזמר יהודי תושב האימפריה הרומית הקדושה, ככל הידוע היהודי הראשון שכתב שירה בגרמנית. יצירותיו חוברו כנראה בין השנים 1250–1300.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיסקינד קרוי על שם עיר הולדתו טרימברג, כיום רובע באלפרסהאוזן הסמוכה לווירצבורג. כל מה שידוע עליו בוודאות הם שישה שירים (כ-200 שורות) המופיעים בשמו בקודקס מאנסה (Codex Manesse), ותמונה לצידם המצביעה על מעמדו הגבוה בקרב משוררי תקופתו. כל יתר המידע הביוגרפי על אודותיו, כגון האפשרות שהתפרנס כרופא בחצר הבישוף של וירצבורג או פרנקפורט, מבוסס על השערות שהועלו בתקופות מאוחרות יותר בהתבסס על פרשנויות לתמונה. לפי אחת המסורות, קבורתו של זיסקינד תועדה בספר זיכרון נעלם של קהילה יהודית בשלוכטרן שליד פולדה, לא הרחק מטרימברג.
בכתב היד הוא נקרא "יהודי" ובאיור בכתב היד הוא מתואר כחובש את כובע היהודים (כובע שנאלצו היהודים לחבוש בימי הביניים). חיזוק נוסף לזיהויו כיהודי היא העובדה שרק יהודים נשאו אז את השם "זיסקינד". כנגד זאת, הועלו בספרות המחקר טענות שלפיהן זיסקינד מטרימברג לא היה יהודי. הסופר והמתרגם דב סדן, שתרגם את שירי זיסקינד לעברית בשנת 1929, הודה מאוחר יותר כי טעה וכי שוכנע שהמשורר כלל לא היה יהודי[1].
שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיסקינד נדד ככל הנראה מארמון לארמון והשמיע את שיריו בפני אבירי גרמניה. רוב השירים בקודקס מאנסה הם אמנם "מינזאנג", אך זיסקינד לא היה מינזינגער (מעין טרובדור), ושיריו שייכים לקטגוריה הכללית יותר של "Spruchdichtung" מימי הביניים.
שיריו אינם עוסקים באהבה ונשים, כמנהג רבים ממשוררי התקופה הנוצרים, אלא בהערצת הרוח, צניעות האישה, וכן נדיבות לב, כפי שמשתקף באחד משיריו:[2]
משבח אני את הנדיב העושה מעשה נדיבות ולא את המתפאר ביחוסו. האם לא ראינו שושנים פורחות בין החוחים (=צדקת העניים) ועוולה משגשגת בין אצילים?
זיסקינד אף תינה את צער היהודים בפני האבירים, והביע את רצונו להזדהות עמם:
רוצה אני לברוח מחצרות אדונים, לגדל זקן ושערות שיבה ולחיות כדרך היהודים הזקנים: ארוך יהיה מעילי ואת כובעי אחבוש עמוק על מצחי, הילוכי יהיה בענוה ורק לעתים רחוקות יצלצל שירי בארמונות, מאחר שהאדונים משכו חסדם ממני.
בשיריו ישנן רמזים אפשריים לתפילות וברכות מהמסורת היהודית (ראו בסוף התרגום של סדן).
דמותו באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של זיסקינד החלה להיחקר בעיקר מהמאה ה-18, והוצגה מאז במחזות וספרים אחדים. שיריו אף תורגמו לגרמנית ופולנית מודרנית.
כבר בשנת 1939 פרסם המשפטן והסופר השווייצרי מקס גיילינגר (Geilinger) מחזה בשלוש מערכות בשם Süßkind vom Trimberg, ein Minnesänger. בשנת 1972 פרסם הסופר היהודי-אוסטרי פרידריך טורברג (Torberg) רומן ביוגרפי פיקטיבי על אודות זיסקינד מטרימברג (Süsskind von Trimberg).
המלחין הישראלי מרק קופיטמן הלחין את האופרה "זיסקינד פון טרימברג" (1982), ללברית מאת רחה פראייר. האופרה היא שורה של סצינות קאמריות מחייו של זיסקינד, שלפי המסופר באופרה קרוי על שם חברו מילדות, שהיה לברון פון טרימברג ולפטרונו של הזמר והמשורר.
תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]
שירי זיסקינד תורגמו לעברית על ידי דב סדן:
- דב שטוק, זיסקינד איש טרימפֶּרג, דבר, 7 במרץ 1930 (תרגום עברי לשיריו עם מראי־מקומות מקראיים)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפאל פ' ארונשטיין, 'זיסקינד מטרימברג: על השתתפות היהודים בתרבות הגרמנית בתחילת המאה הי"ג', ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל, ח, ג (תש"ג) עמ' 135–155.
- דב סדן, 'בעניין זיסקינד מטרימברג', תצליל, קובץ ב, תשכ"ב (1961).
- Süsskind von Trimberg: Leben und Lieder eines jüdischen Minnesängers aus dem Anfange des 13. Jahrhunderts / Dichtung und freie Uebertragung aus dem Althochdeutschen von Livius Fürst, Leipzig: Der Verein zur Förderung Geistiger Interessen im Judenthume (Gedenkblätter an Moses Mendelssohn ... 2. Folge), 1866. (בגרמנית)
- Dietrich Gerhardt, Süsskind von Trimberg. Berichtigungen zu einer Erinnerung, Bern: P. Lang, 1997, ISBN 3-906757-01-3. (בגרמנית)
- Josef Kastein, Süsskind von Trimberg oder Die Tragödie der Heimatlosigkeit, Jerusalem: Palestine Publishing Company, 1934. (בגרמנית)
- Ludwig Rosenthal, Süsskind von Trimberg: der jüdische Spruchdichter aus der Gruppe der deutschen Minnesänger des Mittelalters (13. Jahrhundert), Hanau: Hanauer Geschichtsverein, 1969. (בגרמנית)
- Die Lieder des Süsskind von Trimberg, herausgegeben und übertragen von Bertha Badt, Berlin 1920. (בגרמנית)
- Ricarda Bauschke, „Süsskind von Trimberg - ein jüdischer Autor in der Manessischen Handschrift“, in: Ursula Schulze (Hg.), Juden in der deutschen Literatur des Mittelalters: religiöse Konzepte, Feindbilder, Rechtfertigungen (Tübingen: M. Niemeyer Verlag, 2002), S. 61-86. (בגרמנית)
- Hubert H. F. Husnik, „Süsskind von Trimberg (ein jüdischer Minnesänger der Manessischen Liederhandschrift)“, Emuna/Israel Forum, 3 (1977), S. 10-29. (בגרמנית)
- Manuela Jahrmärker, „Die Miniatur Süsskinds von Trimberg in der Manessischen Liederhandschrift“, Euphorion 81,3 (1987), S. 330-346. (בגרמנית)
- Malka Rosenthal, „Süsskind von Trimberg - ein Jude?“, Tribüne, 118 (1991), S. 176-185.
- Burghart Wachinger, „Süßkind von Trimberg“, Verfasserlexikon, Bd. 9 (1995), S. 548–552.
- Peter Wapnewski, „Der fünfte Ton des Juden Süsskind von Trimberg“, Beiträge zur Geschichte der deutschen Sprache und Literatur, 111,2 (1989), S. 268-284. (בגרמנית)
- Rudolf Kilian Weigand, „Süßkind von Trimberg. Ein Jude als Spruchdichter im deutschen Mittelalter?“, in: Margaret Stone und Gundula Sharman (Hgs), Jenseits der Grenzen. Die Auseinandersetzung mit der Fremde in der deutschsprachigen Kultur, Bern, Frankfurt/Main, New York 2000, S. 13–30. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משיריו (בגרמנית)
- גישה לדפי שיריו בקודקס מאנסה (ניתן לדפדף באמצעות החצים)
- Süßkind von Trimberg - der fahrende Sänger
- איזידור זינגר, זיגמונד מאנהיימר, Süßkind (Suezkint) of Trimberg, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
זיסקינד מטרימברג, דף שער בספרייה הלאומית
- Gustav Roethe, Süßkind von Trimberg, Allgemeine Deutsche Biographie, Band 37 (1894), S. 334–336 (בגרמנית)
- Franz Delitzsch, „Süsskind von Trimberg, der jüdische Minnesänger“, Der Orient, Jg 1 (1840), Nr 10, S. 145-151(הקישור אינו פעיל); Nr 11, S. 161-165(הקישור אינו פעיל) (בגרמנית)
- Thekla Skorra, „Süsskind von Trimberg, ein jüdischer Minnesänger“(הקישור אינו פעיל), Ost und West, Jg 23 (1923), Nr 3, Sp. 95-100 (בגרמנית)
- Meier Spanier, „Süßkind von Trimberg“(הקישור אינו פעיל), Zeitschrift für die Geschichte der Juden in Deutschland, Jg 7 (1937), Nr 2, S. 138-155 (בגרמנית)
- Meier Spanier, „Der Spruchdichter Süsskind von Trimberg“, Jahrbuch für jüdische Geschichte und Literatur, Jg 31 (1938), Nr 1, S. 124-136 (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דב סדן, פסיפס, דבר, 19 באוגוסט 1949; דב סדן, 'בעניין זיסקינד מטרימברג', תצליל, קובץ ב, תשכ"ב (1961).
- ^ שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם: מראשית היות העם עד סף מלחמת העולם השנייה / מהדורה לעם בכרך אחד, הותקנה על ידי ברוך קרוא, תל אביב: דביר, עמ' שמד.