זירת איראן במלחמת חרבות ברזל
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מפנה לערכים מורחבים, ולכן יש לתת בו מידע עיקרי בראייה רחבה, בלי ירידה מופרזת לפרטים. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מפנה לערכים מורחבים, ולכן יש לתת בו מידע עיקרי בראייה רחבה, בלי ירידה מופרזת לפרטים. | |
 | |||||||||||||||||||||
| מערכה: מבצע עם כלביא, מבצע שאגת הארי | |||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 בדצמבר 2023 – מתמשך (שנתיים ו־4 חודשים) | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי |
מבצע עם כלביא  | ||||||||||||||||||||
| מקום | ישראל, איראן, המפרץ הפרסי, האוקיינוס ההודי | ||||||||||||||||||||
| עילה |
| ||||||||||||||||||||
| תוצאה |
מתמשך
| ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
|
נתין זר נהרג ביריחו 2 אזרחים ירדנים נפצעו | |||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
זירת איראן במלחמת חרבות ברזל מתארת את הלחימה הישירה והעקיפה שבין ישראל לאיראן במסגרת מלחמת חרבות ברזל ומהווה גם חלק מהסכסוך האיראני-ישראלי.
בתחילת המלחמה, החל מאוקטובר 2023, איראן לא הייתה מעורבת באופן ישיר במלחמה נגד ישראל. כוחות שנתמכים על ידה כמו ארגון חזבאללה בלבנון והחות'ים בתימן השתתפו בלחימה. באפריל 2024, התנקשה ישראל בקצין איראני בכיר בשגרירות המדינה בסוריה, והאיראנים השיבו בתקיפה ישירה את ישראל, במתקפה בה שיגרו מאות טילים וכטב"מים. לאחר התנקשויות ישראליות – באיסמאעיל הנייה על אדמת איראן ובחסן נסראללה בביירות, תקפו האיראנים שנית באופן דומה באוקטובר 2024. בחודש יוני 2025 תקפה ישראל באמצעות מטוסים ואמצעים אחרים מתקנים ואישים באיראן, והאיראנים הגיבו במתקפות נגד.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023 פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר, ובעקבות זאת יצאה ישראל למלחמת חרבות ברזל. במלחמה באה לידי ביטוי אסטרטגיית טבעת האש האיראנית במשמעת האידאולוגית של ציר ההתנגדות בהובלת איראן, וישראל התמודדה, נוסף על הזירה העזתית, גם עם איומים מכיוון לבנון, וסוריה, ולראשונה אף נאלצה להתמודד גם עם איומים מכיוון תימן, על ידי החות'ים.[3][4][5]
העימות העקיף והשפעה איראנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]איראן היא התומכת הכלכלית העיקרית של חמאס והג'יהאד האסלאמי.[6] נשיא איראן אבראהים ראיסי נשא ב"יום ירושלים" באפריל 2023 נאום שהופנה לתושבי עזה, ובעיקר לחמאס ולג'יהאד האסלאמי. בנאום קרא לפלסטינים להאיץ את מאבקם נגד ישראל, ואמר: "יוזמת ההגדרה העצמית נמצאת כיום בידי הפלסטינים".[7] לפי דיווח של וול סטריט ג'ורנל שראיין בכירים של חמאס וחזבאללה, מחודש אוגוסט קצינים במשמרות המהפכה סייעו לחמאס לתכנן את המתקפה המשולבת נגד ישראל.[8]
דיווח נוסף של וול סטריט ג'ורנל טען כי בספטמבר 2023 כ־500 מחבלים פלסטינים מחמאס וגא"פ עברו הדרכות ואימונים במתקנים צבאיים באיראן כהכנה למתקפה. האימונים נערכו בהובלת קצינים של כוח קודס, הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, האחראים בין השאר לכל המבצעים החשאיים מחוץ לגבולות איראן. מפקד כוח קודס, אסמאעיל קאאני, נכח גם הוא באימונים. בכירים בארצות הברית אמרו כי איראן מאמנת לעיתים קרובות חמושים אסלאמיים, אבל אין להם מידע על אימון המוני כזה לפני המתקפה.[9]
בשבועות שלפני המתקפה הם גיבשו את פרטיה בפגישות בביירות עם נציגי חמאס, חזבאללה וארגונים פרו־איראניים נוספים. לפי העיתון, איראן גם נתנה את האישור הסופי למתקפה. איראן מצידה הכחישה מעורבות במתקפה, וארצות הברית טענה כי אין לה מידע על מעורבות כזאת. ב־3 באוקטובר 2023, ארבעה ימים לפני המתקפה, הזהיר עלי ח'אמנאי את סעודיה מנורמליזציה עם ישראל ושיבח את הצעירים הפלסטינים. על פי ד"ר ירון פרידמן, ולפי הערכות של עיתונאים סעודים וקטרים, עיתוי המתקפה קשור לרצונה של איראן לחבל בניסיונות ההתקרבות בין סעודיה לבין ישראל.[6][10] דברים ברוח דומה אמר הנשיא האמריקאי ג'ו ביידן.[11]
העימות הישיר עד יוני 2025
[עריכת קוד מקור | עריכה]הריגת קציני משמרות המהפכה האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי
מאז שלהי 2023, גברה המתיחות בין ישראל לאיראן, במיוחד בזירה הסורית, על רקע פעילות איראנית גוברת בקרבת הגבול והגברת מעורבותה של טהראן בנעשה בלבנון ובסוריה. במסגרת מאמץ לבלימת התבססות איראנית צבאית בגבול הצפוני, ביצעה ישראל שורת תקיפות ממוקדות נגד גורמים בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית. ב-25 בדצמבר 2023 הרג חיל האוויר הישראלי את רזי מוסאווי בתקיפת ביתו.[12] בהמשך, ב-20 בינואר 2024, דווח כי סאדק אומידזאדה, קצין מודיעין בכוח קודס של משמרות המהפכה, נהרג יחד עם ארבעה קצינים נוספים בתקיפה ישראלית בסוריה.[13] ב-1 באפריל 2024 הופצצה הקונסוליה האיראנית בדמשק בתקיפה שיוחסה לישראל, בה נהרג מוחמד רזא זאהדי – מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון.
המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל והמתקפה הישראלית באיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries, המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024), התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024)
איראן בתגובה השתלטה ב-13 באפריל 2024 על אוניית המכולות MCS Aries, הנמצאת בבעלותה של חברת גורטל ספנות, ואשר הושכרה לחברת MSC. חברת גורטל ספנות קשורה לחברת הספנות זודיאק מריטיים, הנמצאת בבעלות חלקית של איש העסקים הישראלי אייל עופר. ולאחר מכן תקפה לראשונה את ישראל ישירות משטחה ב-185 כלי טיס בלתי מאוישים, 110 טילי קרקע-קרקע ו-36 טילי שיוט. רובם המכריע של כלי הטיס והטילים יורטו מחוץ לגבולות מדינת ישראל על ידי מערכות ההגנה האוויריות ועל ידי מטוסי חיל האוויר והשותפות האסטרטגיות של ישראל, בהם ארצות הברית, בריטניה וצרפת. פגיעות בודדות זוהו בבסיס נבטים עם נזק קל לתשתית, וילדה אחת נפצעה באורח קשה בפזורה הבדואית בנגב כתוצאה משברי יירוט.
ב-19 באפריל 2024 אירעה תקיפת ישראל באיראן, והותקף בה בסיס של חיל האוויר האיראני שנמצא ליד העיר אספהאן. לפי דיווחי איראן, הייתה פגיעה בבסיס, ללא נפגעים. ישראל לא קיבלה אחריות רשמית על התקיפה אך בתקשורת הבין-לאומית התקיפה יוחסה לישראל, כפעולת תגמול לתקיפה האיראנית על ישראל. התקיפה כללה גם תקיפה בא-סווידא שבדרום סוריה.
עימותים בין משמרות המהפכה לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההתנקשות באסמאעיל הנייה, התפוצצות זימוניות חזבאללה, מבצע סדר חדש, מבצע רבות הדרכים
ב-28 באפריל 2024, גורמים במשמרות המהפכה מצאו קצין שנהרג באמצעות ירי של "מספר כדורים", על פי דיווח של "איראן אינטרנשיונל" הקצין שנהרג היה מעורב בניסיון פיגוע נגד יהודים בגרמניה.[14]
ב-30 ביולי 2024 חיל האוויר הישראלי הרג בסיכול ממוקד בביירות את מילאד בדי שפעל כיועץ צבאי במשמרות המהפכה.[15] בליל היום הבא נהרג ראש הזרוע המדינית של חמאס, אסמאעיל הנייה, בסיכול ממוקד בטהראן. הנייה הגיע לטהראן לטקס השבעת הנשיא החדש של איראן ושם גם נועד עם המנהיג העליון עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בציר האיראני. אף שישראל לא קיבלה אחריות על החיסול, חמאס ואיראן האשימו את ישראל ואיימו בנקמה.
ב-21 באוגוסט 2024, הרג צה"ל את ח'ליל אל-מַ֫קְדַח, פעיל של משמרות המהפכה האסלאמית לצד היותו פעיל פת"ח.[16]
ב-9 בספטמבר 2024, חיל האוויר תקף במערב סוריה ב-4 מרחבים שונים מבנים של משמרות המהפכה ובמרחב חמאת מרכז מחקר האחראי על פיתוח אמצעי לחימה של משמרות המהפכה, בתקיפות נהרגו 25 אנשים, 12 מהם איראנים ונפצעו עוד עשרות. לאחר סיום התקיפות יחידת שלדג התחילה את מבצע רבות הדרכים. מסוקים צבאיים הנחיתו כוחות מיוחדים ישראלים שהשתלשלו ממסוקים באמצעות חבלים במקום, בהגנת מסוקי קרב וכטב"מים שמנעו מכוחות צבא סוריה להתקרב לאזור. הפעולה נמשכה כשעה, שבמהלכה הכוחות לקחו בשבי בין 2 ל-4 קצינים איראנים ואספו ציוד ומסמכים חשובים איראניים במתקן ולאחר מכן מיקשו אותו מבפנים – והשמידו אותו.
ב-17 בספטמבר 2024, בהתפוצצות הביפרים בסוריה ובלבנון, לפחות 19 חיילים של משמרות המהפכה נהרגו.[17]
ב-27 בספטמבר 2024 תקף צה"ל את מפקדת חזבאללה בביירות. בתקיפה נהרגו חסן נסראללה ובכירים נוספים בחזבאללה, ונהרג גם האלוף עבאס נילפורושאן, מפקד כוח קודס בלבנון.[18]
המתקפה האיראנית השנייה על ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)
ב-1 באוקטובר 2024 שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים אל עבר מדינת ישראל. רוב הטילים יורטו אך נצפו פגיעות בכמה מבסיסי חיל האוויר, בהם בסיס נבטים.[19] באיראן כתוצאה משיגור טיל בליסטי שכשל נהרגו 5 אזרחים, ובישראל בהוד השרון נפגעו 100 בתים מהדף.
לאחר המתקפה הפעילה איראן לחצים דיפלומטיים על מנת לצמצם את התגובה הישראלית. כחלק מהמאמצים האלו איראן איימה על מדינות המפרץ שאם ישראל תתקוף את איראן איראן תתקוף מתקני נפט בהן. ארצות הברית הודיעה בתגובה כי תגן על מדינות המפרץ מאיראן ותתקוף את איראן לאחר תקיפה כזאת.[20]
בוועידת BRICS ב-24 באוקטובר 2024 פנה נשיא איראן מסעוד פזשכיאן למדינות בארגון שיפעלו נגד ישראל.[21][22]
פעולות ישראליות נוספות נגד איראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באוקטובר 2024 תקף צה"ל בדמשק מבנה של משמרות המהפכה באזור ליד שגרירות איראן. בתקיפה נהרגו 4 אנשים.[23]
בין 8 ל-9 באוקטובר 2024 תקף צה"ל דירה בדמשק, בזמן שהתקיימה בדירה פגישה בין בכירים איראנים לבכירי חזבאללה. לפחות שלושה בכירים איראנים ושישה בכירים בחזבאללה חוסלו בתקיפה.[24]
ב-21 באוקטובר 2024 נעצרו 7 ישראלים שביצעו לפי מקורות ישראלים בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן.[25]
ב-23 באוקטובר 2024, עלי חיידרי, קצין במשמרות המהפכה ורופא איראני ששימש כיועץ בלבנון, נהרג בתקיפה ישראלית בדרום לבנון.[26]
המתקפה הישראלית באיראן 2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע ימי תשובה (2024)
ב-26 באוקטובר 2024 תקף צה"ל 20 מטרות באיראן, עיראק, סוריה ולבנון במבצע ימי תשובה. המבצע התנהל בשלושה גלים עיקריים, החל מהשעה 02:00 לפנות בוקר. בגל הראשון הותקפו מתקני הגנה אווירית, ובגל השני הופצצו מתקני טילים וכטב"מים. בתקיפה השתתפו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי איסוף מודיעין ואלקטרוניקה, ומטוסי פיקוד ושליטה.[27] בנוסף גם הותקף מתקן גרעיני ששימש למחקר של ראשי טילים גרעינים. לפי הערכות איראן עדיין לא סיימה את המחקר שערכה בבסיס.[28]
ב-4 בנובמבר 2024 דיווח האיראן אינטרנשיונל כי חוליית מרגלים איראנית ניסתה להתנקש במפקד בסיס נבטים.[29]
ב-8 בנובמבר 2024 הוגש אישום לבית המשפט הפדרלי במנהטן בו נטען כי ה-FBI סיכל תוכנית של משמרות המהפכה ו"יחידת המבצעים השחורים" של חזבאללה להתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ה-FBI עצר חוליה שלפי אחד מהגורמים בה ב-7 באוקטובר 2024 הם קיבלו את המשימה לעקוב אחרי הנשיא ולהוציא תוכנית להתנקש בו, אחד המחבלים בחוליה ברח לאיראן ו-2 אחרים נעצרו.[30][31] בנוסף איראני נעצר בחשד שהיה מעורב בניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ב-13 ביולי.[32]
לאחר מכן נחשף כי איראן ניסתה לחסל בעזרת אותה חוליה את העיתונאית האמריקאית-איראנית מסיח עלי-נז'אד. החוליה תצפתה על ביתה ותכננה לחסל אותה, אך המחבלים נעצרו לפני שהתוכנית יצאה לדרך.[33]
ב-14 בנובמבר 2024 איראן הודיעה כי היא תימנע מלתקוף את ישראל ושהם "מוכנים לנהל משא ומתן על הגרעין".[34]
עימותים נוספים בין ישראל לאיראן והסלמה עם ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מכן נפגש יועצו של ח'אמנאי עלי לאריג'אני עם בשאר אל-אסד. לאחר הפגישה, בעודו בדמשק, ישראל ביצעה גל תקיפות, שכּלל גם תקיפה באזור שכונת הווילות באל-מאזה ליד שגרירות איראן, שבה שהה לאריג'אני.[35][36] בתקיפה נהרגו 15 אנשים, כמה מהם בכירים איראנים שנפגשו עם בכירים בג'יהאד האסלאמי.[37]
ב-18 בינואר 2025 שני שופטים מבית המשפט העליון של איראן אשר עסקו בתיקים על ישראל נורו למוות.[38]
ב-4 בפברואר 2025 נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן, זה הגיע בזמן שהכלכלה האיראנית הייתה במשבר הכי גדול בהיסטוריית איראן והלחץ הכלכלי היה צפוי להקריס את כלכלת איראן.[39] בעקבות זאת המטבע האיראני הגיע לשפל הכי גבוה שהיה למטבע אי פעם (850,000 ריאלים לדולר אחד).[40]
בפברואר 2025 התחיל גל הפגנות נגד איראן, כחלק מגל ההפגנות רכבים של המשטר נשרפו ומפגינים פצעו איראנים שתמכו במשטר.
ארצות הברית המשיכה בניסיונות לבצע משא ומתן עם איראן וגורם בממשלה האמריקאית איים כי אם המשא ומתן עם איראן יכשל ועד אפריל לא יהיו תוצאות אז ארצות הברית תעזור לישראל לתקוף ולהשמיד את מתקני הגרעין.[41] בנוסף סין הודיעה היא אסרה על כניסת מכליות נפט הנתונות תחת סנקציות אמריקניות, בנוסף סין הטילה סנקציות בעצמה על איראן ואסרה על ייצוא חומרים שיעזרו לאיראן לשקם את תוכנית הטילים.[42]
ב-24 בפברואר ארצות הברית הודיעה על הטלת שרשרת סנקציות על גורמים במזרח התיכון. מטרת הסנקציות הן שיתוק הצי הימי של איראן.[43] בנוסף עקב עוד סנקציות שהוטלו על ידי ארצות הברית וגורמים אחרים, יצוא הנפט ירד ב-40% בינואר-פברואר והמשיך לרדת לאחר מכן.[44]
בלילה בין 17 ל-18 במרץ במהלך גל תקיפות שבוצע על ידי ארצות הברית נגד מטרות של החות'ים ושל משמרות המהפכה, נהרגו מספר מומחים של כוח קודס ולפי הערכות בכירים נפצעו.[45] התקיפות כוונו נגד מתקנים צבאיים של החות'ים בצנעא ובאזורים נוספים, בהם מחסני נשק ואתרים אסטרטגיים, שעל פי החשד שימשו את הכוחות האיראניים לפעילות צבאית באזור.[46]
עקב ההסלמה הריאל האיראני קרס למצב בו מיליון ריאל שווים דולר אחד בלבד.[47]
ב-20 במרץ צרפת רשמית קראה לכל אזרחיה לעזוב את איראן, בנוסף התגלה כי טראמפ איים כי אם עד סוף מאי לא יהיה עסקה אז ארצות הברית תתקוף את תוכנית הגרעין.[48] מספר ימים לאחר עלי ח'אמנאי דחה משא ומתן, בישראל נעצר תושב נתיבות בחשד לריגול עבור איראן ועזרה לחזבאללה לתקוף בחיפה.[49]
ב-31 במרץ בפעילות משותפת של המוסד, צה"ל והשב"כ, חיל האוויר הישראלי תקף בביירות והרג את המחבל חסן עלי מחמוד בדיר שהיה סגן מפקד הדיוויזיה הפלסטינית והיה אחראי בכוח קודס על הכוונת פיגועים של שלוחת חמאס בלבנון.[50] ביחד איתו נהרגו 3 פעילים נוספים מכוח קודס.[51]
הפיצוצים באיראן והמשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 באפריל נפתח במסקט, בירת עומאן, תהליך משא ומתן בין ארצות הברית לאיראן בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. הנשיא טראמפ הפציר במשטר האיראני להגיע להסכם בהקדם והודיע כי הוא מקציב למהלך הדיפלומטי 60 יום. לאחר מספר סבבי שיחות, הודיע טראמפ במאי כי הוגשה לאיראן טיוטת הסכם.[52][53][54]
ב־26 באפריל 2025 התרחש פיצוץ בנמל שהיד רג'אי שבאיראן וגרם לאירוע רב-נפגעים, בו נפגעו כ-1,200 בני אדם ונהרגו לפחות 70.[55] מייד לאחר האירוע נשמעו באיראן טענות כי האחריות לפיצוץ היא על ישראל וארצות הברית. לטענת חבר הפרלמנט האיראני מוחמד סראג' "ישראל הייתה מעורבת בפיצוץ בנמל רג'אי. זה לא היה מקרי".[56] גורמים בישראל הכחישו קשר לפיצוץ.[57]
ב-29 באפריל התפוצץ ונשרף לחלוטין מפעל ייצור זיקוקים ואבק שריפה שלפי הערכות גם פעל על מנת ליצור כטבמ"ים בשביל משמרות המהפכה.[58] הפיצוצים המשיכו בימים הבאים כאשר התפוצצו מפעלים בכרג', טהראן, במרכז שוכת-פור, במשהד וכום ובהרים בקאזרון.
ב-12 ביוני, לראשונה מזה 20 שנה, דיווחה הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית כי איראן מפרה את התחייבויותיה בתחום הפיקוח הגרעיני.[59]
העימות הישיר ביוני 2025
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע עם כלביא
ב-13 ביוני 2025 בשעה 3 לפנות בוקר פתח צה"ל במבצע עם כלביא. במבצע זה יזמה ישראל מתקפת פתע נרחבת בביצוע חיל האוויר הישראלי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים על בכירים בצבא האיראני, תשתיות ליצור רכיבים לנשק גרעיני ואתרי טילים בליסטיים באיראן. המתקפה הראשונית לוותה בהפעלת אזעקות חירום ברחבי ישראל, לשם היערכות למתקפת נגד איראנית, ובהכרזת מצב מיוחד בעורף.[60] מטרתה המוצהרת של המתקפה היא סיכול תוכנית הגרעין האיראנית.
בשלב הראשון של המבצע נהרגו ראשי מערכות ההגנה האיראנים, בהם מפקד משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, רמטכ"ל צבא איראן מוחמד באקרי ומדעני גרעין בכירים.[61][62] בשלב השני תקפה ישראל מטרות גרעין מרכזיות בשטח איראן, ובכלל זה מתקני העשרה, אתרי מחקר, תשתיות תומכות ומתקני פיקוד. בין המטרות שזוהו בדיווחים זרים נכללו האתרים בנתנז, פרצ'ין ופורדו. במקביל, הותקפו מחסני טילים בליסטיים, מתקני פיתוח ושיגור, לרבות אתרים הקשורים לחזבאללה ולמיליציות שיעיות פרו-איראניות הפועלות בשטחי סוריה ועיראק. התקיפות כללו גם בסיסים קדמיים ששימשו לשיגור טילים לעבר ישראל במהלך עימותים קודמים. על פי מקורות ביטחוניים זרים, פעולות אלה לוו במתקפות סייבר מדויקות, אשר שיבשו את מערכות הפיקוד, השליטה וההתרעה של איראן, הביאו להשבתה זמנית של מערכות ההגנה האווירית וגרמו לחסימות תקשורת בקרב ראשי המשטר.[63]
למחרת צה"ל הודיע כי בעקבות המבצע החזית האיראנית הפכה לחזית העיקרית למלחמה.[64]
בעקבות התקיפה הישראלית, פתחה איראן במתקפת נגד שהחלה בליל 13–14 ביוני ונמשכה בימים שלאחר מכן. במתקפות, איראן שיגרה מאות טילים בליסטיים ואלפי כלי טיס בלתי מאוישים לעבר מטרות צבאיות ואזרחיות בישראל. בתקיפות של איראן, נהרגו 31 אזרחים ישראלים וזרים, נפצעו מאות ונגרם נזק רב לרכוש.[65]
ב-22 ביוני הצבא האמריקאי הפציץ מתקני גרעין איראניים בפורדו, נתנז ואספהאן.[66][67] למחרת פתחה איראן במבצע בשורת הניצחון שכלל את בסיס חיל האוויר האמריקאי אל עודייד בקטר.
ב-23 ביוני לאחר סדרת התקיפות בין איראן לישראל וארצות הברית, הודיע דונלד טראמפ כי ישראל ואיראן הסכימו להפסקת אש שתכנס לתוקף החל מיום שלישי, ה–24 ביוני, בשעה 7:00 בבוקר.
תקופת ההמתנה ומשא ומתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-3 ביולי חיל האוויר הישראלי תקף ליד ביירות והרג בסיכול ממוקד את קאסם סלאח אל-חוסייני מיחידה 190 של כוח קודס שהיה במחלקת הברחת הנשק לחזבאללה של היחידה.[68] ב-11 ביולי חיל האוויר הישראלי תקף במרחב א-נמיריה (אנ') שבדרום לבנון והרג את סגנו של קאסם, מוחמד שעייב.[69][70]
ב-16 ביולי, בריטניה, גרמניה וצרפת הודיעו כי אם לא ייחתם הסכם גרעין עם איראן עד סוף אוגוסט 2025 אז יופעל המנגנון "סנאפבק" שיטיל מחדש את כל הסנקציות שבוטלו בעקבות הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.[71] בעקבות זאת ב-20 ביולי, איראן רשמית הודיעה על חידוש המשא ומתן על תוכנית הגרעין עם בריטניה, גרמניה וצרפת.[72]
ב-17 ביולי נעצרה מורה בדואית באשמה שהיא צלמה את המראות מטוסי הקרב מבסיס חיל האוויר בנבטים במהלך מבצע עם כלביא עבור איראן.[73]
ב-27 בספטמבר, האו"ם הכריז על החזרת מנגנון הסנאפבק והטלתן מחדש של כל הסנקציות שבוטלו בעקבות הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית.[74] מספר ימים לאחר מכן טורקיה ומדינות נוספות הטילו סנקציות חדשות על איראן.[75]
ב-10 באוקטובר לאחר שהתחילה הפסקת אש בין ישראל לחמאס, ארצות הברית הטילה סדרת סנקציות על כוח קודס ודווח כי ארצות הברית וישראל יתחילו להתמקד בלחימה נגד הקורפוסים של כוח קודס.[76][77]
פשיטות על ספינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת נובמבר, כוח קומנדו אמריקני השתלט על ספינה צבאית שהייתה בדרך מסין לאיראן עם ציוד צבאי עבור תוכנית הטילים האיראנית, הכוחות לקחו את כל הציוד לפני שנתנו לספינה להמשיך בדרכה.[78]
ב-14 בנובמבר, כלי שיט הנושא את דגל איי מרשל, שעשה את דרכו מאיחוד האמירויות לסינגפור, נחטף בידי חיל הים האיראני.[79] לאחר כשבוע שוחררה הספינה, אך כל הדלק שהיה עליה נלקח בידי איראן.[80]
ב-30 בנובמבר, כלי שיט הנושא את דגל אסוואטיני, שעשה את דרכו לסינגפור, נחטף בידי חיל הים האיראני.[81]
ב-11 בדצמבר, כוחות קומנדו אמריקנים נחתו על ספינה מול חופי ונצואלה ששומשה להבריח נפט לאיראן והשתלטו עליה.[82] למחרת אוקראינה עם עזרה מארצות הברית פגעה ב-2 ספינות צבאיות שעשו את דרכם מאיראן לרוסיה.[83]
ההפגנות באיראן והטבח האיראני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההפגנות באיראן (2025–2026)
גל מחאות נרחב החל ב-28 בדצמבר 2025 בעקבות החרפת המשבר הכלכלי עם שחיקת המטבע לשפל חסר תקדים של 1.44 מיליון ריאל לדולר, לצד מחסור חמור במים ובאנרגיה. הן הפכו במהרה למחאה נגד משטר האייתוללות ונגד הדיכוי הנרחב של זכויות אדם ואזרח תחת החוק האסלאמי שהוא אוכף באדיקות.[84]
בתחילת ינואר 2026 התרחבו המחאות גם לאזור כורדיסטן האיראנית, כאשר נתוני ארגוני זכויות האדם מצביעים על למעלה מעשרה הרוגים ומאות עצורים. ב-8 בינואר החלה הסלמה משמעותית בהפגנות.[84]
החל ממועד זה המשטר באיראן השבית את רשת האינטרנט וניתק את קווי הטלפון ברחבי המדינה במטרה למנוע את הפצת המידע על המתרחש במדינה ולהגביל את הפיקוח הבינלאומי. זאת על רקע התעצמות המחאות ומותם של שני אנשי משמרות המהפכה במהלך ההפגנות בעיר כרמאנשאה.[85] במועד זה התקיימה ההפגנה המשמעותית ביותר מאז תחילת המחאות. המחאות התקיימו בכל 31 הפרובינציות במדינה.
על מנת לדכא את ההפגנות, משמרות המהפכה פתחו במבצע ב-9 בינואר נגד המפגינים ועד 28 בינואר לפי "איראן אינטרנשיונל", לפחות 36,500 בני אדם נרצחו על ידי כוחות הביטחון. על פי כלי תקשורת בינלאומיים מספרים הנעים בין 30 ל-43 אלף הרוגים, לצד אלפי עצורים העומדים בפני סכנת הוצאה להורג.[86]
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משבר ארצות הברית – איראן (2026)
בעקבות הטבח שביצע המשטר האיראני במפגינים הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-13 בינואר כי "הסיוע בדרך".[87] ארצות הברית תכננה לצאת למתקפה נגד המשטר האיראני.[88] כנגד זאת איימה איראן כי אם תותקף על ידי ארצות הברית, היא תתקוף את ישראל,[89] ושיגרה איומים למדינות סביבה כי תתקוף בשטחן אם יאפשרו שימוש בו עבור ההתקפה האמריקנית.[90]
התקיפה האמריקאית תוכננה לצאת לדרך בלילה שבין 14–15 בינואר. לקראתה סגרה הרפובליקה האסלאמית את המרחב האווירי שלה,[91] אולם בבוקר פתחה אותו מחדש, לאחר שזו לא בוצעה.[92] היא בוטלה בהוראת דונלד טראמפ, בעקבות הודעה שקיבל משר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, שבה נכתב כי הרפובליקה האסלאמית ביטלה 800 הוצאות להורג של מפגינים.[93]
לאחר ביטול התקיפה המתוכננת הראשונה וההודעה כי היא בוטלה בעקבות ביטול 800 הוצאות להורג של מפגינים,[93] החלו ארצות הברית ואיראן לקיים משא ומתן ביניהן שמטרתו למנוע תקיפה. הוא עסק בעיקר בנושאים הקשורים לאיומים האיראניים על האזור, ובעיקר בתוכנית הגרעין של איראן, בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה ובציר השלוחים שלה. דווח כי טראמפ מעוניין להמשיך במשא ומתן זה ולא לתקוף.[94]
כל אותה עת בנתה ארצות הברית את כוחה הצבאי במזרח התיכון והתכוננה לקראת מבצע צבאי נגד המשטר האיראני. פיקוד מרכז האמריקאי הציב במפרץ הפרסי, בים הערבי, בים סוף ובמזרח הים התיכון נושאות מטוסים, ספינות מלחמה ומשחתות רבות,[95] חימש את בסיסיו במרחב במאות מטוסי תדלוק ומטוסי תקיפה,[96] התכונן יחד עם צבא הגנה לישראל להגנה לאחר פעולה צבאית משותפת וחימש סוללות הגנה אווירית במטרה להיערך להגנה על מדינות המפרץ ועל ישראל לאחר התקיפה.
ב-27 בפברואר, לאחר אולטימטום אמריקאי על מנת להמשיך את המשא ומתן, איראן החליטה להסכים רק לתנאי אחד מהאולטימטום ולדחות את שאר התנאים, במקביל ישראל התחילה לזהות הכנות למתקפה איראנית.[97][98]
העימות הישיר בפברואר-אפריל 2026
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מבצע שאגת הארי
ב-28 בפברואר 2026, בשעות הבוקר המוקדמות (שעון ישראל), פתחו ארצות הברית וישראל בתקיפה אווירית נגד איראן. בגל הראשון הותקפו מערכות הגנה, מתקני מודיעין וכינוסים של ההנהגה הפוליטית והצבאית האיראנית.[99] במהלך התקיפות נהרגו בכירים רבים, בהם המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי ובכירים נוספים בצמרת הביטחונית והצבאית. לפי דובר צה"ל, כ-40 בכירים איראנים נהרגו בתוך דקה אחת במסגרת התקיפות הראשוניות.[100] במקביל הוכרז בישראל מצב מיוחד בעורף, ובהמשך פתחה איראן במתקפת נגד אזורית שכונתה "מבצע הבטחת האמת 4".[101]
לאחר ההתנקשות בעלי ח'אמנאי הוקמה מועצת ההנהגה הזמנית לניהול ענייני המדינה עד למינוי מנהיג חדש.[102] בהמשך מינתה מועצת המומחים האיראנית את מוג'תבא ח'אמנאי למנהיג העליון החדש.
ב-1 במרץ תקף צה"ל מטרות בטהרן, ובהן מפקדות של הכוחות המזוינים של איראן, משמרות המהפכה האסלאמית, מיניסטריון המודיעין, חיל האוויר של משמרות המהפכה והמשטרה האיראנית, שחלקן הושמדו בעת שהיו מאוישות.[103][104]
ב-2 במרץ הופלו על ידי חיל האוויר הקטרי שני מטוסי סוחוי Su-24 איראניים לאחר שחדרו למרחב האווירי של קטר.[105][106][107]
ב-3 במרץ תקפה ישראל בעיר קום את בניין מועצת המומחים האיראנית במהלך הליך בחירת המנהיג העליון,[108] ובמקביל ביצעה סיכולים ממוקדים, בהם נהרג מפקד גיס לבנון של כוח קודס, דאוד עלי זאדה.[109] באותו יום, לפי קטר, סוכלה תקיפה איראנית בנמל התעופה חמד בדוחה,[110] ועל פי מקורות מערביים קטר אף תקפה באיראן בתגובה.[108]
ב-4 במרץ בוצע לראשונה ירי משולב מאיראן ומלבנון לעבר ישראל,[111] ובנוסף שיגרה איראן טילים לעבר טורקיה שיורטו על ידי נאט"ו והצי האמריקאי.[112][113][114]
לאורך המבצע שיגרה איראן מאות טילים ואלפי כטב"מים לעבר ישראל, מדינות נוספות באזור ובסיסים אמריקאיים.[115] במסגרת התקיפות פגעו שיגורים בין היתר בבחריין,[116] איחוד האמירויות הערביות (אבו דאבי ודובאי),[117] כווית,[118] קפריסין,[119] ירדן, בסיסים אמריקאיים בכורדיסטן העיראקית,[120] בסיס חיל האוויר אל-עודייד בקטר[121] ובסיסים אמריקאיים בערב הסעודית.[122] בעקבות זאת נסגרו מרחבים אוויריים במדינות רבות במזרח התיכון, בהן בחריין, עיראק, ישראל, כווית, קטר, סוריה ואיחוד האמירויות, ותנועת מטוסים הוסטה ליעדים חלופיים.[123][124][125]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלעד כרמלי, איראן הופתעה, תוכנית הגרעין "נהרסה", ישראל הותקפה: "עם כלביא", יום אחר יום, באתר ynet, 24 ביוני 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Prince Pahlavi calls on Iranians to get ready to return to streets, IranIntl
- ↑ ישי אלמקייס, תיעוד: חיל האוויר תקף 5 מסוקי קרב איראניים, בעיתון מקור ראשון, 18 ביוני 2025,
חיסול מהאוויר: צהל השמיד שמונה מסוקי קרב אירניים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2025 - ↑ Alissa J. Rubin, Ben Hubbard, Lazaro Gamio, What Is the Axis of Resistance? the Iran-Backed Militia Network, The New York Times, 30 באפריל 2025
- ↑ FDD, Attacks on Israel Part of Iran’s Ring of Fire Strategy, FDD, 8/10/2023.
- ↑ אלי אושרוב, איך מכבים טבעת אש? ישראל, איראן והנבואה שמגשימה את עצמה, באתר הפורום לחשיבה אזורית - מכון ון ליר בירושלים, 12/9/2024.
- 1 2 דיווח: איראן עזרה לחמאס לתכנן את מתקפת הפתע, ונתנה את האישור הסופי, באתר ynet, 8 באוקטובר 2023
- ↑ דן ארקין, נשיא איראן קרא לתושבי עזה להגביר מאבק נגד ישראל, באתר "IsraelDefense", 17 באפריל 2023
- ↑ אמיר בוחבוט, הפתיע גם אותם? כך שלל חמאס מחזבאללה את אפקט ההפתעה, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
- ↑ Summer Said, Dov Lieber, Benoit Faucon,Hamas Fighters Trained in Iran Before Oct. 7 Attacks, The Wall Street Journal, 25 October 2023 (באנגלית)
- ↑ The Wall Street Journal, איראן עזרה לתכנן את מתקפת הפתע נגד ישראל במשך כמה שבועות, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2023
- ↑ הפסגה בורשה: קטאר העבירה לישראל מסר מחמאס, ראש המוסד לא נשאר חייב, באתר מעריב אונליין, 20 בדצמבר 2023
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, איראן: מפקד בכיר במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה ישראלית בסוריה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2023
- ↑ Death toll update | Ten individuals including three commanders of IRGC killed in Israeli airstrikes on building in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 20 בינואר 2024
- ↑ המתקפה האיראנית השנייה בדרך? קצין משמרות המהפכה חוסל בלב איראן, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2024
- ↑ Iranian media reporting IRGC "military advisor" Milad Bedi was killed in the strike in Beirut yesterday Jabal Lubnan, Palestine and Israel news today on map - Jerusalem today - Israel News today - Palestine News today - israelpalestine.liveuamap.com (באנגלית)
- ↑ שחר קליימן, מאחורי החיסול בצידון: בכיר ב"גדודי חללי אל-אקצא" ופעיל בכוח קודס האיראני, באתר ישראל היום, 21 באוגוסט 2024
- ↑ ליאור בן ארי, דיווח סעודי: 19 אנשי משמרות המהפכה נהרגו בפיצוץ הביפרים במזרח סוריה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2024
- ↑ האלוף עבאס נילפורשן, מפקד כוח קודס בלבנון, נהרג בהפצצה בביירות, באתר מעריב אונליין, 28 בספטמבר 2024
- ↑ יואב זיתון, המתקפה האיראנית: תמונות הלוויין חושפות את הנזק בבסיס נבטים, באתר ynet, 3 באוקטובר 2024
- ↑ לא רק פגישה דיפלומטית: האיום שהעביר שר החוץ האיראני ליורש העצר הסעודי, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2024
- ↑ עמית בר, פוטין מצהיר על הרחבת שיתוף פעולה כלכלי עם איראן, רגע לפני תקיפה ישראלית, באתר ביזפורטל, 24 באוקטובר 2024
- ↑ Institute for the Study of War, Institute for the Study of War (באנגלית)
- ↑ שחר קליימן, דיווחים: חמישה הרוגים בתקיפה בדמשק, שכוונה לאזור ליד שגרירות איראן; יעד התקיפה: בכיר ביחידת ההברחות 4400 בחיזבאללה, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2024
- ↑ אבי אשכנזי, דיווח: דירה הותקפה בדמשק; היעד: מפקד בכיר בחיזבאללה, באתר מעריב אונליין, 8 באוקטובר 2024
- ↑ איציק סבן, שבעה ישראלים ביצעו בין 600 ל-700 משימות ריגול עבור איראן במשך שנתיים: "אחד האירועים החמורים שנחקרו מאז ומעולם״, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, דיווחים איראניים: "קצין במשמרות המהפכה נהרג בתקיפה בדרום לבנון", באתר ynet, 22 באוקטובר 2024
- ↑ דן ארקין, חיל האוויר תקף באיראן: "מבצע ימי תשובה" הסתיים בהצלחה, באתר israeldefense
- ↑ ישי בר יוסף, דיווח: ישראל הרסה מתקן חקר גרעין פעיל של איראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 בנובמבר 2024
- ↑ דוד הכהן, דיווח: איראן ניסתה לחסל את מפקד בסיס נבטים | האבטחה סביבו תוגברה: "כמו הרמטכ"ל", באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2024
- ↑ יואב שוסטר, ה-FBI חשף מזימה איראנית להתנקש בחייו של דונלד טראמפ, באתר וואלה, 8 בנובמבר 2024
- ↑ ארה"ב חשפה: סוכלה תוכנית איראנית להתנקש בטראמפ לפני הבחירות, באתר ynet, 8 בנובמבר 2024
- ↑ נתן גוטמן, ארצות הברית: איראן תכננה לרצוח את דונלד טראמפ, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בנובמבר 2024
- ↑ Nic White, Journalist was second target of Iranian plot to kill Trump, Mail Online, 2024-11-08
- ↑ חוששים למתקני הגרעין? איראן במסר כניעה נוסף, באתר "סרוגים", 14 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, אסד נפגש עם יועצו הקרוב של חמינאי: "דנו בתוקפנות של ישראל בלבנון ובפלסטין", באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, סוריה מאשימה: ישראל תקפה בדמשק, בזמן ביקורו של יועצו הבכיר של חמינאי, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ↑ ליאור בן ארי, בזמן ביקור יועץ לחמינאי: צה"ל תקף יעדי ג'יהאד איסלאמי בדמשק, לפחות 15 נהרגו, באתר ynet, 14 בנובמבר 2024
- ↑
שני שופטים נורו למוות בבית המשפט העליון של איראן: "עסקו בתיקים רגישים", באתר הארץ, 18 בינואר 2025 - ↑ נטע בר, טראמפ הורה למשרד האוצר להטיל "לחץ כלכלי מקסימלי" על איראן, באתר ישראל היום, 4 בפברואר 2025
- ↑ אסף רוזנצוייג, נמשכת הקריסה הכלכלית באיראן בעקבות הודעתו של טראמפ, באתר מאקו, 6 בפברואר 2025
- ↑ Trump, Netnayahu reached 'full understanding' on Iran policy - Al-monitor, www.iranintl.com, 2025-02-14 (באנגלית)
- ↑ ישראל שמאי, אפקט טראמפ? סין פוגעת דרמטית בייצוא הנפט של איראן, בעיתון מקור ראשון, 19 בפברואר 2025
- ↑ הסוף של "צי הצללים" האיראני? הסנקציות האמריקאית נכנסות לתמונה, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2025
- ↑ דני זקן, בעקבות הסנקציות של טראמפ: יצוא הנפט נבלם וכלכלת איראן קורסת, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2025
- ↑ דיווח ערבי: לוחמים של כוח קודס האיראני נהרגו בתקיפות אוויריות של ארה"ב בתימן, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2025
- ↑ שמואל קוגן, דיווח: מומחים בכוח קודס האיראני חוסלו בתקיפות בתימן, באתר עכשיו 14, 18 במרץ 2025
- ↑ יאיר אמר, המטבע האיראני ממשיך להתרסק: מיליון ריאל שווים דולר אחד בלבד, באתר "סרוגים", 18 במרץ 2025
- ↑ משרד החוץ הצרפתי קורא לכל אזרחי צרפת לעזוב את שטח איראן - חדשות רוטר, באתר Rotter.net
- ↑ Ivan Yankov, Nikola Boyanov, Lyubka Aleksova, Biser Ivanov, Evgeniy Moshekov, Dimitar Chatalbashev, Penka Stefanova, Gallbladder polyp in children – a rare finding during ultrasound examination, Journal of Ultrasonography 22, 2022-02-08, עמ' 64–66 doi: 10.15557/jou.2022.0011
- ↑ המוסד וצה"ל מאשרים: בכיר בכוח קודס האיראני חוסל בביירות, באתר www.hidabroot.org, 2025-04-01
- ↑ ליאור בן ארי, איסקנדר חביבולין, תקיפה לילית בדאחייה, היעד: מחבל שקידם פיגוע "מיידי", באתר ynet, 1 באפריל 2025
- ↑ Agencies and ToI Staff, After Rome talks, Tehran says Iran and US ‘to start designing framework’ for nuclear deal, www.timesofisrael.com (באנגלית)
- ↑ Greg Norman, Trump says US has given Iran proposal for nuclear deal, Fox News, 2025-05-16 (באנגלית)
- ↑ טראמפ: "הגשנו לאיראן הצעה להסכם גרעין, היא צריכה לזוז מהר", באתר ynet, 16 במאי 2025
- ↑ Investigation committee releases report on causes of Shahid Rajaee Port explosion, סוכנות הידיעות של הרפובליקה האסלאמית
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, כבר 40 הרוגים בפיצוץ, באיראן מאשימים לראשונה את ישראל: "יש ראיות ברורות", באתר ynet, 27 באפריל 2025
- ↑ ניר דבורי, גורמים בישראל: לא מעורבים בפיצוץ האדיר בנמל האיראני בנדר עבאס, באתר מאקו, 26 באפריל 2025
- ↑ לירן אהרוני, פיצוץ מסתורי נוסף באיראן: מפעל המזוהה עם המשטר עולה בלהבות, באתר וואלה, 29 באפריל 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ההצהרה הדרמטית על "אי-ציות איראני" - והתרחישים שעל הפרק | עושים סדר, באתר ynet, 12 ביוני 2025
- ↑ עוזי ברוך, ישראל יצאה למתקפת מנע באיראן, שר הביטחון הכריז על מצב מיוחד, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2025
- ↑ ישראל תוקפת באיראן במטרה לפגוע בפרויקט הגרעין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 ביוני 2025
- ↑ ישראל תוקפת באיראן, הוכרז מצב מיוחד בעורף: "צפויה מתקפת טילים וכטב"מים", באתר כלכליסט, 13 ביוני 2025
- ↑ Israel Strikes Iranian Missile Launchers, WSJ (באנגלית)
- ↑ מטח מאיראן לצפון: שלושה נהרגו בפגיעה ישירה בטמרה, חשד ללכודים במקום, באתר הארץ, 14 ביוני 2025
- ↑ אלון חכמון, משה כהן, בתיה גלעדי, אבי אשכנזי, בניין בבת ים נהרס לחלוטין, נקבע מותה של אישה בת 60 באחת הזירות, באתר מעריב אונליין, 15 ביוני 2025
- ↑ Iran: U.S. Strikes Three Nuclear Sites With B-2s, Stratfor, un 22, 2025
- ↑ John Haltiwanger, The U.S. Has Bombed Iran’s Nuclear Sites, Foreign Policy, 2025-06-25 (באנגלית)
- ↑ יואב זיתון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, סדרת תקיפות בדרום לבנון, איש כוח קודס האיראני חוסל ליד ביירות | תיעוד, באתר ynet, 3 ביולי 2025
- ↑ יואב זיתון, צה"ל ושב"כ: חוסל בדרום לבנון מחבל שהעביר נשק מאיראן ליהודה ושומרון, באתר ynet, 11 ביולי 2025
- ↑ אבי אשכנזי, שני איראנים נתפסו בסוריה: מה שהם סיפרו בחקירה הדהים את צה"ל, באתר מעריב אונליין, 12 בספטמבר 2025
- ↑ איתמר אייכנר, ישראל דוחקת במעצמות אירופה: הפעילו כעת את מנגנון החזרת הסנקציות על איראן, באתר ynet, 16 ביולי 2025
- ↑ נטע בר, חזרה לנקודת ההתחלה: איראן, בריטניה, גרמניה וצרפת ישובו למו"מ על הסכם הגרעין, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2025
- ↑ צילמה מטוסי קרב: מורה מהנגב מואשמת בריגול לאיראן, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2025
- ↑ סנקציות האו"ם על איראן נכנסו מחדש לתוקף, רוביו: "דיפולמטיה עדיין על הפרק", באתר ynet, 28 בספטמבר 2025
- ↑ משתפים פעולה עם הסנאבפק: טורקיה בצעד קשה נגד איראן, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2025
- ↑
ציוץ של Intelli Times - اینتلی تایمز ברשת החברתית אקס (טוויטר), 10 באוקטובר 2025 - ↑ Sanctioning Actors Supporting Iran-Aligned Militia Groups in Iraq, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
- ↑ דיווח: כוח אמריקני מיוחד השתלט על ספינה שהעבירה ציוד צבאי מסין לאיראן, באתר ynet, 13 בדצמבר 2025
- ↑ נטע בר, חשש: מכלית נפט נחטפה לשטחה של איראן, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2025
- ↑ אחרי כמעט שבוע: איראן שחררה את מכלית הנפט שחטפה, באתר "סרוגים", 19 בנובמבר 2025
- ↑ משמרות המהפכה באיראן השתלטו על ספינה זרה שנשאה "דלק מוברח", בעיתון מקור ראשון, 30 בנובמבר 2025
- ↑ משתלשלים ממסוק - עם רובים שלופים: תיעוד השתלטות ארה"ב על מכלית נפט מוונצואלה, באתר ynet, 10 בדצמבר 2025
- ↑ Ukraine’s armed forces say they struck two Russian vessels in the Caspian Sea that were allegedly transporting Iranian weapons, The Insider (ברוסית)
- 1 2 לפחות 5,000 נהרגו באיראן: "ירו בעיניים וגררו גופות, חטפו מחדרי הניתוחים. זה רצח עם", באתר ynet, 18 בינואר 2026
- ↑ איתמר וישנקו יואב זהבי גילי כהן (עיתונאית), איראן: המשטר השבית את האינטרנט, הפגנות המוניות במדינה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 8 בינואר 2026
- ↑ אשכאן ספאי ונתנאל טוביאן, המחאה ממשיכה, הטבח עצום: הגיע העת שטראמפ יממש את הבטחתו לעם האיראני, באתר מעריב אונליין, 28 בינואר 2026
- ↑ ישי בר יוסף גילי כהן, טראמפ למוחים באיראן: תמשיכו להפגין, הסיוע בדרך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2026
- ↑ אמיר בוחבוט, תרגיל של טראמפ? כל הפרטים על התקיפה שנבלמה - וזו שבדרך, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ יובל אביב, איראן מאיימת: אם ארה"ב תתקוף אותנו – נתקוף את ישראל, באתר הידברות, 11 בינואר 2026
- ↑ צופיה גודינגר, מתיחות שיא: איראן מאיימת לתקוף מדינות באזור, ארה"ב מפנה בסיס ענק בקטאר, באתר כיפה, 14 בינואר 2026
- ↑ איראן: המרחב האווירי נסגר, טיסות בינלאומיות באישור בלבד, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, אחרי כ-5 שעות: נפתח המרחב האווירי באיראן, באתר ynet, 15 בינואר 2026
- 1 2 אסף רוזנצוייג, הודעת ה-SMS שגרמה לטראמפ לבטל תקיפה באיראן, והיקף הקורבנות במחאות: "16,500 נהרגו", באתר מאקו, 18 בינואר 2026
- ↑ Steve Holland and Bo Erickson, Trump says he plans to talk to Iran while Pentagon prepares for possible action, Reuters, 29 January 2026 (באנגלית)
- ↑ Live Map – INSS – US Forces in CENTCOM, INSS, 16 Febuary 2026 (באנגלית)
- ↑ Nisha Srivastava, Middle East Tensions Rise as US Moves F-16, F-22 and F-35 Jets Closer to Iran, The Guardian, 18 Febuary 2026 (באנגלית)
- ↑ ישראל פתחה במתקפת מנע נגד איראן, פיצוצים בטהרן, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ איראן וארה"ב לא הגיעו להסכמות בז'נבה - אבל נמנעים מלהכריז על קריסה, באתר מעריב אונליין, 27 בפברואר 2026
- ↑ גיא אלסטר, דיווח באיראן: התקיפות במזרח טהרן כוונו נגד מבנה המודיעין האיראני, באתר וואלה, 28 בפברואר 2026
- ↑ חמינאי הקדים פגישה - וחוסל ב-30 פצצות; סעודיה לחצה על טראמפ לתקוף, באתר ynet, 1 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, רויטרס, איריס ליפשיץ-קליגר, איראן במתקפה על בסיסי ארה"ב במפרץ: הרוג באמירויות, באתר ynet, 28 בפברואר 2026
- ↑ Tucker Reals, Iran names three men for interim Leadership Council to pick next supreme leader, CBS News, 1 במרץ 2026 (באנגלית)
- ↑ אור הלר, יותר מ-1,200 חימושים ביממה: חיל האוויר תוקף בלי הפסקה באיראן, באתר חדשות 13, 1 במרץ 2026
- ↑ דובר צה"ל חשף: מפקדות הלחימה האיראניות הושמדה כשבתוכן חיילים של משטר האיראני, באתר רגע NEWS, 1 במרץ 2026
- ↑ Craig Hoyle, Qatar's air force downs two Iranian Su-24 ground-attack aircraft, Flight Global (באנגלית)
- ↑ Al Jazeera Staff, Qatar downs two Iranian fighter jets as conflict widens, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ Rasgon, Adam; Naar, Ismaeel (2026-03-02). "Qatar Says It Shot Down Two Iranian Bombers". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- 1 2 עמית סגל, ספיר ליפקין, קטאר מאשרת את הפרסום בחדשות 12 שתקפה באיראן: "מימשנו את זכותנו להגנה עצמית", באתר מאקו, 3 במרץ 2026
- ↑ איתמר אייכנר, ניסיון החיסול בטהרן: המטרה - מפקד גיס לבנון מטעם כוח קודס, באתר ynet, 3 במרץ 2026
- ↑ דיווח: בריטניה מתכננת לשלוח ספינת מלחמה להגנת הבסיס הצבאי שלה בקפריסין, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2026
- ↑ לראשונה במלחמה: ירי משולב מאיראן ומלבנון, למרכז ולצפון; נאט"ו יירטה טיל בדרך לטורקיה, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ ליאור בן ארי, טורקיה: "נאט"ו יירטה טיל איראני", באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ שיגור ראשון לעבר מדינת נאט"ו: איראן הפציצה את טורקיה, באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2026
- ↑ Europe braces as Iran threatens to attack, POLITICO, 4 במרץ 2026 (באנגלית בריטית)
- ↑ רון בן ישי, רון קריסי, פי 2.5 טילים, פי 20 כטב"מים: למה איראן יורה על מדינות המפרץ יותר מעל ישראל?, באתר ynet, 4 במרץ 2026
- ↑ Boxerman, Aaron; Pager, Tyler; Fassihi, Farnaz; Bergman, Ronen (2026-02-28). "U.S. and Israel Attack Iran as Trump Calls for Change in Government: Live Updates". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ ציוץ של Israel War Room ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ איתמר אייכנר, פגיעה איראנית ראשונה במדינה אירופית: ירי הטילים, הנזק מכטב"ם - והקשר ל"כנף ציון", באתר ynet, 2 במרץ 2026
- ↑ ציוץ של אור פיאלקוב ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ ציוץ של WarMonitor🇺🇦🇬🇧 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 28 בפברואר 2026
- ↑ modern.az, Iran struck Saudi Arabia this time, Modern.az (באזרית)
- ↑ Israel closes airspace after strikes on Iran, CNN, 2026-02-28 (באנגלית)
- ↑ Lehmann, Noam (2026-02-28). "Iraq shuttering airspace after US, Israel strike Iran". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ↑ Edit (2026-02-28). "Syria shutters airspace". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
 הסכסוך האיראני-ישראלי  | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| גופים מעורבים |
| ||||
| פעולות טרור נגד ישראל | הפיגועים בקופנהגן (1985) • הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (1992) • הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה (1994) • פרשת טננבוים (2000) • הפיגועים בבנגקוק (2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (2012) • רצח צבי קוגן (2024) | ||||
| מערכות בין גופי הפרוקסי | המערכה ברצועת הביטחון • סכסוך ישראל חזבאללה בשנים 2000–2006 • מלחמת לבנון השנייה (2006) • סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל (2006–2023) • תקיפת הכור הגרעיני בסוריה (2007) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • מבצע ארבעת המינים (2009) • מבצע חוק ברזל (2011) • הסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה (2012–2023) • מעורבות איראן במלחמת חרבות ברזל (2023–הווה) | ||||
| תקריות עימות ישירות | התקיפה הישראלית בסודאן (2009) • תקיפת מפעל התחמושת "ירמוכ" בסודאן (2012) • התקיפה האווירית בגבול ישראל–סוריה (ינואר 2015) • העימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן (פברואר 2018) • תקיפת שדה התעופה T-4 (אפריל 2018) • תקיפת מחסני התחמושת האיראניים בסוריה (אפריל 2018) • מבצע בית הקלפים (מאי 2018) • תקיפות ישראל בעיראק (2019) • תקיפת ספינת הביון האיראנית (2021) • המערכה הימית בין ישראל לאיראן (2019–2021) • מתקפת הטילים בארביל (2022) • מתקפות הכטב"מים באיראן (2023) • ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי (2024) • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • מבצע רבות הדרכים (2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (אוקטובר 2024) • מבצע עם כלביא (יוני 2025) • המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
| תוכנית הגרעין של איראן | הסכם הגרעין (הסכם ז'נבה, הסכמות לוזאן) • ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית • סטקסנט • נאום בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי (2015) • השגת מסמכי תוכנית הנשק הגרעיני של איראן וחשיפתם (2018) • הפיצוצים באיראן (2020) • החבלה במפעל הצנטריפוגות בנתנז (2021) • הפיצוצים באיראן (2025) • מבצע עם כלביא (2025) • הפיצוצים באיראן (2026) • מבצע שאגת הארי (2026) | ||||
