זירת ים סוף

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
סמל זירת ים סוף
פרטים
כינוי זי"ס
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
סוג זירה ימית
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות יוני 1967 – אפריל 1982 (כ־14 שנים)
מקים היחידה אלוף שלמה אראל מפקד חיל הים.
מלחמות מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
כוח אדם 400 איש במצב רגיל 1,200 בתקופת המלחמה.
ציוד עיקרי כלי שיט, תחנות מכ"ם, רציפים ומבני מגורים.
פיקוד
יחידת אם חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דרגת המפקד קצין ים בדרגת אל"ם
מפקדים מפקדי הזירה
פריסת יחידות זירת ים סוף 1967–1982

זירת ים סוף (זי"ס) היא אחת משתי הזירות העיקריות בהן פועל חיל הים הישראלי לצד זירת הים התיכון. בין יוני 1967 לאפריל 1982, ובכלל זה בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים עת השתתפו יחידות הזירה בפעולות לחימה ימיות, חלקן בשיתוף פעולה עם כוחות יבשה וחיל האוויר, הגנה היחידה האחראית על הזירה על גבולותיה הימיים של ישראל בים סוף, על חופי סיני, ואבטחה את השיט במפרץ סואץ ובמפרץ אילת. הבסיס העיקרי של מפקדת הזירה היה לחוף מפרץ שארם א-שייח'. מ-1980, בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, הצטמצמו גבולות הזירה ומפקדת הזירה בבסיס אילת מתמקדת בשמירת האינטרסים הימיים של ישראל במפרץ אילת ובים סוף עד מוצאו לאוקיינוס ההודי בקרן אפריקה.

משימות הזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זירת ים סוף פעלה בים ומהים על מנת לשמור על הביטחון ולהגן על הגבולות הימיים של מדינת ישראל, על חופיה, חופש השיט, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל בזירה. לפקד ולשלוט בכוחות ימיים ולפעול בשילוב כוחות קרקעיים, אוויריים וגורמי מודיעין בתחומי הזירה. לבנות את התמונה הימית בגבולות השליטה של הזירה. לשמש בסיס פריסה קדמי לכוחות חיל הים. לבנות את תמונת המודיעין הימי ולהשתלב במערך האיסוף וההתראה של צה"ל וכוחות הביטחון.

משימותיה העיקריות של הזירה הן להוות בסיס יציאה לכוחות הימיים למשימות בזירה הדרומית ולסכל פעילות עוינת בתווך הימי. הזירה אחראית על הביטחון השוטף בגזרה הדרומית של חוף ישראל בים סוף גזרת הפעילות העיקרית הייתה במבואות מצרי טירן ובמפרץ סואץ.

הזירה הפעילה תחנות מערך הגילוי החופי בגזרתה. בבסיסים פעלו יחידות ימיות ויבשתיות אשר תפקידן להגן על הגבולות הימיים בשגרה, בחירום ובלחימה.

נכסים אסטרטגיים בתחום הזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחב הזירה או בקרבתו נמצאו מתקנים אסטרטגיים שיש צורך להגן עליהם מפעילות עוינת בים ומהים.

  • ישובים: בעיר אילת נמצא ריכוז אוכלוסין בצפיפות רבה. לאורך חופי סיני נמצאו יישובים ומתקני קיט.
  • נמל אילת: הנמל המשמש פתח כניסה ויציאה חשוב ביותר לכל האספקה והיצוא של מדינת ישראל. את הנמל פוקדות אוניות משיט בינלאומי.
  • מסופי דלק: הטרמינל של חברת קו צינור אילת אשקלון משמש להעברת דלקים.
  • קידוחים ימיים ויבשתיים ומתקני הולכת נפט – במפרץ סואץ.

מבנה הזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
מפקד הזירה
Isnavzis.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רס"ר הזירה
 
סגן
מפקד הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מטה הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגות הזירה
 
 
 
 
 
קצין מודיעין
 
רב הזירה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגת מפקדה
 
פלגה טכנית
 
 
 
 
פלגת מבצעים
שלישות
 
 
אפסנאות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קצינת ח"ן
 
 
נגד טיסות
 
 
 
 
 
תחנת מכם F10מי"ק זירתיתצפית צפרא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מחלקת מנועיםמחלקת אלקטרוניקה
מכ"ם, קשר ולוחמה אלקטרונית
מחלקת נשק ייעודי
טילים ותותחים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אח"י בת ים (ת-83)
Isnavbtym.jpg
 
יחידות הזירה
 
אח"י בת גלים 2
Isnavbtglm.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פלגה 45
Palga45.jpg
פלגה 915
Isnavdabur.jpg
יחידת מעגן
Isnavgor.jpg
יחידה 838
בראס סודר
Unit838RasSudar1968-1975.png
פלגת 921
Isnavsht11.jpg
בסיס אילת
Isnavzis.jpg
בסיס דולפין
בא-טור
Isnavdlfn.jpg

פלגות מטה הזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחנה הצבאי בשארם א-שייח' וזוג האנטנות לקשר טרופוספירי אשר שימשו לקשר בין המפקדות.

פלגת אג"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת אג"ם הייתה אחראית על ניהול הזירה בחירום ובשגרה. הפלגה מתכננת את משימות הזירה, מקצה משאבים ומקשרת עם יחידות שונות של זרוע הים, צה"ל וכוחות הביטחון השונים.

פלגת המפקדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת המפקדה הייתה אחראית לנושאי כוח האדם והלוגיסטיקה.
בנושא כוח האדם – מחלקת השלישות הייתה אחראית לקליטת כל חייל ואיש מילואים שהגיע ליחידה. באחריותה מציאת תפקיד מתאים לכל חייל בשיבוצו ביחידה בהתאם לנתוניו האישיים. אחראית על מיצוי אוכלוסיות חיילי החובה ופיתוחם. קידום אנשי קבע, פיקוד וקצונה, מתן שירותי רבנות ורפואה.

בנושא הלוגיסטיקה – מחלקת אפסנאות הייתה אחראית על שרשרת האספקה בזירה בכלל היבטיה בשגרה ובחירום. מנהלת בתחומים: ציוד אישי, חלקי חילוף, נוזלים, חומרי אחזקה, מזון ותחמושת. הפלגה אחראית גם על תחזוקת כל הנשק והרכבים השונים. על מלאי התחמושת הדלק והמזון. הפעילה מחסנים לציוד אישי ויחידתי. בנוסף, אחראית הפלגה על ארגון תובלת הציוד ותנועת האנשים בתובלה יבשתית וימית. לצורך ארגון הטסת אנשי הקבע ממרכז הארץ לאילת ולבסיס מפרץ שלמה החזיקה הפלגה נגד טיסות וחוליה עורפית בתל אביב.

פלגה טכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלגה הטכנית הייתה אחראית על התקינות והכשירות הטכנית של כלל כלי השייט ומערך תחנות החוף בזירה. טכנאי הפלגה ביצעו תיקוני אחזקות למערכות השונות, מלווים ומבצעים התקנות משימתיות. בנוסף לטיפול השוטף עסקה הפלגה במחצית הראשונה של התקופה בהתארגנות לקראת קליטת ספינות סער שהגיעו לזירה בשנים 1974–1975

הפלגה חולקה למחלקות על פי תחום העיסוק:

  • מחלקת מכונה הייתה אחראית על כשירות מערכת ההינע כגון מנועים, תשלובות, גנרטורים, מערכות עזר וסניטציה וגם על גוף כלי השיט.
  • מחלקת מערכות הספק ובקרה – הייתה אחראית על כשירות מערכות החשמל, מערכת הניווט, מיזוג אוויר, בקרת מנועים והיגוי בכלי השיט.[1]
  • מחלקת אלקטרוניקה הייתה אחראית על כשירות מערכות האופטיקה (מצלמות, אמצעי ראייה מכ"ם, מערכות נשק מיוצבות ומערכות הקשר המגוונות.
  • מחלקת חימוש ייעודי הייתה אחראית על כשירות מוצבי הנשק בכלי השייט ובעיקר התותח המיוצב.

הפלגה הטכנית נעזרה במספנה שפעלה בנמל הצבאי באילת והפעילה מבדוק ונתנה שירותים לכלי השיט של זירת ים סוף. מספנת אילת הייתה כפופה למספנת חיל הים.

יחידות בזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזירה הופעלו אוניות תובלה, 11 נחתות, כ-10 ספינות ביטחון שוטף. שש ספינות סער שהגיעו לאחר מלחמת יום הכיפורים אורגנו בפלגה 45.

אוניות תובלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרחקי הבסיסים חייבו הפעלת אוניות הובלה לשם כך שימשה אוניית הנוסעים "הי דרומה",[2] האניה המגויסת א/מ דולפין שהכנה לפריצת מצרי טיראן במלחמת ששת הימים. נרכשו האונייות אח"י בת גלים (ת-81), אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2.

האניה "הי דרומה" הועסקה על פי חוזה עם משרד הביטחון והפליגה בין אילת ושארם א־שיח' עם נוסעים וחיילים. כמו כן הובילה אספקה ו־480 טון מים עבור הבסיס הצבאי בשארם א־שיח'. בנובמבר 1969, בעת עגינה ליד הרציף באילת, חובלה על ידי צוללנים מצריים. האונייה ניזוקה, אך נגררה למים רדודים וניצלה. לאחר תיקונים חזרה לשירות. ב־3 בספטמבר 1970 עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי הורדה לא הצליחו והאונייה הוכרזה כאבדן כללי.

אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה בתקיפה חבלנים שנייה בנמל אילת. אח"י בת ים (ת-83) ואח"י בת גלים 2 נשאו בעיקר עבודת התובלה בזירה.

הנחתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שייטת הנחתות

לאחר מלחמת ששת הימים הועברו שלוש נחתות באורך 36 מטר, תוצרת מספנות ישראל, בדרך היבשה לאילת. הנחתות נחתכו במספנות ישראל לשני חלקים באורך 15 מטר כל אחד והועברו ברכבת לאשדוד ובמשאיות לאילת. בנמל אילת חוברו מחדש והפליגו לשארם א-שייח'.

במלחמת ההתשה הנחיתו שלוש נחתות 36 המטרים כוח משוריין בצד המצרי של מפרץ סואץ במבצע רביב, שבמהלכו הושמדו כוחות מצריים רבים.

בהמשך, נרכשה ספינת מעבורת באורך מאה מטרים, ששימשה קודם לכן להעברת מכוניות ונהייתה אח"י בת שבע. ושלוש נחתות טנקים אמריקאיות ששירתו במלחמת העולם השנייה נקראו אח"י אופיר, אח"י שבא ואח"י תרשיש.

ב-21 בינואר 1970, אירע אסון משאית התחמושת: בעת שאח"י בת שבע הנחיתה משאית ציוד שלל ממבצע רודוס בנמל אילת הופעל מוקש שהיה חמוש ונגרמה התפוצצות כל מטען התחמושת במשאית. התוצאה 24 הרוגים ופצועים רבים.

לפני מלחמת יום הכיפורים נערכה זירת ים סוף למשימה עיקרית של הנחתת כוח חטיבתי במפרץ סואץ. מגמת המבצע הייתה להגיע לעורפם של המערכים העיקריים המצרים ובכך להוציאם מאיזון. שם הקוד היה "מבצע אור ירוק" של אוגדה משימתית 440 בפיקודו של אלוף מנחם מרון. ההכנות למבצע הגיעו לשיאן בחודש אוגוסט 1973, בו התקיים תרגיל רחב היקף בחוף רס א-טנטור במפרץ אילת. במהלך המלחמה הוחלט שאין בכך צורך וההנחתה בוטלה.

בסוף שנת 1974 הועברו, בהפלגת ציפור עדן, שלוש נחתות 60 מטר תוצרת מספנות ישראל - אח"י אשדוד, אח"י אכזיב ואח"י אשקלון - סביב אפריקה לאילת. הנחתות מדגם שקמה הפעלו כאוניות אם לספינות הבט"ש.

על אחי אשדוד (פ-61) הורכב מנוף חזק כדי לאפשר פריקה של נגמ"שים אמפיביים שלל מדגם BTR. לצורך הסתרת היכולת ההתקפית נמסר שמשימת המנוף היא הרמת סירות ברטרם אל הסיפון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלגת הבט"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פלגה 915

פלגה 915 הוקמה בספטמבר 1970 עם הגעת שלושת הדבורים הראשונים כסיירת בפיקודו של הרצל שחף. הסיירת תוגברה בדבור רביעי וחמישי ונעשתה פלגה שפעלה מבסיס מפרץ שלמה ובצעה בשנה שלפני המלחמה סיורי מונטנה, עגינה על מצופי העגינה בראס סודר, והתקשרות מעת לעת במזחים של א-טור והרציף באבו זניימה. ספינות הפלגה היו מחולקות בין סיירות שנקראו על שמות המעגנים בהן התמקמו. כל סיירת בפיקוד קצין ים בדרגת סגן מפקד כלי שיט מוסמך. בנוסף לפעילות מצד גורמים עוינים עמדו בפני מפקדי כלי השיט של הפלגה אתגרים קבועים בעיקר במפרץ סואץ:

  • מצב הים שהקשה על פעילות הצוותים בכלי השיט הקטנים.
  • הצורך בניווט מדויק כדי להימנע משרטונות האלמוגים בקרבת החופים.

ב-1973 הוחלפו הצרעות בראס סודר בסיירת דבורים בפיקוד דוד בכר, שהעביר את הפיקוד לצבי שחק.[3] לאחר תקרית מפגש הדבורים בפיקודו של צביקה שחק כמפקד הסיירת עם הדה קסטרו במאי 1973, הונחתה בראס סודר הנחתת תרשיש שהפכה למזח הדבורים.

במהלך מלחמת יום הכיפורים הורדו דבורים נוספים לזירה חלקם חדשים מהסדרה של דגם 2 אמריקאי [א]בתום המלחמה כללה פלגה 915 כ-10 דבורים. במחצית שנות ה-70 התארגנו הדבורים על בסיס קבוע: סיירת ראס סודר - 3 דבורים, סיירת א-טור - 3 דבורים, סיירת בסיס מפרץ שלמה - 3–4 דבורים וסיירת בבסיס אילת שכללה דבור אחד ו-4 יתושים.

בתחילת 1977 בוצעה, למשך 3 חודשים, בדיקת היתכנות, בפיקוד כוכבי אזרן, להפעלת יתושים במעבר מילאן כשבסיס ההפעלה היה הנחתת אח"י אופיר שנחתה בראס כניסה. בהמשך שנת 1977 הוקמה סיירת דבורים נוספת של 3 דבורים בראס כניסה - בסיס אופיר, בפיקודו של יהודה יפה.

ב-15 בנובמבר 1975, לאור הסכמי השלום, פונו הדבורים, בפיקודו של מייק אלדר, מראס סודר. כשלושה חודשים טרם הפינוי ולקראתו, הגיעה אח"י בת ים (ת-83) בפיקודו של דוד בן בעשט לשמש כאוניית אם לדבורים עד למועד הפינוי. סיירת ראס סודר יחד עם אח"י בת ים ירדה לבסיס מפרץ שלמה לאחר שהייה של שלושה שבועות באבו זניימה. סיירת א-טור הפכה לסיירת הצפונית. אח"י תרשיש הוצפה בראס סודר על ידי יחידת הנצלה ימית בפקודו של יצחק ברוקמן והונחתה מחדש במעגן א-טור לשמש כמזח לדבורים.

במרץ 1977 התקבלו 6 כלים חדשים לסיירת אילת: 5 נצים רגילים ואחד דגם ללא גשר פתוח, עם צריח נפתח, כלי שטבע במיצרי טיראן במהלך תרגיל ימי קרב בנובמבר 1979. קליטת הנצים והפעלתם הייתה משימה מורכבת ותובענית. כלים אלו הגיעו הגיעו כספטים לשייטת 13, נמצאו לא מתאימים, הועברו לפלגה 914 ככלי שיט להגנת מבואות, גם שם נמצאו לא מתאימים והוחלט לבדוק את התאמתם באילת נוכח הים השקט יחסית ברוב ימי השנה. הנצים הופעלו עד לפרסום דו"ח ועדת החקירה של אל"ם שמואל פרס שהמליץ להפסיק הפעלתם, והפעלתם הופסק במחצית שנת 1980.

סיירת א-טור פונתה בספטמבר 1979 ועברה כסיירת "נחשול" לאילת. בסיס אופיר וסיירת ראס כניסה התקפלו גם הם לקראת פינוי שארם א-שייח'. פלגה 915 סיירת בסיס מפרץ שלמה וסיירת ראס כניסה, בהרכב של 8 דבורים, פונו משארם א-שייח' באפריל 1982.

ספינות סער[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הפלגת מוניטין, הפלגת בציר ענבים, הפלגת יופי

ב-1 באפריל שנת 1974 הגיעו זוג ספינות סער 4: אח"י רשף ואח"י קשת, בפיקודו של סא"ל גדעון רז.

ב-16 באוקטובר 1974 הצטרף זוג נוסף של ספינות סער 4: אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4), בפיקוד סא"ל אברהם אשור. הספינות שיצאו מחיפה ב-16 בספטמבר 1974 הפליגו סביב יבשת אפריקה הגיעו לבסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח'.

בחודש מרץ 1975 הגיעו זוג ספינות סער 2: אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו, בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.

שש ספינות הסער אורגנו בפלגה 45 אך המשיכו להיחשב גם כחלק משייטת ספינות הטילים.

מוצבי גילוי ושליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל קידוח אף 10 במפרץ סואץ, עליו הורכבה תחנת מכ"ם.

פלגת השליטה הפעילה מוצב שליטה זירתי המרכז מידע מתחנות הגילוי וההתראה הפרוסות לאורך חופי הזירה ואמצעי גילוי מתוחכמים הפרוסים בנקודות תצפית לאורך החוף. אחראית על כיסוי כל התנועה במרחב הימי ובטווח החופי הסמוך לים בעיקר כדי לאתר כל ניסיון חדירה חבלני לתחומי המדינה. הפלגה הורכבה ממטה הפלגה במפקדת הזירה בשארם א-שייח', תצפית מכ"ם על הר צפרא המכסה את מצרי יובל ומבואות שארם א-שייח', תחנת מכ"ם בראס סודר מופעלת על ידי יחידה 838, תחנת מכ"ם על מגדל הקידוח F-10 מול שדה הנפט באבו רודס ותחנות מכ"ם באילת.

במוצבי התצפית הותקנו מכ"מים ומשקפות ראייה ארוכות טווח. בקריות השליטה היו אחראיות על בניית תמונה בזמן אמת של כלי השיט בגזרתן. קשל"טים מהווים את שלד הפיקוד במוצבי השליטה. הם משמשים בתפקיד כפול: להוות הגורם הבכיר במשמרת אשר מעביר הנחיות בזמן אמת לכוחות המבצעים בים, ולהוות מפקדיהם הישירים של בקריות השליטה והמוצבים.

יחידות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת סנפיר האחראית על אבטחת הנמל, בידוק כלי שיט, ומבצעת משימות ביטחון שוטף הכולל מעצר כלי שיט בים. בנוסף מתמחה בצלילות במים רדודים.

יחידת מעגן – הכוללת שלוש גוררות מתמחה במשימות ימאות ותמיכה בכלי השיט של הבסיס בנמל ובים. בין משימותיה: גרירת כלי שיט חילוץ והצלה, וביצוע עבודות ימאות מורכבות. היחידה הופעלה תחת פלגת אג"ם.

מוצבי חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגאוגרפיה בזירה גדולה חייבה פרישת בסיסי משנה.

ראס סודר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחידה 838

בסיס דולפין בא-טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

בסיס אילת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בסיס אילת

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה לנמל הצבאי באילת הוקמה מצבה לחללי אסון משאית התחמושת.

מפקדי הזירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקמת היחידה מונו קצינים בדרגת סא"ל בשנת 1970 הועלה התקן לאל"ם, בספטמבר 1976 הועלה שוב התקן לתא"ל ובשנת 1981 כשהיה ברור שהזירה מתכווצת חזרה לבסיס אילת הוחזר התקן לדרגת אל"ם.

מפקדי זירת ים סוף
שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיחדים תמונה
אל"ם נפתלי רוזן יוני 1967 מיד בסיום מלחמה
Naftali1968.jpg
סא"ל הדר קמחי יולי 1967 התארגנות ראשונית
ComdrHadarKimchy.jpg
סא"ל יעקב גלעד אוגוסט 1967 – אוגוסט 1968
JackGilad1960.JPG
זאב אלמוג (אברוצקי) אוגוסט 1968 – אפריל 1970 מבצע רביב ואסון משאית התחמושת
PikiWiki Israel 32544 Israel Defense Forces.jpg
אל"ם עזרא קדם (כריש) אפריל 1970 – יוני 1972
EzraKedemKarish1968.jpg
אל"ם זאב אלמוג יולי 1972 – ספטמבר 1974 כולל מלחמת יום הכיפורים
ZAlmog1970.jpg
אל"ם גדעון רז ספטמבר 1974 – אוגוסט 1975
AlamGideonRaz.jpg
אל"ם שבתאי לוי אוגוסט 1975 – ספטמבר 1976
Shabtaimashat.jpg
תא"ל יצחק דוידי ספטמבר 1976 – אוגוסט 1979
Y Davidi 1979.jpg
תא"ל חיים שקד אוגוסט 1979 – ספטמבר 1981
Chaim shaked shekerjiski.jpg
אל"ם משה אורון ספטמבר 1981 – ספטמבר 1982 פינוי שארם א-שייח' ומבצע הולנדי מעופף
MosheOron.jpg

הזירה במלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים במלחמת ההתשה
מועד אזור התרחשות שם האירוע פעילות
19 במאי 1969 חוף מערבי של מפרץ סואץ איסוף מודיעין כוח של לוחמי שייטת 13, בשני "חזירים" בפיקודו של רס"ן עמנואל פז, ערך סיור מקדים בראס עדבייה, לשם איסוף מודיעין.
21 ביוני 1969 ראס עדביה במפרץ סואץ מבצע בולמוס 5 כח שייטת 13 בפיקוד שאול זיו ביצע פשט מהים והרג 32 חיילים מצריים, חמשת המבנים והמתקנים שביעד פוצצו. לכוח הישראלי היו שני פצועים קל.
23 ביוני 1969 בסיס אילת תוספת לסדר הכוחות אח"י בת שבע שהובאה מטנזניה על ידי צבי גבעתי ונמסרה לשאול חורב שהגיע לאילת
20-19 ביולי 1969 צפון מפרץ סואץ הפשיטה על האי גרין פשיטה מהים על האי גרין והשמדת הכוחות המצריים שהיו בו. לצה"ל היו 6 הרוגים.
7 בספטמבר 1969 ראס סאדאת במפרץ סואץ מבצע אסקורט פשיטת צוללים משייטת 13 והטבעת טרפדות מצריות.
9 בספטמבר 1969 חוף המערבי של מפרץ סואץ מבצע רביב הנחתה ופשיטה משורינת השמדת כוחות חיר ושריון מצריים
ליל 15–16 בנובמבר 1969 נמל אילת פיגוע חבלנים ימיים מוקשו שתי אוניות אזרחיות
25-22 דצמבר 1969 חוף מערבי מפרץ סואץ מבצע תרנגול 53
22 בינואר 1970 האי שדואן מבצע רודוס השמדת כוח מצרי באי.
24 בינואר 1970 נמל הצבאי באילת אסון משאית התחמושת משאית עמוסה בחימוש שלל התפוצצה עשרות נהרגו
ליל 4–5 בפברואר 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים אח"י בת גלים (ת-81) הוטבעה ואח"י בת שבע הועברה לחוף הצפוני ורק ניזוקה.[4]
5 בפברואר 1970 נמל ע'רדקה מבצע זיקוקית ב תקיפה אווירית
27 באפריל 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים לא נמצאו כלי שיט בנמל
03 מאי 1970 א-טור הפגזת בסיס א-טור חולית קומנדו ימי מצרי ירתה 15 רקטות לעבר בסיס חיל הים. לא נגרם נזק והתוקפים יצאו בלי פגע.
ליל 13–14 במאי 1970 ראס בנאס מבצע קשת אווירי המשחתת המצרית היחידה ששהתה בים סוף טובעה וכלי שיט נוספים נפגעו.
15 במאי 1970 הנמל הצבאי באילת פיגוע חבלנים ימיים נהרג צולל שעסק בעבודת הנצלה של אח"י בת גלים (ת-81) הטבועה.
ב־3 בספטמבר 1970 מפרץ אילת החפה לא רצויה א.מ "היי דרומה" עלתה על שרטון החוף צפונית מערבית למצר טיראן. מאמצי ההנצלה לא צלחו והיא ננטשה.
5 בינואר 1972 מפרץ סואץ תפיסת סירה תפיסת אנשי מודיעין מצריים שחדרו עם סירת דיג.[5]
נובמבר 1972 מפרץ אילת תרגיל הנחתה הנחתת חטיבת טנקים בחוף דהב כהכנה למבצע "אור ירוק".
13 באוגוסט 1973 צפון מפרץ סואץ קרב ימי תקיפת דה קסטרו מצרי והשבתתו.
22 באוגוסט 1973 מפרץ אילת תרגיל "מדקדק" תרגיל הנחתת רכב קרבי משורין על ידי אח"י בת שבע, נחתות 36 מטר ונחתות דגם 'שקמה'.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזירה במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים במלחמת יום הכפורים
מועד אזור התרחשות סוג פעילות אירוע
6 באוקטובר 1973 מפרץ סואץ קרב ים חוף קרב מרסא תלמאת
9-8 באוקטובר 1973 צפון מפרץ סואץ קרב ימי הטבעת דה קסטרו מצרי על ידי זוג דבורים בפיקוד עמי איילון
ליל 9–10 אוקטובר 1973 נמל ע'רדקה פשיטת צוללים מגבית 10
ליל 11–12 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה פשיטת צוללים מגבית 11
ליל 13–14 באוקטובר 1973 האי שדואן תקיפה ים חוף מגבית 14
15-14 באוקטובר 1973 מפרץ סואץ קרב ים חוף תקיפת מעגן ראס-ע'ריב
ליל 19–20 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה תקיפה בסירת נפץ מגבית 15
ליל 21–22 באוקטובר 1973 נמל ע'רדקה תקיפה ברקטות מגבית 16
24 באוקטובר 1973 נמל עדביה תפיסת נמל דבורי פלגה 915 בהובלת יעקב בוגץ' נכנסו לנמל עדביה. אנשי מפקדת הזירה נכנסו בהמשך היום. שתי טרפדות מצריות נתפסו.
24 באוקטובר עד סוף נובמבר צפון מפרץ סואץ מצור ימי פלגה 915 בפיקוד עמי איילון עסקה בחסימת מעבר להארמייה השלישית של צבא מצרים הנצורה בסיני.
26 באוקטובר 1973 מיצרי יובל פגיעה ממיקוש ימי המכלית "סיריס", רב חובל דני נקדימון, נפגעה ממוקשים. הצוות חולץ והמכלית טבעה מאוחר יותר.
29 בנובמבר 1973 דרום מפרץ סואץ חידוש העברת נפט חידוש תנועת מכליות בנתיב שהוכן במצרי מילאן.
10 בנובמבר 1973 דרום מפרץ סואץ מיקוש ימי בקרבת המכלית "סירניה" התפוצצו שני מוקשים ימיים. פרצה שרפה אך איש לא נפגע.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה עד הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים
מועד אזור התרחשות סוג פעילות אירוע
1 באפריל 1974 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י רשף ואח"י קשת הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת מוניטין בפיקוד סא"ל גדעון רז.
מאי 1974 דרכי הנגב אח"י שיקמונה (פ-55) הנחתת הועברה בדרך היבשה מאילת לאשדוד.
יוני 1974 דרכי הנגב אח"י עציון גבר (פ-51) הועברה בדרך היבשה אך בעת הפריקה בנמל אשדוד קרס המנוף.
16 באוקטובר 1974 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י רומח (סער 4) ואח"י כידון (סער 4) הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת בציר ענבים בפיקוד סא"ל אברהם אשור.
נובמבר 1974 תעלת סואץ אח"י קיסריה (פ-53) הנחתת הועברה בדרך התעלה מאילת לאשדוד.
25 במרץ 1975 מפרץ שלמה הגדלת סדר הכוחות אח"י חיפה (סער 2) ואח"י עכו הגיעו לזירה לאחר שהקיפו את אפריקה בהפלגת יופי בפיקוד סא"ל אברהם בן שושן.
30 בספטמבר 1978 דרום מפרץ אילת עצירת אוניית מחבלים חסימת אגיוס דמיטריוס
יולי 1979 מפרץ ותעלת סואץ פינוי שלושת הנחתות מדגם 60 מטר בפיקוד יצחק דוידי מתפנות לבסיס אשדוד[7]
ספטמבר 1981 החוף הסעודי במפרץ אילת החפה לא רצויה מבצע הולנדי מעופף פינוי אח"י געש (סער 3) מהחוף.
בין 8 ל-15 בנובמבר 1981 הים האדום - חוף סודאן חילוץ והבאת עולים אח"י בת גלים 2 בפיקוד אילן בוכריס ביצעה חילוץ עולים מאתיופיה, מפקד בכיר אל"ם משה אורון.
4 אפריל 1982 מפרץ אילת פינוי ריכוז כלי השיט לבסיס אילת

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זאב אלמוג, מפקד שייטת 13 - הפלגות חיי, כנרת, זמורה ביתן, 2014, עמ' 451–935.
  • מייק אלדר, שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 20, 32, 34, 41, 285.
  • משה אימבר וגד אריאל, הפרק "סטילים בים סוף", בספר שייטת 3 ספינות הטילים בחיל הים,הוצאה לאור משרד הביטחון, 2005, עמ'45.
  • אמיר מושקט ואחרים, סיירת על הריף, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, בית החובל, 2020, עמ'40.
  • יוסף עומסי ואחרים, לפקד על דבור מילואימניקים, בזירת ים סוף 1974, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 128.
  • אופיר שוהם ואחרים, סיפורי המדהימים מרס סודר, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 274.
  • מיכאל קורן ואחרים, ספורט זה לא בריא, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת, הוצאת בית החובל 2020, עמ' 288.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכרונות משתתפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סדרת הדבורים השנייה כללה את: 862, 863, 864, 865, 866.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב בן ישראל, עלילות שומפי בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, 31 במרץ 2021.
  2. ^ "הי דרומה באתר ידידי המוזיאון הימי
  3. ^ ראיונות המפלגים באתר אבירי המפרץ.
  4. ^ מיקי רענן, הצלת אח"י בת שבע באתר משמר המורשת הימית.
  5. ^ יעקב בוגץ', תפיסת סירת מודיעין באתר משמר המורשת הימית.
  6. ^ מייק אלדר "שייטת 13", ספריית מעריב, 1993, עמוד 406.
  7. ^ שחר לנדאו, המשט ההיסטורי בתעלת סואץ "בין גלים" ספטמבר 1979, עמ' 5-6.