זירת עיראק במלחמת חרבות ברזל
 | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | חזית במלחמה | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 18 באוקטובר 2023 – 23 בדצמבר 2024 (שנה וחודשיים) | |||||||||||||||||||||
| קרב לפני | התקוממות המדינה האסלאמית בעיראק (2017–הווה) | |||||||||||||||||||||
| מקום | ישראל, עיראק, בסיסים אמריקאים במזרח התיכון | |||||||||||||||||||||
| תוצאה |
| |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
זירת עיראק במלחמת חרבות ברזל היא זירת הלחימה אשר התנהלה בין ישראל למספר מיליציות פרו-איראניות המאוגדות תחת אל חשד א-שעבי בעיראק במלחמת חרבות ברזל. המיליציות פתחו בלחימה נגד ישראל לאחר טבח שבעה באוקטובר.
מאז נובמבר 2023, המיליציות לקחו אחריות על תקיפות כטב"מים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל, ב-23 בדצמבר 2024 בעקבות חשש מתקיפה ישראליות בעיראק ונפילת משטר אסד בסוריה, המיליציות הגיעו להסכם עם ראש ממשלת עיראק על הפסקת הפעולות הצבאיות נגד ישראל.
ב-9 בספטמבר 2025, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי אליזבט צורקוב שנחטפה במרץ 2023 שוחררה על ידי המיליציות בעיראק ללא תנאים.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ההתנגדות האסלאמית בעיראק
ההתנגדות האסלאמית בעיראק (בערבית: المقاومة الإسلامية في العراق), נודע גם בראשי התיבות IRI, הוא מונח מטרייה לתיאור קבוצות מורדים שיעיות אסלאמיות ומיליציות פרו-איראניות בעיראק הנתמכות על ידי משמרות המהפכה באיראן. זהו מונח גג או שם כללי המשמש את הקבוצות הללו, בעת ביצוע התקפות נגד כוחות אמריקאים, ישראל ובעלות ברית באזור.[2][3]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור הפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,173[4] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[5] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[6] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[7] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[8] חיילים, 58[9] שוטרים ו-10[10] אנשי שירות הביטחון הכללי.
באוקטובר 2023, בעקבות מעורבות ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל, ה-IRI החלה לשגר רקטות ומל"טים לעבר בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה ומאז נובמבר 2023, ה-IRI תקף את ישראל עם מספר רב של מל"טים וטילים כחלק מחזית תמיכה במלחמת חרבות ברזל.[11]
מהלך העימות עם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקיפות מצד המיליציות בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז נובמבר 2023, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק תחת אל-חשד א-שעבי לקחו אחריות על התקפות מל"טים וטילים נגד מטרות בתוך ישראל כנקמה על הלחימה ברצועת עזה ובתגובה לתקיפות ישראליות על אזרחים פלסטינים בעזה. המיליציות הצהירו כי ימשיכו "להכות במעוזי האויב" כל עוד הלחימה בעזה נמשכת. המיליציות טענו כי תקפו באילת, ים המלח, רמת הגולן, אסדת כריש, מפרץ חיפה, אשדוד, קריית שמונה ותל אביב, טענות שרובן התגלו כשקריות. בנוסף המיליציות ביצעו התקפות על בסיסי ארצות הברית במזרח התיכון.
בסוף ינואר 2024, ההתנגדות האסלאמית בעיראק הכריזה כי נכנסה לשלב השני של פעולותיה, שכלל את חסימת נתיבי הים התיכון למעברי נמל ישראליים ושיבוש פעילות הנמלים.[12]
בתחילת אוקטובר 2024, נהרגו 2 חיילים ונפצעו 24 חיילים נוספים בעקבות שיגור כטב"ם מעיראק לצפון רמת הגולן.[13]
ב-23 בדצמבר 2024 בעקבות חשש מתקיפה ישראליות בעיראק ונפילת משטר אסד בסוריה, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק הגיעו להסכם עם ראש ממשלת עיראק על הפסקת הפעולות הצבאיות נגד ישראל.[14]
בסך הכל, במהלך חודשי הלחימה שיגרו המיליציות מעל 300 כטב"מים וטילים לעבר ישראל.[15]
רשימת התקפות חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תאריך | מטרה | תיאור | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 2 בנובמבר 2023 | ים המלח | לקחה אחריות על תקיפה נגד "מטרה ישראלית חיונית" על חוף ים המלח. | לא ידוע |
| 3 בנובמבר 2023 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת טילים באילת. | לא ידוע |
| 12 בנובמבר 2023 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת טילים באילת. | לא ידוע |
| 21 בדצמבר 2023 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי חיל האוויר המלכותי הירדני. |
| אסדת כריש | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי מטוסי קרב של צה"ל. | |
| 22 בדצמבר 2023 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי חיל האוויר המלכותי הירדני. |
| 28 בדצמבר 2023 | מנחת פיק | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | הרחפן התרסק ליד אליעד, רמת הגולן. לא דווח על נפגעים או נזקים. |
| 31 בדצמבר 2023 | רמת הגולן | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי מטוסי קרב של צה"ל. |
| אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי צה"ל. | |
| 7 בינואר 2024 | רמת הגולן | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | לא ידוע |
| 7 בינואר 2024 | נמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת טילים בנמל חיפה. | לא ידוע |
| 22 בינואר 2024 | אשדוד | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים בנמל אשדוד. | לא אומתה הטענה. |
| 24 בינואר 2024 | אשדוד | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים בנמל אשדוד. | לא אומתה הטענה. |
| 28 בינואר 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | לא ידוע |
| 9 בפברואר 2024 | ים המלח | לקחה אחריות על תקיפה. | לא ידוע |
| 1 במרץ 2024 | נמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים על מחסן כימיקלים בנמל חיפה. | לא ידוע |
| 4 במרץ 2024 | נמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת מחסן כימיקלים בנמל חיפה. | לא ידוע |
| 5 במרץ 2024 | שדה תעופה חיפה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | לא אומתה הטענה. |
| 6 במרץ 2024 | שדה תעופה קריית שמונה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | לא ידוע |
| 11 במרץ 2024 | נמל התעופה בן-גוריון | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים בנמל התעופה בן-גוריון. | לא אומתה הטענה. זמן קצר לאחר ההכרזה, הודיעו מקורות ביטחון ירדניים על מציאת חלקי רחפן באזור בלתי מיושב. |
| 17 במרץ 2024 | שדה תעופה פיק | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים בבסיס ישראלי ברמת הגולן הכבושה. | לא דווח על התקפה על ידי הצבא הישראלי, אך הצבא הירדני אישר תנועות אוויריות חשודות ממקור לא ידוע לאורך הגבול הסורי. |
| 1 באפריל 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים באילת. | הרחפן פגע בבסיס אילת של חיל הים וגרם לנזק קל לבניין ללא נפגעים. |
| 2 באפריל 2024 | נמל התעופה רמון | רחפן לא מזוהה, לכאורה ממקור עיראקי. | הרחפן יורט או נכשל לפגוע במטרתו, נפל בשטח פתוח כ-200 מטר מגבול ישראל-ירדן. |
| 8 באפריל 2024 | בסיס אליפלט | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | לא ידוע |
| 9 באפריל 2024 | אילת | תקיפת כטב"מים על אילת מכיוון מזרח, מרמז על מקור עיראקי. | הופל באמצעות מערכת כיפת הים, סימון השימוש הראשון שלה במבצע. |
| 13–14 באפריל 2024 | ישראל | תקפה את ישראל לצד חברים אחרים מציר ההתנגדות באמצעות כטב"מים וטילים. | לא ידוע הנזק שגרמו כטב"מים וטילים עיראקיים. |
| 20 באפריל 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים בתגובה לתקיפה אווירית ישראלית-אמריקאית על ה-PMU. | לא ידוע |
| 7 במאי 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורטה על ידי מטוסי קרב של צה"ל. |
| 20 במאי 2024 | אילת | לקחה אחריות על שלוש תקיפות כטב"מים. | יורטה על ידי מטוסי קרב של צה"ל וספינת מלחמה. |
| 23 במאי 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | שני כטב"מים יורטו על ידי מטוסי קרב של צה"ל. |
| 24 במאי 2024 | נמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים. | יורט רחפן באמצעות מטוסי קרב של צה"ל. |
| 27 במאי 2024 | אילת | לקחה אחריות על שלוש תקיפות כטב"מים. | יורטה על ידי מטוסי קרב של צה"ל וספינת מלחמה. |
| 5 ביוני 2024 | ספינות בנמל חיפה | לקחה אחריות על שתי תקיפות כטב"מים משותפות בשיתוף עם החות'ים נגד ספינות בנמל חיפה. | ישראל הכחישה. |
| 12 ביוני 2024 | אשדוד | לקחה אחריות על ירי טילי שיוט לעבר מטרה קריטית באשדוד בשיתוף עם החות'ים. | החות'ים בתימן וההתנגדות האסלאמית בעיראק טענו להצלחה אך הטענות לא אומתו. |
| 12 ביוני 2024 | נמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים על מטרה חשובה בנמל חיפה בשיתוף עם החות'ים. | החות'ים בתימן וההתנגדות האסלאמית בעיראק טענו להצלחה אך הטענות לא אומתו. |
| 22 ביוני 2024 | ספינות בנמל חיפה | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים על ארבע ספינות בנמל חיפה בשיתוף עם החות'ים. | התרחשה פיצוץ בחיפה לאחר שיגור טיל נגד מטוסים לעבר הים. ישראל לא הגיבה לטענה, אך הודיעה שהפילה רחפן שהתקרב ממזרח. |
| 26 ביוני 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפת כטב"מים על מטרה חיונית. | צה"ל אישר כי לא הצליח ליירט את הרחפן שהתפוצץ ליד אילת. הטיל נגד מטוסים פגע במים מחוץ לחופי אילת. |
| 8 ביולי 2024 | אילת | לקחה אחריות על תקיפות כטב"מים על אילת בשיתוף עם החות'ים. | יורטו כטב"מים מכיוון ים סוף באמצעות מטוסי קרב של צה"ל. |
| 19 ביולי 2024 | חיפה | לקחה אחריות על תקיפת "מטרה צבאית" בחיפה[16] | לא ידוע |
| 25 בספטמבר 2024 | הערבה | לקחה אחריות על תקיפת מזל"ט בערבה | פגיעה במחנה עין יהב, ללא נפגעים. |
| ספטמבר 2024 | מספר תקיפות של כטב"מים אל העבר רמת הגולן ועמק הירדן. | ||
| 3 באוקטובר 2024 | רמת הגולן | תקיפה של כלי טיס שהרג 2 חיילי גולני | 2 הרוגים מחטיבת גולני סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור.[17] |
| 30 באוקטובר 2024 | הגליל המערבי | פגיעה במפעל של טכנולוגיית להבים בנהריה. | |
| 2 בנובמבר 2024 | אילת | לקחה אחריות על ירי כטב"מים לעבר אילת. | 3 כטב"מים יורטו במרחב ים סוף. |
תקיפות מצד ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתגובה לתקיפות על ידי המיליציות בעיראק ישראל בצעה תקיפות מוגבלות נגד זרועות המיליציות בגבול עיראק-סוריה ותקפה בצורה מוגבלת במהלך העימות עם איראן.
ב-20 בנובמבר 2024, צה"ל תקף בשני גלים מבנים של מיליציות בגבול סוריה-עיראק ובאזור תדמור.[18] בתקיפות נהרגו 71 פעילים.
ב-21 ביוני 2025, במסגרת מבצע עם כלביא חיל האוויר הישראלי ביצע סיכול ממוקד בו נהרג חיידר אל-מוסאווי שהיה בכיר בארגון כתאיב סייד א-שוהדא.[19]
שחרורה של אליזבט צורקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בספטמבר 2025, רק מספר שעות לאחר שישראל תקפה בקטר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז כי אליזבט צורקוב שנחטפה במרץ 2023 שוחררה על ידי המיליציות בעיראק ללא תנאים ונלקחה לשגרירות ארצות הברית בבגדאד.[1]
מהלך העימות עם ארצות הברית וכורדיסטן העיראקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקיפות נגד בסיסי ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – התקפות על בסיסי ארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
החל מ-17 באוקטובר 2023, ובתגובה לתמיכת ארצות הברית בישראל במלחמת חרבות ברזל, מיליציות הנתמכות על ידי איראן יזמו סדרה מתואמת של יותר מ-170 התקפות על בסיסים ונכסים צבאיים אמריקאים בסוריה, עיראק וירדן.[20][21][22] התקפות אלו גרמו לפציעתם של עשרות אנשי צבא אמריקאים.
המיליציות העיראקיות הסכימו עם ממשלת עיראק בדצמבר 2024 להפסיק לחלוטין את התקפותיהן לאחר נפילת משטר אסד בסוריה.[23]
תגובת ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 ביצעה ארצות הברית סדרת תקיפות אוויריות בעיראק ובסוריה נגד מיליציות הנתמכות על ידי איראן, בתגובה למתקפות חוזרות על כוחותיה באזור. התקיפות החלו ב-27 באוקטובר עם הפצצת מתקני נשק באבו כמאל, ונמשכו בנובמבר בדיר א-זור, מיאדין ואבו כמאל, שם נהרגו כ-17 לוחמים.[24][24][25] בהמשך הותקפו מטרות של קטאב חזבאללה ליד אבו ע'ריב ובאזורים נוספים בעיראק, ונהרגו למעלה משמונה לוחמים.[26][27] בדצמבר וינואר בוצעו תקיפות נוספות בכירכוכ, חילאה ובגדד, בהן חוסל טאליב אל-סעידי, בכיר בחרקת אל-נוג'בה.[28][29][30][28] בינואר–פברואר 2024 הרחיבה ארצות הברית את התקיפות לעבר מתקני מיליציות נוספות בעיראק ובסוריה, ולטענת גורמים מקומיים נהרגו מעל 50 לוחמים.[31][32][33][34][35] ביולי תקפה ארצות הברית סמוך לבבל, הרגה ארבעה מחברי הגיוס העממי ומומחה רחפנים חות'י.[36][37]
המתקפה האיראנית בכורדיסטן העיראקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-15 בינואר 2024, איראן ביצעה סדרה של תקיפות אוויריות ורחפנים בתוך עיראק, בטענה כי כיוונה את המטה האזורי של סוכנות הביון הישראלית המוסד וכמה מעוזים של קבוצות טרור בתגובה לפיגועי כרמן ב-3 בינואר, שעליהם נטלה המדינה האסלאמית אחריות.[38] העיר ארביל, בירת חבל כורדיסטן האוטונומי של עיראק, הייתה מטרה ל-11 מתוך 15 הטילים שנורו בסך הכל.[39] בארביל עצמה, התקיפה האיראנית הרגה ארבעה אזרחים ופצעה 17 נוספים.[40] טענותיה של איראן כי כיוונה את הנוכחות הישראלית בכורדיסטן ואת קבוצות הטרור בסוריה נדחו על ידי ממשלת עיראק וממשלת כורדיסטן האוטונומית, שתיהן גינו את התקיפה.[41]
מעורבות בזירת לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל
ב-9 בינואר, דובר גדודי חזבאללה ג'עפר אל-חוסייני, הזהיר כי תנועת ההתנגדות האסלאמית בעיראק תסייע לחזבאללה להילחם בישראל אם תפרוץ מלחמה בין הצדדים.[42] הצהרה זו נמסרה כמה שבועות לאחר שתנועת ההתנגדות האסלאמית בעיראק נטלה אחריות על תקיפת רחפן על אסדת כריש שלבנון טוענת לריבונות עליה.[43] ביוני 2024 גורמים בכירים ב־IRI הבטיחו לתמוך בחזבאללה בלבנון בשליחת חיילים אם הסכסוך עם ישראל יסלים למלחמה כוללת.[44]
ב-24 ביוני, הצהיר קייס אל-ח'זעלי מנהיג קבוצת עסאיב אהל אל-חק בנאום טלוויזיוני כי אם ארצות הברית תמשיך לתמוך בישראל בהרחבת המלחמה ללבנון ולחזבאללה, הקבוצה תתחיל לתקוף אינטרסים אמריקאיים בעיראק ובמזרח התיכון.[45]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ליאור בן ארי, כטב"מים לאילת, לבסיסי ארה"ב - ולמנחת בגולן: אלו המיליציות הפרו-איראניות, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ליאור בן ארי, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק מרימות ראש: "מוכנים למלחמה ארוכה עם ישראל", באתר ynet, 23 בספטמבר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 איתמר אייכנר, דניאל אדלסון, ליאור בן ארי, שוחררה אליזבט צורקוב, החוקרת הישראלית שנחטפה בעיראק, באתר ynet, 9 בספטמבר 2025
- ^ Caleb Weiss; Joe Truzman (30 באפריל 2021). "Iranian-backed groups tout operations in Iraq". The Long War Journal.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hamdi Malik; Michael Knights (21 באוקטובר 2023). "Profile: The Islamic Resistance of Iraq". The Washington Institute for Near East Policy.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (הזירה הפנים-ישראלית, שקף 4) מעודכן ל-22 בינואר 2026
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה – תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח – והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ "Iraqi militant group claims responsibility for missile attack on Israel". Kurdistan 24. 3 בנובמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Monks, Kieron (2024-01-25). "Iraqi militias claim drone strike on Israel's biggest port as attacks ramp up". inews.co.uk.
- ^ יואב זיתון, ליאור בן ארי, סמל דניאל אביב חיים סופר ורב"ט טל דרור נהרגו מפגיעת כטב"ם מעיראק בצפון הגולן, באתר ynet, 4 באוקטובר 2024
- ^ ליאור בן ארי, דיווח: "המיליציות הפרו-איראניות בעיראק יפסיקו לתקוף בישראל" | הסבר הבכיר בארגון, באתר ynet, 23 בדצמבר 2024
- ^ חרבות ברזל עדכונים ותמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ ניב שעיוביץ', "ההתנגדות האסלאמית בעיראק" הודיעה כי תקפה "מטרה צבאית" בחיפה, באתר ynet, 19 ביולי 2024
- ^ אבי אשכנזי, משה כהן, הותר לפרסום: דניאל אביב חיים סופר וטל דרור נהרגו מפגיעת כטב"מ, באתר מעריב אונליין, 4 באוקטובר 2024
- ^ הדבר הכי יקר לאסד: דיווחים על תקיפות במרחב המתקן האסטרטגי בעומק סוריה, באתר מעריב אונליין, 20 בנובמבר 2024
- ^ ליאור בן ארי, יואב זיתון, רונן ברגמן, שומר הראש של נסראללה והמדען ה-11 ברשימה: רצף חיסולים בעומק איראן, באתר ynet, 21 ביוני 2025
- ^ Jennifer Cafarella, Iran Update, January 28, 2024, Institute for the Study of War, 2024-01-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Agencies and ToI Staff (2023-10-30). "Iran says strikes on US troops are due to its support for Israel, presence in region". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ^ Houthis vow to keep attacking ships in Red Sea after U.S., U.K. strikes target their weapons in Yemen - CBS News, www.cbsnews.com, 2024-01-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Edit, 6 (2024-12-23). "Report: Iraqi militias decide to halt attacks on Israel after 14 months". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link) - ^ 1 2 "US strikes Syria bases used by Iran-linked groups" (באנגלית בריטית). 2023-10-27.
- ^ user8, Deir Ezzor | Nine persons working with Iranians killed in American raids on military headquarters and positions - The Syrian Observatory For Human Rights, 2023-11-09 (ב־Canadian English)
- ^ user8, Death toll update | American airstrikes on Deir Ezzor leave eight members of Iranian militias dead - The Syrian Observatory For Human Rights, 2023-11-13 (ב־Canadian English)
- ^ https://x.com/centcom/status/1723836551849726030?s=46
- ^ 1 2 https://www.reuters.com/world/middle-east/suspected-us-strike-iraq-kills-5-militia-members-sources-2023-12-03/
- ^ Iraq slams US after deadly strikes on pro-Iran forces, France 24, 2023-12-26 (באנגלית)
- ^ Agencies (2024-01-04). "US says strike kills pro-Iran militia commander at its HQ in Baghdad". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ^ user8, Death toll update | Five members of Iranian-backed militias killed in US airstrikes on Deir Ezzor, bringing the number of deaths to nearly 35 - The Syrian Observatory For Human Rights, 2024-02-21 (ב־Canadian English)
- ^ فريق التحرير, 16 شهيدا و25 جريحا.. الحشد الشعبي يكشف حصيلة ضحايا الغارات الأمريكية, المراقب, 2024-02-03 (בערבית)
- ^ Wintour, Patrick; Abdul-Ahad, Ghaith (2024-02-08). "Iraq labels US 'factor of instability' after three killed in drone attack". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ^ "US drone strike kills Iran-backed militia leader in Baghdad" (באנגלית בריטית). 2024-02-07.
- ^ "Iraqi armed groups dial down U.S. attacks on request of Iran commander". Reuters (באנגלית אמריקאית).
- ^ "Houthi drone expert among those killed in U.S. strike in Iraq". Washington Post (באנגלית). 2024-08-05.
- ^ Ahmed Rasheed, Idrees Ali, Phil Stewart, US carries out strike in Iraq as regional tensions worsen, Reuters, July 31, 2024
- ^ https://www.reuters.com/world/middle-east/irans-revolutionary-guards-say-they-have-attacked-espionage-centers-iraqs-erbil-2024-01-15/
- ^ A. B. C. News, US condemns Iran for missile strikes in Iraq and Syria, ABC News (באנגלית)
- ^ https://www.rudaw.net/english/kurdistan/150120241
- ^ "Iran's attack on Erbil triggers Iraqi anger, widespread condemnation | | AW". AW (באנגלית).
- ^ Comms, I. S. W. "Iran Update, January 9, 2024".
- ^ "Iran-backed militias in Iraq claim to have targeted Israeli gas rig in Mediterranean". The Times of Israel. 22 בדצמבר 2023. ארכיון מ-22 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Thousands of Iran-backed fighters offer to join Hezbollah in its fight against Israel". AP News. 2024-06-23.
- ^ "Iraqi militia leader threatens attack on U.S. interests-Xinhua". english.news.cn.
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
