זכאי אהרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכאי אהרן

זכאי (זכי) אהרן (נולד בכירכוכ, ו' בסיוון ה'תרפ"ז, 6 ביוני 1927) הוא משורר, מתרגם ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעוף מאת זכאי אהרן
בֹּאִי נִתְעוֹפֵף יַחַד
הַרְחֵק מֵאִי שְׂנָאוֹת בְּיַם קְנָאוֹת
דָלוּחַ
הַרְחֵק מִסֵּבֶל סָמוּי מֵעֵינֵנוּ הַלֵּאוֹת
מִיָּמִים חֲמוּסֵי תְלָאוֹת בֹּאִי נִתְכַּנֵּף
וְנַמְרִיא
חֲבוּקֵי תַּעֲלוּמוֹת
שְׁלוּבֵי נְשָׁמוֹת
נְחַיֶּה תִּקְוֹות נְשַׁמּוֹת
בִּשְׂדֵה אַשְׁלָיוֹת
מוֹרִיק
שָׁם אוּלַי
עוֹד נַסְפִּיק
לִטְעֹם
לִנְשֹם
לַחֲלֹם
לִרְקֹם
מַרְבַד
שָׁלוֹם
בֹּאִי נְנַסֶּה הַכֹּל
נִשְׁתַּלֵּב בַּכֹּל
נִטְעַם מִכֹּל
נֹאהַב כֹּל
וּלִירוּשָׁליִם נָשׁוּב
וְנָחֹג
אַהֲבַת עוֹלָם

זכאי אהרן נולד בעיראק, בנם של בנימין אהרן עמרם ופרחה בת חי ראובן. קיבל חינוך תורני ואחר כך חינוך כללי בגימנסיה הממשלתית במוסול. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים - בספרות עברית ובשפה וספרות ערבית.

שימש כמורה וכמנהל בבית הספר של חברת כל ישראל חברים ע"ש "לורנץ כדורי" המיועד לבני הקהילה היהודית במוסול. הדריך גם בתנועה הציונית במחתרת במוסול, וכתב פיוטים ושירי געגועים לציון (שני קובצי השירים נשרפו).

עלה לישראל ביום ה' באדר ב' תשי"א (13.3.51) ועבד כמורה בבית הספר אליאנס בטבריה עד שנת תשט"ו (1955). היה חבר בוועד הפועל של מועצת המורים למען הקק"ל וקרן היסוד (1952-1958).

ב-1955 נשא לאשה את המשוררת רבקה בת יחזקאל קצביהו והם עברו לגור בירושלים.

אהרן תרגם לערבית אנתולוגיה של הספרות העברית החדשה בשירה ובפרוזה, בהוצאת "קרן הספר הערבי" שליד הוצאת עם עובד.

ערך תוכניות דו-שבועיות בשידור הערבי של קול ישראל בשם "מבחר הספרות העברית החדשה".

פרסם במרץ 1957, קובץ של שיריו העבריים, שחיבר אחרי עלותו לארץ, בשם אל חופו של רעיון, מלווה ברישומים מאת הצייר רפאל מוהר (1906–1962), בהוצאת "קריית ספר" בירושלים.

במאי 1958 הודפס ספרו בערבית מיטאלעאת איסראיליה (מקראות ישראליות) בהוצאת המחלקה הערבית של משרד החינוך והתרבות.

היה בין מקימי "אגודת העט הערבי", אגודת סופרים כללית בלשון הערבית. בעקבות הקמת האגודה, יצא לאור בנצרת הספר "אולאן מן אל-שיער אל-ערבי פי איסראיל" (אוסף מהשירה הערבית בישראל), בהשתתפותו.

פרסם מאות שירים ועשרות סיפורים בעברית וערבית בכתבי-עת שונים. כתב בירחון לספרות ערבית "אל-מוג'תמע" (המאסף), בשבועון "חקיקת אל-אמר" של המחלקה הערבית של ההסתדרות, בעתון היומי "אליום", במוספים הספרותיים של העתונים העברים "אומר" ו"משא", וכן בבטאון של חברת האליאנס בישראל "מחברת" שבעריכת אברהם אלמאליח. ערך ביחד עם ניר שוחט את כתב העת הספרותי "ליקאא" (מפגש) בשנים 1965-1970.

הכין לדפוס את הספר כל שיריו בערבית שהכיל את ארבעת קובצי השירים שחיבר בגולה וקובץ חמישי חדש של השירים שחיבר בערבית בישראל.

תרגם לערבית את שיר השירים וגם 43 משירי ביאליק. תרגם לערבית גם שירים עבריים לילדים. השירים נתפרסמו בקביעות במדור לתלמיד בשבועון "חקיקת אל אמר", ויצאו לדפוס בקובץ מיוחד.

בתחרות שנערכה על ידי הירחון "אל-מוג'תמע" בנצרת ב-1955 זכה בפרס ראשון על התרגום הטוב ביותר של יצירה עברית חדשה, על תרגומו לערבית את שירו "צועני" של המשורר יעקב כהן. באותה שנה זכה בתחרות שירים של ירחון זה על הנושא "ברכה לשנה החדשה". זכה בתואר "משורר השנה החדשה בישראל", על שירו "שיר מזמור לשלום" המיוחל. זכה בתואר יקיר אקו"ם.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר שירים: אל חופו של רעיון, העטיפה והרשומים: רפאל מוהר, בהוצאת קריית ספר, ספטמבר 1957, 76 עמודים[1][2]
  • אהבה-צעיפים רבים לה: שירים: חדש וגם ישן - [עורך החוברת והמפיק, מנחם פאלק], צור אות, ירושלים, 2009, 68 עמודים
  • מחווה אהרון זכאי: משורר ומתרגם עם הגיעו לגבורות: ערב הצדעה לפעילותו הספרותית 1955–2009, אהרן זכאי ומנחם פאלק, הוצאת מנ"ע, 2009, 56 עמודים

עריכה ותרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקראות ישראליות (אנתולוגיה של הספרות העברית החדשה בערבית), משרד החינוך והתרבות, 1958
  • א"ד גורדון – לקט מכתביו (מתורגם לערבית על ידי זכאי אהרן), מרכז ההסברה, 1959‏[1]
  • זכאי אהרן וד"ר מחמוד עבאסי, לקט שירי ביאליק (דו-לשוני – עברי - ערבי), בית ההוצאה הערבי, 1964‏[2]
  • זכאי אהרן, זר חרציות על כנפי יונות ירושלמיות, בשיתוף עם ד"ר מחמוד עבאסי (מבחר מתורגם של יצירות רבקה אהרון), אל שרק, 1978
  • מחמוד עבאסי, באשמֹרת אחרונה: שנים עשר ספורים ועוד אחד; תרגמו מערבית: זכאי אהרן, חנה עמית-כוכבי, ניר שוחט, סמדר פרי, נירה משה ויאיר צורן, תל חי: מכללת תל-חי, תשל"ח 1978.[3]
  • זכאי אהרן, מוראד פרג' ז"ל, פעליו ויצירתו, 'מחברת' (יוני 1958), עמ' 134-136.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדשה של המחבר והשער, באתר "חנות הספרים של איתמר"
  2. ^ אל חופו של רעיון - שירים של אהרן זכאי, עיתון חרות, 29 במרץ 1957
  3. ^ ביקורת: אהוד בן עזרמעשיות כפריות ואלגוריות לאומיות, דבר, 14 באפריל 1978.