זכויות בעלי חיים והשואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
לחצו כדי להקטין חזרה Animal Rights Nazi Germany.jpg

הצגת הרמן גרינג כמושיע בעלי החיים - מתוך המגזין "Kladderadatsch", ספטמבר 1933. הכיתוב בקריקטורה: "מי שחושב שהוא יכול להשתמש בחיות כרכוש, ישלח למחנות ריכוז", בהתאם להצהרה בנושא של הרמן גרינג.

לחצו כדי להקטין חזרה Bundesarchiv Bild 146-1979-145-04A, Hermann Göring auf der Jagd.jpg

הרמן גרינג במסע צייד - 1939

מספר כותבים, ובהם זוכה פרס נובל היהודי יצחק בשביס-זינגר, ומספר קבוצות לזכויות בעלי חיים ציירו השוואה בין היחס לבעלי-חיים והשואה.[1] ההשוואה נחשבת כשנויה במחלוקת, ובוקרה בידי ארגונים הפועלים כנגד אנטישמיות, ביניהם הליגה נגד השמצה, מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה[2]. מוסד "יד ושם" העביר ביקורת על כרזה נגד משלוחים חיים של בעלי חיים, למרות שלא היתה בכרזה השוואה לשואה[3].

דמות באחד מהסיפורים של זינגר מתארת את היחס של בני-האדם לבעלי החיים כ"טרבלינקה שאינה נגמרת".[4] באופן דומה, ג'ון מקסוול קוטזי השווה את היחס של הנאצים ליהודים לשיטות המשומשות בידי תעשיית הבשר לצורך שחיטה של בקר.[5] ההשוואה החלה מייד לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כאשר כותבים יהודים ביקרו את חוסר ההתנגדות של קורבנות יהודים אירופאים לשואה, אשר הובילה למיתתם כ"צאן לטבח"[6] כדברי כותבים מסוימים. עם זאת, הליגה נגד השמצה טוענת כי השימוש בשואה בידי פעילי זכויות בעלי-חיים כ"התפתחות מדאיגה".[7]

על מנת לקדם את מטרות העל של התנועה הנאצית, המשטר הנאצי התאמץ לפתח את הזהות של העם הגרמני באופן שיתאים למטרותיו. לצורך כך, נשען המשטר הנאצי על חזון דם ואדמה (אנ') ועל לאומיות רומנטית (אנ'). גישות אלו וכן רעיונות של התנועה להגנת בעלי חיים (אנ'), היו פופולריות מאוד בקרב הציבור בטרם עליית הנאצים לשלטון, ואימוצם אפשר למשטר הנאצי לזכות בלגיטימיות ציבורית ובהצדקה לכיבוש שטחים (משום האידאליזציה של מושגי הטבע והמולדת והקשר שלהם לזהות הגרמנית). בשנות העשרים של המאה העשרים, הצעות חוק להגנת הטבע ובעלי החיים נוסחו על ידי אנשי ממשל ברפובליקת ויימאר אולם לא גובשו לידי חקיקה. עם עליית הנאצים לשלטון והמעבר מרפובליקה לדיקטטורה, הצעות חוק אלו עברו בחקיקה והטילו מגבלות על ניצול בעלי חיים, ניצול משאבי טבע ופגיעה בהם. החוקים אסרו, בין היתר, פגיעה ביערות, זיהום אוויר, פגיעה בשמורות טבע, שחיטה כשרה, קרבות כלבים, קרבות שוורים והטילו מגבלות על ניסויים בבעלי חיים. במסגרת התעמולה הנאצית ואף בעיתונות החופשית, תוארו חלק ממנהיגי התנועה הנאצית, והיטלר בראשם, כמגני הטבע ובעלי החיים ואף כצמחונים. בשנת 1933, הרמן גרינג הצהיר בראיון רדיופוני כי מי שחושב שהוא יכול להתייחס לבעלי החיים כרכוש - ישלח למחנה ריכוז. איור המציג אותו כמושיע בעלי החיים (בו בעלי החיים מצדיעים לו במועל יד) פורסם לאחר מכן במגזין Kladderadatsch. עם זאת, גרינג היה ידוע כצייד נלהב ואף מונה לתפקיד שר הצייד. את מסעות הצייד שלו נהג לקיים בקארינהאל (אחוזת הצייד הפרטית שלו) ונהג לבקר בתערוכות צייד בעולם. למרות הדימוי והחקיקה המקיפה, גרמניה הנאצית ביצעה ניסויים בבעלי חיים, ניצלה בעלי חיים לצורכי מלחמה, מזון וביגוד, פגעה בטבע ואף הוציאה אל מחוץ לחוק את האגודות הצמחוניות בשטחה של גרמניה ובשטחים הכבושים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעולם לא עוד - הלקח שלא נלמד, עדויות והגות של ניצולי שואה על זכויות בעלי חיים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פטרסון, צ'ארלס. eternal Treblinka, ספרי לנטרן, 2002
  2. ^ וילובאי, בראיין.Tolerance.org, מבצע אינטרנטי של המרכז המשפטי לדרום העני, 7 במרץ 2003
  3. ^ יד ושם נגד קמפיין ארגוני חיות: "פרובוקציה וזילות השואה" - http://news.walla.co.il/item/2993240
  4. ^ פטרסון, צ'ארלס (2002). Eternal Treblinka, ספרי לנטרן, עמ' 188-181
  5. ^ קוצי, ג'י.אמ. לחשוף את החיה:חקלאות מתועשת מחויבת להיקרא לבתי המטבחיים
  6. ^ סיכר, אפריים. "Breaking crystal: writing and memory after Auschwitz", עמ' 41, 98, 99, 121, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, 1998.
  7. ^ דימוי השואה וזכויות בעלי-חיים, הליגה נגד השמצה, 2 באוגוסט 2005
P Elephant.png ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים ובנושא השואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.