זכויות האדם במקדוניה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מקדוניה הצפונית חתומה על האמנה האירופית לזכויות אדם ואמנה בדבר מעמדם של פליטים ועל האמנה נגד עינויים. חוקת מקדוניה הצפונית מבטיחה זכויות אדם בסיסיות לכלל האזרחים.

עם זאת, ישנן בעיות עם זכויות האדם במדינה. על פי נתוני ארגוני זכויות אדם, ב-2003 היו מספר חשדות שהתקיימו הוצאות להורג, איומים והפחדות ללא שיפוט נגד פעילי זכויות אדם ועיתונאים, שפעלו נגד המשטר וההאשמות בעינויים מצד המשטרה.[1][2]

אף על פי שמ-2002 מותר לאלבנים ללמוד באלבנית, לפני סיום הלימודים באוניברסיטה הם נדרשים לעבור מבחן הבנת הנקרא ודיבור במקדונית.[3]

Human Rights Watch וועדת הלסינקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הארגון Human Rights Watch, אזרחים יוגוסלביים לשעבר רבים נותרו למעשה "חסרי מדינה"[3] כתוצאה מחוק האזרחות שנוסח לאחר פרישת מקדוניה הצפונית מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה.

הסכסוך בין האלבנים האתניים לממשלת מקדוניה הצפונית הביאה להפרות חמורות של זכויות האדם משני הצדדים.[2]

על פי ועדת הלסינקי לזכויות האדם של מקדוניה הצפונית (אנ'), דווח על הפרות זכויות האדם הבאות:[4]

  • התעללות בחשודים על ידי המשטרה, במיוחד במהלך מעצר ראשוני ומעצר.
  • הטרדה של המשטרה כלפי מיעוטים אתניים, ובמיוחד הצוענים.
  • חסינות ושחיתות במשטרה.
  • לחץ פוליטי על מערכת המשפט.
  • אלימות חברתית ואפליה נגד נשים, ילדים ומיעוטים אתניים, ובעיקר הצוענים.
  • סחר בנשים ובנערות לניצול מיני.
  • התערבות ממשלתית בפעילות האיגוד.

דירוגים בין-לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דו"ח נציב תלונות הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור לשנת 2005:[8]

  • הממשל הציבורי ממשיך להראות אלמנטים של התנהגות בירוקרטית, חוסר יעילות, חוסר מעש וחוסר עניין לגבי צרכיו של האזרח, וכמו כן חוסר מודעות לזכויותיו. משום כך האזרח ממלא את זכויותיו בקשיים, בטרם עת ובאמצעות נהלים מנהליים ארוכים המתמודדים עם שימוש לרעה בהסמכה רשמית, התנהגות פסולה וחסרת זהירות תוך חוסר כבוד לכבוד האדם והרגולציה החוקית ויישום בלתי הולם.
  • הליכי בית המשפט, מאז שנים רבות, הם איטיים ובלתי יעילים אשר נובעים בחלקם מחולשות סובייקטיביות בגלל התנהגות פסולה וחסר זהירות, חוסר הכשרה מספקת של בית המשפט ואנשי המנהל, אך גם מהמצב והאפשרויות האובייקטיביות בהן מערכת המשפט מתפקדת. מסיבה זו, אנשים אינם יכולים לממש את זכותם למשפט במועד סביר.
  • בהליכי המשטרה נקבע פגיעה בזכויות האדם תוך שימוש מופרז באמצעי כפייה ושימוש לרעה בהסמכת דרך שיטור אחרת על ידי גורמים במשטרה.
  • המגזר לבקרה פנימית וסטנדרטים מקצועיים מראה על גישה לא מקצועית במילוי מנגנון הבקרה הפנימית של התפקוד על ידי כיסוי המצב השלילי במהלך הליך המשטרתי, מה שמכשיל את עבודת נציב תלונות הציבור.
  • מערכת העונשין עמוסה מדי ומתפקדת עם בעיות רבות בגלל המצב החומרי הגרוע, המצב הביטחוני הלא מסודר, ניהול לא מקצועי של בתי התיקון ומוסדות גרועים, ואי יכולת להבטיח שהות מכובדת של המורשעים אשר מציבה את קבוצת האוכלוסייה באזור שולי החברה.
  • דנאציונליזציה - החזרת הנכס לבעלים הקודמים מופסקת בגלל הגישה הסלקטיבית של הנציבות לפתרון בהליך המנהלי בערכאה שנייה על המקרים בתחום ההכחשה והיא מביאה לסימן שאלה גדול על כל התהליך.
  • הפעולות המנהליות להריסת המבנים הבלתי חוקיים לא מבוצעות, כאשר רק אחוז קטן מבוצע בפועל כי הביצוע נעשה באופן סלקטיבי.
  • יש חוסר מודעות לשמירה על הסביבה ולא ננקטים אמצעים להגנתו.
  • ישנם פערים והליכים בלתי חוקיים במהלך ההליכים למילוי זכות יחסי העבודה, במיוחד תוך ההתחייבות של עובדים מרמת מדינה לרמה מקומית.
  • הנציבות לענייני אירוח בממשלה פועלת בזמן רק לפי בקשות האזרח.
  • רמת הביטוח הסוציאלי אינה ברמה משביעת רצון ועומדת בפני קשיים, יחד עם חוסר עקביות וללא מימוש הזכויות מביטוח סוציאלי, פנסיוני ונכות וביטוח הבריאות, וכמו כן הליך בטרם עת, חלקיות ושוחד של עמלה להערכת יכולות העבודה.
  • ישנם תנאים לקויים והזדמנויות לא שוויוניות למימוש מכובד של הזכויות עבור כל ילד במדינה, אך מספר מקרי האלימות כלפי ילדים מוגבר.
  • החוק להשכלה גבוהה מייושם באופן לא הולם במהלך ההתחייבות או מימוש מעלויות הלימוד, ואילו תקן הסטודנטים אינו משביע רצון.
  • רמת התקשורת בין נותני השירותים לבין האזרח - השימוש אינו מקצועי, אינו מספק, וחסרה תקנה מתאימה אשר יכולה להבטיח הגנה ושליטה הולמים על המונופול בשוק.
  • היעדר חוק מיוחד להגנה מפני אפליה אינו נותן שום אפשרות לקבוע הופעות לגבי אפליה ונתינת הגנה מתאימה לקורבנות האפליה.
  • יישום לא עקבי של פרינסיפה לייצוג הולם ושוויוני של חברי הקהילות.
  • שיתוף הפעולה עם נציב תלונות הציבור ב-2005 היה ברמה גבוהה יותר מהשנים הקודמות, אך היו מקרים של אי-שיתוף פעולה ואי-יישום ההמלצה המופנית שהייתה מכשול בעבודה. אי-שיתוף הפעולה באה לידי ביטוי במיוחד ממשרד הפנים - סקטור לבקרה פנימית ותקנים מקצועיים מאחר שלא מסר את המידע והנתונים על תלונות שהתייחסו לפגיעה בזכויות האדם על ידי חריגה מההרשאה הרשמית ושימוש חורג בכוח.
  • הנציבות לפתרון ההליכים המנהליים בערכאה שנייה בתחום ההכחשה לא פעלה כראוי על פי המלצת נציב תלונות הציבור; תהליך הדנליזציה נעצר לחלוטין, מימוש הזכויות על בסיס זה הפריע לעבודתו של נציב תלונות הציבור.
  • כמו כן, ניתן היה לראות ביחסים לא נכונים ואי-שיתוף הפעולה בערכאה השנייה שהוועדה הממשלתית מחליטה על תיקים בתחום הרכוש שלה - סוגיות משפטיות והקצאת קרקעות לעבודה, מדידה, קדסטר וכולל זכויות מקרקעין, מתובלה ועד תקשורת, סביבה ועד משרד החינוך והמדע ומשרד העבודה והחברה, הנציבות לביטול נתונים במשרד האוצר, מגזר להסדרת ותיעוד קרקעות הבנייה במשרד התחבורה והתקשורת והמגזר למדידת קסטר של לשכת המדינה לגיאודטית עניינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Amnesty International - Summary - Macedonia". אורכב מ-המקור ב-2007-12-05. נבדק ב-2006-04-22.
  2. ^ 1 2 Human Rights Watch - Campaigns - Conflict in Macedonia (ארכיון)
  3. ^ 1 2 Human Rights Watch - Macedonia (ארכיון)
  4. ^ Country Reports on Human Rights Practices - 2005 (MHC) (אורכב 11.03.2007 בארכיון Wayback Machine)
  5. ^ Democracy index 2010 Democracy in retreat
  6. ^ World Press Freedom Index 2008, באתר RSF, ‏2016-04-20 (באנגלית)
  7. ^ "Worldwide Quality of Life - 2005" (PDF). The Economist. www.economist.com. 2005. ארכיון (PDF) מ-2012-07-23. נבדק ב-2007-04-10.
  8. ^ Ombudsman of the Republic of Macedonia, באתר web.archive.org, ‏2007-02-08