זכויות להט"ב
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) משתנות באופן קיצוני לפי מדינות או טריטוריות שונות ברחבי העולם, מאזורים מתקדמים המכירים בנישואים חד-מיניים ואימוץ על ידי זוגות חד-מיניים שמפלילים גילויי אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית, עד מדינות שאינן מכירות בזוגיות חד-מינית כלל, מגבילות את חופש הביטוי וההתאגדות של אזרחי להט"ב בשטחן ואף מטילות עונשים פליליים בהם עונשי מאסר, ענישה גופנית ועונש מוות על קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה באזורים ריאקציונרים-תאוקרטים.
נכון לינואר 2023, ב-67 תחומי שיפוט בעולם, קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מוגדר כעבירה פלילית,[1] וב-33 מדינות בלבד, נישואים חד-מיניים מוגדרים כמוכרים בחוק. נכון לשנת 2023, מבלי לכלול ישויות פוליטיות בודדות (רצועת עזה, צ'צ'ניה, שטחים הנשלטים על ידי ארגוני טרור אסלאמיים), כ-2 מדינות אוכפות עונש מוות בחוקיהן על רקע קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, איראן ואפגניסטן, על פי דין השריעה האסלאמי.[2][3][4][5] עונש מוות על רקע הומוסקסואליות קיים דה יורה אך דווח לאורך השנים כלא נאכף דה פקטו בברוניי, תימן, מאוריטניה, ניגריה (במדינות מסוימות באזורים צפוניים), ערב הסעודית, סומליה, סומלילנד ואיחוד האמירויות הערביות. בשנת 2020, ביטלה סודאן את עונש המוות שהיה קיים בחוקיה על רקע קיום מין אנאלי (בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד) שלא למטרות רבייה. לאורך השנים, כ-15 מדינות מוסלמיות הגדירו הומוסקסואליות בין היתר כעילה לעונש של סקילה פומבית באבנים, אם כי מדיניות זו נאכפה בפועל רק על ידי הרשויות המשפטיות של איראן ומדינות שרעיות מסוימות בניגריה.[6][7][8][9]
בשנת 2011, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם קיבלה את ההחלטה הראשונה שלה להכרה רשמית בזכויות להט"ב המכונה הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית שהיוותה את הפעם הראשונה שבה גינתה העצרת הכללית של האו"ם אלימות ואפליה נגד להט"ב. בעקבותיה, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם פרסם דו"ח המתעד הפרות רחבות של זכויות להט"ב ברחבי העולם שכללו בין היתר: הפללה בחוק, הטלת עונשי מאסר, ענישה גופנית, קנסות ומוות בגין קיום פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה, גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד, גילויי אפליה בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים, התאמות ציבוריות, דברי שטנה ופשעי שנאה, אי הכרה משפטית במערכות יחסים חד-מיניות, אימוץ, פונדקאות, הורות חד-מינית, שינוי מגדר במסמכי זהות רשמיים בקרב טרנסג'נדרים, גישה לטיפול רפואי ושירות צבאי בקרב להט"ב באופן גלוי. לאחר פרסום הדו"ח, האו"ם דחק בכל המדינות שטרם עשו זאת לחוקק חוקים המגנים על זכויות להט"ב בסיסיות בשטחיהן.[10][11]
היקף החוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקים המשפיעים על זכויות להט"ב ברחבי העולם כוללים, בין היתר, את הנושאים הבאים:
- מעמד חוקי של קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בשטחי המדינה או הטריטוריה.
- גיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הומוסקסואלים לזוגות הטרוסקסואלים.
- הכרה במערכות יחסים חד-מיניות (נישואים חד-מיניים, איחוד אזרחי, ידועים בציבור).
- חוקים נגד אפליה (אנ') בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים והתאמות ציבוריות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
- חקיקה נגד בריונות והטרדות נגד להט"ב בבית הספר (אנ').
- חוקים לאיסור דברי שטנה, פשעי שנאה ואפליה עקיפה המטילים עונשים פליליים על גילויי אפליה שמונעת על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית, ביטוי מגדרי או מאפייני מין.
- חוקים הנוגעים להורות להט"ב, כולל אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים (משותף, חורג או על ידי יחידים).
- חוקים הנוגעים לגישה לטכנולוגיית רבייה מסייעת (הפריה חוץ-גופית, טיפולי פוריות, פונדקאות אלטרואיסטית או מסחרית).
- חקיקה נגד עיסוק או שידול להעברת "טיפולי המרה" המטילה עונשים פליליים בהם מאסר, שלילת תעודת המקצוע וקנס.
- חוקים או מדינויות הקשורות לשירות צבאי באופן גלוי בקרב להט"ב.
- הגבלות הנוגעות לתרומת דם, קרניות ורקמות אחרות על ידי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
- חוקים הנוגעים לגישה לניתוח להתאמה מגדרית וטיפול הורמונלי חלופי (אנ').
- הכרה משפטית בשינוי מגדר (אנ') והתאמה מגדרית.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
.svg)
גיל הסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גיל ההסכמה
השוואת חוקי גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד לפי מדינה או טריטוריה:1790-18291830-18391840-18591860-18691870-18791880-18891890-19291930-19391940-19491950-19591960-19691970-19791980-19891990-19992000-20092010-20192020-הווהלא ידועים נתונים לגבי תאריך השוואת חוקי גיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואליםגיל הסכמה לא שוויוני בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואליםפעילות הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית
ערך מורחב – 
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתן סחורות ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגנה חוקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דברי שטנה (הסתה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרה במערכות יחסים חד-מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגיות חד-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – נישואים חד-מיניים
חוקי הכרה בזוגיות חד-מינית לפי מדינה או טריטוריה:הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)הכשרת נישואים בהמתנה, הממשלה/בית משפט הכשירו נישואים חד-מיניים אך החוק טרם נכנס לתוקף או בית המשפט פסק על הכשרה אך חקיקה בנושא טרם התקבלההכרה משפטית מוגבלת (מתן תושבות בעקבות נישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה זרה)נישואים חד-מיניים לא מוכרים אך המדינה כפופה לציות לפסיקת בית דין בינלאומי שפסק להכשרתם בשטחה (בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם)אין הכרה בזוגיות חד-מינית
הגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הורות להט"ב
חוקי הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים לפי מדינה או טריטוריה:אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מינייםנישואים חד-מיניים חוקיים אך אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים (חורג או משותף) לא חוקיאין הכרה בנישואים או אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שירות צבאי של להט"בים
מעמד שירות צבאי של להט"ב באופן גלוי לפי מדינה או טריטוריה:להט"ב רשאים לשרתלסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים (לה"ב) רשאים לשרתאין נתונים/מעורפללהט"ב לא רשאים לשרת
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ניתוח להתאמה מגדרית, התאמה מגדרית
חוקי הכרה בשינוי מגדר לפי מדינה או טריטוריה:שינוי מגדר מוכר, ניתוח להתאמה מגדרית לא נדרששינוי מגדר מוכר, ניתוח להתאמה מגדרית נדרשאין הכרה בשינוי מגדראין נתונים/מעורפל
הכרה במגדר שלישי ומגדרים לא בינארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – בינאריות מגדרית, ג'נדרקוויר, מגדר שלישי
חוקי הכרה במגדר שלישי / א-בינארי לפי מדינה או טריטוריה:קיימת גישה להכרה עבור אינטרסקס בלבדמגדר שלישי בלבדאינטרסקס בלבדאין הכרה במגדר שלישי / א-בינארי
טיפול המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – טיפול המרה
חוקיות ביצוע טיפול המרה לפי מדינה או טריטוריה:איסור על אנשי מקצוע רפואיים לבצע טיפול המרה (איסור דה פקטו)קיים איסור באזורים מסוימים במדינהאיסור בחוק ממתין לאישור או מוצעאין איסור על ביצוע טיפול המרה
תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנות זוג של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוויון הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שוויון הגירה
מעמד שוויון הגירה בקרב זוגות חד-מיניים לפי מדינה או טריטוריה:ישנה הכרה בזוגות חד-מיניים בחוקי ההגירה הלאומייםאין נתונים/מעורפל
צנזורה על נושאי להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – צנזורה על נושאי להט"ב
מעמד צנזורה על נושאי להט"ב לפי מדינה או טריטוריה:מדינות או טריטוריות ללא חוקי "מוסר" או איסור "תעמולה הומוסקסואלית"עונש לא ידוע
הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
הצבעת מדינות העולם על הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית לפי מדינה או טריטוריה:מדינות שתמכו בהצהרה באסיפה הכללית או במועצת זכויות האדם בשנת 2008 או 2011מדינות שתמכו בהצהרה הנגדית בשנת 2008 והמשיכו בהתנגדותן בשנת 2011מדינות שלא תמכו באף הצעהלא הייתה חברה באו"ם באותה תקופה (דרום סודאן)טריטוריות או מדינות לא חברות באו"ם/ללא יכולת הצבעה
.svg)
מעמד זכויות להט"ב ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באירופה:הכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)הכרה מקומית מוגבלתנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה מוכרים עבור קבלת תושבות בלבדאין הכרה בזוגיות חד-מינית
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באירופה הן מגוונות מאוד ממדינה למדינה. נכון לינואר 2023, כ-19 מתוך 33 מדינות העולם שהכשירו נישואים חד-מיניים בשטחן הן אירופאיות ו-11 מדינות נוספות ברחבי היבשת מכירות באיחוד אזרחי או צורות אחרות של הכרה מוגבלת יותר עבור זוגיות חד-מינית. אף על פי הרדיפה החברתית הקשה של הומוסקסואלים ולסביות שרווחה במהלך ההיסטוריה של אירופה מתקופת האימפריה הרומית ועד למאה ה-20 ובפרט רדיפה של הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, כיום, אזרחי להט"ב בצפון אירופה ובמערבהּ מוגדרים כבעלי זכויות אזרחיות שוות לאזרחים הטרוסקסואלים, בעוד קיימת מגמת תמיכה הולכת וגוברת של חקיקת השוואה בין זכויות אזרחים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בדרום, מרכז ומזרח אירופה מאז תחילת המאה ה-21.[12]
עם זאת, מספר מדינות באירופה אינן מכירות בשום צורה של זוגיות חד-מינית, בעוד קיימות הגבלות בחוקתן שמכירות בנישואים הטרוסקסואלים בלבד ובכך, אוסרות דה יורה על הכרה בנישואים חד-מיניים. מדינות אלה הן: ארמניה, בלארוס, בולגריה, קרואטיה, גאורגיה, הונגריה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, פולין, רוסיה, סרביה, סלובקיה, אוקראינה והישות המדינית נגורנו קרבאך. מבין אלו, קרואטיה, לטביה, הונגריה ומונטנגרו מכירות בשותפויות רשומות בקרב זוגות חד-מיניים וארמניה מכירה בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ לשטח המדינה לדברי משרד המשפטים הארמני בשנת 2017 (על אף שטרם נראתה הכרה מסוג זה בפועל).[13]
מזרח אירופה נתפס כאזור בעל זכויות משפטיות, הגנה פחותה, מעמד חקיקת זכויות להט"ב ותנאי מחיה גרועים יותר משאר חלקי אירופה עבור אזרחי להט"ב לאור היסטוריית האזור כלפי אי קבלת הומוסקסואלית מאז תקופת ברית המועצות שהפלילה מערכות יחסים חד-מיניות בשטחה והייתה בעלת השפעה רבה בגוש המזרחי. על פי ארגון זכויות הלהט"ב האירופאי, "ILGA-Europe", שלוש המדינות המובילות ביבשת מבחינת מעמד זכויות שווה בשטחן בין אזרחים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים הן: מלטה, בלגיה ולוקסמבורג.[14][15]
מבין כלל 50 המדינות הריבוניות עם שטח שממוקם במסגרת ההגדרה המקובלת של יבשת אירופה שחברות בארגון האו"ם, כ-45 מתוכן חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 שגינתה לראשונה אלימות ואפליה נגד להט"ב בעצרת הכללית של האו"ם. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה ותמכה בהצהרה הנגדית מטעם סוריה כללה את קזחסטן. 4 המדינות הנותרות: רוסיה, טורקיה, אזרבייג'ן ובלארוס נמנעו.
אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באמריקה משתנות באופן ניכר בין חלקי יבשת-העל והמדינות השונות.
נישואים חד-מיניים חוקיים כיום באמריקה במדינות: ארגנטינה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, אקוודור, מקסיקו, ארצות הברית ואורוגוואי. בקרב מדינות שאינן עצמאיות, נישואים חד-מיניים מוכרים בגרינלנד, בטריטוריות הבריטיות שמעבר לים של איי פוקלנד ואיי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, בכל שטחי הטריטוריות של צרפת מעבר לים: גוואדלופ, מרטיניק, סנט ברתלמי, גיאנה הצרפתית, סן מרטן, וסן-פייר ומיקלון ובהולנד הקריבית (בונייר, סאבא וסנט אוסטטיוס) בעוד שנישואים חד-מיניים שנערכו בהולנד בלבד מוכרים באיים הקריביים של ארובה, קוראסאו וסנט מרטן. נכון לינואר 2023, מעל 800 מיליון אזרחים חיים במדינות או בטריטוריות תלויות ביבשת אמריקה שבהן נישואים חד-מיניים מוגדרים כחוקיים.
בינואר 2018 קבע בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מכירה בנישואים חד-מיניים כזכות אדם. פסיקה זו הפכה לגליזציה של איגודים מסוג זה לחובה במדינות הבאות שחתומות על האמנה, ומכירות בסמכותו של בית הדין: ברבדוס, בוליביה, צ'ילה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלבדור, גואטמלה, האיטי, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו וסורינאם. ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ואורוגוואי נכללות גם כן בין המדינות עליהן חלה סמכות בית הדין, אך נישואים חד-מיניים היו כבר חוקיים בשטחן לפני מתן פסק הדין.
עם זאת, נכון לינואר 2023, ב-6 מדינות עדיין מוגדרת הפללה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מאז תקופת הקולוניאליזם של האימפריה הבריטית על שטחי מדינות חבר העמים הבריטי ביבשת אמריקה של היום בגין ביצוע "מעשה סדום" דה יורה. 6 מדינות אלה הן: ג'מייקה, דומיניקה, סנט לוסיה, סנט וינסנט והגרנדינים, גרנדה וגיאנה, היחידה שממוקמת ביבשת דרום אמריקה בעוד שהשאר באיים הקריביים. כולן מהוות חלק מאיי הודו המערבית הבריטיים לשעבר. עם זאת, החוקים דווחו כלא נאכפים בפועל לאורך השנים.
מבין כלל 35 המדינות הריבוניות ברחבי אמריקה שחברות בארגון האו"ם, כ-23 מתוכן: ארצות הברית, מקסיקו, קובה, ארגנטינה, אל סלוודור, איי בהאמה, בוליביה, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, דומיניקה, הרפובליקה הדומיניקנית, גואטמלה, הונדורס, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו, אקוודור, ונצואלה ואורוגוואי חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה ותמכה בהצהרה הנגדית היא סנט לוסיה. 11 המדינות הנותרות: גיאנה, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט קיטס ונוויס, אנטיגואה וברבודה, טרינידד וטובגו, גרנדה, ברבדוס, סורינאם, בליז, האיטי וג'מייקה נמנעו.
אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זכויות להט"ב באוקיאניה
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באוקיאניה:החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מיניתמדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:מאסר, לא נאכף בפועל
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באוקיאניה, בדומה ליבשות אירופה ואמריקה, הן מגוונות מאוד ממדינה למדינה. נכון לינואר 2023, מעמד זכויות קהילת הלהט"ב ברחבי המדינות והטריטוריות השונות נע בין שוויון זכויות משמעותי בין אזרחים הטרוסקסואלים ולהט"ב בניו זילנד, אוסטרליה, גואם, הוואי, איי מריאנה הצפוניים, ואליס ופוטונה, קלדוניה החדשה, פולינזיה הצרפתית ואיי פיטקרן ועד עונשים פליליים נגד קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה שנותרו מהתקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית ב-6 מדינות שונות בהן: סמואה, איי שלמה, פפואה גינאה החדשה, קיריבטי, טונגה, טובאלו והטריטוריות של איי קוק וניואה. אף על פי שישנה קבלה חברתית הולכת וגוברת ברחבי האוקיינוס השקט כלפי חקיקת זכויות להט"ב, אלימות וסטיגמות חברתיות עדיין קיימות נגד אזרחים שמוגדרים כלהט"ב,[16] שמובילות לעיתים קרובות לבעיות בתחומי בריאות, בין היתר גישה לטיפול בחולים ב-HIV/איידס במדינות בהן הומוסקסואליות היא עבירה פלילית, אף על פי שהחוק לא נאכף בפועל.[17]
הממלכה המאוחדת הציגה עמדות חברתיות שמרניות נוקשות וחוקים נגד פעילות הומוסקסואלית בכל רחבי האימפריה הבריטית, כולל מושבותיה ברחבי האוקיינוס השקט.[18] חוקים אלה ממשכים להיות נוכחים ברוב המדינות והטריטוריות שנכללות בחבר העמים הבריטי שנשארו במקומם כיום. המתנגדים לחקיקת זכויות להט"ב באוקיאניה מנמקים את עמדתם בכך שהומוסקסואליות וטרנסג'נדריות "אינן חלק מתרבויות המדינות באזור" בעוד כי הומוסקסואליות היא "חטא מערבי", אף על פי שהחוקים האנטי-הומוסקסואלים עצמם הם מורשת בריטית אירופאית. במספר מדינות באוקיינוס השקט ישנן מסורות עתיקות שקדמו להגעת המיסיונרים הנוצרים שמציגה נקודת מבט מקומית ייחודית של אוכלוסייה שמזדהה בתור מגדר שלישי בהם הפאפאפין (אנ') בסמואה, סמואה האמריקנית וטובאלו, הלאילאי באיי קוק, הוינינימאן במיקורנזיה והפקאלייטי (אנ') בטונגה.[19]
מבין כלל 14 המדינות העצמאיות ברחבי אוקיאניה שחברות בארגון האו"ם, כ-10 מתוכן חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 (או הצטרפו לחתימה על ההצהרה בשנת 2011) ביניהן גם טובאלו וסמואה אף על פי הפללתה של פעילות הומוסקסואלית דה יורה בשטחן. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא איי שלמה שתמכה בהצהרה הנגדית. 3 המדינות הנותרות (פפואה גינאה החדשה, קיריבטי וטונגה) נמנעו.
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זכויות להט"ב באסיה, זכויות להט"ב במזרח התיכון
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באסיה:הכרה בנישואים חד-מיניים שבוצעו במדינה אחרתהכרה בסוגים אחרים של שותפות (איחוד אזרחי)החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מיניתמדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:מאסר, לא נאכף בפועלמאסרעונש מוות, לא נאכף בפועלעונש מוות
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באסיה הן מוגבלות באופן רחב ביחס ליבשות אירופה, אמריקה ואוקיאניה. מתוך 49 המדינות שמוכרות כעצמאיות ביבשת, פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית ב-20 מדינות בנוסף לאזורים מסוימים (צ'צ'ניה, אצ'ה, רצועת עזה) באסיה בעוד שרק מספר מדינות מעטות חוקקו איסורים על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בחוק עבור אזרחים הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים בשטחן. נכון לינואר 2023, המדינות: ישראל, קפריסין, הודו, יפן וטאיוואן מספקות את שוויון הזכויות הרחב ביותר בין אזרחים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד משאר מדינות אסיה.
אפליה היסטורית כלפי הומוסקסואליות בחלק רחב באזור החלה לאחר שג'ינגיס חאן, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית (1206-1368), אסר על פעילות הומוסקסואלית בשטחה וקבע עונש מוות למורשעים.[20] הפאטאווה אלמגירי (אנ'), אוסף שרעי ששימש כחוק וכגוף המסדיר העיקרי של האימפריה המוגולית בתקופת שלטונו של הקיסר אבו אל-מוזפר מוחי א-דין מוחמד אורנגזב (1658-1707), הטיל על מי שביצעו פעילות הומוסקסואלית סדרה משותפת של עונשים שנעו בין הצלפת 50 מלקות לעבד, 100 מלקות עבור מי שנחשב ככופר או עונש מוות בסקילה פומבית באבנים עבור מוסלמים.[21][22][23][24][25]
כיום, תחת המשטרים האסלאמים של אפגניסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, איראן, ברוניי, עיראק, סוריה, קטר, מלזיה, ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות ותימן, פעילות הומוסקסואלית נושאת עונשים פליליים שנעים מעונש מאסר, ענישה גופנית, בדיקות אנאליות בכפייה, סירוסים כימיים, עינויים, קנסות, הגליה ועד עונש מוות בהוצאה להורג בכפוף לדין השריעה האסלאמי.[26] עם זאת, לעיתים דווח כי עונש המוות לא נאכף בפועל כלפי מבצעי פעילות הומוסקסואלית ומוחלף במקום בעונשי מאסר. אזרחי להט"ב עלולים להתמודד גם עם הוצאות להורג ללא משפט מצד גורמים איסלאמיסטים ששולטים על אזורי מדינות מסוימים בהם המדינה האסלאמית בעיראק והלבנט בסוריה ועיראק וחמאס ברצועת עזה.[27][28][29]
מבין כלל 49 המדינות הריבוניות ברחבי אסיה שחברות בארגון האו"ם, כ-12 מתוכן: ארמניה, גאורגיה, ישראל, יפן, מונגוליה, נפאל, הפיליפינים, קפריסין, תאילנד, וייטנאם, מזרח טימור וקוריאה הדרומית חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008. 24 המדינות שחתמו נגד ההצהרה ותמכו בהצהרה הנגדית כללו את קוריאה הצפונית, ערב הסעודית, איראן, סוריה, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה, טגי'קיסטן, טורקמניסטן, קזחסטן, קטר, איחוד האמירויות הערביות, תימן, עומאן, כווית, ירדן, לבנון, האיים המלדיביים, בחריין וברוניי. 13 המדינות הנותרות: רוסיה, הודו, סרי לנקה, סינגפור, טורקיה, סין, לאוס, קמבודיה, מיאנמר, בהוטן, קירגיזסטן, אוזבקיסטן ואזרבייג'ן נמנעו בהצבעתן.
אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – זכויות להט"ב באפריקה, זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
מעמד חוקי של זוגיות הומוסקסואלית באפריקה:החוק אינו מכיר בזוגיות חד-מיניתמדינות בהן פעילות הומוסקסואלית היא פלילית:מאסר, לא נאכף בפועלמאסרעונש מוות
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באפריקה הן מוגבלות מאוד ביחס ליבשות אירופה, אמריקה, אוקיאניה וחלקים מסוימים באסיה.
מתוך 54 המדינות שחברות בארגוני האומות המאוחדות, האיחוד האפריקאי או שניהם, האיגוד הבין-לאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס שמאגד מעל 1,593 ארגוני זכויות להט"ב מ-155 מדינות בעולם הצהיר בשנת 2015 כי פעילות הומוסקסואלית חוקית רק ב-20 מדינות אפריקה ופלילית ב-34 מדינות. ארגון הקמפיין לזכויות האדם מציין כי שתי מדינות נוספות, בנין והרפובליקה המרכז-אפריקאית, אינן מוציאות פעילות הומוסקסואלית מחוץ לחוק, אבל יש להן חוקים מסוימים החלים באופן שונה על זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים בהם גיל הסכמה לא שוויוני.[30]
מעולם לא היה קיים חוק שהפליל פעילות הומוסקסואלית בהסכמה במדינות: בנין, בורקינה פאסו, חוף השנהב, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, גינאה המשוונית, מדגסקר, מאלי, ניז'ר ורואנדה. במשך השנים, אנגולה, בוטסואנה, כף ורדה, גבון, גינאה ביסאו, לסוטו, מוזמביק, סאו טומה ופרינסיפה, איי סיישל ודרום אפריקה הכשירו פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בשטחן.
מאז 2011, מספר מדינות מפותחות מיישמות או שוקלות חוקים המגבילים או אוסרים לחלוטין תמיכה כללית בתקצוב מדינות שמגבילות את זכויותיהם של אזרחי להט"ב בשטחן שכוללות לרוב מדינות אפריקאיות.[31] למרות זאת, מדינות אפריקאיות שונות סירבו לשקול להרחיב את מעמד זכויות הלהט"ב באזורן לאורך השנים.[32] מספר מנהיגים אפריקאים טענו לאורך השנים שהומוסקסואליות וטרנסג'נדריות הובאו ליבשת על ידי "האדם הלבן והעולם המערבי".[33] עם זאת, מרבית המחקרים בעולם הוכיחו כי הומוסקסואליות הייתה חלק ניכר מתרבויות אפריקאיות שונות בעבר לפני הגעתם של המיסיונרים הנוצרים בתקופת הקולוניאליזם.[34][35]
במדינות לא מפותחות (אנ') בעלי משטרים מוסלמים שמיישמים את דין השריעה האסלאמי בהם: סומליה, סומילילנד, מאוריטניה וצפון ניגריה, נטייה הומוסקסואלית מוגדרת כפשע שדינו עונש מוות ולעיתים אף בסקילה באבנים.[36] באוגנדה, סודאן, גמביה, טנזניה וסיירה לאון, אזרחים הומוסקסואלים נחשבים כפושעים ועלולים לשאת בעונש מאסר עולם בגין ביצוע פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, אם כי החוק דווח כלא נאכף בפועל בסיירה לאון. בנוסף להפללתה של פעילות הומוסקסואלית קיימת בניגריה חקיקה שהופכת הומוסקסואליות לפלילית עבור בני משפחה הטרוסקסואלים, בעלי ברית וחברים של להט"ב. על פי החוק הניגרי, "בעל ברית הטרוסקסואלי המנהל, עד, עוסק או מסייע לכל סוג של פעילות שאינה בינארית מגדרית והומוסקסואלית" עלול לשאת בעונש מאסר של 10 שנים.[37] חוקרי אוניברסיטת אוקספורד הצהירו כי המעמד החברתי הקיים נגד להט"ב באפריקה מוביל להשלכות בריאותיות קשות, בעוד ששיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים באפריקה שמדרום לסהרה גבוה פי עשרה מזה של גברים הטרוסקסואלים, שנמנעים מלגשת לטיפול רפואי עקב פליליותה של נטייה הומוסקסואלית בחוק והומופוביה רחבה בקרב האוכלוסייה. החוקרים קבעו כי הדבר נובע מ-"חוסר נכונות תרבותית, דתית ופוליטית לקבל אותם כאזרחים שווים בחברה".[38]
בשונה מכלל מדינות יבשת אפריקה, לדרום אפריקה ישנו מעמד שווה בחוק בין זכויותיהם של אזרחים הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד, מאז שהמדינה הכשירה נישואים חד-מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים וחוקתה קובעת איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית בין היתר. נכון לינואר 2023, דרום אפריקה ובוטסואנה מוגדרות כמדינות היחידות ביבשת בהן איסור על אפליה נגד להט"ב מעוגן בחוקתן, ובשנת 2006 הפכה דרום אפריקה למדינה הראשונה ביבשת והחמישית בעולם שהכשירה נישואים חד-מיניים בשטחה לאחר הולנד (2001), בלגיה (2003), ספרד וקנדה (2005). למרות ההגנה החוקתית, אפליה ואלימות נגד להט"ב דרום אפריקאים עדיין נוכחות במיוחד באזורים כפריים. עם זאת, גילויי אפליה נדירים בהרבה בערים גדולות בהן קיימת סצנת להט"ב רחבה כגון: יוהנסבורג, קייפטאון, דרבן, פרטוריה, פורט אליזבת, איסט לונדון, בלומפונטיין, נלספרויט, פייטרמריצברג, קימברלי וג'ורג'. שלושת הערים הגדולות בדרום אפריקה, יוהנסבורג, דרבן וקייפטאון ידועות כיעדים בינלאומיים בקרב תיירות להט"ב. שטחים תלויים ספרדים, פורטוגזים, בריטים וצרפתים הנמצאים בשטחי היבשת (האיים הקנריים, מדיירה, מלייה, סאוטה, סנט הלנה, אסנשן, טריסטן דה קונה, הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת, הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, מיוט וראוניון) מעניקים שוויון זכויות מלא בקרב אזרחים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בשטחם.
מבין כלל 54 המדינות העצמאיות ברחבי אפריקה שחברות בארגון האו"ם, כ-10 מתוכן: כף ורדה, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, גבון, גינאה ביסאו, מאוריציוס, רואנדה, סאו טומה ופרינסיפה, סיישל, סיירה לאון ודרום אפריקה חתמו בעד "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם הקשורות בהתבססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" בשנת 2008 (או הצטרפו לחתימה על ההצהרה בשנת 2011) ביניהן גם סיירה לאון, גבון, מאוריציוס, סאו טומה ופרנסיפה וסיישל אף על פי הפללתה של פעילות הומוסקסואלית דה יורה בשטחן.[39][40] 29 המדינות שחתמו נגד ההצהרה ותמכו בהצהרה הנגדית כללו את: אלג'יריה, בנין, קמרון, צ'אד, קומורו, חוף השנהב, ג'יבוטי, מצרים, אריתריאה, אתיופיה, גמביה, גינאה, קניה, לוב, מלאווי, מאלי, מאוריטניה, מרוקו, ניז'ר, ניגריה, סנגל, סומליה, סודאן, אסוואטיני, טנזניה, טוגו, תוניסיה, אוגנדה וזימבבואה. 14 המדינות הנותרות: לסוטו, גאנה, ליבריה, אנגולה, בורקינה פאסו, בורונדי, גינאה המשוונית, הרפובליקה של קונגו, מדגסקר, מוזמביק, בוטסואנה, זמביה, נמיביה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמנעו. דרום סודאן לא הייתה מדינה עצמאית בימים אלו ולכן לא הייתה מדינה שחברה באומות המאוחדות.
למען ביטחונם, תיירים המוגדרים כלהט"ב מוזהרים להשתמש בשיקול דעת בביקורם באפריקה, בין היתר עם עצות שכוללות להימנע מגילויי חיבה פומביים (עצות שניתנות באותה מידה גם לזוגות הטרוסקסואלים כאחד).[41] דרום אפריקה נחשבת לרוב למדינה האפריקאית המרכזית שמהווה תיירות בקרב להט"ב מרחבי העולם, אך גם כף ורדה נכללת לעיתים קרובות בציון התואר כפי שהוצג בסרט התיעודי טצ'ינדס (אנ') משנת 2015 שסקר את הנושא.[42]
ארגונים למען זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הקמפיין לזכויות אדם
- הוועדה המדעית-הומניטרית
- הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה
- האגודה למען הלהט"ב בישראל
- האיגוד הבין-לאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס
פסקי דין בנושא זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסק דין באוורס נגד הארדוויק
- בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
- בג"ץ אל-על נתיבי אויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ
- פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה
- פסק דין לורנס נגד טקסס
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: - מפה אינטראקטיבית המציגה את מצבם החוקי של להט"ב במדינות העולם, באתר אמנסטי (באנגלית)
- Sexual Orientation, Gender Identity and Justice - A Comparative Law Casebook, סקירה מקיפה של זכויות להט"ב בעולם בהתבסס על מקרי-מבחן משפטיים. פרסום של נציבות המשפטנים הבינלאומית. (באנגלית)
- Discriminatory laws and practices and acts of violence against individuals based on their sexual orientation and gender identity דו"ח שנתי של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם על פגיעה בזכויות להט"ב ברחבי העולם.(באנגלית)
- Living Free and Equal, דו"ח של האו"ם על המאבק באלימות נגד להט"ב ברחבי העולם, 2016. (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Map of Countries that Criminalise LGBT People, באתר Human Dignity Trust (באנגלית)
- ^ Brody Levesque, Taliban kill 22-year-old gay man in Afghanistan, באתר Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, 2022-10-14 (בAmerican English)
- ^ Iran: Two More Executions for Homosexual Conduct, באתר Human Rights Watch, 2005-11-21 (באנגלית)
- ^ Rights group: Iran executes 2 gay men over sodomy charges, באתר AP NEWS, 2022-02-01 (באנגלית)
- ^ This Taliban judge orders stoning, hanging, hands chopped of, באתר bild.de (בגרמנית)
- ^ Brunei not the only place LGBTQI can be killed for who they love, באתר web.archive.org, 2019-04-06
- ^ Hazzad, Ardo (2022-07-02). "Nigerian Islamic court orders death by stoning for men convicted of homosexuality". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2023-01-13.
- ^ Josh Milton, Three men sentenced to death by stoning for being gay, באתר PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, 2022-07-05 (בAmerican English)
- ^ Brutal land where homosexuality is punishable by death, באתר The Independent, 2008-03-06 (באנגלית)
- ^ U.N. council passes gay rights resolution, באתר www.cnn.com (באנגלית)
- ^ UN issues first report on human rights of gay and lesbian people, באתר UN News, 2011-12-15 (באנגלית)
- ^ Persecution of homosexuals in Nazi Germany and the Holocaust
- ^ PanARMENIAN.Net - Mobile, באתר www.panarmenian.net
- ^ Malta ranks first in European ‘rainbow map’ of LGBTIQ rights, באתר MaltaToday.com.mt (באנגלית)
- ^ Country Ranking | Rainbow Europe, באתר www.rainbow-europe.org
- ^ Pacific Media Centre, Gay rights in the Pacific – what still needs to be done? | Asia Pacific Report (בAmerican English)
- ^ Why the Pacific islands are no gay paradise, באתר Monash University (באנגלית)
- ^ Australia's marriage-equality debate reverberates through the Pacific, באתר www.lowyinstitute.org (באנגלית)
- ^ Cooks bill puts spotlight on Pacific's anti-gay laws, באתר RNZ, 2017-08-18 (בen-NZ)
- ^ Benjamin Cohen, Genghis Khan’s constitutional ban on homosexuality revealed, באתר PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, 2007-08-29 (בAmerican English)
- ^ Neil B. E. (Neil Benjamin Edmonstone) Baillie, A digest of Moohummudan law on the subjects to which it is usually applied by British courts of justice in India, London, Smith, Elder & co., 1875
- ^ india - How did the Mughals view homosexuality?, באתר History Stack Exchange (באנגלית)
- ^ Haroon Khalid, From Bulleh Shah and Shah Hussain to Amir Khusro, same-sex references abound in Islamic poetry, באתר Scroll.in (בAmerican English)
- ^ Sarmad Kashani Tomb in Jami Masjid, New Delhi, India | Archive | Diarna.org, באתר archive.diarna.org
- ^ Scott Kugle, Sufis and Saints' Bodies: Mysticism, Corporeality, and Sacred Power in Islam, Univ of North Carolina Press, 2011-09-01, מסת"ב 978-0-8078-7277-2. (באנגלית)
- ^ "Analysis | Here are the 10 countries where homosexuality may be punished by death". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2022-11-03.
- ^ Hadid, Diaa; Waheidi, Majd Al (2016-03-01). "Hamas Commander, Accused of Theft and Gay Sex, Is Killed by His Own". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-11-03.
- ^ ISIS’s Persecution of Gay People, באתר Counter Extremism Project (באנגלית)
- ^ Anti-Gay Rhetoric in English-Language ISIS and Al Qaeda Magazines, באתר www.adl.org (באנגלית)
- ^ Louise Ferreira, How many African states outlaw same-sex relations? (At least 34), באתר Africa Check (באנגלית)
- ^ "Cameron threat to dock some UK aid to anti-gay nations". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-10-30. נבדק ב-2021-03-27.
- ^ "Ghana refuses to grant gays' rights despite aid threat". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-11-02. נבדק ב-2021-03-27.
- ^ South Africa: LGBT Groups Respond To Contralesa’s Stance On Same Sex Marriage | OutRight Action International, באתר web.archive.org, 2015-09-30
- ^ Hope Obamwonyi, The Homosexual Nature of Africa’s Past (You Didn't Know), באתר SwaliAfrica Magazine, 2016-09-16 (בBritish English)
- ^ The idea that African homosexuality was a colonial import is a myth | Bernardine Evaristo, באתר the Guardian, 2014-03-08 (באנגלית)
- ^ di Federico Boni, Sudan, cancellata la pena di morte per le persone omosessuali - Gay.it, באתר www.gay.it (בit-IT)
- ^ African Anti-Gay Laws, באתר LA Progressive, 2014-02-20 (בAmerican English)
- ^ טלי גולדשטין, להומואים באפריקה קשה יותר, באתר וואלה!, 20 ביולי 2009
- ^ Mayotte: First gay wedding soon celebrated on the island of perfumes, באתר web.archive.org, 2017-04-29
- ^ Néstor Cenizo, Una boda homosexual en el centro de inmigrantes de Melilla para "acabar con el miedo", באתר ElDiario.es, 2016-05-10 (בספרדית)
- ^ Gay and Lesbian travel in Africa - Lonely Planet, באתר web.archive.org, 2016-08-07
- ^ Africa's most and least homophobic countries, באתר Erasing 76 Crimes, 2016-03-09 (בAmerican English)
