זכויות להט"ב

מעמד חוקי של להט"ב בעולם (לחצו להגדלה)

הומוסקסואליות חוקית:

  מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים

  מדינות המאפשרות סוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי

  מדינות המכירות בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות

  הכרה בנישואים חד-מיניים ברמה הפדרלית, אך לא ברמת המדינה

  מדינות שלא מאפשרות איחוד אזרחי או נישואים חד-מיניים

הומוסקסואליות בלתי-חוקית / מוגבלת בחוק:

  מדינות בהן קבועה ענישה בחוק, אך הוא אינו נאכף

  מדינות בהן החוק מגביל את חופש הביטוי וההתאגדות של להט"בים

  מדינות בהן נהוג עונש מאסר ללהט"בים

  מדינות בהן נהוג מאסר עולם ללהט"בים

  מדינות בהן נהוג עונש מוות ללהט"בים

הערה: עיגול צבעוני מציין חקיקה מקומית או פסיקות בודדות של שופטים מקומיים.

זכויות לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) משתנות מאוד לפי מדינה או תחום שיפוט - הכוללות אזורים מתקדמים המכירים בנישואים חד-מיניים ועד עונש מוות על פעילות מינית חד-מינית בהסכמה באזורים שמרנים וריאקצים.

נכון למאי 2021, כ-29 מדינות בעולם הכירו בנישואים חד מיניים. לעומת זאת, אם לא סופרים אזורים שאינם ממלכתיים והרג ללא משפט, רק מדינה אחת מאמינה להטיל עונש מוות על מעשים מיניים חד מיניים בהסכמה, איראן. עונש המוות הוא חוקי אך בדרך כלל אינו נהוג באפגניסטן, ברוניי, מאוריטניה, ניגריה (בשליש הצפוני של המדינה), ערב הסעודית, סומליה (במדינה האוטונומית ג'ובאלנד) ובאיחוד האמירויות הערביות. סודאן ביטלה את עונש המוות שלא נאכף על מין אנאלי בשנת 2020. כ-15 מדינות הגדירו סקילה כעונש על ניאוף, כולל נטיות להט"ביות, אך הדבר נאכף רק ברשויות המשפטיות של איראן.

בשנת 2011, מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם קיבלה את ההחלטה הראשונה שלה להכרה רשמית בזכויות להט"ב המכונה הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית אשר בעקבותיה הוועדה הממונה על זכויות האדם של האו"ם, פרסמה דו"ח המתעד הפרות של זכויות להט"ב הכולל הפללה, עונשי מוות וקנסות על פעילות מינית חד-מינית, גיל הסכמה שונה, אפליה (ואפליה עקיפה) בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים והתאמות ציבוריות, דברי שנאה, הסתה, פשעי שנאה, אי הכרה במערכות יחסים, אימוץ, פונדקאות, הורות, שינוי מגדר, גישה לטיפולי רפואי ושירות צבאי. לאחר פרסום הדו"ח, האו"ם דחק בכל המדינות שטרם עשו זאת לחוקק חוקים המגנים על זכויות להט"ב בסיסיות בשטחיהן.

היקף החוקים

חוקים המשפיעים על אנשי קהילת הלהט"ב כוללים, בין היתר, את הנושאים הבאים:

• מעמד חוקי (אי-הפללה) של פעילות מינית חד-מינית בשטחי המדינה או הטריטוריה.
• חוקים הנוגעים להכרה במערכות יחסים חד מיניות, לרבות נישואים חד מיניים, איגודים אזרחיים ושותפויות ביתיות.
• חוקים הנוגעים להורות להט"ב, כולל אימוץ על ידי אנשי להט"ב (אימוץ משותף, אימוץ יחידים, אימוץ ילד חורג של בן הזוג, התרת אימוץ ללא קשר לנטייה מינית, הכרה אוטומטית בהורות בתעודות הלידה לילדים לזוגות חד מיניים וחופשת הורים).
• חוקים נגד אפליה בתעסוקה, דיור, חינוך, מתן סחורות ושירותים והתאמות ציבוריות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית.
• חקיקה נגד בריונות להגנה על ילדים להט"בים בבית הספר.
• חוקים על אפליה עקיפה, דברי שנאה, הסתה ופשעי שנאה המטילים עונשים פליליים מוגברים על אלימות שמניעה דעות קדומות נגד אנשי קהילת הלהט"ב.
• גישה למתקנים ציבורים המופרדים במין (מין כפי שהוקצה בלידה, מין כפי שרשום בתעודת הלידה, או המין התואם לזהותם המגדרית עבור טרנסג'נדרים).
• חקיקה נגד עיסוק או שידול להעברת "טיפולי המרה" בלהט"בים המטילה קנסות, שלילת תעודת מקצוע ועונשים פלילים.
• חוקים הקשורים להתרת שירות צבאי של להט"בים.
• חוקים הנוגעים לגישה לטכנולוגיית רבייה מסייעת (הפריה חוץ-גופית, פונדקאות אלטרואיסטית ומסחרית).
• חוקי גיל ההסכמה שווים לזוגות הטרוסקסואלים (עשויים להטיל גילאים גבוהים יותר לפעילות מינית חד-מינית).
• חוקים הנוגעים להתרת תרומת דם על ידי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
• חוקים הנוגעים לגישה לניתוחים לשינוי מין וטיפול בתחליפי הורמונים.
• הכרה משפטית בשינוי מגדר (ללא דרישת ניתוח לשינוי מין, טיפול הורמונלי, גיל מסוים, גירושים, אישור משפטי או התערבות רפואית לצורך ההכרה) והתאמה למין מחדש.

הכרה בזוגיות

נישואים

ערך מורחב – נישואים חד מיניים

חתונה בסנקט פטרבורג בין זוג נשים, 2014

זוג גברים בטקס חתונה רפורמי מתחת לחופה, ארצות הברית בשנת 2008

נישואים בודהיסטים חד מיניים בטאייוואן, 2017

נישואים של בני-זוג מאותו המין (נקראים גם נישואים חד-מיניים או נישואים גאים) הם נישואיהם של שני אנשים מאותו המין, שנחתמו בטקס אזרחי או דתי. קיימים תיעודים של נישואים חד מיניים החל מהמאה הראשונה. בעידן המודרני, שוויון בנישואים הוענק לראשונה לזוגות חד מיניים בהולנד ב-1 באפריל 2001.

נכון למאי 2021, נישואים חד מיניים מבוצעים ומוכרים באופן חוקי ב-29 מדינות. לעומת זאת, כ-33 מדינות (נכון לשנת 2021), עם אוכלוסייה כוללת של 640 מיליון (1/12 מאוכלוסיית העולם), מגדירות בחוקיהן מגדרים של נישואים המונעים נישואים חד מיניים, שנחקקו בעיקר בעשורים האחרונים. מדינות אלה הן: ארמניה, בלארוס, בוליביה, בולגריה, בורקינה פאסו, בורונדי, קמבודיה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קרואטיה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה הדומיניקנית, גאורגיה, הונדורס, הונגריה, ג'מייקה, קניה, קירגיזסטן, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, פלאו, פרגוואי, פולין, רוסיה, רואנדה, סרביה, סלובקיה, דרום סודאן, אוגנדה, אוקראינה, ונצואלה וזימבבואה. מספר מדינות אחרות מתקיימות על פי החוק האסלאמי, שבדרך כלל מתפרש כאוסר נישואים חד מיניים וברובן נטיות להט"ביות מופללות במדינה ויכולות לגרור קנסות, כליאה ואף עונשי מוות.

תחולת דיני הנישואין באופן שווה על זוגות חד מיניים וזוגות הטרוסקסואלים (המכונים שוויון בנישואים) משתנה לפי סמכות השיפוט, והוא מתרחש באמצעות שינוי חקיקה לדיני הנישואים, פסיקות בתי משפט המבוססות על ערבויות חוקתיות לשוויון, הכרה בכך שנישואים חד מיניים מותרים על פי חוק הנישואים הקיים, ועל ידי הצבעה עממית ישירה (באמצעות משאלי עם ויוזמות חברתיות). הכרה בנישואים חד מיניים היא זכות אנושית וזכות אזרחית כמו גם פוליטית, חברתית, וסוגיה דתית. התומכים הבולטים בנישואים חד מיניים הם ארגוני זכויות אדם וזכויות אזרח כמו גם הקהילות הרפואיות והמדעיות, ואילו המתנגדים הבולטים הם קבוצות פונדמנטליסטיות דתיות, שמרנים וריאקצים. סקרים מראים בעקביות תמיכה הולכת וגוברת בהכרה של נישואים חד מיניים בכל הדמוקרטיות המפותחות וברוב הדמוקרטיות המתפתחות.

מחקרים מדעיים מראים כי הרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של אנשים הומוסקסואליים משופרת על ידי קיום נישואים, וכי ילדי הורים חד מיניים מרוויחים מגידולם של זוגות חד מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר בחוק ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים. מחקרי מדעי החברה מצביעים על כך שההדרה של הומוסקסואלים מנישואים מפלגת וקוראת לאפליה ציבורית כלפיהם, כאשר המחקר גם דוחה את התפיסה כי ציוויליזציה או סדרי חברתי קיימים תלויים בהגבלת הנישואים להטרוסקסואלים. נישואים חד מיניים יכולים לספק לאלו המצויים במערכות יחסים חד-מיניות שירותים ממשלתיים רלוונטיים ולהעלות עליהם דרישות כספיות לזו הנדרשת מהנשואים בנישואים חד מיניים, וכן מעניקים להם הגנות משפטיות כגון ירושה, פנסיה, משכנתא, מיסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג וזכויות ביקור בבית חולים. התנגדות לנישואים חד מיניים מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה נתמכת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם את ההומוסקסואליות בחברה. בנוסף יש האומרים כי גדילה בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר. עם זאת, טענות אלה מופרכות על ידי מחקרים מדעיים, המראים כי הומוסקסואליות היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית וכי נטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו שילדים של זוגות חד מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות חד מיניים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר.

מחקר שנערך על נתונים ארציים ברחבי ארצות הברית מינואר 1999 עד דצמבר 2015 העלה כי כינון נישואים חד מיניים קשור לירידה משמעותית בשיעור ניסיון ההתאבדות בקרב ילדים, כאשר ההשפעה מרוכזת בקרב ילדים בני מיעוט. נטייה מינית, וכתוצאה מכך כ-134,000 ילדים מנסים פחות להתאבד מדי שנה בארצות הברית.

נכון למאי 2021, 29 המדינות ברחבי העולם אשר מתירות נישואים חד-מיניים עם אוכלוסייה כוללת של 1.3 מיליארד (כ-1/6 מאוכלוסיית העולם) הן:

אוקיאניה 2 מדינות: (2013) (2018)

אירופה 16 מדינות: (2001) (2003) (2005) (2009) (2009) (2010) (2010) (2012) (2013) : (2013) (2013), , (2014), (2020) (2015) (2015) (2017) (2017) (2017) (2019)

צפון אמריקה 3 מדינות: (חוקי באזורים מסוימים משנת 2004 ובכלל המדינה משנת 2005) (חוקי במדינות מסוימות משנת 2004 ובכלל המדינה משנת 2015) : נכון ליולי 2021, נישואים חד־מיניים מותרים ב-20 מדינות במקסיקו מתוך ה-32 אשר מרכיבות אותה. שאר המדינות מכירות בנישואים חד־מיניים אך אינן מבצעות אותם במדינה.

דרום אמריקה 6 מדינות: (2009) (2010) (2013) (חוקי באזורים מסוימים משנת 2012 ובכלל המדינה משנת 2013) (2016) (2020)

אפריקה מדינה אחת: (2006)

אסיה מדינה אחת: (2017)

איחוד אזרחי

ערך מורחב – איחוד אזרחי

ברכת כומר במהלך איחוד זוג הומוסקסואלים

איחוד אזרחי (באנגלית: Civil Union, במדינות מסוימות קרוי "זוגיות / שותפות רשומה", "זוגיות / שותפות אזרחית" או "שותפות ביתית / קוהביטציה רשומה / לא רשומה" ומונחים נוספים אחרים) הוא איחוד זוגי השווה או הדומה במעמדו החוקי לנישואים. בחלק מהמדינות איחוד אזרחי שווה במעמדו החוקי לנישואים באופן מוחלט, ובחלקן הוא שונה ולא מעניק את כלל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים, בעיקר בתחום האימוץ ובארצות הברית גם בתחום ההגירה. בדרך כלל האפשרות לאיחוד אזרחי קיימת עבור זוגות חד מיניים בלבד כתחליף לנישואים במדינות שאינן מתירות נישואים חד מיניים, אולם במדינות כגון ניו זילנד ואורוגוואי וקוויבק קיימת אפשרות לאיחוד אזרחי גם לזוגות הטרוסקסואלים. מרבית המדינות המתירות איחוד אזרחי מכירות באיחודים דומים אשר נעשו במדינות אחרות בהן החוק בנושא זהה.

איחוד אזרחי נוסד לראשונה בדנמרק בשנת 1989, ומאז החילו אותו מדינות מפותחות רבות אחרות, במטרה להקנות לזוגות חד-מיניים את הזכויות, ההטבות ותחומי האחריות החלים על זוגות הטרוסקסואלים נשואים. במדינות רבות שאינן מאפשרות נישואים חד מיניים קיימים הסדרים חלופיים, במסגרתם ניתנת הכרה ליחסי זוגיות בין בני אותו המין, במקרים רבים תוך רישום מוסדר של אותה זוגיות ובמקרים אחרים ללא רישום שכזה (בדומה למוסד "הידועים בציבור"). בצד מדינות המאפשרות נישואים חד מיניים, ישנן באירופה מדינות רבות נוספות שמקיימות הסדרים משפטיים חלופיים לנישואין. על-פי הארגון ILGA Europe, במדינות אירופה ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של הסדרים כאלה, שבמסגרתם מוכרות, במידה זו או אחרת, זכויותיהם של בני זוג מאותו המין. לעיתים מדינות שיש בהן הסדרים בעלי שם זהה עדיין נבדלות זו מזו בהיקף הזכויות וההטבות שהן מעניקות במסגרת אותם הסדרים.

רישום זוגיות

ישנן מדינות בהן יכולים זוגות חד-מיניים החיים ביחד להירשם במאגר מידע, הרשמה המעניקה להם מקצת הזכויות של זוגות נשואים. בכמה מקומות רישום כזה אינו מוגבל רק לזוגות הומוסקסואליים, אלא לכל שני בוגרים החיים ביחד - למשל אח ואחות, או שותפים לדירה. בערים רבות בעולם, ביניהן תל אביב, נהוג רישום זוגיות המקנה זכויות מסוימות ברמה העירונית לבני זוג מאותו המין.

אימוץ

מפגינה במהלך מצעד הגאווה במוסקבה, רוסיה למען התרת הורות חד מינית בשנת 2010 מחזיקה שלט עם הכיתוב "משפחה - שם איפה שאוהבים!"

ערך מורחב – הורות הומו-לסבית

הורות הומו-לסבית היא הורות שבה הזוג המגדל את הילד מורכב משני אנשים בני אותו המין או שלפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. הומואים ולסביות משמשים כהורים במסגרות משפחתיות שונות ומגוונות אם במשפחות הטרוסקסואליות (כשההורה בארון או שלא בארון), אם כהורים במשפחות גרושות, אם במשפחות חד-הוריות ואם בזוגות חד-מיניים.

כמו נטייה חד-מינית גם הורות הומו-לסבית אינה נחלת המין האנושי בלבד. הומוסקסואליות בבעלי חיים קיימת בטבע, במיוחד בזנים שונים של ציפורים אך גם בקרב יונקים. בבעלי חיים מסוימים נצפו גם מקרים של זוגיות חד מינית למשך כל החיים.

ישנם שלושה סוגים של אימוץ על ידי זוגות הומואים או לסביות. אימוץ יחידים המתייחס לאימוץ של אדם יחיד המוכר כהורה של הילד, אימוץ קרובים המתייחס לאימוץ קטין על ידי בן הזוג של ההורה הביולוגי של הילד, או אימוץ משותף המתייחס לאימוץ קטין על ידי שני בני הזוג אשר אינם הוריו הביולוגיים.

נכון למאי 2021, אימוץ משותף של בני זוג חד מיניים מתאפשר ב-33 מדינות בהן:

אוקיאניה 2 מדינות: (2013) (אימוץ על ידי זוגות חד־מיניים חוקי באוסטרליה המערבית משנת 2002, בטריטוריית הבירה האוסטרלית משנת 2004, בניו סאות' ויילס משנת 2010, בטסמניה משנת 2013, בוויקטוריה וקווינסלנד משנת 2016 ובאוסטרליה הדרומית משנת 2017, חוקי בכל המדינה משנת 2018)

אירופה 20 מדינות: (2001) (2006) (2003) (2009) (2016) (2006) (2010) (2013) : (2005) (2005), , (2009), (2013) (2015) (2017) (2017) (2017) (2021) (2016) (קיימת הכרה באימוץ משותף של זוגות חד מיניים שנעשה מחוץ לשטחי המדינה מאז 2021) (2014) (2014) (חוקי בערים מסוימות משנת 2000 ובכלל המדינה מאז 2005) (זוגות חד מינים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר בחוק)

צפון אמריקה 3 מדינות: (חוקי בפרובינציות וטריטוריות מסוימות משנת 1996, ובכל המדינה החל משנת 2010) (חוקי במדינות מסוימות משנת 1993, ובכל המדינות החל משנת 2015) (אימוץ משותף חוקי בבירה מקסיקו סיטי וב-16 מדינות מתוכה. בשאר המדינות, זוגות חד־מיניים נשואים יכולים לאמץ.)

דרום אמריקה 6 מדינות: (ממתין לאישור, זוגות חד־מיניים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר בחוק) (2010) (2009) (2010) (2015) (2020)

אפריקה מדינה אחת: (2006)

אסיה מדינה אחת: (2008)

שירות צבאי

ערך מורחב – שירות צבאי של להט"בים

קציני צבא שווייצרים משתתפים באירוע הגאווה "Europride" בציריך בשנת 2009

שירות צבאי של להט"בים הוא נושא השנוי במחלוקת בעולם. שירותם של להטב"ים מוצהרים בצבא מותר ב-69 מדינות ברחבי העולם נכון לשנת 2021, ביניהן ישראל, רובן בעולם המערבי. אולם, מדיניות המקבלת חיילים להט"בים בהדרגה לא מבטיחה באופן גורף כי אזרחים להט"בים חסינים בפני אפליה בכל חברה שהיא. אפילו במדינות בהן להט"בים חופשיים לשרת בצבא, אקטיביסטים טוענים שעדיין נותר מקום לשיפור. בישראל לדוגמה, ישנו מאבק חברתי לייסד בחקיקה זכויות להט"ב שונות, אך במקביל צה"ל ידוע בסובלנות הרחבה שלו כלפי חיילים להט"בים.

מגמה זאת משתלבת במספרים הכלל עולמיים בקבלה של הומוסקסואליות, ולפיה סובלנות כלפי קהילות להט"ביות הולכת ונפוצה במדינות חילוניות ועשירות.

במהלך ההיסטוריה היו ידועות חברות שתמכו והתנגדו לשירות של הומוסקסואלים גלויים בצבא שלהן. הדיונים המתוקשרים ב-2010 על מדיניות צבא ארצות הברית של "אל תשאל, אל תספר" העלו את הנושא למרכז תשומת הלב הבינלאומית. דיונים אלו גם חושפים את האפליה השגרתית, האלימות והקשיים שבהם נתקלים חיילים להט"בים, וכן את הטיעונים לטובת המשך האיסור על שירות להט"בים בצבא.

מדינות המתירות שירות צבאי של להט"בים

נכון לשנת 2021, ב-69 מדינות בעולם קיימת התרה של שירות להט"בים בצבא, עם התרה חלקית ברוסיה, ארמניה, בלארוס, טורקיה וסינגפור:

• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - אין איסור מפורש. עם זאת, לפי דיווחים, להט"בים פוטרו משירותם הצבאי בשל נטייתם המינית.
• - חל איסור על שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות בתקופות של שלום. להט"בים מורשים לשרת בצבא באופן מוגבל בעת מלחמה בלבד.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - (לגליזציה מוצעת), ישנם להט"בים אשר מתקבלים לשרת, אך קיימת מדיניות של אל תשאל, אל תספר.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - להט"בים מורשים לשרת אך עם זאת, קיימת מדיניות של אל תשאל, אל תספר.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - הומוסקסואלים נדרשים להתגייס לצבא בהתאם לנוהל גיוס חובה, אך הם אינם מורשים ללכת לבית הספר לקצינים או לשרת ביחידות רגישות.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים (בתפקידים מנהליים).
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.
• - כולל טרנסג'נדרים.

מדינות האוסרות שירות צבאי של להט"בים

נכון לשנת 2021, כ-56 מדינות בעולם אוסרות על שירות להט"בים בצבא, עם איסור חלקי ברוסיה, ארמניה, בלארוס, טורקיה וסינגפור:

• - להט"בים מורשים לשרת אך עם זאת, קיימת מדיניות של אל תשאל, אל תספר.
• - אין איסור מפורש. עם זאת, לפי דיווחים, להט"בים פוטרו משירותם הצבאי בשל נטייתם המינית.
• - חל איסור על שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות בתקופות של שלום. להט"בים מורשים לשרת בצבא באופן מוגבל בעת מלחמה בלבד.
• - (לגליזציה מוצעת), ישנם להט"בים אשר מתקבלים לשרת, אך קיימת מדיניות של אל תשאל, אל תספר.
• - (לגליזציה מוצעת)
• - הומוסקסואלים נדרשים להתגייס לצבא בהתאם לנוהל גיוס חובה, אך הם אינם מורשים ללכת לבית הספר לקצינים או לשרת ביחידות רגישות.

מדינות ללא נתונים על התרה או איסור שירות צבאי של להט"בים

נכון לשנת 2021, ב-61 מדינות בעולם לא קיימים נתונים על התרה או איסור שירות להט"בים בצבא:

הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית

ערך מורחב – הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית

מדינות שחתמו בעד ההצעה מסומנות בכחול, ומדינות שחתמו על ההצעה הנגדית מסומנות באדום. מדינות אשר לא תמכו באף הצעה מסומנות באפור. אזורים המסומנים בלבן לא היו חברים בארגון בשנת 2008 ואזורים המסומנים בשחור אינם בעלי זכות הצבעה (לחצו להגדלה)

הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית היא הצעה ביוזמת צרפת ובתמיכת האיחוד האירופי שהוצגה לעצרת הכללית של האו"ם ב-18 בדצמבר 2008. הגשת ההצהרה, אשר במקור תוכננה להתקבל כהחלטה רשמית, הביאה את הליגה הערבית ליזום הצעה-נגדית הפוכה כאות התנגדות. שתי ההצעות נותרו במעמד פתוח לחתימות, וטרם התקבלה אחת מהן בתור החלטה רשמית של המועצה.

ההצהרה המוצעת כוללת גינוי של אלימות, הטרדה, אפליה, הדרה, סטיגמטיזציה ורדיפה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית. עוד כוללת ההצעה גינוי על הרג והוצאה להורג, עינויים, מעצרים שרירותיים וקיפוח כלכלי, חברתי ותרבותי על בסיס אלה.

המצדדים בהצהרה המוצעת שיבחו ותיארו אותה כפריצת דרך בנושא זכויות אדם, בשוברה את הטאבו נגד שיח בנושא זכויות להט"ב באו"ם. מתנגדיה תיארו אותה כניסיון לכפות עיגון בחוק של איחוד אזרחי חד מיני או נישואים חד מיניים, אימוץ על ידי זוגות חד מיניים, פדופיליה ושאר "מעשים נתעבים". בנוסף, טוענים המתנגדים כי ההצהרה תביא לפגיעה בחופש להתנגדות דתית להומוסקסואליות ובכך לפגיעה בחופש הדת.

מדינות תומכות

כ-96 מדינות תמכו בהצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית בהן:

(27):

• יוזמת
• יוזמת

• יוזמת (בעבר נגד)

• יוזמת

(בעבר נגד)



(בעבר נגד)

• יוזמת

(בעבר נגד)

מדינות מתנגדות

כ-54 מדינות התנגדו להצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית בהן:

(22):

• יוזמת

מדינות אשר לא תמכו באף צד

כ-39 מדינות נמנעו מלחתום בעד או נגד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית בהן:

- לא הייתה מדינה עצמאית בימים אלו ולכן לא הייתה אחת ממדינות החברות באומות המאוחדות.

זכויות להט"ב בעולם

אירופה

ערך מורחב – זכויות להט"ב באירופה

אירועי הגאווה האירופאיים, "Europride" בשנת 2018 בסטוקהולם, שוודיה

באירופה, זכויות להט"ב הן מגוונות מאוד ממדינה למדינה. 16 מתוך 29 המדינות בעולם שאישרו נישואים חד-מיניים בשטחן הן אירופיות. 13 מדינות נוספות אישרו איחוד אזרחי או צורות איחוד אחרות המקנות לזוגות חד-מיניים זכויות אזרחיות השוות לאלה של זוגות הטרוקסואלים נשואים, כגון "זוגיות רשומה", "זוגיות אזרחית" או "זוגיות דומסטית".

למרות הרדיפה של הומואים ולסביות, שרווחה במהלך ההיסטוריה של אירופה, מתקופת האימפריה הרומית ועד למאה ה-20, ובפרט רדיפה של הומוסקסואלים במהלך השואה, כיום נהנים להט"בים בצפון אירופה ובמערבהּ מזכויות אזרחיות ומקבלה חברתית באופן נרחב יותר מבכל יבשת אחרת.

כיום בשנת 2021, אירופה היא היבשת היחידה שבה הומוסקסואליות חוקית בכל המדינות. מתוך 52 המדינות עם צבא, ב-38 מדינות להט"בים מוצהרים יכולים להתגייס לצבא. ב-43 מתוך 56 המדינות באירופה ישנה הגנה חלקית או מוחלטת מאפליה על בסיס מגדר ונטייה מינית. ב-24 מדינות ישנה הכרה מסוימת בזוגיות חד מינית וב-19 מדינות יש לזוגות חד-מיניים אפשרות לאמץ.

כמה מדינות באירופה אינן מכירות באיגודים חד מיניים. נישואין מוגדרים כאיחוד אך ורק בין גבר לאישה בחוקות ארמניה, בלארוס, בולגריה, קרואטיה, גרוזיה, הונגריה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונטנגרו, פולין, רוסיה, סרביה, סלובקיה ואוקראינה. אולם מבין אלו, ארמניה מכירה בנישואין חד מיניים שנערכו בחו"ל, וקרואטיה, הונגריה ומונטנגרו מכירות בשותפויות חד-מיניות. מזרח אירופה נתפס כבעל זכויות משפטיות והגנות פחותות, תנאי מחיה גרועים יותר ודעת קהל פחות תומכת באנשי להט"ב מאשר במערב אירופה.

כל מדינות אירופה המתירות נישואין מאפשרות גם אימוץ משותף של זוגות חד מיניים, וכך גם אנדורה. מבין המדינות שיש להן איגודים אזרחיים, אף אחת מלבד אנדורה לא מאפשרת אימוץ משותף, ורק מחצית מאפשרות אימוץ הורה חורג של בן או בת הזוג. שלוש המדינות הראשונות באירופה מבחינת שוויון עבור קהילת הלהט"ב על פי "ILGA-Europe" הן מלטה, בלגיה ולוקסמבורג. מערב אירופה נחשבת לעיתים קרובות לאחד האזורים המתקדמים ביותר בעולם שאנשי קהילת הלהט"ב יכולים לחיות בהם.

אמריקה

ערך מורחב – זכויות להט"ב באמריקה

פסטיבל אירועי הגאווה העולמיים, "WorldPride" בניו יורק בשנת 2019 אשר במהלכו, צעדו יותר מ-5 מיליון משתתפים ובכך, הפך לאירוע הגאווה הגדול בכל הזמנים

זכויותיהם של להט"בים באמריקה משתנות באופן ניכר בין חלקי היבשת ובין המדינות השונות.

נישואים חד מיניים הפכו לחוקיים בקנדה (בפריסה ארצית) מאז 2005, בארגנטינה מאז 2010, גם בברזיל (בפריסה ארצית) וגם באורוגוואי מאז 2013, בארצות הברית (בפריסה ארצית) מאז 2015, בקולומביה מאז 2016, באקוודור מאז 2019. ובקוסטה ריקה מאז 2020. במקסיקו נערכים נישואים חד מיניים בעיר הבירה מקסיקו סיטי וב-17 המדינות מתוך ה-32 במקסיקו בהן אגואסקליאנטס, באחה קליפורניה, באחה קליפורניה הדרומית, קמפצ'ה, צ'יאפס, צ'יוואווה, קוהאווילה, קולימה, אידלגו, חליסקו, מיצ'ואקאן, מורלוס, נאיאריט, נואבו לאון, אואחאקה, פואבלה וקינטנה רו כמו גם בעיריות בגררו, קרטרו וסקטקס. איגודים אלה מוכרים בפריסה ארצית.

נכון לשנת 2021, בקרב מדינות שאינן עצמאיות, נישואים חד מיניים חוקיים גם בגרינלנד, בשטחי ברמודה מעבר לים, איי פוקלנד, איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים, כל הטריטוריות הצרפתיות: גוואדלופ, מרטיניק, סן ברתלמי, גיאנה הצרפתית, סן מרטן, וסן-פייר ומיקלון, ובהולנד הקריבית בעוד שנישואים שנערכו בהולנד מוכרים בארובה, בקוראסאו ובסנט מארטן. יותר מ-700 מיליון אנשים החיים במדינות או בגופים תת-לאומיים באמריקה, קיימים נישואים חד מיניים.

בינואר 2018 קבע בית הדין הבין-אמריקני לזכויות אדם כי האמנה האמריקאית לזכויות אדם מכירה בנישואים חד מיניים כזכות אדם. קביעה זו הפכה ללגליזציה של איגודים כאלה לחובה במדינות הבאות: ברבדוס, בוליביה, צ'ילה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלבדור, גואטמלה, האיטי, הונדורס, מקסיקו, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, פרו וסורינאם. ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ואורוגוואי גם הן נכללו בסמכות בית המשפט, אך כבר היו נישואים חד מיניים חוקיים בהן לפני מתן פסק הדין. יתר על כן, בכמה מדינות אחרות ישנם חוקים המכירים בסוגים אחרים של איגודים חד מיניים (צ'ילה).

עם זאת, בתשע מדינות אחרות ישנן עדיין עבירות פליליות בגין "זיוף" בספרי החוקים שלהן. 9 מדינות אלה הן ג'מייקה, דומיניקה, ברבדוס, סנט לוסיה, אנטיגואה וברבודה, סנט וינסנט והגרנדינים, גרנדה, סנט קיטס ונוויס, וגיאנה, האחרונה שבהן היא ביבשת דרום אמריקה והשאר בהאיים הקריביים. כולן חלקים לשעבר של הודו המערבית. מבין מדינות אמריקה החברות בארגון האומות המאוחדות, 24 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא סנט לוסיה. 10 המדינות האחרות נמנעו.

אוקיאניה

ערך מורחב – זכויות להט"ב באוקיאניה

פסטיבל הגאווה השנתי באוסטרליה, המרדי גרא ההומו-לסבי של סידני בשנת 2012

בדומה ליבשות אחרות, זכויות להט"ב באוקיאניה הן מגוונות למדי. נכון לשנת 2021, קבלת קהילת הלהט"ב נעה בין שוויון זכויות משמעותיות אשר מוענקות בניו זילנד, אוסטרליה, גואם, הוואי, איי מריאנה הצפוניים, ואליס ופוטונה, קלדוניה החדשה, פולינזיה הצרפתית ואיי פיטקרן ובעונשים פליליים שנותרו בגין פעילות הומוסקסואלית ב-6 מדינות בהן סמואה, איי שלמה, פפואה גינאה החדשה, קיריבטי, טונגה, טובאלו והטריטוריה של איי קוק. אף על פי שהקבלה הולכת וגוברת ברחבי האוקיינוס השקט, אלימות וסטיגמה חברתית עדיין קיימים עבור קהילות להט"ב, אשר מובילים לבעיות בתחום הבריאות, כולל גישה לטיפול ב-HIV במדינות כמו פפואה גינאה החדשה ואיי שלמה שבהן הומוסקסואליות היא עבירה פלילית.

הממלכה המאוחדת הציגה עמדות חברתיות שמרניות וחוקים נגד קהילת הלהט"ב בכל רחבי האימפריות הבריטיות, כולל מושבותיה ברחבי האוקיינוס השקט בזמנו. מורשת זו נמשכת בחוקים נגד להט"ב המצויים ברוב המדינות בחבר העמים שלאחר מכן. המתנגדים לזכויות הלהט"ב באוקיאניה נימקו את עמדתם בכך שהם טענו שהיא נתמכת על ידי המסורת וכי הומוסקסואליות היא "סגן מערבי", אף על פי שהחוקים נגד הלהט"ב עצמם הם מורשת בריטית קולוניאליסטית. בכמה מדינות באוקיינוס השקט ישנן מסורות עתיקות שקדמו להתיישבות המשקפת נקודת מבט מקומית ייחודית של מיניות ומגדר, כגון הפאפאפין בסמואה ופאקאליטי בטונגה. מבין מדינות וטריטוריות אוקיאניה, כ-18 מדינות וטריטוריות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית, ביניהן גם טובאלו וסמואה שחתמו בעד ההצהרה למרות האיסור על הומוסקסואליות במדינתן. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא איי שלמה. 3 המדינות האחרות (פפואה גינאה החדשה, קיריבטי וטונגה) נמנעו.

אסיה

ערך מורחב – זכויות להט"ב באסיה

מצעד הגאווה בטאיפיי, טאיוואן, 2015

זכויות להט"ב באסיה הן מוגבלות ביחס לאזורים רבים אחרים בעולם. פעילות מינית חד-מינית איננה חוקית לפחות ב-20 מדינות אסיה בעוד שרק 17 מדינות לפחות חוקקו הגנות מפני אפליה על רקע נטייה מינית עבור אנשי קהילת הלהט"ב. נכון לשנת 2021 המדינות ישראל, תאילנד, הודו, נפאל, יפן וטייוואן מספקות מגוון רחב יותר של זכויות להט"ב ביבשת משאר המדינות הנמצאות בה.

מתוך 48 המדינות באסיה, הומוסקסואליות חוקית ב־26 מדינות בלבד, וב־2 מדינות נוספות היא חוקית רק בחלק מהמדינה (רוסיה בצ'צ'ניה בפועל ואינדונזיה רק אצ'ה ). נוסף על כך, הומוסקסואליות חוקית בכל 3 הטריטוריות שבאסיה (אקרוטירי ודקליה, הונג קונג ומקאו) וכן ב־6 מתוך 7 המדינות שיש להן הכרה מוגבלת. כלפי זוגיות לסבית חלה קבלה במספר מדינות גבוה יותר מאשר זוגיות הומוסקסואלית, אשר חוקית ב-44 מדינות ובמדינה אחת נוספת חוקית רק בחלק מהמדינה. כמו כן, לסביות חוקית בכל הטריטוריות שבאסיה וכן בכל המדינות שיש להן הכרה מוגבלת.

ב-7 מדינות אשר קיים בהן משטר אסלאמי דתי מאוד קיים עונש מוות להומוסקסואלים. מדינות אלה הן איחוד האמירויות הערביות, איראן, ערב הסעודית, קטר, תימן, אפגניסטן וברוניי. באיראן וברצועת עזה הומוסקסואלים לעיתים מוצאים להורג ללא משפט. עונשים אחרים המקובלים בגין נטייה חד־מינית, ובגין הומוסקסואליות בפרט, הם קנסות, מאסר (לעיתים אף מאסר עולם) ובמספר מדינות מוסלמיות גם ענישה גופנית כגון מלקות, הצלפות ועינויים. מבין מדינות אסיה החברות באומות המאוחדות, 12 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית, ו-21 מדינות חתמו נגד ההצהרה, רובן המוחלט מדינות עם משטר אסלאמי דתי. 16 מדינות נמנעו.

אפריקה

ערך מורחב – זכויות להט"ב באפריקה

חתונה לסבית ביוהנסבורג, דרום אפריקה, 2007

מצעד הגאווה בסווטו, דרום אפריקה בשנת 2012

קאשה ג'קלין, פעילה עבור זכויות להט"ב באוגנדה

זכויותיהם של להט"בים באפריקה הן מוגבלות מאוד ביחס ליבשות אירופה, אמריקה, אוקיאניה וחלקים מאסיה.

מתוך 54 המדינות שחברות בארגונים האומות המאוחדות, האיחוד האפריקאי או שתיהם, האגודה הבינלאומית להומוסקסואלים ולסביות הצהירה בשנת 2015 כי הומוסקסואליות חוקית ב-20 מדינות ואינה חוקית ב-34 מדינות אפריקה. ארגון הקמפיין לזכויות האדם מציין כי שתי מדינות נוספות, בנין והרפובליקה המרכז אפריקאית, אינן מוציאות הומוסקסואליות מחוץ לחוק, אך יש להן חוקים מסוימים החלים באופן שונה על אזרחים הטרוסקסואלים והומוסקסואלים.

מעולם לא היה חוק פלילי נגד פעילות מינית חד-מינית במדינות בנין, בורקינה פאסו, חוף השנהב, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ג'יבוטי, גינאה המשוונית, מדגסקר, מאלי, ניז'ר ורואנדה. במשך השנים, המדינות אנגולה, בוטסואנה, כף ורדה, גבון, גינאה ביסאו, לסוטו, מוזמביק, סאו טומה ופרינסיפה, איי סיישל ודרום אפריקה התירו בחוקן פעילות חד מינית במדינה.

מאז 2011, מספר מדינות מפותחות שוקלות או מיישמות חוקים המגבילים או אוסרים תמיכה כללית בתיקצוב מדינות המגבילות את זכויותיהם של אנשי להט"ב. למרות זאת, מדינות אפריקאיות רבות סירבו לשקול להגדיל את זכויות הלהט"ב באזורן, ובמקרים מסוימים אף ניסחו חוקים להגברת הסנקציות נגד אנשי הלהט"ב. מספר מנהיגים אפריקאים טוענים שנטייה חד מינית הובאה ליבשת מאזורים אחרים בעולם. עם זאת, מרבית המחקרים בעולם מוכיחים כי הומוסקסואליות הייתה חלק ניכר מתרבויות אפריקאיות שונות בעבר.

באזורים לא מפותחים בעלי משטר איסלאמי נוקשה כגון סומליה, סומילילנד, מאוריטניה וצפון ניגריה, נטייה הומוסקסואליות מוגדרת כפשע שדינו עונש מוות. באוגנדה, טנזניה וסיירה לאון, אזרחים הומוסקסואליים הנחשבים כעבריינים יכולים לקבל מאסר עולם בגין פעילות חד מינית, אם כי החוק אינו נאכף בפועל בסיירה לאון. בנוסף להפללת הומוסקסואליות, חוקקה ניגריה חקיקה שתהפוך הומוסקסואליות לבלתי חוקי לבני משפחה הטרוסקסואליים, בעלי ברית וחברים של אנשי קהילת הלהט"ב. על פי החוק הניגרי, בעל ברית הטרוסקסואלי "המנהל, עדים, עוסק או מסייע" לכל סוג של פעילות שאינה תואמת מגדר והומוסקסואלים, יכול לקבל עונש מאסר של 10 שנים. מצב זה מוביל להשלכות בריאותיות קשות. חוקרי אוניברסיטת אוקספורד מצאו כי מצב זה מוביל להשלכות בריאותיות קשות, שיעור נשאי האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים באפריקה שמדרום לסהרה גבוה פי עשרה מזה של גברים הטרוסקסואלים. החוקרים קבעו כי הדבר נובע מ"חוסר נכונות תרבותית, דתית ופוליטית לקבל אותם כחברים שווים בחברה".

בשונה מרוב מדינות יבשת אפריקה, לרפובליקה של דרום אפריקה יש עמדות ליברליות ביותר כלפי הומואים ולסביות, מאז שהמדינה הכשירה נישואים חד מיניים וחוקתה מבטיחה זכויות והגנות על אנשי קהילת הלהט"ב. דרום אפריקה היא המדינה היחידה באפריקה בה כל צורה של אפליה כלפי קהילת הלהט"ב אסורה חוקתית. בשנת 2006 הפכה דרום אפריקה למדינה הראשונה באפריקה והחמישית בעולם שחוקקה נישואים חד מיניים. עם זאת, למרות הגנתה, האפליה החברתית כלפי אנשי להט"ב דרום אפריקאים עדיין מתרחשת, במיוחד באזורים כפריים, שם היא מונעת על ידי מספר דמויות שמרניות-דתיות. עם זאת, אפליה נדירה בהרבה בערים גדולות יותר בתוכה וישנן קהילות להט"ב פעילות בערים כמו יוהנסבורג, קייפטאון, דרבן, פרטוריה, פורט אליזבת, איסט לונדון, בלומפונטיין, נלספרויט, פייטרמריצברג, קימברלי וג'ורג'. שלושת הערים הגדולות בדרום אפריקה, יוהנסבורג, דרבן וקייפטאון, נחשבות כמקבלות באופן הוגן את קהילת הלהט"ב ומוכתרות כיעדי תיירות לאנשי הקהילה בעולם. שטחים ספרדיים, פורטוגזיים, בריטים וצרפתים הנמצאים בשטחי היבשת, אוסרים על אפליה מוחלטת כלפי נטייה מינית, מתירים להומוסקסואלים מוצהרים לשרת בצבא, טרנסג'נדריות ושינוי מגדר, אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים, הכרה בזוגיות חד מינית ונישואים חד מיניים. מבין מדינות אפריקה החברות באומות המאוחדות, נכון לשנת 2021, 15 מדינות וטריטוריות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית.

למען ביטחונם, תיירים הומוסקסואליים ולסבים מוזהרים להשתמש בשיקול דעת באפריקה, כולל עצות להימנע מגילויי חיבה פומביים (עצה המתייחסת באותה מידה גם לזוגות הומוסקסואלים וגם להטרוסקסואלים). דרום אפריקה נחשבת בדרך כלל למדינה האפריקאית הכי ידידותית (גיי פרנדלי) לקהילת הלהט"ב בהקשר למעמד החוקי של זכויותיהם, אף כי גם כף ורדה נחשבת לעיתים קרובות כחברתית מאוד כלפי הקהילה כמתואר בסרט התיעודי צ'ינדה ("Tchindas") משנת 2015 שסקר את הנושא.

ארגונים למען זכויות להט"ב

• הקמפיין לזכויות אדם
• הוועדה המדעית-הומניטרית
• הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה
• אגודת הלהט"ב
• כביסה שחורה
• הצבעים שלנו
• האיגוד הבינלאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס - ארגון גג בינלאומי

פסקי דין בנושא זכויות להט"ב

• פסק דין באוורס נגד הארדוויק
• בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
• בג"ץ אל-על נתיבי אויר לישראל נגד יונתן דנילוביץ
• פסק דין ירוס-חקק נגד היועץ המשפטי לממשלה
• פסק דין לורנס נגד טקסס

ראו גם

• נישואים חד מיניים
• איחוד אזרחי
• הורות הומו-לסבית
• פעילים למען זכויות להט"ב
• הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
• הצעדה לשוויון לאומי
• מהומות סטונוול
• גאווה (להט"ב)
• נגד שוויון
• אימוץ בקרב הקהילה הלהט"בית

קישורים חיצוניים

• מפה אינטראקטיבית המציגה את מצבם החוקי של להט"ב במדינות העולם, באתר אמנסטי (באנגלית)
• Sexual Orientation, Gender Identity and Justice - A Comparative Law Casebook, סקירה מקיפה של זכויות להט"ב בעולם בהתבסס על מקרי-מבחן משפטיים. פרסום של נציבות המשפטנים הבינלאומית. (באנגלית)
• Discriminatory laws and practices and acts of violence against individuals based on their sexual orientation and gender identity דו"ח שנתי של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם על פגיעה בזכויות להט"ב ברחבי העולם.(באנגלית)
• Living Free and Equal, דו"ח של האו"ם על המאבק באלימות נגד להט"ב ברחבי העולם, 2016. (באנגלית)