לדלג לתוכן

זכויות להט"ב באוגנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב באוגנדה אוגנדהאוגנדה
אוגנדה
אוגנדה
מעמד בחוק פלילי מאז 1902 בקרב גברים, מאז 2000 בקרב נשים. (עד 2023) עונש: מאסר עולם לגברים, 7 שנות מאסר לנשים. משנת 2023, מאסר עולם לגברים ונשים, עונש מוות על "הומוסקסואליות מחמירה" (הרשעה מעל לפעם אחת ורקעים נוספים)
טרנסג'נדריות אין הכרה בשינוי מגדר
שירות צבאי לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד-מינית, קיימת הגבלה בחוקה של אוגנדה שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2005
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה)

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באוגנדה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם אזרחים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. עד 2023, פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בקרב גברים או נשים הוגדרה כעבירה פלילית במדינה עם עונש מאסר של 7 שנים בקרב נשים (מאז 2000) ומאסר עולם בקרב גברים (מאז 1902). סעיפים אלה בחוק העונשין האוגנדי היו שרידים של החוק הקולוניאלי באזור מתקופת שלטון האימפריה הבריטית בתקופת אוגנדה הבריטית, ועוצבו להעניש את מה שכונה על ידי הרשויות הקולוניאליות "יחסי מין לא טבעיים" בין המקומיים באוגנדה. להט"ב אוגנדים נאלצים להתמודד בין היתר בשל נוכחת ההפללה המשפטית כלפי הומוסקסואליות עם אפליה משמעותית שנתמכת באופן פעיל על ידי מנהיגים שונים, ותקיפות אלימות נגד להט"ב היא תופעה נפוצה ומקובלת חברתית במדינה. ארגוני שונים תיעדו לאורך השנים מקרים של עינויים והתעללויות נגד להט"ב אוגנדים בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית המועדפת.[1][2]

בשנת 2014 נחקק "החוק נגד הומוסקסואליות באוגנדה, 2014" שכלל הטלת עונש מאסר עולם על "הומוסקסואליות מחמירה". הצעת החוק כללה במקור עונש מוות על מעשים הומוסקסואלים, אולם, בהמשך תוקנה כך שתכלול עונשי מאסר כבדים על "מעשים הומוסקסואלים קשים" במקום.[3] החוק עורר זעם בינלאומי, שהובילה לכך שממשלות רבות סירבו לספק סיוע כספי לאוגנדה בתגובה.[4] באוגוסט 2014 ביטל בית המשפט החוקתי של אוגנדה את החוק.[5]

בשנת 2023, נחקק "החוק נגד הומוסקסואליות, 2023" שמטיל שלל עונשים קשים על הומוסקסואליות, אי דיווח על מעשה הומוסקסואלי, השתתפות בטקס נישואים חד-מיניים, השכרת אזורים להומוסקסואלים, קידום מסעי פרסום עבור זכויות להט"ב ורקעים נוספים ממאסר עולם על ביצוע פעילות הומוסקסואלית למבוגרים ו-3 שנות מאסר לקטינים, 10 שנות מאסר בגין ניסיון לביצוע מעשים הומוסקסואלים, מאסר של 14 שנים בגין ניסיון לביצוע "הומוסקסואליות מחמירה" (ענישה חוזרת על ביצוע פעילות הומוסקסואלית) ועד עונש מוות על ביצוע "הומוסקסואליות מחמירה".

ב-3 באפריל 2024, בית המשפט לערעורים של אוגנדה אישר את המשך החוק.[6]

הומוסקסואליות הייתה מקובלת חברתית באוגנדה הקדם-קולוניאלית. בדומה לקניה, רואנדה ובורונדי השכנות, הומוסקסואליות גברית הייתה שכיחה למדי בחברה הקדם-אירופאית של אוגנדה. תפקידים דתיים של גברים שביצעו קרוס-דרסינג (כמרים הומוסקסואלים) נמצאו היסטורית בקרב בני ממלכת בוניורו (אנ'). בקרב הבגנדה (אנ'), הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באוגנדה, הומוסקסואליות יוחסה בדרך כלל באדישות.[7] המלך מואגה השני מבוגנדה (הממלכה הגדולה מבין הממלכות המסורתיות הקדומות שנמצאות בתחום אוגנדה המודרנית) היה ביסקסואל מפורסם שהיה ידוע כמי שמקיים יחסי מין קבועים עם נשים ומשרתים גברים. במהלך שלטונו, גברים צעירים שירתו בחצרות המלוכה וסיפקו שירותי מין למבקרים ואליטות אחרות. מואגה ראה יותר ויותר במיסיונרים הנוצרים ובמעצמות האירופאיות ובעיקר באימפריה הבריטית כאיומים. הוא נקט בגישה תוקפנית יותר בשונה ממנהיגים אפריקאים אחרים, ובחר לגרש את כל המיסיונרים ולהתעקש שהמומרים הנוצרים ינטשו את אמונתם הדתית או שיתמודדו עם עונש מוות. בעקבות זאת, מואנגה הוציא להורג קבוצת גברים מרקע זה לאחר שהתנצרו וסירבו למלא את תפקידם במלוכה, שהוכרו מאוחר יותר כ-"מרטירי אוגנדה" (אנ').[8][7]

המלך מואגה השני ששלט בממלכת בוגנדה בין השנים 1884–1888 ו-1889–1897, היה ידוע בתור ביסקסואל מפורסם ששמר על משרתות נקבות ומשרתים זכרים רבים שאיתם ניהל יחסי מין באופן קבוע

המונח "אבאסיאזי" (באנגלית: Abasiyazi) בשפת הלוגנדה, אחת השפות העיקריות של אוגנדה, מתייחס להומוסקסואלים, אם כי השימוש בו במשך השנים הפך לכינוי גנאי באוגנדה של ימינו. אנשי הבגנדה לא היו הקבוצה האתנית היחידה שהייתה ידועה כמי שעוסקת במעשים הומוסקסואלים. בקרב בני הלנגו (אנ'), האמינו שמודוקו דאקו (אנ'), זכרים נשיים שהתחתנו עם גברים, נחשבו כמי שיוצרים "מגדר שלישי" לצד זכר ונקבה, אך לרוב התייחסו אליהם כאל נשים והם הורשו לקיים מערכות יחסים עם גברים.[9][10] הומוסקסואליות הוכרה גם בקרב אנשי הטסו (אנ'), בהימה והקרמוג'ונג (אנ').[11] אקטים חד-מיניים באפריקה הטרום-קולוניאלית נראו לעיתים גם כ-"משחק" או ככלי לסוציאליזציה, והיפוך תפקידים מגדרי היה נפוץ גם כן.[9] עם זאת, הקבלה החברתית כלפי הומוסקסואליות נעלמה בקרב העמים לאחר הגעתם של הקולוניאליסטים האירופאים והקמתה של אוגנדה הבריטית.

כאשר הפכה אוגנדה למושבה בריטית, האימפריה הבריטית קבעה חוקים שמענישים בני אדם בגין ביצוע פעילות הומוסקסואלית.[12] הקולוניאליזם האירופאי ייצג את המיניות האפריקאית במונחים הטרוסקסואלים "טבעיים" ובנה תמונה של אפריקה כיבשת הטרוסקסואלית בלבד.[13] החוקים שאוסרים על הומוסקסואליות נשארו במקומם גם אחרי עזיבתם של הבריטים את האזור בעקבות קבלת העצמאות של אוגנדה מהאימפריה בשנת 1962, והפכו למקובלים על ידי האוכלוסייה המקומית, שכאמור טרם העידן הקולוניאלי היו בעלי קבלה חברתית או יחס אדיש כלפי הומוסקסואליות.[12] מאז, מנהיגים אוגנדים עשו אידיאליזציה להטרוסקסואליות כמסורת אפריקאית, כשבמקביל הפיצו פוליטיקאים, חוקרים וכמרים אפריקאים את הרעיון שהומוסקסואליות היא אורח חיים מערבי שנכפה על האוכלוסייה האפריקאית השחורה המקומית על ידי האדם הלבן הזר.[13] כחלק מהחשיבה הזו, מנהיגים אפריקאים החלו להתעלם מההיסטוריה של מערכות היחסים החד-מיניות באפריקה הקדם-קולוניאלית, וסיווגו הומוסקסואליות כ-"לא אפריקאית" שערערה את הכוח הגברי ואת ההיררכיה והיחסים המגדריים הקונבנציונליים בין המינים. מחקרים שנעשו במשך השנים סתרו את האמונה הזו, מכיוון שהבריטים הזרים מיבשת אירופה היו בעצמם אלה שחוקקו את החוקים הקולוניאליים שהחלו לאסור על מעשים הומוסקסואלים באוגנדה.[9] כיום, ישנה הכחשה נרחבת לכך שהומוסקסואליות הייתה נהוגה באוגנדה לפני הגעת הקולוניאליזם הבריטי, והאמונה הכוזבת שהומוסקסואליות היא "לא אפריקאית" או "ייבוא מערבי" נפוצה למדי בחברה האוגנדית.

סעיפי חוקים שהחלו להטיל איסור משפטי על ביצוע פעילות הומוסקסואלית נחקקו לראשונה תחת השלטון הקולוניאלי הבריטי באוגנדה הבריטית במאה ה-19. סעיפים אלה היו מעוגנים בחוק העונשין משנת 1950 שנשתמרו לאחר קבלת עצמאותה של המדינה, והטילו עד מאסר עולם על ביצוע פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, על ידי הסעיפים הבאים:

חוק העונשין, 1950

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 145. עבירות לא טבעיות. כל מי ש-(א) יש לו ידיעה גשמית כלפי אדם אחר כנגד סדר הטבע; [או] (ב) יש לו ידיעה גשמית של בעל חיים; [או] (ג) שמתיר לגבר להחזיק בידיעה גשמית כלפיו או כלפיה נגד סדר הטבע מבצע עבירה ודינו מאסר עולם.[14][15]

סעיף 146. ניסיון לבצע עבירות לא-טבעיות. כל אדם שמנסה לבצע עבירה שצוינה בסעיף 145, מבצע עבירה פלילית; דינו – מאסר של 7 שנים.[14][15]

סעיף 148. פרקטיקות מגונות. כל אדם שמבצע, בין אם בפומבי ובין אם בפרטיות, מעשה מגונה עם אדם אחר, או מסרסר באדם אחר לבצע כל מעשה מגונה חמור איתו, או מנסה לבצע מעשה כזה עם עצמו או עם כל אדם אחר, ייחשב הדבר עבירה עליה ישנו עונש מאסר ל-7 שנים.[14][15] לפני שנחקק חוק התיקון לחוק העונשין (הפניות מגדריות) משנת 2000, רק מעשים חד-מיניים בין גברים נשפטו בדין הפלילי. כאשר החוק עבר, ההטלה שלו שונתה מ-"כל זכר" ל-"כל אדם". בכך, הפכו גם פרקטיקות מיניות בין נשים לעבירה פלילית שהעונש עליה הוא עד 7 שנות מאסר על פי סעיף 148. התיקון לחוק הרחיב בנוסף את ההפללה של מעשים אלה גם לזוגות הטרוסקסואלים לצד זוגות הומוסקסואלים, ובכך, הוציא מחוץ לחוק דה יורה קיום מין אוראלי או אנאלי שלא למטרות רבייה עבור כלל האזרחים, ללא הזכרת נטייה מינית או מגדר ספציפי.

מאז 2023, חוק העונשין החל להטיל עד עונש מוות נגד הומוסקסואליות בגרסאות שונות של סעיפי החוק בעקבות חתימתו של נשיא אוגנדה על החוק נגד הומוסקסואליות, 2023.

החוק נגד הומוסקסואליות, 2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוקטובר 2009, חבר הפרלמנט של אוגנדה דייוויד בהטי הציג את החוק נגד הומוסקסואליות, אשר הרחיב את הפללתם של קיום יחסים בין בני אותו מין באוגנדה, וקבע עונש מוות לעבריינים סדרתיים (כאלה שהורשעו מעל לפעם אחת), לנשאי HIV שיזמו קיום של יחסים עם בני מינם ואנשים שעוסקים ביחסים חד-מיניים עם אנשים מתחת לגיל 18. מלבד האיסור על כל צורה של קיום יחסים בין בני אותו המין, החוק אסר גם על קידום ההכרה בזכויות להט"ב על ידי כל אדם או גוף ממשלתי או חוץ-ממשלתי באוגנדה, עם קנסות, מאסר או שניהם למורשעים בעוד אנשים "בעלי סמכות" יידרשו מאתה ואילך לדווח על כל עבירה על פי החוק תוך 24 שעות או שהם יהיו צפויים לעונש עד 3 שנות מאסר.[16] החוק המוצע העניק סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית, לפיה הומוסקסואלים ולסביות אוגנדיות יהיו אחראים לעבירות על החוק גם אם הפעולות שלהם בוצעו במדינות שבהן נישואים חד-מיניים ופעילות הומוסקסואלית הם חוקיים. הרבה מההוראות בחוק מציירות את האנשים שמבצעים אקטים מיניים עם בני מינם כ-"טורפים קורבנות" בזמן שהן התעלמות מהאופי ההסכמתי של היחסים שמתקיימים בין בני הזוג.[16]

הצעת החוק הוגשה ב-2009 והועלתה בכל ישיבה חקיקתית מאז, בעיקר בתקופות שבהן המדינה הייתה במשבר. לאורך השנים, כלי תקשורת בינלאומיים דיווחו שפוליטיקאים אוגנדים השתמשו בהצעה כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מבעיות אחרות במדינה, בהן שחיתות.[16] בחודש נובמבר 2012, הבטיחה יו"ר הפרלמנט רבקה קאדגה להעביר חוק מעודכן נגד ההומוסקסואליות באותה השנה, וטענה כי "אוגנדה רוצה את החוק הזה כמתנה לחג המולד, הם ביקשו את זה [...] ניתן להם את המתנה הזו".[17][18] עם זאת, הפרלמנט סיים את כהונתו בדצמבר 2012 מבלי להעביר חוק מעודכן כלשהו נגד הומוסקסואליות.[19]

ב-17 בדצמבר 2013 עברה הצעת החוק נגד הומוסקסואליות עם עונש של מאסר עולם במקום עונש המוות המקורי על עבירת "הומוסקסואליות מחמירה",[3] והחוק החדש, החוק נגד הומוסקסואליות, 2014 (אנ') הוכרז בפברואר 2014 בעקבות חתימתו של נשיא המדינה יוורי מוסווני על ההצעה.[20] בחודש יוני 2014, בתגובה להעברת החוק, הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית על סנקציות שונות כלפי אוגנדה, שכללו קיצוצים תקציביים, חסימת הכניסה לארצות הברית עבור פקידים אוגנדיים, ביטול תרגילי תעופה באוגנדה ועל תמיכה אמריקאית בארגונים לא-ממשלתיים שפועלים לקידום זכויות משפטיות של להט"ב אוגנדים.[21]

באוגוסט 2014 פסל בית המשפט החוקתי של אוגנדה (אנ') את החוק עקב סיבות טכניות והטענה כי לא היו מספיק מחוקקים שנוכחו בעת ההצבעה על הצעת החוק.[20] לאחר פסילת החוק, צוין אירוע הלהט"ב המשמעותי ביותר באוגנדה, שכלל מאות אוגנדים שחגגו את פסיקת בית המשפט על גדות אגם ויקטוריה עם מוזיקה, ריקודים ותלבושות ססגוניות. מארגנת האירוע, סנדרה נטבי, הצהירה כי "מטרת האירוע הזה היא לאחד בין כולנו. עד עכשיו היינו חייבים להסתתר בגלל החוק. זהו יום שמח". האירוע כלל בין היתר צעדה שעברה ללא תקריות חריגות בעוד שהנוכחות המשטרית במהלכו הייתה דלילה.[22]

הפגנה בלונדון מחוץ למטה מזכירות ארגון חבר העמים הבריטי בדרישה להעלאת דיון על מעמד זכויות להט"ב במדינות חבר העמים הבריטי במהלך פגישת ראשי הממשלות של מדינות הארגון, 2015

חוק עבירות המין, 2019

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2021, הפרלמנט האוגנדי היוצא העביר את הצעת חוק עבירות מין, 2019 (אנ') שהייתה עתידה להטיל עונשים פליליים כבדים יותר על ביצוע פעילות הומוסקסואלית, בין היתר.[23][24] עם זאת, הממשלה הנכנסת ציינה כי לא תיתן הסכמה להעברת הצעת החוק. ב-29 ביולי 2021, עלו עצומות של פעילי זכויות הומוסקסואלים שהופנו לנשיא מוסווני שלא לחתום על הצעת חוק נוספת שתגביר את הפללה הקיימת כלפי פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, והצהירו כי היא עלולה להגביר את ההתקפות האלימות כלפי אנשים שחשודים בהיותם הומוסקסואלים.[25] באוגוסט 2021, מוסווני אישר כי לא יחתום על הצעת החוק לחוק בשלב זה, מאחר שרוב התוכן של הצעת החוק כבר קיים בחוק העונשין, ושלח את הצעת החוק בחזרה לפרלמנט לבחינה מחודשת.[26]

החוק נגד הומוסקסואליות, 2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 במרץ 2023, הפרלמנט האוגנדי העביר את הצעת החוק נגד הומוסקסואליות, 2023 (אנ') שהוצגה מוקדם יותר באותו החודש.[27] ההצעה קבעה עונש מוות ל-"הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות" (עם הוראות רבות של מה יכול להיחשב כהומוסקסואליות מחמירה) ועד 20 שנות מאסר ל-"מקדמים" של הומוסקסואליות.[28] ב-21 באפריל 2023, הנשיא מוסווני שלח את הצעת החוק חזרה לפרלמנט עבור בחינה מחודשת, שהעביר אותה בשנית ב-2 במאי עם תיקונים קלים בהצבעה של 348 בעד מול מתנגד 1. מוסווני חתם על ההצעה כחוק ב-26 במאי.[29][30]

העונשים הפלילים שנקבעו על פי החוק החדש כוללים:

  • מאסר עולם בגין קיום מעשים הומוסקסואלים.
  • מאסר של 10 שנים בגין ניסיון לקיום מעשים הומוסקסואלים.
  • עונש מוות על "הומוסקסואליות מחמירה".
  • מאסר של 14 שנים בגין ניסיון לביצוע של "הומוסקסואליות מחמירה".

פשעי מין כגון התעללות מינית בילדים או אנשים פגיעים אחרים, נכללים גם כן בחוק בהגדרה של מה היא "הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות". קיום יחסי מין עם אדם מעל גיל 75, אדם שאינו מסכים או אינו מסוגל להסכים, צעיר מגיל 18, נכה או בעל הפרעה נפשית רשומים גם כמעשים של "הומוסקסואליות מחמירה". עבריינים חוזרים ונשנים (אלה שהורשעו בקיום פעילות הומוסקסואלית מעל לפעם אחת) או כל מי שמעביר מחלות זיהומיות תוך כדי ביצוע פעילות הומוסקסואלית מוגדרים גם כן תחת ההגדרה. אנשים שהורשעו בהומוסקסואליות או ניסיון לביצוע מעשים הומוסקסואלים, הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות או ניסיון לביצוע הומוסקסואליות בנסיבות מחמירות לא יכולים להיות מועסקים במוסדות לטיפול בילדים גם לאחר שחרורם מריצוי תקופת המאסר שלהם.

עונשים נוספים על פי החוק כוללים:

  • קטינים שהורשעו בהומוסקסואליות, 3 שנות מאסר.
  • השכרת אזורים ביודעין לאנשים המעוניינים לעסוק במעשים הומוסקסואלים באזורים הללו, 10 שנות מאסר.
  • "קידום הומוסקסואליות", 20 שנות מאסר.
  • "התיימרות לערוך נישואים חד-מיניים" וכן על השתתפות ביודעין בטקס נישואים חד-מיניים לכאורה, 10 שנות מאסר.
  • אי דיווח על מעשה הומוסקסואלי כעד, 5 שנות מאסר (עורכי דין שפועלים בתפקידם הרשמי פטורים מהוראה זו).
  • האשמת שווא של אדם אחר בהומוסקסואליות, שנת מאסר.

באוגוסט 2023, נער אוגנדי בן 20 הפך לאדם הראשון במדינה שהועמד לדין בגין "הומוסקסואליות מחמירה" על פי הצעת החוק, שבגינה הוא צפוי לעמוד בפני עונש מוות.[31]

הכרה במערכות יחסים חד-מיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונגדה אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה מוגבלת יותר של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור). לצד אי הכרתה של אוגנדה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה שמגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 2005 בעקבות חתימתו של נשיא אוגנדה יוורי מוסווני על תיקון חוקתי שאסר על הכרה משפטית בנישואים חד-מיניים.[32] סעיף 2א לסעיף 31 בעקבות התיקון החל לקבוע באומרו כי "נישואים בין בני אותו המין אסורים".[33]

הגנה מפני אפליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים חוקים שמעניקם הגנה משפטית מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית באוגנדה. עם זאת, ב-22 בדצמבר 2008 קבע בית המשפט העליון של אוגנדה (אנ') כי סעיפים 23, 24 ו-27 לחוקת אוגנדה חלים על כל בני האדם, ללא קשר לנטייתם המינית או לזהותם המגדרית וביטויה. סעיף 23 קובע כי "לא תישלל מאף אדם חירות אישית"; סעיף 24 קובע כי "אין אדם יהיה נתון בכל צורה של עינויים, יחסים או עונשים אכזריים, לא אנושיים או משפילים". סעיף 27 קובע כי "אף אדם לא יהיה נתון ל: (א) חיפוש בלתי חוקי בגוף האדם, ביתו או רכושו, (ב) כניסה בלתי חוקית של אחרים לשטחיו הפרטיים. אף אדם לא יסבול מהפרעה לפרטיותו בביתו, בהתכתבויותיו, בתקשורת שהוא מנהל עם אחרים וכן בכל הקשור לרכושו הפרטי".[34]

בנובמבר 2016 קבע בית המשפט החוקתי של אוגנדה (אנ') כי ההוראה בחוק שוויון ההזדמנויות הייתה בלתי חוקתית. הוראה זו מנעה למעשה את הוועדה מלחקור "כל עניין של התנהגות הנחשבת בלתי מוסרית ופוגענית כלפי החברה, או התנהגות בלתי מקובלת על ידי רוב הקהילות התרבותיות והחברתיות באוגנדה". בית המשפט קבע כי הסעיף מפר את הזכות לשימוע הוגן, וכן את זכויותיהם של המיעוטים, כמובטחת בחוקה. בנוסף, בית המשפט קבע כי הפרלמנט של אוגנדה לא יכול ליצור מעמד של "מנודים חברתית שמכונים לא מוסריים, פוגעניים ולא מקובלים", ושהוא אינו מורשה להכניס לחוק אפליה נגד אנשים אלה.[35]

טיפול המרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 16 לחוק נגד הומוסקסואליות, 2023 מעניק לבתי משפט באוגנדה את הסמכות לכפות על אדם שהורשע בהומוסקסואליות לעבור "שיקום" באמצעות הפרקטיקות הפסאודו-מדעיות של טיפול המרה על מנת לשנות את נטייתו המינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית.[36][37]

אוגנדה ידועה ברחבי העולם כמדינה נוצרית יוצאת דופן במדיניות ההומופובית שקיימת בה, שאינה עומדת בקנה מידה אחד עם מעמד שאר מרבית מדינות העולם הנוצרי כלפי זכויות להט"ב, שתומכת באופן גלוי ברדיפה אלימה של להט"ב אוגנדים, בעת שלאורך השנים מנהיגים פוליטיים רבים השתמשו ברטוריקה מפלה כלפי הומוסקסואלים ולסביות אוגנדיות, שכללו בין היתר אמירות כי הומוסקסואליות "דומה לבהמתיות", "הובאה לאוגנדה על ידי אנשים לבנים" ו-"אינה אפריקאית". סיימון לוקודו, שר האתיקה והיושרה, שהוגדר על ידי פעילי להט"ב אוגנדים לעיתים קרובות כ-"ההומופוב הגדול במדינה" עד למותו בשנת 2022, הצהיר כי אונס "מקובל מוסרית יותר מקיום יחסי מין בהסכמה בין בני אותו המין", ליווה פשיטות משטרתיות אלימות על אירועי להט"ב ודיכא באופן פעיל את חופש הביטוי וההתכנסות של להט"ב אוגנדים בשלל דרכים.[38][39]

בשנת 2004, מועצת השידור של אוגנדה קנסה את תחנת הרדיו "רדיו סימבה" במעל 1,000 דולר ואילצה אותו לפרסם התנצלות פומבית לאחר שאירחה הומוסקסואלים בתוכנית. יו"ר המועצה, גודפרי מוטבאזי, הצהיר בתגובה כי התוכנית "מנוגדת למוסר הציבורי ואינה עומדת בפני החוק הקיים".[40]

על פי סקר של מרכז המחקר פיו משנת 2007, 96% מהנסקרים האוגנדים האמינו כי הומוסקסואליות היא "דרך חיים שהחברה לא צריכה לקבל". הנתון היה השיעור החמישי הגבוה ביותר של הומופוביה מתוך 45 המדינות שנסקרו.[41] עם זאת, סקר שנערך בשנת 2010 גילה כי 11 אחוזים מהנסקרים האוגנדים ראו בהתנהגות הומוסקסואלית כדבר מקובל מבחינה מוסרית.[42] במחקר שנערך ב-2009 נמצא כי רוב האנשים שתומכים בהפללת הומוסקסואלים כלל אינם יודעים להגדיר מיהו הומוסקסואל.[7]

דו"ח מעמד זכויות אדם באוגנדה מטעם מחלקת המדינה של ארצות הברית לשנת 2011 קבע כי,[43]

"להט"ב אוגנדים התמודדו עם אפליה ומגבלות משפטיות. זה לא חוקי לעסוק במעשים הומוסקסואלים... בעוד שאף אדם לא הורשע על פי החוק (בשנת 2011) הממשלה עצרה אנשים בגין עבירות קשורות. לדוגמה, בחודש יולי המשטרה עצרה אדם על "ניסיון" לעסוק בפעילות הומוסקסואלית. ב-15 ביולי (2011) בית משפט באנטבה האשים אותו ב-"נוהגים מגונים" ושחרר אותו בערבות.

להט"ב היו נתונים להטרדה חברתית, אפליה, הפחדה ואיומים על רווחתם (בשנת 2011) ונמנעה מהם גישה לשירותי בריאות. פרקטיקות מפלות מנעו גם מאגודות מקומיות של פעילי להט"ב להירשם במועצת הארגונים הלא ממשלתיים ולקבל מעמד רשמי של ארגון לא ממשלתי".

ב-26 בינואר 2011 פעיל הלהט"ב דייוויד קאטו, שתבע בהצלחה את הצהובון המקומי שנדון לעיל על פרסום תמונתו ב-2010 תחת הכותרת "תתלו אותם", הוכה למוות בביתו מחוץ לקמפלה. ב-2 בפברואר, המשטרה עצרה את החשודים סידני אנוק נסוגה בגין רצח קאטו. ב-9 בנובמבר, נסוגה הודה באשמה ונידון ל-30 שנות מאסר.

ב-3 באוקטובר 2011 שמע בית המשפט לחוקה טיעונים בעל פה על עתירה משנת 2009 שהוגשה על ידי פעילי זכויות להט"ב מקומיים, שערערו על החוקתיות של סעיף 15(6)(ד) לחוק נציבות שוויון הזדמנויות שמונע מוועדת שוויון הזדמנויות לחקור "כל עניין הכרוך בהתנהגות הנחשבת (i) בלתי מוסרית ומזיקה חברתית, או (ii) בלתי מקובלת על רוב הקהילות התרבותיות והחברתיות באוגנדה". העותרים טענו כי סעיף זה מהווה אפליה ופוגע בזכויות החוקתיות של אוכלוסיות מיעוטים".

ביוני 2012 הודיעה ממשלת אוגנדה על איסור פעילותם של 38 ארגונים לא ממשלתיים שהיא האשימה ב-"קידום הומוסקסואליות". סיימון לוקודו, בתפקידו כשר האתיקה והיושרה, טען כי הארגונים הלא ממשלתיים "מקבלים תמיכה מחוץ למדינה עבור ההומוסקסואלים של אוגנדה" ו-"מעודדים הומוסקסואליות כאילו זו הצורה הטובה ביותר של התנהגות מינית".[44] באותו חודש, לוקודו הורה למשטרת קמפלה לפשוט על סדנה שהתקיימה עבור דיון על זכויות להט"ב בעיר.[45] מאוחר יותר באותו החודש הודיעה ממשלת אוגנדה כי "לא תנסה עוד לפרק פגישות של ארגוני זכויות להט"ב".[46]

מפגינים במצעד הגאווה בלונדון מוחים עבור זכויות להט"ב באפריקה לצד דגלי אוגנדה, קניה וניגריה בשנת 2018

על פי סקר שנערך על ידי האיגוד הבינלאומי "ILGA", הגישה כלפי להט"ב אוגנדים השתנתה משמעותית ב-2017. 49% מהנסקרים הסכימו כי להט"ב צריכים "ליהנות מאותן זכויות של הטרוסקסואלים" בזמן ש-41% התנגדו. 56% הסכימו כי להט"ב "צריכים להיות מוגנים מפני אפליה במקומות עבודה" ו-54% אמרו כי אנשים במערכות יחסים חד-מיניות "לא צריכים להיחשב כפושעים". ביחס לטרנסג'נדרים, 60% הסכימו שהם צריכים להיות בעלי זכויות משפטיות שוות, 62% האמינו שהם צריכים להיות מוגנים מפני אפליה במקומות עבודה ו-53% האמינו שהם צריכים להיות מורשים לשנות את הסמן המגדרי המשפטי שלהם.[47]

ביוני 2021 התרחשה פשיטה על "מקלט הנוער המשפחתי המאושר" בקמפלה שהובילה ל-44 מעצרים. המשטרה המקומית טענה כי הרקע לפשיטה התרחש כי "נערכה חתונה חד-מינית בלתי חוקית" וכי המשתתפים "ביצעו מעשה רשלני שעלול להפיץ זיהום באמצעות מחלות".[48] מספר מהעצורים טענו כי המשטרה ביצעה בהם בדיקות אנאליות פולשניות עבור הוכחת נטייתם החד-מינית. 39 מתוך 44 העצורים שוחררו בערבות לאחר מספר ימים במעצר, כאשר המשפט של השאר נקבע ל-8 ביולי 2021.[49]

חשיפת זהויות הומוסקסואלים על ידי עיתונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונות האוגנדית החלה לגדול מ-2001 בקצב מהיר. עיתונים רבים החלו לפרסם ידיעות וכתבות מרובות אודות הומוסקסואלים, והציפו חרדה בציבור האוגנדי מפני הומוסקסואלים. עקב אינפלציית עיתונים במדינה בין השנים 2008–2010, החלו עיתונים לפרסם כותרות וידיעות סנסציוניות על הומוסקסואלים כדי לשרוד ולקבל נתח שוק. באוגוסט 2006 פרסם עיתון אוגנדי בשם "The Red Pepper" רשימת שמות ומקצועות של 45 גברים הומוסקסואלים לכאורה. במשך השנים העיתון פרסם כתבות שליליות נוספות אודות הומוסקסואלים, וכינה אותם "בטלנים" ובשלל שמות גנאי.

צהובון בגרסה האוגנדית (אנ') של הרולינג סטון פרסם בשנת 2010 כתבה שבה מופיעים השמות המלאים, הכתובות, תמונות ואתרי הבילוי המועדפים של מאה הומוסקסואלים ולסביות אוגנדיות לכאורה, בליווי קריאה להוצאתם להורג. לפחות 4 מהם דיווחו כי הותקפו בעקבות הפרסום, ורבים אחרים הסתתרו מחשש לחייהם. פעילי הלהט"ב האוגנדים דייוויד קאטו, קאשה נאבאגסרה ופפה אונזימה, הגישו תביעה נגד הצהובון בעקבות הפרסום, ובינואר 2011 הוציא שופט בית המשפט העליון צו מניעה נגד הרולינג סטון והעורך הניהולי שלו, ג'יילס מוהאם, ובו נכתב כי "ייאסרו פרסומים נוספים של זהויות הומוסקסואלים וכתובותיהם".[50] בית המשפט פסק בנוסף פיצויים בשווי 1,500,000 שילינג אוגנדי בתוספת הוצאות משפט לכל אחד מהתובעים. שופט בתיק קבע כי "ביצוע האאוטינג, וההסתה הנלווית לאלימות, איימה על זכויותיהם וחירויות היסוד של האינדיבידואלים, תקפה את זכותם לכבוד האדם ופגעה בזכותם החוקתית לפרטיות".[51] זמן קצר לאחר שזכה בתביעה יחד עם שאר הפעילים, דייוויד קאטו נרצח בביתו.[52]

העיתון הממשלתי "New Vision" (אנ') הצהיר במשך השנים כי הומוסקסואליות היא אחת מהבעיות שהובילו להידרדרות המורל באוגנדה, לצד בעיות נוספות כמו זנות וסמים.

ההפללה הקיימת בחוק האוגנדי נגד הומוסקסואליות שהוחמרה במשך השנים עד כדי עונש מוות, הובילה למעצרים, סחיטות ואלימות קשה מצד הציבור כלפי אזרחי להט"ב במשך שנים, שלוותה בתחושת רוח גבית עבור הפושעים עקב ההפללה הקשה נגד הומוסקסואליות במדינה.[53] הפעולה האלימה המפורסמת ביותר במדינה שבוצעה בנושא ידועה כרצח פעיל זכויות הלהט"ב דייוויד קאטו בינואר 2011.[7][54] קאטו הותקף בביתו על ידי אדם אחת לפחות, והוכה בראשו בפטיש ומת בדרך לבית החולים.[54]

ב-4 באוגוסט 2016, פשטו כוחות משטרת קמפלה על תחרות יופי של שהתקיימה במסגרת אירוע להט"ב בעיר. השוטרים כיתרו את הרחובות שהקיפו את מתחם התחרות, פרצו למקום חמושים בכבדות ותקפו את הנוכחים. לפחות 20 פעילים נעצרו או עוכבו על ידי המשטרה במשך שעות. חלק מהנפגעים אושפזו בבתי החולים, כאשר אחד מהם במצב קשה. זמן קצר לאחר מכן, הודיע שר האתיקה והמוסר של אוגנדה, סימון לוקודו, כי הוא מגייס כוחות שיימנעו את קיומו של מצעד גאווה שאמור היה להתקיים בסוף השבוע בעיר, והצהיר כי הוא "מחויב לדכא כל פעילות עבור להט"ב במדינה".[55] בעקבות מעצרם של פעילים רבים במהלך הפשיטה, קיימו מארגני המצעד פגישה עם לוקודו, במהלכה הוא השווה את המארגנים לטרוריסטים והבהיר להם כי הוא "יעצור את כל מי שיגיע להשתתף במהלכו". כמו כן, לוקודו הבהיר כי יביא המונים למקום המצעד, שימנעו בכוח את קיומו. בשל החשש לחיי המשתתפים, נאלצו המארגנים לדחות את המצעד.[56] באוגוסט 2017, מארגני המצעד המתוכנן בעיר נאלצו לבטל שוב את האירוע לאחר איומי מעצר מצד גורמים שונים.[57]

באוקטובר 2019 פעיל הלהט"ב האוגנדי בן ה-28 בריאן וואסווה הוכה למוות בביתו.[58][59]

תנועת זכויות להט"ב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון העיקרי של אוגנדה שפועל למען שיפור זכויות להט"ב הוא "מיעוטים מיניים אוגנדה" (אנ') שנוסד בשנת 2004 על ידי ויקטור מוקאסה (אנ'). מנכ"ל הארגון הנוכחי הוא הפעיל פרנק מוגישה (אנ').[60] פעילותו של הארגון כוללת רפורמה במדיניות ובמקביל פיקוח וסיוע לתיאום בין המאמצים של ארגוני להט"ב אחרים במדינה, להספקת שירותים שונים כגון טיפול רפואי, ייעוץ, הדרכה ותמיכה כלכלית.[60] שנותיו הראשונות של הארגון היו מוגדרות ללא דיכוי ממשלתי באופן יחסי, אולם, בשנת 2012 כשארגון הגיש בקשה להירשם באופן רשמי כארגון, הבקשה נדחתה על ידי לשכת שירותי הרישום של אוגנדה, הגוף המפקח על ארגונים לא ממשלתיים. הארגון הגיש ערעור על החלטת הלשכה בשנת 2016, שנדחתה על ידי בית המשפט העליון בשנת 2018 בטענה כי ללשכה קיימת זכות חוקית למנוע את רישום הארגון מאחר שמטרותיו "מנוגדות לחוקי אוגנדה". בעוד שארגונים לא ממשלתיים שנאסר עליהם להירשם באופן רשמי, רשאים לפעול על בסיס לא רשמי כ-"אגודות", הם מוגבלים מלפתוח חשבונות בנק או לבקש מימון מתרומות.[61] באוגוסט 2022, הארגון קיבל הוראה על ידי הלשכה להפסיק לחלוטין את הפעילות שלו.[62] ארגוני להט"ב נוספים שפעלו במשך השנים או ממשיכים לפעול במדינה כוללים את:

  • "Uganda Bisexuals and Lesibian Movement"
  • "Freedom and Roam Uganda"
  • "Kuchu Times Media Group"
  • "Let's Walk Uganda"

בסוף 2014, פעילים אוגנדים פרסמו את הפרק הראשון של מגזין הלהט"ב "Bombastic" והשיקו את הפלטפורמה המקוונת "Kuchu Times" שדנה בסוגיות להט"ב באוגנדה.[63]

ראש ממשלת אוגנדה לשעבר בין השנים 2011–2014 אממה מבאבאזי (אנ') נודע כמועמד הראשון לנשיאות אוגנדה שהתנגד בגלוי להומופוביה. הוא רץ בבחירות לנשיאות ב-2016 (אנ') והגיע לבסוף למקום השלישי. מבאבאזי הצהיר כי "אין לאפליה מקום בחברה האוגנדית" בעוד שהומוסקסואליות "אינה הסכנה הגדולה ביותר" במדינה. הצהרותיו קיבלו שבחים מצד פעילים וארגוני להט"ב מקומיים.[64]

בנובמבר 2017, בניגוד מפתיע למדיניות המשטרה כלפי להט"ב אוגנדים עד לאותה העת, מספר שוטרים מאזור המטרופולין של קמפלה הורו על ידי מפקד המשטרה להשתתף בסדנה בנושא זכויות להט"ב. דובר המשטרה הצהיר באומרו כי "ההכשרה מכוונת כדי ללמד את קציני השטח שלנו להעריך שלמיעוטים יש זכויות שצריך לכבד".[65]

דייוויד קאטו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דייוויד קאטו
דייוויד קאטו, 2011
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

פעיל זכויות הלהט"ב האוגנדי דייוויד קאטו (אנ') נחשב לאבי התנועה למען זכויות להט"ב במדינה. קאטו פוטר ב-1991 מעבודתו במספר בתי ספר בעקבות נטייתו החד-מינית, ועבר להתגורר ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. הוא הושפע מהתנועה למען זכויות להט"ב במדינה, וב-1998 חזר לאוגנדה והצהיר באופן גלוי על היותו הומוסקסואל במסיבת עיתונאים שהובילה לכך שנעצר ושוחרר לאחר כשבוע. בשנת 2004 ייסד קאטו עם שותפים נוספים את הארגון מיעוטים מיניים אוגנדה. ב-2009 נאם בנוגע לזכויות להט"ב בוועידה שנוצרה במימון האו"ם, שבמהלכה, נציגי אוגנדה לעגו לקאטו בזמן נאומו. לאחר מכן עזבו קאטו ואנשיו את הוועדה מחשש שייעצרו.

ב-26 בינואר 2011 קאטו הותקף בביתו שבעיר מוקונו, ומת בדרך לבית החולים. מקורביו של קאטו דיווחו כי קאטו הצהיר על עלייה חדה באיומים על חייו, והגדירו את הרצח שלו כנעשה על רקע היותו הומוסקסואל.[54] בנובמבר 2011 החשוד ברצח קאטו סידני נסובוגה אנוך הורשע ונידון ל-30 שנות מאסר.[66] הסרט תיעודי "Call Me Kuchu" (אנ') יצא לאור ב-2012 ומתמקד בחלקו בפרשת רצח קאטו. באוגוסט 2012, שנה לאחר רציחתו של קאטו ובצל איומים מצד השלטון, פעילי להט"ב אוגנדים יצאו לרחובות קמפלה וציינו אירועים שונים בהם פסטיבל סרטים, מסיבות חוף וצעדה. מזכירת המדינה של ארצות הברית, הילרי קלינטון, ביקרה באוגנדה בעת העת והעניקה פרס לקואליציה של פעילים מקומיים על האקטיביזם שלהם למען שיפור המעמד של זכויות להט"ב במדינה.[67]

קאשה ג'קלין נאבגסרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קאשה נאבגסרה, 2017

קאשה ג'קלין נאבאגסרה (אנ') ידועה כפעילת זכויות הלהט"ב הנשית המפורסמת ביותר באוגנדה.[68] נבאדסרה נולדה ב-1980 בקמפלה, ונחשבת לאם המייסדת של ארגון זכויות הלהט"ב "Freedom & Roam Uganda" (אנ').[69] היא הובילה את הארגון במשך עשור וכיהנה כמנכ"לית שלו עד 2013. גם לאחר רציחתו של דייוויד קאטו, נאבגסרה המשיכה בפעילותה למען שיפור זכויות להט"ב באוגנדה, שכללה מסע פרסום עבור העברת אי-הפללה של הומוסקסואליות והתנגדות לחקיקה מפלה נגד להט"ב אוגנדים.[70][71]

פפה ג'וליאן אונזימה

פפה ג'וליאן אונזימה (אנ') ידוע כפעיל טרנסקסואל שמשמש כמנחה התוכנית בארגון מיעוטים מיניים באוגנדה.[72] אונזימה נולד בשנת 1980 כנקבה והחל בתהליך התאמה מגדרית בתחילת העשור השני של המאה ה-21. אונזימה התפרסם בין היתר בעקבות ראיון שנערך בתוכנית הבוקר של חדשות "NBS" באוגנדה ב-18 בדצמבר 2012 במהלכו התראיין,[73] שזכה לפופולריות והפך לתופעת אינטרנט בשל הדברים שאמר במהלכו ד"ר מרטין סמפה, פעיל אוגנדי שמוכר בדעותיו ההומופוביות.[74] סמפה התפרץ לדיון בעודו מטיח האשמות באונזימה, ומנפנף בירקות ופירות, תוך כדי שהוא מדגים בעזרתם יחסים הומוסקסואלים.[75]

להט"ב אוגנדים ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ליילה בבירייה (אנ'), אמנית ופעילת זכויות להט"ב לסבית.[76]
  • קלייר ביירוגבה (אנ'), פעילת זכויות להט"ב לסבית.[77]
  • קלאופטרה קמבוגו קנטארו (אנ'), פעילת זכויות להט"ב טרנסקסואלית.[78]
  • דייוויד קאטו, מורה ופעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל.[79]
  • ריצ'רד לוזימבו (אנ'), פעיל זכויות להט"ב ומפיק קולנוע הומוסקסואל.[80]
  • פרנק מוגישה (אנ'), פעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל.[81]
  • ג'יי מולוצ'ה (אנ'), שחקן כדורסל ופעיל זכויות להט"ב טרנסקסואל.[82]
  • קושבה מוזס מוורקו (אנ'), בולגר ורופא צבאי הומוסקסואל.[83]
  • קאשה ג'קלין נאבגסרה, פעילת זכויות להט"ב לסבית.[84]
  • ג'אופריי אוגווארו (אנ'), פעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל.[85]
  • פפה ג'וליאן אונזימה, פעיל זכויות להט"ב טרנסקסואל.[86]
  • ג'ון וואמבר (אנ'), פעיל זכויות להט"ב הומוסקסואל.[87]

טבלת סיכום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית חוקית / עונש מוות (פלילית מאז 1902 בקרב גברים, מאז 2000 בקרב נשים. (עד 2023) עונש: מאסר עולם לגברים, 7 שנות מאסר לנשים. משנת 2023, מאסר עולם לגברים ונשים, עונש מוות על "הומוסקסואליות מחמירה" (הרשעה מעל לפעם אחת ורקעים נוספים)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים
חוקים נגד אפליה בתעסוקה
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה)
נישואים חד-מיניים (קיימת מגבלה חוקתית שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2005)
הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור)
אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים
אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים
גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות
הכרה משפטית בשינוי מגדר
לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Uganda: ‘Anti-Homosexuality’ Bill Threatens Liberties and Human Rights Defenders, Human Rights Watch (15 October 2009).
  2. ^ Han, Enze; O'Mahoney, Joseph (2014). "British colonialism and the criminalization of homosexuality". Cambridge Review of International Affairs. 27 (2): 268–288.
  3. ^ 1 2 זה רשמי: הומוסקסואליות היא פשע באוגנדה, באתר ynet, 24 בפברואר 2014
  4. ^ Will LGBT Ugandans Ever Be Free? Inside the Fight for a Queer Country, Pulitzer Center, November 19, 2017.
  5. ^ צעדו בגאווה באוגנדה: החוק נגד גייז בוטל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2014
  6. ^ Uganda court declines to block harsh anti-gay law, but sees rights infringed, South China Morning Post, ‏2024-04-03 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 Jjuuko, Adrian. "The incremental approach: Uganda’s struggle for the decriminalisation of homosexuality." Human rights, sexual orientation and gender identity in The Commonwealth: Struggles for decriminalisation and change (2013): 381-408.
  8. ^ Gay in the Great Lakes of Africa, The Queerstory Files, 8 October 2012.
  9. ^ 1 2 3 DeJong, Christina, and Eric Long. "The death penalty as genocide: The persecution of “homosexuals” in Uganda." Handbook of LGBT communities, crime, and justice. Springer, New York, NY, 2014. 339-362.
  10. ^ Murray, Stephen O.; Roscoe, Will, eds. (1998). "Overview". Boy-wives and Female Husbands: Studies of African Homosexualities (PDF). Palgrave. pp. 35–36. ISBN 0312238290.
  11. ^ galck.admin, Are you happy or are you gay?, Gay and Lesbian Coalition of Kenya, ‏2016-12-06 (באנגלית בריטית)
  12. ^ 1 2 Evaristo, Bernardine (8 March 2014). "The idea that African homosexuality was a colonial import is a myth". The Guardian.
  13. ^ 1 2 SEO, HYEON-JAE. "ORIGINS AND CONSEQUENCES OF UGANDA'S BRUTAL HOMOPHOBIA." Harvard International Review 38, no. 3 (2017): 44-47
  14. ^ 1 2 3 Penal Code Act 1950, World Intellectual Property Organization
  15. ^ 1 2 3 Penal Code Act 1950, Uganda Police Force
  16. ^ 1 2 3 Healy, L. & Kamya, H. (2014). Ethics and International Discourse in Social Work: The Case of Uganda's Anti-Homosexuality Legislation. Ethics and Social Welfare. 8(2), 151-169.
  17. ^ BBC News – “Uganda to pass anti-gay law as 'Christmas gift'". Bbc.co.uk. 13 November 2012.
  18. ^ Muhumuza, Rodney (12 November 2012). "Uganda's Anti-Gay Bill To Pass This Year: Official". The Huffington Post.
  19. ^ "News Desk: Uganda's 'Kill the Gays' Bill Back in Limbo", The New Yorker, posted by Alexis Okeowo, 18 December 2012
  20. ^ 1 2 Harding, Andrew. "Uganda court annuls anti-homosexuality law".
  21. ^ "Further U.S. Efforts to Protect Human Rights in Uganda". 19 June 2014.
  22. ^ ״אחרי ביטול החוק ההומופובי, אוגנדה ציינה את מצעד הגאווה הראשון״, ״הארץ״, 10 באוגוסט 2014.
  23. ^ Uganda’s parliament passes legislation to further criminalize consensual same-sex relations, New York Daily News, ‏2021-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Okiror, Samuel (2021-05-05). "Uganda passes bill criminalising same-sex relationships and sex work". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-23.
  25. ^ Nakisanze Segawa | GPJ UGANDA, Anti-Gay Legislation Sparks Controversy — and Fear, PML Daily, ‏2021-07-29 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ cfeditoren, Museveni rejects sexual offences and succession Bills, Uganda, ‏2021-08-18 (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Uganda: New Anti-Gay Bill Further Threatens Rights | Human Rights Watch, ‏2023-03-09 (באנגלית)
  28. ^ Uganda's legislature passes harsh new anti-LGBTQ bill, AP News, ‏2023-03-21 (באנגלית)
  29. ^ Okiror, Samuel (2023-05-02). "Uganda's parliament passes mostly unchanged anti-LGBTQ bill". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-23.
  30. ^ Board, Editorial (2023-04-07). "Opinion | It's not just Uganda. Much of Africa is marching backward on LGBT rights". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2024-02-23.
  31. ^ "Uganda's anti-LGBT laws: Man faces death penalty for 'aggravated homosexuality'" (באנגלית בריטית). 2023-08-29. נבדק ב-2024-02-23.
  32. ^ Zimbabwe | New hope as ruling party meets with LGBTI community, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2018-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ Uganda | Outright International, outrightinternational.org (באנגלית)
  34. ^ "Victory for LGBTs in Uganda court case". Hivos news. Hivos. 22 December 2008.
  35. ^ "Major LGBT rights court victory in Uganda". 12 November 2016.
  36. ^ Uganda: Living in the shadow of one of the world's harshest anti-LGBTQ laws | CNN, web.archive.org, ‏2023-06-30
  37. ^ Anti-Homosexuality Act, 2023, web.archive.org
  38. ^ Roberto Igual, Pride Uganda cancelled in wake of police and government threats, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2017-08-17 (באנגלית אמריקאית)
  39. ^ Nick Duffy, Reports: Ugandan gay rights activist ‘in intensive care’ after brutal attack, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2014-11-29 (באנגלית אמריקאית)
  40. ^ "Fine for Ugandan radio gay show" (באנגלית בריטית). 2004-10-03. נבדק ב-2024-02-23.
  41. ^ סקר מרכז המחקר פיו, 2007 (עמודים 35, 85, 117)
  42. ^ Tolerance and Tension: Islam and Christianity in Sub-Saharan Africa, מרכז מחקר פיו, 2010, עמוד 276.
  43. ^ 2011 Country Reports on Human Rights Practices: UGANDA, (PDF)
  44. ^ Smith, David (2012-06-20). "Uganda bans 38 organisations accused of 'promoting homosexuality'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-23.
  45. ^ Colin Stewart, Uganda police raid LGBT rights workshop, ‏2012-06-18 (באנגלית אמריקאית)
  46. ^ Colin Stewart, In rebuke, Uganda says gays will be allowed to meet, ‏2012-06-22 (באנגלית אמריקאית)
  47. ^ ILGA-RIWI Global Attitudes Survey ILGA, October 2017
  48. ^ Condé Nast, 42 People Granted Bail Following Latest Raid Targeting Uganda’s LGBTQ+ Community, Them, ‏2021-06-04 (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ Josh Milton, Dozens of queer Ugandans finally freed on bail after police ‘witch hunt’, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2021-06-05 (באנגלית אמריקאית)
  50. ^ "Court Affirms Rights of Ugandan Gays", Human Rights First, 4 January 2011
  51. ^ Court Affirms Rights of Ugandan Gays | Human Rights First, web.archive.org, ‏2019-04-21
  52. ^ Rice, Xan (27 בינואר 2011). "Ugandan gay rights activist murdered weeks after court victory". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Akumu, Patience (2020-11-23). "'Nowhere to go': the young LGBT+ Ugandans 'outed' during lockdown". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-23.
  54. ^ 1 2 3 Rice, Xan (27 בינואר 2011). "Ugandan gay rights activist murdered weeks after court victory". The Guardian.
  55. ^ ״עצרו את פשעי השנאה של ממשלת אוגנדה כלפי הקהילה הגאה״, אמנסטי אינטרנשיונל, 10 באוגוסט 2016.
  56. ^ ״מצעד הגאווה באוגנדה בוטל בעקבות איומי הממשלה״, WDG, 7 באוגוסט 2016.
  57. ^ Wales to wear rainbow laces against SA to support Gareth Thomas, MAMBA, November 23, 2018.
  58. ^ Amid ‘Kill the Gays’ bill uproar, Ugandan LGBTQ activist is killed, NBC News, ‏2019-10-16 (באנגלית)
  59. ^ Henry Giardina, Ugandan LGBTQ+ activist speaks out: “every day you leave your home and aren’t certain if you’ll make it back”, INTO, ‏2021-05-14 (באנגלית אמריקאית)
  60. ^ 1 2 https://sexualminoritiesuganda.com/mission-and-team/
  61. ^ Mwesigwa, Alon (2019-11-21). "Uganda bans thousands of charities in 'chilling' crackdown". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-24.
  62. ^ Authorities in Uganda suspend prominent LGBTQ rights group, NBC News, ‏2022-08-08 (באנגלית)
  63. ^ "Uganda gay activist Kasha Jacqueline Nabagesera hailed". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-05-04. נבדק ב-2024-02-24.
  64. ^ “Uganda has its first president candidate who opposes homophobia”, PinkNews, July 20 2015
  65. ^ Roberto Igual, Uganda | Surprise as police trained to protect LGBT people, MambaOnline - Gay South Africa online, ‏2017-11-17 (באנגלית אמריקאית)
  66. ^ Johnson Mayamba (November 10, 2011). "Gay activist murderer sentenced to 30 years". Daily Monitor
  67. ^ רועי יולדוס רוזנצוייג, ‏בצל האיומים: אוגנדה חוגגת מצעד גאווה, באתר ‏מאקו‏, 8 באוגוסט 2012
  68. ^ Kasha Nabagesera: The face of Udanda’s LGBT movement”, CNN, 7 March 2017
  69. ^ "Kasha Jacqueline Nabagesera Speaks Out for LGBT Rights" Human Rights Watchall Africa
  70. ^ "Uganda Gay Activist Kasha Jacqueline Nabagesera Hailed", BBC News, BBC, 4 May 2011
  71. ^ "Biography". online article. Oslo Freedom forum.
  72. ^ Mr. Pepe Julian Onziema, NATIONAL ENDOWMENT FOR DEMOCRACY, ‏2015-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  73. ^ Ugandan TransMan Pepe Onziema Calls Out Hatefull Pastor | Planet Transgender, web.archive.org, ‏2021-01-19
  74. ^ Why Are You Gay?, Know Your Meme
  75. ^ WATCH: Ugandan Pastor Demonstrates Gay Sex With Fruit While Condemning LGBT People, HuffPost, ‏2012-12-20 (באנגלית)
  76. ^ Needham, Alex (2021-11-09). "Sculptor Leilah Babirye: 'In Uganda you can be jailed for talking about gay issues'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-25.
  77. ^ Romano, Andrew (2014-03-15). "At Women in the World, the Reality of Uganda's Brutal Gay Ban". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2024-02-25.
  78. ^ Ugandan trans woman Cleo Kambugu Kentaro is fighting for her right to…, Huck, ‏2016-11-01 (באנגלית)
  79. ^ "Obituary: Uganda gay activist David Kato". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-01-27. נבדק ב-2024-02-25.
  80. ^ Christina Commisso, 'I have a right to be there': Why Ugandan gay rights activist won't leave, CTVNews, ‏2014-06-24 (באנגלית)
  81. ^ NRK, Fikk Rafto-prisen søndag kveld, NRK, ‏2011-11-06 (ב־)
  82. ^ Meet Uganda's transgender basketball players: discriminated, harassed but unbroken, The Guardian
  83. ^ Spc. Kushaba Moses Mworeko, metroweekly
  84. ^ My Life as a Gay Ugandan, web.archive
  85. ^ Uganda gays face life in prison under law, PBS
  86. ^ Ugandan LGBT activist says threats and violence won't stop the fight for civil rights, CBC Radio
  87. ^ John Wambere, web.archive