זכויות להט"ב באינדונזיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב באינדונזיה אינדונזיהאינדונזיה
אינדונזיה
אינדונזיה
מעמד בחוק חוקי (פשע באצ'ה)
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש כולל פסק דין שיפוטי
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה)

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באינדונזיה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית חוקית ברחבי אינדונזיה אם כי לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית ברחבי המדינה בעוד מחוז אצ'ה, הוא מחוז המדינה היחיד בו הומוסקסואליות נותרה פלילית הנושאת עונש תַחַת שריעה. ביולי 2015, השר לשירותי דת הצהיר כי "קשה לאינדונזיה להכשיר נישואים חד-מיניים מכיוון שהנורמות הדתיות האיתנות מדברות נגדה בתוקף" בעוד המדינה אינה מכירה בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).[1] עם זאת, בעשורים האחרונים, קהילת הלהט"ב האינדונזית הפכה בהתמדה לבעלת נראות רחבה יותר מבעבר ופעילה במישור הפוליטי.[2][3][4]

למרות מעמדה של אינדונזיה כמדינה מוסלמית מתונה יחסית, מאז המאה ה-21 קבוצות סלפיזם איסלאמיסטיות התומכות בהחלת דין השריעה זכו לתמיכה גוברת בקרב האוכלוסייה.[5] כתוצאה מכך, אזרחי להט"ב אינדונזים התמודדו עם עוינות הומופובית גוברת, כולל התקפות פיזיות והטרדה.[6] בפברואר 2016, האיץ ארגון זכויות האדם הבינלאומי בממשלת אינדונזיה, "Human Rights Watch", להגן על זכויות אזרחי להט"ב בשטח המדינה ולגנות בפומבי אמירות מפלות על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית של פקידים מטעמה.[7] בשנת 2017, שני גברים הומוסקסואלים בני 20 ו-23 נידונו להצלפת 83 מלקות לעיני הציבור במחוז אצ'ה בגין קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה.[8][9] בשנת 2017, המשטרה המקומית החלה לפתוח בפשיטות מרובות על סאונות הומוסקסואלים בבירה ג'קרטה. במאי 2017, 141 גברים נעצרו בגין "מסיבת מין הומוסקסואלית" בעיר.[10] פשיטה נוספת התרחשה באוקטובר 2017, כאשר המשטרה פשטה על סאונה במרכז ג'קרטה הפופולרית בקרב הומוסקסואלים ועצרה כ-51 איש. פרשנות רחבה מדי של חוק איסור הפורנוגרפיה האינדונזי, יחד עם חוסר מעש של הממשלה, אפשרה למשטרה המקומית להשתמש עבור רדיפה אחר אזרחי להט"ב אינדונזים במשך השנים.[11]

על פי סקר משנת 2017 שבוצע על ידי האיגוד הבינלאומי "ILGA", כ-32% מהאינדונזים הצהירו כי הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים צריכים ליהנות מאותן זכויות כמו הטרוסקסואלים, בעוד ש-47% לא הסכימו. 37% הסכימו שיש להגן עליהם מפני אפליה במקום העבודה בעוד 38% מהאינדונזים, לעומת זאת, אמרו שיש להאשים אנשים שנמצאים במערכות יחסים חד-מיניות כפושעים, בעוד ש-36% לא הסכימו. באשר לטרנסג'נדרים, 49% הסכימו שצריכות להיות להם אותן זכויות, 55% סברו שיש להגן עליהם מפני אפליה במקום העבודה, ו-41% סברו שיש לאפשר להם לשנות את מינם החוקי.[12]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למלזיה השכנה, לאינדונזיה לא קיימים במפורש חוקים האוסרים "מעשי סדום" מהתקופה הקולוניאלית של האימפריה הבריטית. הצעת חוק להפללת הומוסקסואליות, יחד עם מגורים משותפים, ניאוף ותרגול של כישוף, נכשלה בחקיקה בפרלמנט האינדונזי ב-2003. בעוד שהומוסקסואליות עצמה היא חוקית ברחבי המדינה, הממשלה נקטה בצעדים ספציפיים לצנזור סרטים ותוכן תקשורתי אחר שנחשב כ-"מקדם הומוסקסואליות". בשנת 2016 הודיעה הממשלה על תוכניות לאסור על מספר אתרים ויישומי מחשב "המקדמים הומוסקסואליות". בעבר, החזיקה אינדונזיה בגיל הסכמה גבוה יותר עבור זוגות הומוסקסואלים (18) בניגוד להטרוסקסואלים (17) אשר הושווה מאוחר יותר ל-18 שנים ללא הבדל נטייה מינית או מגדר.[13]

בשנת 2002 העניקה ממשלת אינדונזיה למחוז אצ'ה את הזכות להנהיג בו את דין השריעה. המחוז הצפוני ביותר של אצ'ה המשיך לחוקק חוקים אנטי-הומוסקסואליים המבוססים על השריעה, המענישים כל מי שנתפס במין הומוסקסואלי בהצלפת 100 מלקות. החוק נקבע לאכיפה עד סוף 2015.[14] דוגמה נוספת לאזור אשר חוקק חוקים נגד חברי קהילת הלהט"ב האינדונזית בשטחו היא העיר פלמבאנג אשר הטילה עונש מאסר וקנסות על רקע פעילות הומוסקסואלית בהסכמה המוגדרת כמעשה של "זנות שמפרה הנורמות של הגינות, דת ונורמות משפטיות כפי שהן חלות על שלטון חברתי". בתוכן החוק, המעשים הבאים הוגדרו כמעשי זנות: "מין הומוסקסואלי, סקס לסביות, מעשה סדום, הטרדה מינית ומעשים פורנוגרפיים אחרים". עם זאת, חוק זה דווח כ-"מפורק" החל משנת 2020.[15][16]

ההתנגדות הפעילה ביותר נגד הכרה בזכויות להט"ב באינדונזיה מוגדרת מצד רשויות דתיות וקבוצות לחץ ברחבי המדינה בהן ארגונים אסלאמיסטים. מועצת אולמה האינדונזית, מועצה המורכבת מקבוצות מוסלמיות רבות, פרסמה הצהרה בשנת 2015 שהטילה סטיגמה על אוכלוסיית הלהט"ב באינדונזיה בכך שהכריזה עליהם כ-"סוטים הפוגעים בכבודה של אינדונזיה".[17] במרץ 2015 פרסמה המועצה פתווה, הקורא להעניש מעשים חד מיניים בהצלפת מקל הליכה, ובמקרים מסוימים, עונש מוות. פסק ההלכה רואה בהומוסקסואליות "מחלה ניתנת לריפוי" האומר כי מעשים הומוסקסואלים "חייבים להיענש בכבדות".[17] הפרלמנט האינדונזי, דחה את ההצעה שעונש מוות יוטל על יחסים חד מיניים בהסכמה, בטענה כי מדיניות זו "די בלתי אפשרית ליישום באינדונזיה". הפרלמנט הצהיר שהפתווה של מועצת האולמה האינדונזית משמש רק כ-"הנחיה מוסרית לחסידיה" ולא "כחוק חיובי" שכן "הכוח המשפטי נמצא רק ברשות המדינה".

במרץ 2016, בעקבות התגברות אוירה אנטי-הומוסקסואלית אשר החלה בתחילת 2016 ברחבי המדינה, מפלגות איסלמיסטיות בהן מפלגת הצדק המשגשגת (PKS) ומפלגת הפיתוח המאוחדת (PPP) הציעו הצעת חוק לאיסור על פעילות למען זכויות להט"ב באינדונזיה ולהפליל כל "התנהגות להט"ב". פוליטיקאים שונים השמיעו הצהרות נגד חברי קהילת הלהט"ב בחודשים הבאים לאחר מכן.[18]

בסוף נובמבר 2016, חזית המגנים האסלאמית (FPI), ארגון איסלאמיסטי קשיח אשר מיצב את עצמו במקור כמשטרת דת אסלאמית בעיקר על ידי "ביצוע פעולות ערנות בלתי חוקיות ובלתי מורשות", דיווח למשטרת ג'קרטה כי ישנה התקיימות של "מסיבת מין" בעיר. לאחר מכן, המשטרה המקומית פשטה על התקהלות הומוסקסואלים, והאשימה את הגברים ב-"הפרת החוק הלאומי נגד פורנוגרפיה", אשר כתוב בהרחבה רבה.[19] ב-30 בדצמבר 2020, ממשלת אינדונזיה הוציאה צו שר משותף שבו אסרה על פעילות הארגון בטענה כי "איים על האידאולוגיה הלאומית של אינדונזיה, ביצע פשיטות בלתי חוקיות וזוועות לרבות טרור".[20]

ב-21 במאי 2017, משטרת ג'קרטה עצרה כ-144 איש בפשיטה על סאונת הומוסקסואלים בשם "Atlantis Gym Jakarta". מועצת אולמה האינדונזית הצהירה בתגובה כי פעילות זו היא "חילול הקודש נגד הדת ועלבון נגד התרבות האינדונזית" בעוד ראש המחלקה המשפטית מטעם המועצה הצהיר באומרו כי, "איזה היגיון שמסוגל לקבל סוג כזה של סטייה מינית, אפילו חיות אינן הומוסקסואליות. ברור שזה לא קשור לשוויון".[21] מוקדם יותר באותו חודש נעצרו כ-14 גברים בעת מה שדווח כ-"מסיבה של הומוסקסואלים" בסורביה.[22]

ב-14 בדצמבר 2017, בית המשפט החוקתי של אינדונזיה פרסם פסק דין שדחה עתירה של "הברית השמרנית לאהבה משפחתית" שביקשה לשנות את החוק הפלילי האינדונזי כדי להפוך פעילות הומוסקסואלית ומין מחוץ לנישואים למעשים פליליים.[23] במהלך העתירה שלושה מאמרים בחוק הפלילי של אינדונזיה (KUHP) נכללו לעיון, בהם סעיף 248 על ניאוף, סעיף 285 על אונס וסעיף 292 על התעללות בילדים.[24] על פי סעיף 292 לחוק הפלילי, התעללות מינית בילדים היא פשע, הן עבור התנהגות הטרוסקסואלית והן עבור התנהגות הומוסקסואלית. העתירה ביקשה למחוק מתוכן החוק את המונח "קטין" בסעיף 292, על מנת לרדוף את כל ההתנהגויות ההומוסקסואליות בכלל הגילאים, לרבות בקרב מבוגרים בהסכמה.[25] בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הנושא הוא "עניין של בית המחוקקים האינדונזי ".[26]

בסוף ספטמבר 2019, התוכנית של המועצה הנציגה העממית היוצאת להעביר את הקוד הפלילי המתוקן (RKUHP) נתקלה בהפגנות רחבות של סטודנטים ב-23, 24 ו-25 בספטמבר 2019.[27] התיקון, (RKUHP) הוגדר כמפלה יותר ויותר בהרחבה אזרחי להט"ב אינדונזים בעוד סעיף 421 (1) בדבר "גסות" הזכיר במפורש פעילות הומוסקסואלית באומרו, "כל המבצע מעשים מגונים נגד אנשים אחרים מאותו המין בפומבי, מורשע במאסר מרבי של שנה ושישה חודשים או קנס מרבי בקטגוריה III". לאחר הצעת התיקון התעורר חשש בקרב המפגינים כי האזכור המפורש של "אותו מין" בקרב חוקים נגד גסויות, יגרור יחס מפלה וייצור חוקי עזר שיכוונו במיוחד נגד אזרחי להט"ב במדינה.[28] כתגובה על התנגדות נרחבת זו לתיקון החוק, הממשלה הסירה את הקוד הפלילי המוצע.[29]

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדונזיה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית באינדונזיה. עם זאת, סוכנויות ממשלתיות החלו בשנים האחרונות לחוקק מדיניות מסוימת נגד אפליית אזרחי להט"ב, בעוד משרד היועץ המשפטי לממשלה ביטל לאחרונה הצעת עבודה ציבורית שהכריזה כי אזרחי להט"ב אינדונזים "אינם יכולים להגיש מועמדות בשל אי שפיות נפשית", לאחר קבלת ייעוץ על ידי המוסד הלאומי לזכויות אדם (NHRI) של אינדונזיה.[30] רשויות המשטרה באינדונזיה פסקו צו מאז 2015 כי הן "יעבדו כל דברי שטנה הקשורים לנטיות מיניות וזהות מגדרית". ממשלת אינדונזיה הצהירה באומרה כי "במדינה דמוקרטית, לכל אזרח יש את הזכות להבעה וחשיבה אשר תהיה מוגנת ותסופק על ידי המדינה". באופן דומה, תקנה מספר 8 של ראש המשטרה הלאומית של הרפובליקה של אינדונזיה משנת 2009 קובעת את חובתה של המשטרה "להגן על הזכויות המיוחדות של קבוצות מיעוטים", לרבות במונחים של נטייה מינית.[31] על אף שאינה מוזכרת במפורש בחוקת המדינה, קיימת ערובה באופן תאורטי להגנה מפני מדיניות מפלה בתעסוקה על בסיס כל עילה בחוקה ובחוק זכויות האדם (מס' 39/1999).

במרץ 2019, בריגדיר גנרל משטרתי אינדונזי בן 30 אשר כונה "TT" הגיש תביעה לבית המשפט המנהלי של סמראנג במרכז ג'אווה נגד משטרת המחוז בטענה להפרה של חוק האפליה בטענה כי פוטר בשל היותו הומוסקסואל לאחר שעמיתיו ביצעו אאוטינג לו ולבן זוגו. "TT" הגיש בנוסף תלונה לוועדה לזכויות האדם.[32][33] במאי 2019 דחה בית המשפט את התביעה. עורך דינו של "TT" הצהיר כי הרכב השופטים החליט שהם לא יכולים להמשיך ולבחון את התיק בטענה כי "TT" היה "צריך לערער תחילה על ההדחה לרשויות במשטרת ג'אווה המרכזית כאשר קיבל את מכתב פיטוריו לפני שפנה להגשת תביעה".[34]

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים באינדונזיה, הן עבור אימוץ חורג או משותף.[35]

אף על פי שהחוק האינדונזי מתיר רק לזוגות נשואים הטרוסקסואלים לאמץ, האימוץ על ידי רווקים ללא קשר לנטייה מינית מותר.[36]

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהות טרנסג'נדרית (הידועה כ-"וואריה" באינדונזית) מוגדרת כבר זמן רב כחלק מהתרבות והחברה האינדונזית.[37] טרנסג'נדרים רשאים לשנות את מינם החוקי במסמכים רשמיים לאחר שעברו ניתוח להתאמה מגדרית ולאחר קבלת אישור שופט בעודם רשאים לאחר מכן להתחתן עם אדם מהמין הנגדי.[37] בעוד טרנסג'נדרים באינדונזיה בדרך כלל מקובלים יותר מאשר לסביות, הומואים וביסקסואלים, הוגדרו בשנים האחרונות תחת אפליה ודחייה גוברת, בעיקר בשל קבוצות איסאלמיסטיות תומכות בהחלת דין השריעה, שהפכו פופולריות יותר ויותר באינדונזיה.[38] קרוס-דרסינג אינו, כשלעצמו, בלתי חוקי בעוד סובלנות ציבורית מסוימת ניתנת לטרנסג'נדרים העובדים במכוני יופי או בתעשיית הבידור, בהם המנחה הטרנסג'נדרית הידועה דורס גמאלמה.

אפליה והטרדות המופנות לטרנסג'נדרים אינן נדירות, אם כי אלימות פיזית מוגדרת די נדירה, בעוד החוק האינדונזי אינו מגן במפורש על טרנסג'נדרים מפני אפליה או הטרדה על רקע זהות מגדרית או ביטוי מגדרי.[39] טרנסג'נדרים שאינם מסתירים את זהותם המגדרית האמיתית לעיתים קרובות עלולים לא לשמור על תעסוקה לגיטימית ולכן נאלצים לעיתים קרובות לזנות טרנסג'נדרית ולפעילויות בלתי חוקיות אחרות כדי לשרוד כלכלית. מועצת אולמה האינדונזית קבעה כי טרנסג'נדרים "חייבים לחיות במגדר שאיתו נולדו" באומרה, "אם הם לא מוכנים לרפא את עצמם מבחינה רפואית ודתית, הם חייבים להיות מוכנים לקבל את גורלם שילעגו ויוטרדו". עם זאת, מערכת המשפט האינדונזית נוקטת בעמדה הפוכה, עם מקרים כמו ויויאן רוביאנטי, אשר הייתה לטרנסג'נדרית האינדונזית הראשונה שהוכרה כנקבה מבחינה חוקית בנובמבר 1973 לאחר שעברה ניתוח להתאמה מגדרית בסינגפור בינואר 1973, זאת אף על פי שעד אז לא היה חוק אינדונזי הנוגע להכרה בשינוי מגדר משפטיים המביאים להכרה משפטית במגדרים דה פקטו של טרנסג'נדרים אינדונזים על ידי המדינה.[40] עם זאת, לאורך השנים דווחו מקרים בהם בוצעו פשעי שנאה נגד הקהילה הטרנסג'נדרית האינדונזית בעוד התוקפים נעצרו והועמדו לדין על ידי הרשויות.[41]

בשנת 2012, יולי רטובלאוט, טרנסג'נדרית אינדונזית והמטפלת של נשיא ארצות הברית ה-44 ברק אובמה במשך שנתיים, הגישה בקשה פומבית להיות ראש הוועדה הלאומית לזכויות אדם של המדינה.[42]

בינואר 2018, נשים טרנסג'נדריות נעצרו, הופשטו, ועברו השפלה פומבית במחוז אצ'ה על ידי פשיטת המשטרה המקומית בתמיכת הממשלה האוטונומית של המחוז אשר במהלכה, עינתה המשטרה את מי שנחשבו כחלק מקהילת הלהט"ב, והצעידה את הנשים תוך כדי שהיא מאלצת אותן לצעוק "להיות גברים".[43] האירוע גונה בחריפות על ידי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים. מאוחר יותר בחודש מרץ, הסוכנות החברתית של ג'קרטה הכריזה על וואריה כ-"דיסידנט חברתי" בעוד מקורות דיווחו כי "הסוכנות ערכה באופן קבוע פשיטות נגד נשים טרנסג'נדריות". טרנסג'נדרים עצורים נלקחים על ידי הסוכנות למרכזי "שיקום" בבעלות העיר, שם הם כלואים, יחד עם חסרי בית, קבצנים ואנשי רחוב, ומשוחררים רק אם התקבל תיעוד המעיד על מעמד כחסרי בית, בעוד הצהרה נחתמת במקום בו הפרט מבטיח "לא לחזור על עבירתו". גורמים רשמיים הצהירו כי הדבר נעשה כדי ליצור הרתעה מפני שייכות לזהות טרנסג'נדרית, בעוד כי הפרות מתמשכות יגרמו לעונש מאסר.[44]

מאז יוני 2021, משרד הפנים ביצע מאמצי הסברה להנפקת תעודות זיהוי לאינדונזים טרנסג'נדרים. עד כה, עבור תושבים טרנסג'נדרים ברחבי המחוזות של בנטן, מערב ג'אווה, מרכז ג'אווה, מזרח ג'אווה, צפון סומטרה, דרום סומטרה, דרום סולאווסי, לאמפונג ופפואה, הונפקו תעודות זיהוי. הנימוק המוצהר למעשה היה שרבים היו חסרי תיעוד, במיוחד כאשר משפחותיהם דחו אותם לאחר גילוי זהותם המגדרית, מה שהותיר אותם ללא גישה לתעסוקה או לשירותים חברתיים. כמו כן, המשרד קבע כי רק מתארי המין "זכר" ו-"נקבה" יוכרו לעת עתה, ללא אופציה למגדר שלישי / X, בעוד טרנסג'נדרים אינדונזים יוגדרו תחת מינם אשר הוקצה בלידם בלבד, אלא אם קיבלו הכרה מבתי המשפט לשינוי מגדרם.

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי משרד הבריאות האינדונזי בשנת 2012, במדינה נודעו כמיליון גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, בעוד ההערכה היא שקהילת הלהט"ב מהווה כ-3% מאוכלוסיית אינדונזיה, שהם כ-8 מיליון אזרחים.[45] 86% מאזרחי אינדונזיה מזהים את עצמם כמוסלמים. המדיניות המשפחתית של השלטונות, הלחץ החברתי להינשא והשפעת הדת גורמים לכך שהומוסקסואליות מתקבלת בעוינות בדרך כלל. לאינדונזיה ישנו מעמד של אומה מוסלמית מתונה וסובלנית יחסית, שיש לה יישום מסוים עבור אזרחי להט"ב בשטחה בעוד ישנם מספר אישיים השייכים לקהילה ברחבי התקשורת, והממשלה הלאומית אפשרה לקיים קהילת להט"ב דיסקרטית, שלעיתים מארגנת אירועים ציבוריים. עם זאת, שיטות חברתיות אסלאמיות שמרניות נוטות לשלוט בחברה הרחבה יותר, בעוד הומוסקסואליות וקרוס-דרסינג נותרו לנושאי טאבו ומדי פעם הופכים אזרחי להט"ב למטרות רדיפה של חוקי דת מקומיים או קבוצות ערנות פנאטיות. קבוצות פונדמנטליסטיות אסלאמיות רבות בהן חזית המגנים האסלאמית ומועצת אולמה האינדונזית ידועות כעוינות בגלוי כלפי אזרחי להט"ב אינדונזים על ידי תקיפת ביתם או עבודתם של אלה אשר לטענתם מהווים "איום על ערכי האסלאם".[46]

גל רטוריקה הומופובית במדינה החל בינואר 2016 כששר ההשכלה הגבוהה מוחמד נאסיר הצהיר "יש לאסור על אנשי להט"ב מלהגיע לקמפוסים באוניברסיטאות". השר קרא לאסור על קבוצות להט"ב להשתתף בקמפוסים לאחר שקבוצת סטודנטים מאוניברסיטת אינדונזיה (UI) הקימה קבוצת ייעוץ ותמיכה בשם "קבוצת התמיכה ומרכז המשאבים לחקר מיניות" (SGRC) אשר נועדה לשירות ייעוץ, מרכז משאבים וקבוצת תמיכה בנושאי מיניות ומגדר, בדגש עבור בני נוער ותלמידי להט"ב, הסובלים לא פעם מהתעללויות, הטרדות, אלימות ואפליה בשטחה.[47] הקבוצה הגיבה באומרה כי חבריה לא "הופכים" או "מעודדים" אנשים להיות הומוסקסואלים, וגם לא ניסו "לרפא הומוסקסואלים".[48] בעיצומה של הסוגיה, אוניברסיטת אינדונזיה סירבה להיות אחראית לפעולות הקבוצה והכריזה שהיא אינה ארגון סטודנטים רשמי. גורם רשמי אחר לחץ בתגובה על שירותי הודעות מיידיות של טלפונים ניידים לחסום אימוג'ים הקשורים להומואים ולסביות ברשתות חברתיות.[49]

האיגוד הפסיכיאטרי באינדונזיה (PDSKJI) מסווג הומוסקסואליות, ביסקסואליות וטרנסג'נדריות כהפרעות נפשיות. בהתייחסתו לחוק מס' 18/2014 בנושא בריאות הנפש ולהנחיות האגודה לאבחון בריאות הנפש והפרעות נפשיות באינדונזיה, האיגוד מסווג הומוסקסואלים כ-"אנשים עם בעיות פסיכיאטריות" וטרנסג'נדרים כבעלי "הפרעות נפשיות".[50]

מספר דמויות צבאיות השתמשו במשך השנים ברטוריקה של תאוריית קונספירציה חברי קהילת הלהט"ב באינדונזיה. שר ההגנה ריאמיזארד ריאקודו כינה את תנועת זכויות הלהט"ב במדינה כ-"מלחמה באמצעות שליח" וטען שהיא קיבלה "מימון זר".[51]

ביוגיאקרטה, בפברואר 2016, כ-23 פעילי זכויות להט"ב הוטרדו על ידי המשטרה, אשר הצהירו לאחר מכן לתקשורת המקומית כי נעצרו מלקיים עצרת נגדית מול קבוצת מפגינים איסלאמיסטים אשר קיימה הפגנה נגד להט"ב בקרבת מקום מלווה בהצהרות הומופוביות.[51] עם זאת, למרות פעולות שנאה הומופוביות עזות, מספר גורמים רשמיים בהם מושל ג'קרטה לשעבר בסוקי צ'אג'ה פורנאמה ושר המשפטים והביטחון לשעבר, לוהוט בינסאר פנג'איטן, הגנו על חברי קהילת הלהט"ב המקומית מפני הומופוביה. "מי שהם, באשר הם עובדים, הוא או היא ממשיכים להיות אזרחים אינדונזים. יש להם גם את הזכות להיות מוגנים", אמר פנג'איטן. הנשיא ג'וקו וידודו הביע גם כן תמיכה בזכויות להט"ב וקרא להפסקת האפליה.[52]

בשנת 2018, העיר פריאמן בסומטרה העבירה תקנה לקנוס את תושביה ההומואים במיליון רופי אינדונזי (70 דולר) על הפרת "הסדר הציבורי" על ידי איסור "מעשים הנחשבים כלהט"ב"בציבור התקנה אוסרת מערכת יחסים בין זוגות חד מיניים בטענת "מעשים לא מוסריי ואוסרת על התושבים להציג קרוס-דרסינג בציבור. עם זאת, חוק זה דווח כ-"מפורק" החל משנת 2020. מספר ערים במחוז סומטרה המערבית, נקטו בתגובה צעדים לצמצום כוחן של קבוצות עבור זכויות להט"ב באזור.[53]

ביוני 2019, ראש אוכלוסיית התכנון המשפחתית, תייג את אזרחי הלהט"ב במדינה כ-"אויב העיקרי של הפיתוח הלאומי"[54]

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק נגד פורנוגרפיה ופורנואקציה משנת 2006 אוסר על "כל כתיבה או מצגת אודיו-ויזואלית - לרבות שירים, שירה, סרטים, ציורים ותצלומים המראים או מרמזים על יחסים מיניים בין בני אותו המין". על הפרה של החוק ניתן לקנס או להטיל עונש מאסר של עד שבע שנים למורשעים.[55] במשך השנים דווח כי החוק שימש עבור רדיפת אזרחי להט"ב באינדונזיה. עם זאת, עד לא מזמן, תיאורם של חברי קהילת הלהט"ב היה גלוי למדי בתקשורת האינדונזית, במיוחד בטלוויזיה, עם אנשי טלוויזיה מפורסמים, מארחים, אמנים וידוענים בעלי התנהגות נשית, או אף קרוס-דרסינג היו נפוצים למדי בתוכניות טלוויזיה.[51] עם זאת, לאחר השערוריות ההומוסקסואליות לכאורה בהן היו מעורבים ידוענים אינדונזים בשנת 2016, במרץ אותה שנה, וועדת השידור הלאומית הדגישה מדיניות האוסרת על תוכניות טלוויזיה ורדיו הגורמות ל-"התנהגות להט"ב להיראות נורמלית", ואמרה שהדבר נועד להגן על ילדים ובני נוער "רגישים לחיקוי התנהגויות להט"ב סוטות".[51]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המפלגות הפוליטיות הגדולות שותקות בעניין חקיקת זכויות להט"ב באינדונזיה. מפלגות איסלאמיסטיות כגון מפלגת הצדק המשגשגת (PKS) ומפלגת הפיתוח המאוחדת (PPP) דיברו בחריפות נגד זכויות להט"ב במדינה ואף הציעו הצעת חוק לאומית להפללת פעילות הומוסקסואלית בהסכמה. במרץ 2016, הציעו "PKS" ו-"PPP" הצעת חוק לאסור על פעילות למען זכויות להט"ב במדינה, ולהטיל עונשים פלילים על התנהגויות הומוסקסואליות או טרנסג'נדריות. אף על פי שחלקה רגשות הומופוביות יחד עם המפלגות, מפלגת המנדט הלאומית (PAN) ביקשה מאנשים באינדונזיה "לא להפלות ולהטריד את קהילת הלהט"ב". עם זאת, קראה בנוסף שלא לקדם זכויות להט"ב במדינה.

נכון להיום, אף מפלגה פוליטית באינדונזיה לא תומכת בגלוי בקידום זכויות להט"ב. עם זאת, באוקטובר 2016, הנשיא ג'וקו וידודו הצהיר כי הוא "מגן על זכויות להט"ב" בעוד כי לחברי הקהילה האינדונזית "צריכה להיות הזכות לא להיות מופלים לרעה".[56] כמו כן, מספר פוליטיקאים ממפלגת המאבק הדמוקרטי האינדונזי (PDI-P) ומפלגת ההתעוררות הלאומית (PKB) אהדו לאורך השנים את התמיכה בזכויות להט"ב במדינה.[46] "PDI-P" הצהירה כי כמפלגה פלורליסטית, הם "יכולים לקבל את קיומם של חברי קהילת הלהט"ב", למרות קביעתה שמדובר ב-"התנהגות חריגה", המפלגה דחקה באנשים "לסבול את חברי הקהילה ולא להרחיב כלפיהם רגשות עוינים".[57]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחיות משפטיות לגבי HIV/איידס אינן קיימות באינדונזיה, אף על פי שאיידס מהווה בעיה משמעותית ברוב מדינות האזור. מי שנדבק ב-HIV הנוסע לאינדונזיה יכול להידחות או להיות מואים בכניסה להסגר. בשל היעדר חינוך מיני בבתי ספר באינדונזיה, מעט ידע ידוע על המחלה בקרב האוכלוסייה הכללית. עם זאת, חלק מארגונים מקומיים מציעים חינוך מיני, אף על פי שהם מתמודדים עם עוינות גלויה מצד רשויות בתי הספר. בתחילת התנועה לזכויות הומוסקסואלים באינדונזיה, ארגוני הלהט"ב התמקדו אך ורק בנושאי בריאות בקרב חברי הקהילה, מה שהוביל את החברה האינדונזית להאמין שאיידס היא "מחלה של הומוסקסואלים" והובילה לסטיגמה נגד אזרחי להט"ב.[46]

תנועת זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 הוקמה באינדונזיה הקבוצה הראשונה למען זכויות הומוסקסואלים. "Lambda Indonesia" וארגונים דומים אחרים קמו בסוף שנות ה-80 וה-90.[58] כיום, מספר מעמותות זכויות הלהט"ב הגדולות במדינה כוללות את "GAYa NUSANTARA" ו-"Arus Pelangi".

התנועה למען זכויות להט"ב באינדונזיה ידועה כאחת הוותיקות והגדולות בדרום-מזרח אסיה.[59][60][61] פעילויות "Lambda Indonesia" כללו לאורך השנים ארגון מפגשים חברתיים, העלאת תודעה ויצירת ניוזלטר, אם כי הקבוצה התפרקה בשנות ה-90. "Gaya Nusantara" היא קבוצה אינדונזית לזכויות להט"ב המתמקדת במאבק במחלת האיידס. קבוצה נוספת היא "Yayasan Srikandi Sejati", שנוסדה בשנת 1998 במטרה עיקרית לטיפול בבעיות בריאות של טרנסג'נדרים, לצד מתן ייעוץ בנוגע ל-HIV/איידס וחלוקת אמצעי מניעה בחינם לעובדי מין טרנסג'נדרים במרפאת בריאות. כיום, ישנם מעל 30 קבוצות שונות למען קהילת הלהט"ב באינדונזיה.[46]

בשנת 2006 אירחה העיר יוגיאקרטה פסגה בנושא זכויות להט"ב שהפיקה את עקרונות יוגיאקרטה על יישום חוק זכויות האדם הבינלאומי ביחס לנטייה מינית וזהות מגדרית.[62] עם זאת, פסגה נוסף במרץ 2010 אשר התרחשה בסורביה זכתה לגינויים מצד חזית המגינים האסלאמית והופרעה על ידי מפגינים מוסלמים.[63]

פעילי זכויות להט"ב אינדונזים במהלך מחאה בבירה ג'קרטה בשנת 2018

עד שנת 2015, לתנועות קהילת הלהט"ב במדינות המערב היו השלכות משמעותיות באינדונזיה. כאשר מדינות מערביות רבות משפיעות החלו להכשיר נישואים חד מיניים מאז הולנד ב-2001 לראשונה, נושא זכויות הלהט"ב משך את תשומת הלב והמודעות של הציבור הרחב באינדונזיה ויצר שיח ציבורי בנושא. גורמים בפוליטיקה האינדונזית, במיוחד מפלגות וארגונים פוליטיים דתיים, גינו בפומבי את קידום זכויות הלהט"ב בעודם טענו כי אינדונזיה נמצאת תחת איום של "תעמולה גלובלית של להט"ב" המקדמת "אורח חיים של להט"ב".[64] הכשרת נישואים חד מיניים או איחוד אזרחי עבור זוגות חד מיניים הפכו לנושא מרכזי שנדון בציבור בנוגע לזכויות להט"ב, אם כי פעילי להט"ב טענו שכיום, "אינם נאבקים למען הכרה בנישואים חד מיניים" אלא "מחפשים את זכויות האדם הבסיסיות של ביטחון, חופש מפחד וחירות של התאגדות".[65] בשנת 2015 הצטרפה הזמרת האינדונזית אנגון לפרויקט "'The Pansy Project להוקעת אכזריות של פעולות הומופוביה נגד קהילות להט"ב בעולם, אשר יזם פול הארפליט.[66][67]

בתגובת נגד להצעת חוק שנועדה לחייב העברת טיפולי המרה לאנשים החשודים בהיותם שייכים לקהילת הלהט"ב, הזמרת-יוצרת האינדונזית קאי מאטה יצרה תשומת לב תקשורתית רבה על היותה המוזיקאית ההומוסקסואלית הגלויה הראשונה באינדונזיה לאחר שהצהירה על היותה לסבית במרץ 2020.[68]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (חוקי בפריסה ארצית, פלילי בשטחי מחוז אצ'ה)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (18)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
זכות לשינוי מגדר בחוק (ניתוח נדרש כולל אישור משפטי)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם (לא קיימות הגבלות רשמיות)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Jakarta Post, Difficult for Indonesia to legalize gay marriage: Minister, The Jakarta Post (באנגלית)
  2. ^ B. Offord, L. Cantrell, Homosexual rights as human rights in Indonesia and Australia, Journal of Homosexuality 40, 2001, עמ' 233–252 doi: 10.1300/J082v40n03_12
  3. ^ Baden Offord, Leon Cantrell, Homosexual Rights as Human Rights in Indonesia and Australia, Journal of Homosexuality 40, 2001-05-21, עמ' 233–252 doi: 10.1300/J082v40n03_12
  4. ^ B. Offord, L. Cantrell, Homosexual Rights as Human Rights in Indonesia and Australia, Journal of homosexuality, 2001 doi: 10.1300/J082v40n03_12
  5. ^ Radical Islam Is Gaining Ground in Indonesia, The Wire
  6. ^ Hutton, Jeffrey (2016-02-15). "Anti-Gay Actions in Indonesia Threaten a Fragile Population". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-05-25.
  7. ^ Indonesia: Flurry of Anti-Gay Statements by Officials, Human Rights Watch, ‏2016-02-11 (באנגלית)
  8. ^ Two men publicly caned in Indonesia for having gay sex, NBC News (באנגלית)
  9. ^ "Indonesia's Aceh: Two gay men sentenced to 85 lashes". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-05-17. נבדק ב-2022-05-25.
  10. ^ "Indonesian police arrest 141 men over 'gay sex party'". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-05-22. נבדק ב-2022-05-25.
  11. ^ Indonesian Police Raid ‘Gay Party’, Human Rights Watch, ‏2017-10-08 (באנגלית)
  12. ^ ILGA-RIWI Global attitudes survey | ILGA, web.archive.org, ‏2018-01-13
  13. ^ Tri Jata Ayu Pramesti S.H, Bisakah Dipenjara karena Berhubungan Seks dengan Pacar? - Klinik Hukumonline, hukumonline.com (ב־)
  14. ^ "Strict sharia forces gays into hiding in Indonesia's Aceh". Reuters (באנגלית). 2014-12-28. נבדק ב-2022-05-27.
  15. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  16. ^ Belum ada Perda, Pasangan Gay Transgender Terjaring Razia Dilepas, Intens, ‏2020-02-06 (ב־)
  17. ^ 1 2 The Jakarta Post, In response to anti-LGBT fatwa, Jokowi urged to abolish laws targeting minorities, The Jakarta Post (באנגלית)
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, “These Political Games Ruin Our Lives”: Indonesia’s LGBT Community Under Threat, 2016-08-10
  19. ^ Indonesian Militant Islamists, Police Raid Gay Gathering, Human Rights Watch, ‏2016-11-29 (באנגלית)
  20. ^ "Indonesia bans hardline Islamic Defender's Front group". Reuters (באנגלית). 2020-12-30. נבדק ב-2022-05-27.
  21. ^ Elvan Dany Sutrisno, MUI: Pesta Gay Lecehkan Agama dan Budaya Bangsa, detiknews (ב־)
  22. ^ "Indonesian police arrest 141 men over 'gay sex party'". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-05-22. נבדק ב-2022-05-27.
  23. ^ Jewel Topsfield, Indonesian court rejects push to outlaw extramarital and gay sex, The Sydney Morning Herald, ‏2017-12-14 (באנגלית)
  24. ^ Ervina Anggraini, Netizen Sambut 'Kemenangan' LGBT Usai Putusan MK, teknologi (ב־)
  25. ^ Kompas Cyber Media, Penjelasan MK soal Tuduhan Putusan yang Melegalkan Zina dan LGBT, KOMPAS.com, ‏2017-12-18 (באינדונזית)
  26. ^ Hutton, Jeffrey (2017-12-14). "Indonesian Constitutional Court Declines to Ban Sex Outside Marriage". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-05-27.
  27. ^ "DPR tunda pengesahan RKUHP, pemerintah pertahankan revisi UU KPK". BBC News Indonesia (באינדונזית). נבדק ב-2022-05-27.
  28. ^ C. N. N. Indonesia, RKUHP Dinilai Akan Perparah Diskriminasi terhadap LGBT, nasional (ב־)
  29. ^ Kompas Cyber Media, Ketua DPR: RKUHP Ditunda sampai Waktu yang Tak Ditentukan, KOMPAS.com, ‏2019-09-24 (באינדונזית)
  30. ^ The Jakarta Post, AGO makes U-turn on anti-LGBT recruitment policy, The Jakarta Post (באנגלית)
  31. ^ Peraturan Kepala Kepolisian Negara Nomor 8 Tahun 2009 – Paralegal.id, paralegal.id (ב־)
  32. ^ Rik Glauert, Indonesian police going to court alleging he was fired for being gay, Gay Star News, ‏2019-05-19 (באנגלית בריטית)
  33. ^ Thomson Reuters Foundation, Indonesian ex-police brigadier says he was fired for being gay, news.trust.org
  34. ^ The Jakarta Post, Court rejects gay policeman's legal challenge, The Jakarta Post (באנגלית)
  35. ^ Yayasan Sayap Ibu Jakarta, web.archive.org, ‏2015-05-30
  36. ^ Ricky Pratomo S.H, Bolehkah Single Parent Mengadopsi Anak? - Klinik Hukumonline, hukumonline.com (ב־)
  37. ^ 1 2 Sex or gender? Aming’s challenge | Coconuts, https://coconuts.co/ (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Radical Islam Is Gaining Ground in Indonesia, The Wire
  39. ^ Gay News From 365Gay.com, web.archive.org, ‏2007-09-29
  40. ^ Ben Murtagh, Genders and Sexualities in Indonesian Cinema: Constructing gay, lesbi and waria identities on screen, Routledge, 2013-09-23, ISBN 978-1-135-09751-6. (באנגלית)
  41. ^ Trisno Mais, Sadis, Ini Tampang Pembunuh Waria Pakai Martil-Tarik Jantung Korban, detiksulsel (ב־)
  42. ^ Associated Press in Jakarta, Obama's transgender former nanny living in fear in Indonesia, the Guardian, ‏2012-03-06 (באנגלית)
  43. ^ Police arrest 12 trans women and shave their heads 'to make them men', PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2018-01-29 (באנגלית בריטית)
  44. ^ Indonesia is rounding up trans women and forcing them into rehab, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2018-03-08 (באנגלית בריטית)
  45. ^ Berapa Jumlah Gay & Lesbian di Indonesia?, suara.com, ‏2015-07-06 (באינדונזית)
  46. ^ 1 2 3 4 ZCommunications | Indonesia: Gays Fight Sharia Laws by Doug Ireland | ZNet Article, web.archive.org, ‏2013-06-27
  47. ^ Wisnu Prasetyo, Support Group untuk LGBT di UI: Kami Tak Mendorong dan Menyembuhkan Orang dari Gay, detiknews (ב־)
  48. ^ Wisnu Prasetyo, Support Group untuk LGBT di UI: Kami Tak Mendorong dan Menyembuhkan Orang dari Gay, detiknews (ב־)
  49. ^ Hutton, Jeffrey (2016-02-15). "Anti-Gay Actions in Indonesia Threaten a Fragile Population". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-08-19.
  50. ^ The Jakarta Post, Indonesian psychiatrists label LGBT as mental disorders, The Jakarta Post (באנגלית)
  51. ^ 1 2 3 4 "Under attack, Indonesian LGBT groups set up safehouses, live in fear". Reuters (באנגלית). 2016-03-09. נבדק ב-2022-05-27.
  52. ^ Indonesian President Speaks Out Against Anti-LGBT Rhetoric, Time (באנגלית)
  53. ^ Agence France Presse, Indonesian city to fine LGBT residents for disturbing 'public order', the Guardian, ‏2018-11-30 (באנגלית)
  54. ^ Rik Glauert, Indonesia govt official labels LGBTI people 'main enemy of national development', Gay Star News, ‏2019-06-04 (באנגלית בריטית)
  55. ^ Indonesia's New Anti-Porn Agenda - TIME, web.archive.org, ‏2008-11-09
  56. ^ Indonesian President Speaks Out Against Anti-LGBT Rhetoric, Time (באנגלית)
  57. ^ PDIP bisa maklumi LGBT, perlu diedukasi bukan dimusuhi, merdeka.com, ‏2016-02-18 (באנגלית)
  58. ^ Gay identities, web.archive.org, ‏2008-09-05
  59. ^ Erick L. Laurent, Sexuality and Human Rights, Journal of homosexuality, 2005 doi: 10.1300/J082v48n03_09
  60. ^ Erick Laurent, Sexuality and human rights: an Asian perspective, Journal of Homosexuality 48, 2005, עמ' 163–225 doi: 10.1300/J082v48n03_09
  61. ^ Erick Laurent, Sexuality and Human Rights, Journal of Homosexuality 48, 2005-03-31, עמ' 163–225 doi: 10.1300/J082v48n03_09
  62. ^ Yogyakartaprinciples.org – The Application of International Human Rights Law in relation to Sexual Orientation and Gender Identity (באנגלית אמריקאית)
  63. ^ Earth Times: show/315950,conservative-indonesian-muslims-break-up-gay-meeting.html, web.archive.org, ‏2018-09-09
  64. ^ The Jakarta Post, The LGBT debate and the fear of '€˜gerakan'€™, The Jakarta Post (באנגלית)
  65. ^ Hutton, Jeffrey (2016-02-15). "Anti-Gay Actions in Indonesia Threaten a Fragile Population". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-05-27.
  66. ^ Pansy Mouth, The Pansy Project, ‏2020-06-22 (באנגלית)
  67. ^ Liputan6.com, Tolak Homophobia, Anggun Pose Berciuman dengan Pria Bule, liputan6.com, ‏2015-05-18 (באינדונזית)
  68. ^ LGBT+ Indonesian woman pleads for help to stop proposed law forcing people into conversion therapy, GCN, ‏2020-03-03 (באנגלית)


זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי איחוד אזרחי • אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים • אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים • הורות להט"בית • התנגדות לזכויות להט"ב • טיפול המרה • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט • נישואים חד-מיניים (מעמד משפטי) • צנזורה על נושאי להט"ב • שוויון הגירה • שינוי מגדר • שירות צבאי • תרומת דם • הומופוביה ברחבי העולם
בעולם
אוקיאניה אוסטרליה • איי שלמה • אי הפסחא • אי חג המולד • איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • איי קוקוס • איי קוק • גואם • הוואי • ואליס ופוטונה • ונואטו • טובאלו • טונגה • טוקלאו • מיקרונזיה • נאורו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • סמואה האמריקנית • פולניזיה הצרפתית • פיג'י • פיטקרן • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי • קלדוניה החדשה
אירופה אבחזיה • אולנד • אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אי מאן • איסלנד • איי פארו • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • טרנסניסטריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סבאלברד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • סן מרינו • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קרואטיה • קזחסטן • קפריסין • קריית הוותיקן • קפריסין הצפונית • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומים • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • איי פוקלנד • אנגווילה • אנטיגואה וברבודה • איי קיימן • ארגנטינה • איי הבתולה של ארצות הברית • אל סלוודור • ארובה • ארצות הברית • אקוודור • בוליביה • בונייר • בליז • ברבדוס • ברזיל • ברמודה • גואטמלה • גוואדלופ • גיאנה • גיאנה הצרפתית • ג'מייקה • גרינלנד • גרנדה • דומיניקה • האיטי • האיים הקטנים המרוחקים של ארצות הברית • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • וונצואלה • טרינידד וטובגו • מונטסראט • מקסיקו • מרטיניק • ניקרגואה • סאבא • סורינאם • סנט אוסטטיוס • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט מארטן • סנט קיטס ונוויס • סן ברתלמי • סן מרטן • סן-פייר ומיקלון • פוארטו ריקו • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוראסאו • קנדה
אסיה אבחזיה • אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • אפגניסטן • אקרוטירי ודקליה • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה • האיים המלדיביים • הודו • הונג קונג • הפיליפינים • הרשות הפלסטינית • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקיה • טורקמניסטן • טיבט • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • מקאו • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • צ'צ'ניה • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קירגיזסטן • קזחסטן • קטר • קמבודיה • קפריסין • קפריסין הצפונית • רוסיה • תאילנד • תימן
אפריקה אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בנין • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גמביה • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • דרום סודאן • האיים הקנריים • הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מדיירה • מיוט • מוזמביק • מלאווי • מלייה • מצרים • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאוטה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סומלילנד • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית • תוניסיה
אחר הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • זכויות להט"ב באיחוד האירופי • זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר • זכויות להט"ב במזרח התיכון • זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
יחס הדת ללהט"ב אסלאם • הדת הבהאית • הומוסקסואליות ודת • הלכה • טרנסג'נדריות ודת • יהדות • יהדות קונסרבטיבית • נצרות • סיקיזם • תנ"ך
לקטגוריה • לפורטל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זכויות_להט%22ב_באינדונזיה&oldid=37073698"