זכויות להט"ב בבנגלדש
.svg) | |
| בנגלדש | |
| מעמד בחוק | פלילי על פי סעיף 377 מתקופת הודו הבריטית ב-1860, עונש: מאסר עולם וקנס |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה) |
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבנגלדש כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. הומוסקסואליות היא פלילית על פי החוק הבנגלדשי ונענשת עד מאסר עולם וקנס, מטעם סעיף 377 של ממשלת הודו הבריטית משנת 1860.[1][2] בשל המנטליות השמרנית של החברה הבנגלדשית המעוצבת על פי דת האסלאם, עמדות שליליות כלפי הומוסקסואלים הן גבוהות. ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" קובע כי "אפליה נגד לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים היא נפוצה בבנגלדש".[3][4]
בינואר 2014 יצא לאור מגזין הלהט"ב הראשון של בנגלדש, "Roopbaan" על שם דמות עממית בנגלית המייצגת את "כוחה של האהבה".[5] מאז 2014, בכל שנה בתחילת השנה החדשה הבנגלית ב-14 באפריל, נערך בבירה דאקה אירוע גאווה בשם "Rainbow Rally". בשנת 2014 ערכה בנגלדש את צעדת הטרנסנדרים הראשונה בשטחה.[6]
בשנת 2020 פתחה בנגלדש את בית הספר הדתי הראשון לטרנסג'נדרים בשטחה בעוד נכון לאותה שנה, ישנם כ-1.5 מיליון תושבים בנגלים המוגדרים כטרנסג'נדרים במדינה.[7][8] קבוצת זכויות הלהט"ב הגדולה במדינה המונה מעל 2,000 חברים בהם רופאים ודוקטורים לפילוסופיה הנוסדה בשנת 2002 כקבוצה מקוונת היא "Boys of Bangladesh" המארגנת אירועים רבים הקשורים לזכויות להט"ב בהם ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה בבירה דאקה מאז שנת 2009.[9]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז תולדות המדינה, הומוסקסואליות מעולם לא הוגדרה על ידי איש בעוד אף סופר לא כתב על הומוסקסואליות, מכיוון שהייתה לטאבו עצום בקרב הבנגלים בעוד כל כתיבה בנושא הייתה הומופובית. הומוסקסואליות נראתה בחלק מבתי הבושת בשנות ה-80, אם כי באותה תקופה אף אחד בבנגלית לא השתמש במילה זו לתיאורה אלא במילה "סדום". זונות הומוסקסואלית הייתה נפוצה במידה מסוימת באותה תקופה, מה שפורסם בעיתונים גדולים בשפה הבנגלית.[10] בנגלדש כיום היא מדינה בה הומוסקסואליות, היא מוגדרת עדיין כטאבו בעוד רוב העם הבנגלדשי חושש או לא יודע את משמעותה האמיתית.
חוקים פורמליים נגד הומוסקסואליות הוטלו על ידי הבריטים בשנת 1860 כאשר בנגלדש הייתה חלק מהודו הבריטית. חוקים אלה הועברו לחוק העונשין של פקיסטן לאחר חלוקת הודו ב-1947, וממשיכים להיות חלק מהקוד המשפטי של בנגלדש מאז עצמאותה מפקיסטן ב-1971 עד היום.[11] בשנות ה-2010 יצא לאור מגזין הלהט"ב הבנגלי הראשון במדינה, "Roopbaan" בעוד לפניו לא נראה מגזין מקומי אשר דיבר על סוגיות הומוסקסואליות בקרב האוכלוסייה.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 377 מהתקופה הקולוניאלית מאז 1860 לחוק העונשין אוסר על "משכב גשמי בניגוד לסדר הטבע", ללא קשר למגדר ולנטייה המינית של המשתתפים,
"377. עבירות לא טבעיות: מי שמקיים מרצונו משכב גשמי בניגוד לסדר הטבע עם איש, אישה או בעל חיים, ייענש במאסר עולם, או במאסר מכל סוג שהוא לתקופה שעלולה להתארך עד עשר שנים, וכן צפוי להיות מוטל לקנס". הסבר: די בחדירה כדי להוות את המשכב הגשמי הדרוש לעבירה המתוארת בסעיף זה".
התחום של סעיף 377 משתרע על כל איחוד מיני הכרוך בהחדרת הפין. לפיכך, אף מעשים הטרוסקסואלים בהסכמה כגון עשויים להיות מוטלים לעונש על פי חוק זה.[9]
בשנים 2009 ו-2013, הפרלמנט הבנגלדשי סירב לבטל את סעיף 377.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנגלדש אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).[12][13] מערכת יחסים רומנטית בהסכמה ונישואים בין שני מגדרים מנוגדים נתמכים, אם כי שמרנות חברתית היא מכשול בהקשר זה שכן מבחינה תרבותית החברה מבוססת על מערכת 'נישואים מסודרים על ידי אפוטרופוס'.[14][15]
ב-23 ביולי 2013, זוג לסביות נעצרו על נישואים חד מיניים בסתר. שיבונטי רוי פוג'ה, הינדית בת 16, וסנג'ידה אקטר, מוסלמית בת 21, ברחו מהעיר שלהם לדאקה, הבירה, והתחתנו בטקס הינדי. לאחר מכן הם נעצרו ואויימו במאסר עולם.[16] באופן דומה, זוג לסבי נוסף נעצר באוקטובר 2013 בגין מערכת היחסים ביניהן. אחד מבנות הזוג זוהתה כבעל עם שיער קצר בעוד המשטרה ביקשה מהם לבצע בדיקות זיהוי מין, והרופאים ציינו ששניהם נקבות. התיק נגדן הוגש במסגרת סעיף 209, העוסק ב-"פעילויות לא חברתיות".[17]
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-11 בנובמבר 2013, היג'רות הוכרו כמגדר נפרד על ידי ממשלת בנגלדש בישיבת ממשלה בראשות ראש הממשלה, הסינה ואזד. יחד עם זכרים ונקבות, היג'רות יזוהו כמגדר נפרד במסמכים רשמיים. סקר של משרד הרווחה העלה כי נכון לשנת 2013 רשומים במדינה כ-10,000 היג'רות.[18] למרות זאת, לבנגלדש אין מדיניות המתארת צעדים מפורטים שאנשים צריכים לעבור כדי לשנות את מגדרם באופן חוקי במסמכים הרשמיים שלהם, בעוד אין בהירות לגבי מי עשויה להיות כשירה להיגדר כהיג'רה.
בדצמבר 2014 הזמין משרד הרווחה היג'רה להגיש מועמדות לעבודה ממשלתית. בינואר 2015 פרסם משרד הבריאות תזכיר ובו ביקש "לנקוט בצעדים הכרחיים לזיהוי היג'רות על ידי ביצוע בדיקות רפואיות יסודיות". בדיקות אלו הביאו לכך שהיג'רות נאלצו להתפשט בפומבי ולתת לגעת באיברי מינן. תמונות של בדיקות אלו פורסמו מאוחר יותר לתקשורת אשר טענו אז כי היג'רות הן "באמת גברים".
ביולי 2015, לאחר שהיג'רה הייתה עדה לרצח של בלוגר חילוני, וסייעה בהצלחה במעצרם של העבריינים, שהיו איסלאמיסטים קיצוניים, הודיעה ממשלת בנגלדש על תוכניות לגייס היג'רות כחברי במשטרת התנועה.[19] באפריל 2019 דווח כי בנגלדש תאפשר להיג'רות להצביע בזהותם המגדרית המועדפת, שכן גורמים רשמיים הציגו לראשונה את "היג'רה" כאפשרות מגדר שלישי בטפסי הצבעה.[20]
בשנת 2020 בנגלדש פתחה את בית הספר הדתי הראשון שלה לטרנסג'נדרים בבירה דאקה בעוד יותר מ-150 סטודנטים היו צפויים בתחילה ללמוד מקצועות אסלאם ומקצועות בחינם. הלימודים החלו מ-7 בנובמבר 2020 לצד אי קביעת הגבלת גיל לרישום תלמידים.[21] באותה שנה, נבחרה נזרול אסלאם ריטו לראש עיריית טרילוצ'נפור בהיותה הטרנסג'נדרית הראשונה בבנגלדש העומדת כראש עיר.[7][22] תשנובה ענן שישיר היא פעילה בנגלית לזכויות טרנסג'נדרים, דוגמנית, שחקנית ומגישת חדשות, אשר הפכה למגישת החדשות הטרנסג'נדרית הראשונה של בנגלדש ב-8 במרץ 2021.[23][24][25]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שהפגנת חיבה פומבית בין חברים מאותו מין בבנגלדש מקובלת למדי ואינן מעוררת מחלוקות, נראה שיש התנגדות נחרצת כלפי הומוסקסואליות ככזו.[26] גישה עוינת זו נובעת מהתרבות השמרנית של המדינה, כאשר דת האסלאם מוצהר על ידי כ-90% מהאוכלוסייה. קיצוניים מצד החברה יכולים להצדיק את אלימותם כלפי להט"ב שכן הם רואים בהומוסקסואליות "לא מוסרית" ו-"לא נורמלית" לצד היותה פשע חברתי. "שומרי המוסר" הללו אינם מקבלים סנקציות על ידי הממשלה, ולכן מנצלים את היתרונות של היעדר חוק זכויות אזרח לביצוע פעולותיהם.[27]
.jpg)
בשנת 2003, דר. גארי דאוסט, פרופסור אוסטרלי, פרסם דו"ח שכותרתו "A Review of Knowledge About the Sexual Networks and Behaviors of" על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים באסיה כחלק ממחקר על האופן שבו מגפת האיידס משפיעה על היבשת.[28] עיקר הדו"ח התמקדו בזנות גברית, אם כי יצר דיון ציבורי על סוגיות להט"ב, כאשר סרטים הודיים והרעלות מים באמצעות ארסן הואשמו ב-"הפיכת ההומוסקסואליות לנפוצה יותר".[29] בתגובה, נמתחו ביקורות על נקודות מבט אלה כ-"בלתי נכונות מבחינה מדעית ומבוססים על דעות קדומות".
בשנת 2011, התקשרות מבוססת מחקר עם בית ספר לבריאות הציבור באוניברסיטה בבנגלדש נועדה להעלות את הדיון הציבורי על מיניות וזכויות בהקשר פוליטי רגיש מאוד. על ידי חיבור בין מחזיקי עניין, לרבות בני מיעוטים מיניים, אקדמאים, נותני שירותים, תקשורת, קובעי מדיניות וארגוני הסברה, המעורבות המחקרית פעלה להבאת נראות לסוגיות מיניות וזכויות נסתרות וסטיגמטיות. צעדים משמעותיים הבור נראות בקרב מיעוטים מיניים כוללים יצירת מרחבים בטוחים לפגישה, פיתוח חומרי למידה לסטודנטים באוניברסיטה ומעורבות עם קבוצות זכויות משפטיות.
ארגוני זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – Boys of Bangladesh |
הניסיון הראשון להקים ארגון להט"ב בבנגלדש הגיע בשנת 1999, כאשר אדם בשם רנגיו, שתואר כ-"בחור משכיל זר בגיל העמידה משבט ילידים", פתח את הקבוצה המקוונת הראשונה להומואים בבנגלדש, בשם "Gay Bangladesh" אשר משכה למעלה מ-1,000 חברים. אולם, לאחר מותו של רנגיו, פעילותה הואטה והקבוצה עצמה הפכה מוזנחת. בשנת 2002, שתי קבוצות מקוונות אחרות הופיעו באתר "!Yahoo" בהן: "Teen Gay Bangladesh" ו-"Boys Only Bangladesh". שתי הקבוצות נמחקו על ידי האתר בדצמבר 2002, ולאחר מספר הפעלה מחדש ושינויי שמות, "TGB" הוקמה תחת השם החדש "Bangladesh Gay Boys" ו-"BOB", הידועה כעת בשם "Boys of Bangladesh". הקבוצה היא הרשת הגדולה ביותר לגברים הומוסקסואלים בנגלים, המארגנת אירועים רבים הקשורים לזכויות להט"ב בדאקה מאז 2009.[9] הקבוצה מחזיקה במעל 2,000 חברים הכוללים בין היתר רופאים ודוקטורים לפילוסופיה.
בינואר 2014 יצא לאור מגזין הלהט"ב הראשון של בנגלדש, "Roopbaan" על שם דמות עממית בנגלית המייצגת את "כוחה של האהבה".[5] מאז 2014, בכל שנה בתחילת השנה החדשה הבנגלית ב-14 באפריל, נערך בדאקה אירוע גאווה בשם "Rainbow Rally". לאחר קבלת איומים, נאלצו המארגנים לבטל את אירוע 2016. בשנת 2014 ערכה בנגלדש את צעדת הטרנסנדרים הראשונה בשטחה.[6]
.jpg)
קרן האוכלוסין של האו"ם (UNFPA) ומספר ארגונים לא ממשלתיים הפעילו לחץ על בנגלדש לטפל בנושאים בהם זכויות להט"ב וחינוך למיניות לאורך השנים. נושאים אלו נדונו בוועידת האוכלוסין השישית באסיה והאוקיינוס השקט שהחלה ב-16 בספטמבר 2013. בנגלדש התנגדה לחלוטין לרעיון של "UNFPA" לתמוך בזכויות להט"ב בעוד נציגה הקבוע באו"ם, אבולקלאם עבדול מומן, אמר כי "אימוץ מדיניות כזו יסתור את הנורמות החברתיות של המדינה".[30] בספטמבר 2014, בוועידה הבינלאומית לפיתוח אוכלוסין, בנגלדש סירבה שוב למתן זכויות לחברי קהילת הלהט"ב באזורה בעוד עבדול מומן העיר הערות דומות ביחס לנושא כפי שעשה בשנה הקודמת בוועידת השישית.[31]
ב-25 באפריל 2016, סולחאז מנאן, מייסד המגזין ואחד ממארגני העצרת "Rainbow Rally", נרצח בדירתו יחד עם מהבוב הרב טונוי, פעיל להט"ב נוסף.[32] אנסאר-אל-אסלאם, קבוצה הקשורה לארגון הטרור האסלאמי, אל-קאעידה, לקחה אחריות על הרציחות והצהירה כי הפעילים אישרו את נטייתם החד-מיניות ובכך, היו צריכים להירצח על פי חוקי השריעה.[33] במאי 2019, שמונה איסלמיסטים קיצונים הואשמו על ידי משטרת בנגלדש בגין הרציחות בעוד ארבעה מתוך השמונה נמצאים במעצר והמשטרה עודנה בחיפושיה אחר הנאשמים הנוספים.[34][35] באוגוסט 2021 גזר בית המשפט שישה נאשמים למוות בגין רצחו של מנאן.[36]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (פלילי מאז 1860 על פי סעיף 377, עונש: עד 10 שנות מאסר וקנס)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) |
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | 
|
| הכרה במגדר שלישי |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן) |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bangladesh arrests 27 men on suspicion of being gay, The Independent, 2017-05-19 (באנגלית)
- ^ Bangladesh’s LGBT community and the UPR 2013 | The Opinion Pages, opinion.bdnews24.com, 2013-04-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Human Rights Watch, World Report 2015: Malaysia, 2015-01-09. (באנגלית)
- ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Nowhere to turn for Bangladesh's LGBT | DW | 17.05.2016, DW.COM (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 First ever LGBT magazine launched, Dhaka Tribune, 2014-01-19
- ^ 1 2 In Photos: Bangladesh's Trans Pride Parade Was Massive and Fabulous, www.vice.com (באנגלית)
- ^ 1 2 Bangladesh town elects country’s first transgender mayor, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Town in Bangladesh Elects Country’s First Trans Mayor, www.advocate.com, 2021-12-02 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Refworld | Bangladesh: Treatment of homosexuals including legislation…, archive.ph, 2013-04-16
- ^ Independent Appeal: Sex workers dicing with death in Bangladesh, The Independent, 2008-12-30 (באנגלית)
- ^ Pakistan Penal Code (Act XLV of 1860), www.pakistani.org
- ^ Slaughtered in Bangladesh for Promoting Love and Diversity, Human Rights Watch, 2016-05-02 (באנגלית)
- ^ Law and Our Rights, archive.thedailystar.net
- ^ To Love In Bangladesh, HuffPost, 2014-05-19 (באנגלית)
- ^ Young Bangladeshis more conservative than their elders, survey finds | The Opinion Pages, opinion.bdnews24.com, 2012-07-05 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Joe Morgan, Bangladesh lesbian couple threatened with life in jail for getting married, Gay Star News, 2013-07-25 (באנגלית בריטית)
- ^ Tris Reid-Smith, Bangladesh jails ‘married’ lesbian couple, Gay Star News, 2013-10-01 (באנגלית בריטית)
- ^ Hijras now a separate gender | Dhaka Tribune, web.archive.org, 2017-09-10
- ^ Hijras to be recruited as traffic police, Dhaka Tribune, 2015-05-19
- ^ Bangladesh gives voting rights to hijra community, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2019-04-29 (באנגלית בריטית)
- ^ "Transgender in Bangladesh: First school opens for trans students". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-11-06. נבדק ב-2022-01-06.
- ^ Nazrul Islam Ritu makes history as Bangladesh’s first out trans mayor, GAY TIMES, 2021-12-07 (באנגלית בריטית)
- ^ Bangladesh gets its first transgender news anchor on Women’s Day, The Indian Express, 2021-03-10 (באנגלית)
- ^ "Bangladesh's first transgender news reader makes debut". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-03-09. נבדק ב-2022-01-06.
- ^ Abdul, Geneva (2021-03-17). "'I Had to Prove That I Exist': Transgender Anchor Makes History in Bangladesh". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-06.
- ^ Flouting privacy rights, Dhaka Tribune, 2017-05-25
- ^ A text book case how sexuality is enforced upon in Bangladeshi society | LGBTI Bangladesh, web.archive.org, 2011-07-18
- ^ La Trobe University Politics Program, Report - HPP000890 - hivpolicy.org, www.hivpolicy.org (באנגלית בריטית)
- ^ Why gay men flee Bangladesh, www.ect.org
- ^ UNFPA for gay rights in Bangladesh, Dhaka Tribune, 2013-09-19
- ^ Bangladesh opposes ICPD’s LGBT rights move, Dhaka Tribune, 2014-09-13
- ^ Founder of Bangladesh's first and only LGBT magazine killed, the Guardian, 2016-04-25 (באנגלית)
- ^ Eliott C. McLaughlin, Don Melvin, and Tiffany Ap CNN, Al Qaeda claims #Bangladesh LGBT murders, CNN
- ^ Bangladesh charges extremists over gay activist murders - CNA, web.archive.org, 2019-05-12
- ^ "Bangladesh charges eight over murder of LGBT+ activists". Reuters (באנגלית). 2019-05-13. נבדק ב-2022-01-06.
- ^ Star Digital Report, Xulhaz-Tonoy murder: 6 Ansar al Islam operatives sentenced to death, The Daily Star, 2021-08-31 (באנגלית)
