זכויות להט"ב בברמודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בברמודה ברמודהברמודה
ברמודה
ברמודה
מעמד בחוק חוקי משנת 1994, גיל ההסכמה מוגדר כשונה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים
טרנסג'נדריות אין הכרה בשינוי מגדר
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת, הממלכה המאוחדת אחראית להגנה
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית ישנה הכרה בשותפויות מקומיות מאז 2018, נישואים חד-מיניים היו חוקיים מאז מאי 2017 עד יוני 2018 ושוב מנובמבר 2018 עד מרץ 2022
אימוץ ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים מאז 2015
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד (כחלק מטריטוריה בריטית מעבר לים של הממלכה המאוחדת שהצביעה בעד)

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בטריטוריה הבריטית שמעבר לים של הממלכה המאוחדת בברמודה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מוגדרת כחוקית בברמודה מאז 1994. עם זאת, גיל ההסכמה בין זוגות הומוסקסואלים (18) מוגדר כלא שוויוני לגיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים (16) שמוגדר כנמוך יותר. מאז 2013, חוק זכויות האדם 1981 אוסר באופן מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה, דברי שטנה, מתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה ועוד.

במשך השנים התרחשו מספר אירועים בנוגע למעמד ההכשרה של נישואים חד-מיניים בברמודה. נישואים אלה הוכשרו לראשונה על ידי פסיקת בית המשפט העליון של הטריטוריה (אנ') במאי 2017. עם זאת, ממשלת ברמודה העבירה לאחר מכן חוק שמבטל את ההכרה בנישואים חד-מיניים והחליף אותה בהכרה מוגבלת יותר בזוגיות חד-מינית באמצעות שותפות מקומית מאז יוני 2018.[1] החוק בוטל ביוני 2018 על ידי בית המשפט העליון ושוב בנובמבר 2018 על ידי בית המשפט לערעורים. מאז, זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים להינשא שוב בטריטוריה. עם זאת, ב-14 במרץ 2022, הוועדה המשפטית (אנ') של המועצה המלכותית שמוגדרת כבית המשפט האחרון שפוסק בכלל העניינים המשפטיים שעוברים בכל ערכאות בתי המשפט בברמודה, פסקה נגד החלטת בית המשפט לערעורים ואסרה שוב על הכרה בנישואים חד-מיניים כתוצאה מתוכן חוקת ברמודה, שמכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד. בכך, הכרה בנישואים חד-מיניים בברמודה נקבעה כ-"בלתי חוקתית".[2]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנת 1994, קיום מין אנאלי ומין אוראלי (הן בקרב זוגות גברים הומוסקסואלים והן בקרב זוגות הטרוסקסואלים) הוגדרו כמעשים פליליים שנענשו עד 10 שנות מאסר כתוצאה מהחוק הפלילי שעבר בירושה מאז תקופת הקולוניאליזם של האימפריה הבריטית בברמודה. עם זאת, פעילות הומוסקסואלית נשית לא הוגדרה כפלילית מעולם. לאחר העברת הצעת חוק סטאבס (באנגלית: Stubbs Bill) ב-1994, פעילות מינית בהסכמה באופן פרטי הפכה לחוקית בברמודה. עם זאת, הצעת החוק הטילה גיל הסכמה גבוה יותר (18) לפעילות הומוסקסואלית בקרב זוגות חד-מיניים בהסכמה, בניגוד לגיל הסכמה נמוך יותר (16) לפעילות מינית בקרב זוגות מהמין השני ונשים לסביות. בכך, גיל ההסכמה היווה הפרה של האמנה האירופית לזכויות אדם. ב-1 בנובמבר 2019, נכנס לתוקף חוק המתקן את החוק הפלילי וקובע גיל הסכמה שווה לקיום יחסי מין אנאליים בהסכמה ל-18 שנים בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד. עם זאת, נכון לשנת 2022, תוכן החוק הפלילי לגבי גיל ההסכמה עדיין מוגדר כמעורפל דה יורה בעודו עומד על 16 שנים לכלל האנשים ו-18 עבור מי שעוסקים בקיום יחסי מין אנאליים בהסכמה.

עם כניסתו לתוקף של החוק הפלילי החדש בשנת 2019, הוראת איסור שהתייחסה לקיום "מעשה מגונה חמור בין גברים" בוטלה.

הכרה במערכות יחסים חד-מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2015 קבע בית המשפט העליון של ברמודה כי יש אפשר לשותפים דו-לאומיים חד-מיניים זכויות שוות בתעסוקה ומתן הטבות כמו זוגות מהמין השני בברמודה.[3] בתגובה, החליטו מספר פוליטיקאים לקיים משאל עם הצהרתי ולא מחייב על מעמדם של נישואים חד-מיניים, שנערך ב-23 ביוני 2016. הבוחרים נשאלו שתי שאלות, האם הם היו בעד הכשרת נישואים חד-מיניים והאם הם בעד הכשרת איחודים אזרחיים חד-מיניים.[4] שתי ההצעות נדחו על ידי 60%–70% מהמצביעים, אם כי משאל העם נפסל שכן התקבלו פחות מ-50% קולות מבעלי זכות הבחירה במהלך קיומו לאחר שאזרחי להט"ב ומתנגדים למשאל העם החרימו את ההצבעה.[5] בספטמבר 2020, נערך סקר בטריטוריה על ידי ארגון זכויות הלהט"ב המקומי "OUTBermuda" שמצא כי רוב של 53% מהנסקרים תמכו בהכשרת נישואים חד-מיניים בברמודה (נתון שהוגדר כעלייה של 17% משנת 2016), 35% התנגדו (ירידה של 23%) ו-11% לא היו בטוחים (עלייה של 5%).[6]

בתחילת 2017, בית המשפט העליון דן בתיק שהוגש על ידי זוג הומוסקסואלים שבקשתם לרישיון נישואיהם החד-מיניים נדחתה ביולי 2016. במאי 2017, השופטת צ'ארלס אטה סימונס קבעה פסק דין תקדימי שבו הצהירה כי בני הזוג הופלו לרעה כתוצאה מדחייתם וכי חוק הנישואים 1944 אינו עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 2(2)(א)(ii) בסעיף 5 לחוק זכויות האדם של ברמודה, שכן חוק הנישואים מהווה יחס מפלה על בסיס נטייה מינית בעודו מכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד. בעקבות הפסיקה, נישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים ברחבי הטריטוריה.[7]

לאחר הבחירות הכלליות בברמודה באמצע 2017 (אנ'), הממשלה החדשה העבירה חוק שמבטל את ההכרה בנישואים חד-מיניים ומכיר במקומם בשותפויות מקומיות בין זוגות חד-מיניים בדצמבר 2017.[8] הכתר הבריטי לא ערער על השינוי, ומושל ברמודה נתן הסמכה מלכותית לחוק ב-7 בפברואר 2018. החוק נכנס לתוקף ב-1 ביוני 2018. בכך, הפכה ברמודה לטריטוריה הראשונה בעולם שביטלה את הזכות עבור זוגות חד-מיניים להינשא לפי חקיקה.[9] פוליטיקאים וארגוני זכויות להט"ב בינלאומיים מתחו ביקורות שליליות רבות על החקיקה והצהירו כי המהלך יפגע בכלכלתה ומעמדה של ברמודה כתוצאה מתיירות להט"ב ענפה שהתקיימה בה עד לאותה העת.[10]

עד אפריל 2018, הוגשו שני עתירות נגד החוק לבית המשפט העליון.[11][12] בית המשפט דן בעניין במאי 2018 ונתן את פסק דינו ב-6 ביוני 2018 בו ביטל את חלקי החוק שמנעו הכרה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא, אם כי גם הסכים לעכב את קביעת פסק הדין כדי לאפשר לממשלה להגיש ערעור לבית המשפט לערעורים בנושא.[13][14] לאחר בדיקת עתירת הממשלה, בית המשפט לערעורים אישר את פסיקת בית המשפט העליון ב-23 בנובמבר 2018 ובכך, הכשיר מחדש הכרה בנישואים חד-מיניים בברמודה.[15] ב-14 במרץ 2022 פסקה הוועדה המשפטית של המועצה המלכותית שמוגדרת כבית המשפט האחרון שפוסק בכלל העניינים המשפטיים שעוברים בכל ערכאות בתי המשפט בברמודה כי איסור ההכרה בנישואים חד-מיניים שהוטל על ידי היועץ המשפטי לממשלה, שערער על פסיקת בית המשפט לערעורים, חוקתי. ביולי 2022, הועברו חוקים חדשים שעדכנו את חוקיותם של הנישואים החד-מיניים שהתקיימו בקרב זוגות חד-מיניים באופן רשמי לפני פסיקת הוועדה המשפטית במרץ 2022 שביטלה את הכרתם.[16]

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2015 פסק השופט הלמן ג'יי מבית המשפט העליון בברמודה פסק דין שקבע כי בוצעה אפליה ישירה על רקע מצב משפחתי ועל רקע נטייה מינית כאשר נשללה מזוג חד-מיני היכולת להגיש בקשה לאימוץ בברמודה. כתוצאה מכך, חוק אימוץ הילדים החל להתייחס באופן שווה לבקשות אימוץ מזוגות נשואים ולא נשואים וכתוצאה מכך גם זוגות חד-מיניים.[17]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 אישר הפרלמנט של ברמודה (אנ') חקיקה האוסרת אפליה על רקע נטייה מינית.[18] לפני החקיקה, ועדת זכויות האדם של ברמודה (אנ') המליצה שוב ושוב לממשלת ברמודה לתקן את חוקי האפליה של הטריטוריה כך שיכללו נטייה מינית כעילה מוגנת מאפליה. בסוף 2004, הממשלה הבטיחה לתקן את חוק זכויות האדם 1981 כדי לכסות נטייה מינית, אך עד סוף 2005 לא נעשה דבר בעניין, עד לשנה שלאחר מכן. בשנת 2006 הוצע תיקון לחוק בבית האספה (אנ'), אך הפרלמנט סירב אפילו לדון בנושא. בדצמבר 2006, הוקמה קבוצה אקטיביסטית בשם "שתי מילים ופסיק" כדי לגרום לממשלה לתקן את החוק. לאחר התפטרותו הפתאומית מהקבינט ב-2009 העלה שר התרבות לשעבר, דייל באטלר, את סוגיית התיקון, ואמר כי בכוונתו להגיש הצעת חוק מתוקנת בסתיו 2009, אך כעת באחריותה של שרת התרבות החדשה, נלתה באטרפילד לבצע את המעשה. באטרפילד הגיבה כי היא "עדיין מתעדכנת על הפעילות של משרדה" ולכן "אינה יכולה להגיב על ביצוע תוכניות עתידיות". בנובמבר אותה שנה, בעקבות אזכור בנאום השנתי מן הכס כי חוק זכויות האדם עומד להשתנות, נפוצה שמועה שהשינוי יכלול הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית. מזכיר העיתונות של ראש הממשלה יוארט בראון (אנ') אישר את השמועה, אך היא הופרכה הן על ידי ועדת זכויות האדם של ברמודה והן על ידי השרה באטרפילד, שהעירו כי הכללת סעיף הנטייה המינית עדיין נמצאת בדיקה. רק בשנת 2013 תוקן חוק זכויות האדם 1981 כך שיכלול נטייה מינית כעילה מוגנת מפני אפליה באופן מוחלט.

במשך השנים, אזרחי להט"ב בברמודה ניסו לפנות לפרלמנט הבריטי בנוגע לאיסור אפליה כלפי להט"ב בברמודה, מה שגרם לוועדה הנבחרת לענייני חוץ (אנ') של בית הנבחרים הבריטי להמליץ לממשלת הממלכה המאוחדת לנקוט בצעדים להרחבת זכויות האדם בטריטוריות הבריטיות שמעבר לים, שעבורן בסופו של דבר הממלכה המאוחדת אחראית.

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה משפטית עבור טרנסג'נדרים בברמודה עבור שינוי מגדרם במסמכי זהות רשמיים.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממלכה המאוחדת אחראית על הגנתה של ברמודה. כתוצאה מכך, לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בגדוד ברמודה (אנ'). רשמית, חל איסור על חברי הגדוד להפלות או להטריד חיילים המוגדרים כלהט"ב בעת שירותם הצבאי. עם זאת, דיווח על נוכחותן של פעולות כאלה תוארו כנסבלות על ידי קצינים. לאורך השנים, אחד המתגייסים תיאר את הגדוד כ-"הסביבה ההומפובית ביותר שקיימת".

תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) רשאים לתרום דם במועצת בתי החולים של ברמודה בתנאי שלא קיימו יחסים עם גבר אחר ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן, נשים המקיימות יחסי מין עם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיות גם כן לתרום את דמן רק לאחר תקופת דחייה של 12 חודשים.[19]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמודה מוגדרת כחברה דתית ושמרנית, אשר כתוצאה מכך גילויי חיבה גלויים בין בני זוג חד-מיניים עלולים להוות מטרה לפגיעה. מספר הומוסקסואלים ברמודאים, שעברו במשך השנים להתגורר בממלכה המאוחדת, ובבירה לונדון בפרט, דיווחו על "אקלים של הומופוביה עזה בברמודה" שבה אזרחי להט"ב "עוברים באופן שגרתי בריונות ומופלים לרעה".[20] נכון לשנת 2018, ישנם מספר מקומות שפונים עבור קהל להט"ב בברמודה, שכוללים מסעדות, מלונות וגיי ברים.[21] מצעד הגאווה הראשון שנערך בברמודה התקיים בבירה המילטון ב-31 באוגוסט 2019 כאשר על פי ההערכות, השתתפו במהלכו כ-6,000 מפגינים.[22][23]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית "השחר הנורווגי" שידועה דה פקטו כאונייה הרשמית של "R Family Vacations"

תיירות היא היבט משמעותי ביותר בכלכלת ברמודה. בשנת 2007, "R Family Vacations" (אנ'), חברת נופש של תיירות להט"ב המספקת טיולי אוניות תענוגות יוקרתיות, בתמיכתו של ראש הממשלה ושר התיירות והתחבורה יוארט בראון, שקלה להפוך את ברמודה לאחת מיעדיה באותה תקופה. בן ברית קרוב של בראון, אנדרה קרטיס, שניהל יוזמה של תיירות מבוססת אמונה עבור בראון בהיותו שר התיירות, התנגד ליוזמה וארגן התכנסות של כ-80 כנסיות שונות לקבוצה בשם "מאוחדים באמונה" כדי להפגין נגד הטיול המתוכנן. "R Family Vacations" החליטה לשנות את המסלול כדי להחליף את הגעתה לברמודה בשתי עצירות בפלורידה ובאי פרטי. אחד המארגנים הצהיר בתגובה כי:

"אם לא היו לנו ילדים על הסיפון והיו מפגינים, היינו הולכים. אבל לא רצינו לחשוף אותם לשנאה הזו בזמן שהם בחופשה".

עם זאת, ברמודה היוותה למעשה מקור לתיירות להט"ב כבר שנים רבות קודם לכן. חברת הנסיעות "Pied Piper" שמתמקדת בתיירות להט"ב, ארגנה טיולים בקנה מידה קטן יותר לטריטוריה מאז 1990, ללא תקריות. חברת הספנות קרניבל קרוז ליין, שמחזיקה בספינות רבות שרשומות בברמודה, הביעה תמיכה בשיפור מעמד זכויות הלהט"ב והכשרת נישואים חד-מיניים בטריטוריה.

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1994)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים / אין נתונים
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 2013, עבור נטייה מינית)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 2013, עבור נטייה מינית)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 2013, עבור נטייה מינית)
נישואים חד מיניים (היה חוקי מאז מאי 2017 עד יוני 2018 ושוב מנובמבר 2018 עד מרץ 2022)
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) (מאז 2018)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים (מאז 2015)
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים (מאז 2015)
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא (הממלכה המאוחדת אחראית להגנה)
זכות לשינוי מגדר בחוק
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם / (לאחר תקופת דחייה של 12 חודשים)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nick Duffy, Bermuda has legalised same-sex marriage for the second time, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBTQ+ news, ‏2018-11-23 (באנגלית בריטית)
  2. ^ Bermuda’s ban on same-sex marriage is allowed, UK judges rule, the Guardian, ‏2022-03-14 (באנגלית)
  3. ^ Same-sex ruling: the likely implications | The Royal Gazette:Bermuda News, web.archive.org, ‏2017-05-07
  4. ^ Bermuda same-sex marriage referendum set for June 23, web.archive.org, ‏2018-09-07
  5. ^ Voters roundly reject same-sex marriage | The Royal Gazette:Bermuda News, web.archive.org, ‏2016-06-25
  6. ^ OUTBermuda: 53% Favour Same-Sex Marriage, Bernews, ‏2020-09-17
  7. ^ Simon Jones, Landmark same-sex ruling, www.royalgazette.com, ‏2017-05-05 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ Associated Press, Bermuda to ban same-sex marriage months after it was legalised, the Guardian, ‏2017-12-14 (באנגלית)
  9. ^ Governor Gives Assent: Domestic Partnerships, Bernews, ‏2018-02-07
  10. ^ Gay MP says Bermuda's ban on same-sex marriage will damage Britain's reputation, web.archive.org, ‏2018-09-07
  11. ^ OutBermuda to challenge Domestic Partnership | The Royal Gazette:Bermuda News, web.archive.org, ‏2018-04-03
  12. ^ Legal Challenge Filed: Same Sex Marriage - Bernews : Bernews, web.archive.org, ‏2018-02-28
  13. ^ Court rules in favour of same-sex marriage | The Royal Gazette:Bermuda Same-Sex Marriage - Mobile, web.archive.org, ‏2018-06-12
  14. ^ Court Rules In Favour Of SSM, Govt To Appeal, Bernews, ‏2018-06-06
  15. ^ "Bermuda top court reverses government's gay marriage ban". Reuters (באנגלית). 2018-11-23. נבדק ב-2022-11-27.
  16. ^ Gareth Finighan, Same-sex marriages validated, www.royalgazette.com, ‏2022-07-18 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2017-05-07
  18. ^ Associated Press, Bermuda Senate approves bill prohibiting discrimination against gays, LGBTQ Nation
  19. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2020-02-15
  20. ^ As A Survivor Of Bermuda's Homophobia I Want To Do All I Can For Same-Sex Marriage Rights, HuffPost UK, ‏2018-03-06 (באנגלית)
  21. ^ Gay and Lesbian travel in Bermuda - Lonely Planet, web.archive.org, ‏2018-09-08
  22. ^ Sarah Lagan, Bermuda to hold first gay pride march, www.royalgazette.com, ‏2019-06-12 (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ "Conflicted, conservative Bermuda stages first Pride parade". Reuters (באנגלית). 2019-08-30. נבדק ב-2022-11-28.