זכויות להט"ב בליבריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בליבריה ליבריהליבריה
ליבריה
ליבריה
מעמד בחוק פלילי, עונש: עד שנת מאסר או קנס של 1,000 דולר ליברי או שניהם
טרנסג'נדריות אין הכרה בשינוי מגדר
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נמנעה

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בליבריה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית במדינה הנושאת עונש של עד שנת מאסר, קנס של 1,000 דולר ליברי או שניהם.

"Stop AIDS in Liberia" היה הארגון הלא ממשלתי הראשון שהוקם על ידי אזרחי להט"ב בליבריה לשירותם של חברי הקהילה במקור עבור הגשת מידע לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים לגבי התמודדות עם HIV/איידס, בדיקה והספקת ייעוץ לאלה שנבחנו כחיוביים. מאז 2012, הארגון הרחיב את פעילותו עבור הכללת מגוון רחב יותר של שירותים וקידום זכויות להט"ב בליבריה.

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כפלילית בליבריה. סעיפים 14.74 ו-14.79 לחוק העונשין מגדירים פעילות הומוסקסואלית בהסכמה כ-"מעשי סדום מרצון", עבירה מדרגה ראשונה, אשר נענשת עד שנת מאסר אחת או קנס של עד 1,000 דולר ליברי או שניהם. החוק חל על כל האנשים העוסקים במין אנאלי או אוראלי אשר "אינם בעל ואישה או חיים יחד כגבר ואישה אם כי אינם נשואים כחוק". כתוצאה מכך, פעילות הומוסקסואלית בליבריה מופללת, הן עבור גברים והן עבור נשים. אף על פי קיומו של החוק, אכיפה והעמדות לדין אינן שכיחות.[1] עם זאת, קיום החוק מרתיע קורבנות להט"ב של פשעי שנאה מלדווח עליהם למשטרה, שכן חלק אזרחי להט"ב ליברים נעצרו על בסיס מנטייתם המינית או זהותם המגדרית לאחר שתוקפיהם השתמשו בעובדה שהם היו חלק מקהילת הלהט"ב בתור תירוץ לפשעיהם במשך השנים.

בסוף 2011 הודיע ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, דייוויד קמרון, כי המדינה תשהה את סיוע החוץ שלה למדינות שרודפות אזרחי להט"ב בשטחן. בדצמבר אותה שנה, נשאה שרת החוץ של ארצות הברית, הילרי קלינטון, נאום בו קראה למדינות העולם לכבד זכויות להט"ב, באותו יום שפורסם תזכיר ממשל אובמה המורה לכל סוכנויות הממשל בארצות הברית לעשות ככל שביכולתם כדי לקדם זכויות להט"ב מחוץ למדינה, לרבות על ידי התחשבות בזכויות להט"ב בעת קבלת החלטות לגבי סיוע חוץ או מעמד מבקשי מקלט.[1] מספר כלי תקשרות בליבריה דיווחו כי ארצות הברית תכננה להפסיק את מתן סיוע החוץ למדינות שאינן "מכבדות מספיק זכויות להט"ב".[1][2] אירועים אלה עוררו תגובה נגד חברי קהילת הלהט"ב בליבריה, כולל מספר סעיפי חקיקה נגד חברי הקהילה ועלייה במתקפות אלימות נגד להט"ב.[3]

בשנת 2012 הוצגו בבית המחוקקים הליברי שתי הצעות חוק נגד חברי קהילת הלהט"ב בליבריה. הצעת חוק שהוגשה על ידי הנציג קלרנס מאסקוי הציעה להגדיל את עונש המאסר על קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, מעבירה של דרגה ראשונה עם עונש מקסימלי של שנת מאסר לעבירה מדרגה שנייה עם עונש מאסר מרבי של חמש שנים. הצעת חוק נפרדת שהוגשה על ידי הסנאטורית, ג'ול הווארד טיילור, הייתה מגדירה נישואים חד מיניים כעבירה פלילית מדרגה ראשונה, עם עונש מאסר של 10 שנים לכל היותר.[1] בתגובה, הנשיאה אלן ג'ונסון-סירליף איימה להטיל וטו על כל אחת מההצעות החוק, תוך שהיא מגנה גם על החוקים הקיימים המפלים פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, באומרה כי ישנם "ערכים מסורתיים בחברה שלנו שהיינו רוצים לשמר".[4] הצעת החוק של מאסקוי להגדלת העונשים על פעילות הומוסקסואלית לא עברה את בית הנבחרים או הסנאט, בעוד שהצעת החוק של טיילור להפללת נישואים חד מיניים התקבלה על ידי הסנאט אך לא בית הנבחרים.[1] כתוצאה מכך, אף הצעת חוק לא נחקקה.[2]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990, במהלך מלחמת האזרחים הליברית הראשונה, נרצח הזמר הליברי טקומסי רוברטס על ידי חברים בכירים בחזית הלאומית הפטריוטית העצמאית של ליבריה (INPFL) לאחר שהואשם בהיותו הומו. הוא נרצח זמן קצר לאחר שמנהיג החזית, פרינס ג'ונסון "אימת" לכאורה כי רוברטס "עסק בפעילות הומוסקסואלית". לאחר מכן ג'ונסון הואשם ברצח רוברטס, אם כי ג'ונסון האשים את פעיל החזית, סמואל ורניי, בכך שהוא זה שרצח את רוברטס.[2]

ב-2012, התנועה "Movement Against Gays in Liberia" הפיצה עלונים שפרסמו את שמות אזרחים בבירה מונרוביה שלטענתם היו הומוסקסואלים ואיימה על חייהם.[3] בינואר 2012, סטודנט מאוניברסיטת ליבריה במונרוביה, ארצ'י פונפון, הקים ארגון למען זכויות להט"ב בשם "Movement for the Defense of Gay and Lesbian Rights in Liberia", אשר קרא להכשרתם של נישואים חד-מיניים בליבריה. פעילים המזוהים מטעמו ניסו להתארגן בקמפוס של אוניברסיטת ליבריה, אך הותקפו פיזית, אוימו ברצח ונאלצו להימלט.

בנובמבר 2016, לאחר סיומו של אירוע במונרוביה שהציג את המועמדויות לתחרות מיס טרנס דיווה מטעם רשת הטרנסג'נדרים של ליבריה לשנת 2017, תושבי השכונה בה התקיים האירוע תקפו את הנוכחים באירוע ואיימו לרציחתם. מעל 24 אזרחים ליברים נלכדו במבנה במשך שעות לפני שהמשטרה ניטרלה את התוקפים.[2]

דו"ח של ארגון האו"ם לשנת 2020 מצא "הפרות חמורות, נפוצות ומתמשכות של זכויות האדם של אזרחי להט"ב ליברים" בעודם התמודדו עם "אפליה בתעסוקה ובדיור, התקפות פיזיות ואיומי רצח". חברי קהילת הלהט"ב הליברית נאלצים לעיתים קרובות להסתיר את זהותם בפומבי, אם כי ישנם מרחבים פרטיים הנוכחים עבור חברי הקהילה, לעיתים קרובות בחסות ארגונים מקומיים בהם: "Stop AIDS in Liberia" ו-"Transgender Network of Liberia" או כאלה שנוצרו על ידי אנשים פרטיים.[2]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר פוליטיקאים בולטים בליבריה ניסו לגייס תמיכה פוליטית על ידי התנגדות לזכויות להט"ב במשך השנים. הנשיא צ'ארלס טיילור ניסה להשמיץ את חברי קהילת הלהט"ב המקומית עבור השגת "תשומת לב לסוגיות מוסריות" לאחר שזכה בנשיאות ליבריה לאחר סיום מלחמת האזרחים הראשונה במדינה. כאשר הגן על הצעתו לסווג מחדש פעילות הומוסקסואלית כעבירה פלילית, טען קלרנס מאסקוי כי "הומוסקסואליות אינה חלק מהקיום שלנו כעם".[2] בתגובה לפעילות לתמיכה בזכויות להט"ב בשנת 2012, יו"ר בית הנבחרים הליברי אלכס טיילר נשבע כי "לעולם לא יתמוך בהצעת חוק המגנה על זכויות להט"ב" בעוד שכל הצעת חוק כזו "תיזרק לנהר הדו או המונטסראדו".[5] בספטמבר 2016, כשהכריז על מועמדותו לנשיאות, פרינס ג'ונסון נשבע באומרו כי הוא "לעולם, לעולם לא יקבל זכויות של הומוסקסואלים". הסנאטורית ג'ול הווארד טיילור, שהציעה את הצעת החוק ב-2012 שהייתה מפלילה נישואים חד-מיניים עם 10 שנות מאסר, נבחרה כסגנית הנשיא ב-2017.

תנועת האזרחים החדשים מוגדרת כקואליציה נגד זכויות להט"ב של מנהיגים מוסלמים ונוצרים בליבריה, אשר נוסדה ב-2012. הקואליציה זכתה לבולטות מיוחדת כאשר אספה 100,000 חתימות עבור עצומה לנשיאה אלן ג'ונסון-סירליף התומכת באיסור הקיים על קיומה והפללתה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בליבריה.[2] רבים מחברי התנועה טענו, למרות עדויות הפוכות, שקהילת הלהט"ב במדינה היא "תופעה שהומצאה לאחרונה, מערבית או קולוניאלית", בעוד טיעונים שזהות זו "אינה אפריקאית" נפוצים בקרב מתנגדי זכויות להט"ב בליבריה.[2][1] התנועה השתמשה לעיתים קרובות במסרים דתיים בהתנגדותה לזכויות להט"ב. בשנת 2012 הופיעו דיווחים שהופרכו בעיתונות הליברית לפיהם ארגון לא קיים בקליפורניה "שיחד מחוקקים כדי להכשיר נישואים חד מיניים".[2] אף על פי שהסיפור הוכח מאוחר יותר כשקרי, חברי התנועה קשרו זכויות להט"ב לנושאים של שחיתות והשפעה זרה בהצדקת השמועה. באופן דומה, חברי התנועה העלו טענות לא מבוססות לפיהן צעירים בליבריה נמנעו מתעסוקה לאחר שסירבו "לקיים יחסי מין עם מעסיקים פוטנציאליים מאותו המין", תוך קשירת זכויות להט"ב בליבריה לבעיות אבטלה במדינה. תנועת האזרחים החדשים טענה גם כי הכרה בזכויות להט"ב תגרום ל-"בקעה של האומה" באופן שעלול "להוביל למלחמת אזרחים שנייה".

ארגוני זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Stop AIDS in Liberia" הוא הארגון הלא ממשלתי הראשון שהוקם על ידי אזרחי להט"ב בליבריה לשירותם של חברי הקהילה במקור עבור הגשת מידע לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים לגבי התמודדות עם HIV/איידס, בדיקה והספקת ייעוץ לאלה שנבחנו כחיוביים. מאז 2012, הארגון הרחיב את פעילותו עבור הכללת מגוון רחב יותר של שירותים וקידום זכויות להט"ב בליבריה. בין היתר הארגון הוביל הדרכות עבור המשטרה הלאומית של ליבריה על חשיבותן של זכויות להט"ב, וקרא בפומבי בתקשורת הארצית סוגיות למען אזרחי להט"ב ליברים. ארגונים אחרים, כמו "Transgender Network of Liberia" שנוסדה על ידי אישה טרנסג'נדרית ליברית בשנת 2014, התפצלו מקרב הארגון כדי לתת מענים נוספים וצרכים ספציפיים כארגונים עצמאיים.[2]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (פלילי, עונש: עד שנת מאסר, קנס של 1,000 דולר ליברי או שניהם)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים
חוקים נגד אפליה בתעסוקה
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
זכות לשינוי מגדר בחוק
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Robbie Corey-Boulet, The Trump Effect: Elections at Home and Abroad Dampen Liberia’s Gay-Rights Revival, World Policy Journal 34, 2017-09-01, עמ' 83–89 doi: 10.1215/07402775-4280064
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Robbie Corey-Boulet, Love falls on us: a story of American ideas and African LGBT lives, 2019, ISBN 978-1-78699-708-1. (בenglish)
  3. ^ 1 2 "Liberian LGBT Rights Under Spotlight". NPR.org (באנגלית). נבדק ב-2022-05-24.
  4. ^ Nobel peace prize winner defends law criminalising homosexuality in Liberia, the Guardian, ‏2012-03-19 (באנגלית)
  5. ^ Gay rights activists looking for new recruits in Liberia - Africa Review, web.archive.org, ‏2018-03-30