זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
ברית המועצות
ברית המועצות
מעמד בחוק חוקי ב-13 כלל המדינות, פלילי באוזבקיסטן וטורקמניסטן (עונש: 2-3 שנות מאסר)
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר ב-12 מדינות, אין הכרה בארמניה, טורקמניסטן ואזרבייג'ן
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת ב-6 מתוך 15 המדינות, אין איסור מפורש לשירות ברוסיה אם כי קיימת מדיניות אל תשאל, אל תספר בלתי כתובה
הגנה מפני אפליה ישנה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית ב-3 מדינות (אסטוניה, ליטא, גאורגיה), ואיסור חלקי באוקראינה, מולדובה ולטביה
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד-מינית באף אחת מכלל המדינות מלבד אסטוניה מאז 2016
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים באף אחת מכלל המדינות מלבד אימוץ חורג באסטוניה מאז 2016
הצבעה על הצהרת האו"ם 7 הצביעו בעד ההצהרה, 5 נמנעו ו-3 התנגדו (תמכו בהצעה הנגדית מטעם סוריה)

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) במדינות ברית המועצות לשעבר מתמודדים עם אתגרים חברתיים ומשפטיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. מאז 1 בינואר 2016, באסטוניה (בלבד), זוגות חד מיניים מחזיקים בהכרה במערכת יחסים חד מינית הנקראת הסכם חיים משותפים המעניק את אותן הגנות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים מלבד הזכות להינשא ואימוץ משותף. ב-11 בינואר 2019 קבע בית המשפט העליון של ליטא כי יש להעניק לבני זוג חד מיניים היתרי שהייה, בעוד הצעת חוק להכרה בהסכם חיים משותפים תלויה ועומדת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מהפכות אוקטובר: 1933-1917[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית הפכה פעילות הומוסקסואליות לחוקית בדצמבר 1917, בעקבות מהפכת אוקטובר וביטול הקוד המשפטי של רוסיה הצארית. באמצעות ביטול הקוד המשפטי הצארי, המפלגה הקומוניסטית הרוסית אפשרה פעילות הומוסקסואליות דה פקטו בעוד הקוד הפלילי הרוסי הסובייטי הראשוני לא הכיל הפללה של הומוסקסואליות בעוד שהנושא הושמט. עם זאת, ביטול החוק הצארי היה חלק מדחייה כוללת של חוקי האימפריה הרוסית, בעוד שהסובייטים מעולם לא נקטו בשום מסע להפחתת דעות קדומות נגד הומוסקסואליות.

התרתם של יחסים הומוסקסואלים פרטיים בין מבוגרים בהסכמה חלה רק על הרפובליקה הרוסית והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. הומוסקסואליות או כפי שכונתה "מעשה סדום" נותרו פשע באזרבייג'ן (בעודה עוברה אי-הפללה רשמית ב-1923), כמו גם ברפובליקות הסובייטיות הפדרליות הסוציאליסטיות בעבר-הקווקז ומרכז אסיה לאורך שנות ה-20. חוקים פליליים דומים נחקקו באוזבקיסטן ב-1926 וטורקמניסטן בשנה שלאחר מכן.

אף על פי ביטול הפללתה של הומוסקסואליות ב-1917, המדיניות החברתית הסובייטית הרחבה יותר בנושא זכויות הומוסקסואליות רחבות יותר והיחס להומוסקסואלים בשנות ה-20 הייתה מעורבת לעיתים קרובות. המדיניות הסובייטית הרשמית, הן ברפובליקה הרוסית והן בברית המועצות הרחבה יותר, בשנות העשרים של המאה ה-20, בנושא הומוסקסואליות, נעה בין סובלנות ותמיכה, ניסיונות לשוויון משפטי ומתן זכויות סוציאליות לעוינות מדינתית נגד הומוסקסואלים וניסיונות מדינה לסיווג הומוסקסואליות כ-"הפרעה נפשית שצריך לרפא".

במפלגה הקומוניסטית עצמה בתקופה זו של שנות ה-20 היו גם כן חילוקי דעות ומדיניות מסוגים אלו לגבי היחס הסובייטי להומוסקסואליות - החל מחיוב לשלילה או אמביוולנטי כלפי דעות לגבי הומוסקסואלים וזכויותיהם. חלקים ופלגים מסוימים של הממשלה הבולשביקית ניסו לשפר את הזכויות והתנאים הסוציאליים להומוסקסואלים בהתבסס על רפורמות משפטיות נוספות ב-1922 וב-1923, בעוד שאחרים התנגדו למהלכים. נציב הבריאות ניקולאי סמשקו, בתחילת שנות ה-20, אהד את האמנציפציה ההומוסקסואלית "כחלק ממהפכה מינית" והכיל רפורמות מסוגים אלו לזכויות הומוסקסואליות בתחומי האזרח והרפואה. לדברי וויין ר. דיינס, חלקים מסוימים מהבולשביקים של שנות העשרים ראו באופן פעיל בהומוסקסואליות "מחלה חברתית שיש לרפא" או דוגמה ל-"ניוון בורגני", בעוד שבולשביקים אחרים האמינו שיש לקבלה מבחינה חוקית/חברתית מכובד חברתי בחברה הסוציאליסטית החדשה.

הבולשביקים ביטלו בנוסף את האיסורים המשפטיים הצאריסטים על זכויות אזרחיות ופוליטיות הומוסקסואליות - במיוחד בתחום העסקת המדינה. בשנת 1918 מונה גאורגי צ'יצ'רין, הומוסקסואל גלוי, לקומיסר העם לענייני חוץ של הרפובליקה הרוסית. ב-1923 מונה צ'יצ'רין גם לקומיסר העם לענייני חוץ של ברית המועצות, תפקיד אותו מילא עד 1930.

בתחילת שנות העשרים של המאה ה-20 הממשל הסובייטי והקהילה המדעית גילו עניין רב במחקר מיני, אמנציפציה מינית ואמנציפציה הומוסקסואלית. בשנות ה-20 שלחה ברית המועצות נציגים מקומיסריון הבריאות, בראשות קומיסר הבריאות סמשקו, בינואר 1923, למכון הגרמני לסקסולוגיה, וכן למספר כנסים בינלאומיים בנושא מיניות אנושית בין השנים 1921 ו-1930 שם הביעו תמיכה בהתרתם של יחסים הומוסקסואלים מבוגרים, פרטיים ובהסכמה, ושיפור הזכויות ההומוסקסואליות בכלל העמים. הן ב-1923 והן ב-1925 פרסם ד"ר גריגוריי בטקיס, מנהל המכון להיגיינה חברתית במוסקבה, את דו"ח "המהפכה המינית ברוסיה" שקבע כי הומוסקסואליות היא "טבעית לחלוטין" ויש "לכבד אותה מבחינה משפטית וחברתית". בברית המועצות עצמה ראו בשנות ה-20 התפתחויות במחקר הסובייטי הרציני על מיניות באופן כללי, לעיתים בתמיכה ברעיון המתקדם של הומוסקסואליות כחלק טבעי מהמיניות האנושית - כגון עבודתו של ד"ר בטקיס לפני שנת 1928. משלחות ומחקרים אלה נשלחו, אושרו ונתמכו על ידי הקומיסריון העממי לבריאות תחת הקומיסר סמשקו.

עם זאת, בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 השתנתה המדיניות והגישה הסובייטית לגבי הומוסקסואליות וזכויות הומוסקסואלים, לצד תגובת נגד חברתית נרחבת יותר בכלל ברית המועצות. יחד עם הדיכוי המוגבר של מתנגדים פוליטיים ולאומים שאינם רוסים תחת סטלין, נושאים וסוגיות להט"ב התמודדו עם צנזורה ממשלתית רשמית גוברת, ומדיניות נוקשה יותר באופן אחיד ברחבי ברית המועצות כולה. הומוסקסואליות סומנה רשמית כמחלה והפרעה נפשית בסוף שנות ה-20 בייחוד במהלך התקופה שבין השנים 1927-1930.[1] באקלים זה צמצם הקומיסר סמשקו את תמיכתו בזכויות הומוסקסואליות וד"ר בטקיס וחוקרי מין אחרים דחו (ב-1928) את הדיווחים המדעיים הקודמים שלהם על הנטייה כחלק ממיניות אנושית טבעית. מהלכים אלו התרחשו בעקבות נטיות סובייטיות קודמות בחלקים של הקהילות הרפואיות והבריאותיות, בהם בתחילת שנות ה-20, לסווג הומוסקסואליות, אם לא כפשע, אז כדוגמה למחלה נפשית או פיזית. דוגמאות מוקדמות יותר לסוג זה של יחס סובייטי נוקשה כלפי הומוסקסואליות כוללות את הדו"ח משנת 1923 של הקומיסריון העממי לבריאות בשם "חיי המין של הנוער העכשווי" שחיבר יזרעיל גלמן, שקבע כי "המדע התבסס כעת, בדייקנות שמוציאה כל ספק, שהומוסקסואליות אינה רצון רע או פשע אלא מחלה. עולמו של הומוסקסואל זכר או נקבה מעוות, הוא זר למשיכה המינית הרגילה שקיימת באדם נורמלי" - העמדה הרשמית אשר חלה מסוף שנות העשרים של המאה הקודמת.

מאמר מאת האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה משנת 1930 שנכתב על ידי המומחה הרפואי סרייסקי (מבוסס על דו"ח שנכתב בשנות ה-20) מסכם הומוסקסואליות בברית המועצות באומרו כי:

"החקיקה הסובייטית אינה מכירה במה שנקרא פשעים נגד המוסר. החוקים שלנו יוצאים מעיקרון ההגנה על החברה, ולכן ענישה סובלנית רק באותם מקרים בהם קטינים הם מושא לעניין הומוסקסואלי... תוך הכרה באי-נכונות של התפתחות הומוסקסואלית... החברה שלנו משלבת אמצעים מניעתיים וטיפולים אחרים עם כל התנאים ההכרחיים להפיכת הקונפליקטים הפוקדים הומוסקסואלים ללא כאב ככל האפשר ולפתרון ההתרחקות האופיינית שלהם מהחברה בתוך הקולקטיב"

שלטון סטלין: 1933–1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933 הממשלה הסובייטית, תחת השליט יוסיף סטלין, הפלילה מחדש פעילות הומוסקסואליות. ב-7 במרץ 1934 נוסף סעיף 121 לקוד הפלילי, עבור ברית המועצות כולה, שאסר במפורש הומוסקסואליות גברית, עם עד חמש שנות עבודת פרך בכלא. עם זאת, לא היו חוקים פליליים לגבי הומוסקסואליות נשית (לסביות). בתקופת המשטר הסובייטי, משקיפים מערביים האמינו שבין 800 ל-1,000 גברים נכלאו מדי שנה על פי סעיף 121.[2] הסיבה המדויקת לחקיקת חוק ההפללה עדיין נותרה במחלוקת מסוימת.[3]

מספר היסטוריונים ציינו כי בתקופה זו החלה התעמולה הסובייטית לתאר הומוסקסואליות כסימן לפשיזם, וכי סעיף 121 עשוי להיות כלי פוליטי פשוט לשימוש נגד מתנגדי משטר, ללא קשר לנטייתם המינית האמיתית, ועבור חיזוק ההתנגדות הרוסית לגרמניה הנאצית, שהפרה את הסכמה עם רוסיה.

הממשלה הסובייטית עצמה אמרה מעט מאוד בפומבי על השינוי בחוק, ונראה כי מעטים היו מודעים לכך שהוא קיים. בשנת 1934, הקומוניסט הבריטי הארי ווייט כתב מכתב ארוך לסטלין בו גינה את החוק, ואת מניעיו הפוגעניים בו הציב עמדה מרקסיסטית נגד דיכוי הומוסקסואלים, כמיעוט חברתי, והשווה הומופוביה לגזענות, שנאת זרים וסקסיזם. עם זאת, מכתבו לא נענה רשמית.

דה-סטליניזציה ואילך: 1953–1991[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסטלין עלה לשלטון, הומוסקסואליות הפכה לנושא שאינו ראוי לתיאור פומבי, הגנה או דיון. סובייטים הומוסקסואלים וביסקסואלים (גברים או נשים) אשר רצו בתפקיד בתוך המפלגה הקומוניסטית היו צפויים להינשא לאדם מהמין השני, ללא קשר לנטייתם המינית האמיתית, ולנהל מערכת יחסים הטרוסקסואלית כפויה. דוגמה בולטת לתופעה הייתה במאי הקולנוע הסובייטי סרגיי אייזנשטיין, אשר ניהל חיים כפולים בעודו נשוי לאישה אך ניהל מערכות יחסים רומנטיות עם גברים, והפיק סרטים שהנעימו פוליטית עבור סטלין.

לאחר מותו של סטלין ב-1953, הוא הוחלף בניקיטה חרושצ'וב, שהמשיך לליברליזציה של חוקי עידן סטלין בנוגע לנישואים, גירושים והפלות, אם כי החוק הפלילי נגד הומוסקסואליות נותר. ממשלת חרושצ'וב האמינה כי בביטול החוק הפלילי נגד הומוסקסואליות, הנטייה הרומנטית בין הגברים הנאשמים אשר התרחשה בסביבות בתי הסוהר תתפשט לאוכלוסייה הכללית לאחר שחרורם מתקופת סטלין. בעוד שממשלת סטלין שילבה בין הומוסקסואליות לפדופיליה, ממשלת חרושצ'וב שילבה בין הומוסקסואליות לבין מעשים מיניים מצביים, לעיתים כפויים, בין אסירים גברים.[4]

בשנת 1958 שלח משרד הפנים מזכר סודי לרשויות אכיפת החוק והורה להם להגביר את האכיפה של החוק הפלילי נגד הומואים. עם זאת, במהלך שנות ה-50 המאוחרות - תחילת שנות ה-60, אלין מוסבי, כתבת זרה ברוסיה באותה תקופה, ייחסה גישה ליברלית יותר לממשלת חרושצ'וב לאור העובדה כי ראתה זוגות הומוסקסואלים בפומבי, מצב אותו תיארה כלא נדיר לראות גברים הומוסקסואלים מחכים מחוץ לתיאטראות מסוימים בעודם מחפשים דייטים רומנטיים עם אמנים גברים.

מדריך "סקס סובייטי" משנת 1964 הורה: "עם כל הטריקים העומדים לרשותם, הומוסקסואלים מחפשים וזוכים באמונם של צעירים. ואז הם ממשיכים לפעול. אל תאפשרו להם בשום פנים ואופן לגעת בכם, יש לדווח על אנשים כאלה מיד לאיברים המנהליים כדי שניתן יהיה להוציאם מהחברה".

למרות הדוגמאות הנדירות הללו, אלפי אזרחים נכלאו באשמת הומוסקסואליות והצנזורה הממשלתית על הומוסקסואליות וזכויות הומוסקסואליות לא הואטה עד תחילת שנות ה-70, מה שהחל לאפשר קיום של הצהרות קצרות בנושאים. מונולוג פנימי קצר על הומוסקסואליות במוסקבה נכלל בספרו של ונדיקט ירופייב, מוסקבה פטושקי (1973). מאז שלטונו של סטלין, האישור הציבורי הראשון לפרסום זכויות עבור הומוסקסואלים היה הצהרה קצרה וביקורתית על סעיף 121 הקוראת לביטולו, שנאמרה בספר הלימוד של החוק הפלילי הסובייטי (1973).[5] התייחסויות אלו אופיינו כהצהרות קצרות ברומן או בספר לימוד ונעשו על ידי הטרוסקסואלים. הסופר ויקטור סוסנורה הורשה לכתוב על כך שראה שחקן הומוסקסואלי מבוגר נרצח באכזריות בבר בלנינגרד בספרו "ההולנדי המעופף" (1979), אם כי הותר לפרסום רק בגרמניה המזרחית.

הסופר ההומוסקסואל הרוסי יבגני חריטונוב הפיץ ספרות להט"ב באופן בלתי חוקי לפני שמת מאי-ספיקת לב ב-1981. הסופר גנאדי טריפונוב שירת כ-4 שנים של עבודת פרך על הפצת שיריו ההומוסקסואלים ועם שחרורו, הורשה לחזור לכתוב ולפרסם רק אם נמנע מלתאר התייחסות כלפי הומוסקסואליות.

בשנת 1984, קבוצה של הומוסקסואלים רוסים נפגשה וניסתה לארגן ארגון רשמי לזכויותיהם, רק כדי להיסגר במהירות על ידי ארגון הביון והמשטרה החשאית של הק.ג.ב. רק מאוחר יותר בתקופת החלתה של מדיניות גלאסנוסט הותר דיון ציבורי על אי-הפללתה מחדש של פעילות הומוסקסואלית פרטית בהסכמה.

סקר שנערך ב-1989 דיווח כי הומוסקסואלים היו הקבוצה השנואה ביותר בחברה הרוסית בעוד 30 אחוז מהנשאלים סברו כי "יש לחסל הומוסקסואלים".[2] בסקר דעת קהל משנת 1991 שנערך בצ'ליאבינסק 30 אחוז מהנשאלים בגילאי 16 עד 30 סברו שיש "לבודד הומוסקסואלים מהחברה", 5 אחוזים סברו שיש "לחסל אותם", 60 אחוז היו בעלי גישה "שלילית" כלפי הומוסקסואלים ו-5 אחוזים תייגו את נטייתם המינית כ-"אומללה".[5]

בין 1989–1990 הורשה להתקיים ארגון לזכויות הומואים במוסקבה בראשות יבגניה דבריאנסקאיה כאשר ניתן לרומן קלינין אישור לפרסם את העיתון ההומוסקסואלי "Tema".[6]

המספר המדויק של אזרחים שהועמדו לדין לפי סעיף 121 אינו ידוע, כאשר המידע הרשמי הראשון פורסם רק ב-1988, אך על פי ההערכות מדובר בכ-1000 שנתבעו בשנה. על פי נתונים רשמיים, מספר הגברים שהורשעו לפי סעיף 121 ירד בהתמדה במהלך תקופת מדיניות גלאסנוסט בעוד בשנת 1987 נידונו כ-831 גברים על פי סעיף 121, בשנת 1989 כ-539, בשנת 1990 כ-497 ובשנת 1991 כ-462.[7]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה פעילות הומוסקסואלית חוקית הכרה במערכות יחסים חד מיניות נישואים חד מיניים אימוץ על ידי זוגות חד מיניים לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא חוקים נגד אפליה המכסים נטייה מינית הכרה בשינוי מגדר לצד חוקים נגד אפליה המכסים זהות מגדרית
רוסיהרוסיה רוסיה
(ערך מורחב: זכויות להט"ב ברוסיה,

זכויות להט"ב בצ'צ'ניה)

Yes check.svg חוקי עבור גברים משנת 1993.

חוקי עבור נשים מאז ומעולם.
X mark.svg בלתי חוקי דה פקטו בצ'צ'ניה, שם אנשים החשודים בהומוסקסואליות נחטפים ונשלחים למחנות ריכוז בשל נטייתם המינית (ראו: רדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניה)

X mark.svg ישנה חובת פסק דין משפטי להכרה במערכות יחסים חד מיניות ברוסיה על פי פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם משנת 2021 (ראו: פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה) X mark.svg איסור חוקתי מאז יולי 2020 Yes check.svg/X mark.svg קיימת התרת אימוץ לרווקים ללא קשר לנטייה מינית Yes check.svg/ X mark.svg (עם זאת, ישנו קיום של מדיניות "אל תשאל, אל תספר" לא כתובה) X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח להתאמה מגדרית נדרש כולל עיקור

אוקראינהאוקראינה אוקראינה
(ערך מורחב: זכויות להט"ב באוקראינה)
Yes check.svg חוקי משנת 1991.

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg בנובמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית פעולה ליישום האסטרטגיה הלאומית לזכויות אדם עד שנת 2020, הכוללת את ההבטחה לנסח הצעת חוק ליצירת שותפויות אזרחיות רשומות לזוגות חד מיניים עד שנת 2017, בין היתר. עם זאת, בתחילת 2018, משרד המשפטים הצהיר כי "לא ניתן ליישם פיתוח והגשת טיוטה לחוק בנושא לגליזציה של שותפות אזרחית רשומה באוקראינה בגלל פניות רבות מהמועצות האזוריות וכנסיות וארגונים דתיים אחרים" X mark.svg איסור חוקתי מאז 1996 Yes check.svg/X mark.svg יחידים יכולים לאמץ Yes check.svg Yes check.svg איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית. Yes check.svg איסור חלקי על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 1992, מאז 2016 לא נדרש ניתוח להתאמה מגדרית עבור הכרה

בלארוסבלארוס בלארוס

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בבלארוס)

Yes check.svg חוקי משנת 1994 X mark.svg X mark.svg איסור חוקתי מאז 1994 X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר, נדרש ניתוח להתאמה מגדרית

אוזבקיסטןאוזבקיסטן אוזבקיסטן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב באוזבקיסטן)

X mark.svg פלילי עבור גברים, עונש: עד 3 שנות מאסר

Yes check.svg חוקי מאז ומעולם עבור נשים

X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר, נדרש ניתוח להתאמה מגדרית

קזחסטןקזחסטן קזחסטן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בקזחסטן)

Yes check.svg חוקי משנת 1998 X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2003. בשנת 2011 נקבעו הנחיות חדשות אשר אפשרו שינוי במסמכי הזהות רק לאחר ניתוח להתאמה מגדרית, בדיקות רפואיות גופניות ופסיכיאטריות, טיפול הורמונלי ועיקור
גאורגיהגאורגיה גאורגיה

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בגאורגיה)

Yes check.svg חוקי משנת 2000

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg הוצע בשנת 2014.

באפריל 2018 דחק נציב תלונות הציבור הגרוזי בממשלה להתיר שותפויות אזרחיות עבור זוגות חד מיניים

X mark.svg איסור חוקתי מאז 2018 X mark.svg X mark.svg Yes check.svg איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית. Yes check.svg איסור מוחלט על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2008, נדרש ניתוח להתאמה מגדרית כולל עיקור

אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב באזרבייג'ן)

Yes check.svg חוקי משנת 2000 X mark.svg X mark.svg X mark.svg Yes check.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg/X mark.svg אין חקיקה המאפשרת לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם באופן חוקי במסמכים רשמיים. עם זאת, קיימת התרה לשינוי שמם כך שיתאים לזהותם המגדרית.
ליטאליטא ליטא

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בליטא)

Yes check.svg חוקי משנת 1993

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg (ממתין) X mark.svg איסור חוקתי מאז 1992 X mark.svg (רק זוגות נשואים רשאים לאמץ) Yes check.svg Yes check.svg איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית. X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.

Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2003, ניתוח נדרש לצד פסק דין שיפוטי

מולדובהמולדובה מולדובה

(ערך מורחב: זכויות להט"ב במולדובה)

Yes check.svg חוקי משנת 1995

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg X mark.svg איסור חוקתי מאז 1994 X mark.svg Yes check.svg Yes check.svg איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית. X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מדרית.
Yes check.svg מאז 2017 לא דרוש ניתוח להתאמה מגדרית או עיקור עבור שינוי מגדר אך נדרש אבחון פסיכיאטרי המאשר את "הטרנסג'נדריות" של התושב לשם כך.
לטביהלטביה לטביה

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בלטביה)

Yes check.svg חוקי משנת 1992

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg מוצע Yes check.svg/X mark.svg איסור חוקתי מאז 2006, נישואים חד מיניים שבוצעו במדינות האיחוד האירופי מוכרים לצורכי תושבות מאז 2018 Yes check.svg/X mark.svg יחידים יכולים לאמץ Yes check.svg Yes check.svg איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית. X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר
קירגיסטןקירגיסטן קירגיזסטן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בקירגיסטן)

Yes check.svg חוקי משנת 1998 X mark.svg X mark.svg איסור חוקתי מאז 2016 X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח להתאמה מגדרית נדרש
טג'יקיסטןטג'יקיסטן טג'יקיסטן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בטג'יקיסטן)

Yes check.svg חוקי משנת 1998 X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח להתאמה מגדרית נדרש
ארמניהארמניה ארמניה

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בארמניה)

Yes check.svg חוקי משנת 2003

+ חתומה על הצהרת האו"ם

X mark.svg X mark.svg/ Yes check.svg איסור חוקתי מאז 2015,

החל משנת 2017, ישנה הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת. עם זאת, נכון לשנת 2021, טרם תועדה הכרה כזו.

X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
X mark.svg לא קיימת הכרה בשינוי מגדר.
טורקמניסטןטורקמניסטן טורקמניסטן

(ערך מורחב: זכויות להט"ב בטורקמניסטן)

X mark.svg פלילי עבור גברים, עונש: עד שנתיים מאסר.

Yes check.svg חוקי מאז ומעולם עבור נשים

X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
X mark.svg לא קיימת הכרה בשינוי מגדר.
אסטוניהאסטוניה אסטוניה

(ערך מורחב: זכויות להט"ב באסטוניה)

Yes check.svg חוקי משנת 1992

+ חתומה על הצהרת האו"ם

Yes check.svg ישנה הכרה בהסכמי חיים משותפים מאז 2016 Yes check.svg/X mark.svg נישואים חד מיניים שבוצעו מחוץ למדינה מוכרים מאז 2016, בעוד שנישואים שבוצעו במדינות האיחוד האירופי מוכרים לצורכי תושבות מאז 2018 Yes check.svg/X mark.svg רק זוגות נשואים רשאים לאמץ במשותף, ישנה הכרה באימוץ חורג מאז 2016 Yes check.svg Yes check.svg איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית. X mark.svg לא קיים איסור על אפליה על רקע זהות מגדרית.
Yes check.svg ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2002, ניתוח לא נדרש

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Donald J. West, Richard Green, Sociolegal Control of Homosexuality: A Multi-Nation Comparison, Springer Science & Business Media, 1997-10-31, ISBN 978-0-306-45532-2. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 Resource Information Center: Russia | USCIS, www.uscis.gov, ‏2015-10-14 (באנגלית)
  3. ^ Workers World Oct. 7, 2004: Can a homosexual be a member of the Communist Party?, web.archive.org, ‏2012-07-11
  4. ^ A History of Homophobia | The St. Petersburg Times | The leading English-language newspaper in St. Petersburg, web.archive.org, ‏2014-03-08
  5. ^ 1 2 Barshay, Jill J. (1993-02-10). "Russia's Gay Men Step Out of Soviet-Era Shadows". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-28.
  6. ^ Russian Gay History, community.middlebury.edu
  7. ^ Soviet Homophobia |, web.archive.org, ‏2012-09-11