זכויות להט"ב בניקרגואה
.svg) | |
| ניקרגואה | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 2008 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | ישנו איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בתעסוקה, בריאות ופשעי שנאה |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 2015 |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, בעוד ישנה מגבלה בחוקת המדינה המכירה באימוץ על ידי הטרוסקסואלים בלבד מאז 2015 |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בניקרגואה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים היא חוקית במדינה מאז 2008, בעוד אפליה על בסיס נטייה מינית אסורה בתחומים מסוימים, לרבות בתעסוקה ובגישה לשירותי בריאות. הגנה מפני פשעי שנאה חלה הן עבור נטייה מינית והן עבור זהות מגדרית. עם זאת, מאז 2015, חוקת המדינה הגבילה הכרה באימוץ ונישואים על ידי זוגות הומוסקסואלים עבור הטרוסקסואלים בלבד.
לפי ארגון הלהט"ב הניקרגואי, "Movimiento de la Diversidad Sexual" נכון לאפריל 2015 חיים במדינה כ-600,000 תושבים הומוסקסואלים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברים רבים מטעם קהילת הלהט"ב בניקרגואה מילאו תפקידים בולטים במהלך קיומה של מהפכת מפלגת החזית הסנדיניסטית. עם זאת, זכויות להט"ב לא היו בראש סדר העדיפויות של ממשלתה כיוון שרוב האוכלוסייה הוגדרה כרומאית-קתולית. הגנה על זכויות חברי הקהילה נחשבה גם למסוכנת מבחינה פוליטית ועתידה להיענות בעוינות מצד הכנסייה הקתולית, שהוגדרה כמי שמקיימת יחסים גרועים עם הממשלה. במלאת עשור למהפכת הסנדיניסטית (1989), הושקו מרכזים קהילתיים רבים עבור חברי הקהילה לאחר צעדה של פעילים שהתקיימה בבירה מנגואה.[2]
לאחר שארצות הברית הסירה את הסנקציות הכלכליות שהפנתה נגד ניקרגואה, החלו לפעול במדינה ארגונים לא ממשלתיים רבים אשר החלו לקדם זכויות להט"ב. כתוצאה מכך, ניקרגואה אירחה את פסטיבל הלהט"ב הציבורי הראשון שלה בשנת 1991.[2] חגיגת הגאווה השנתית במנגואה, שנערכה בסביבות 28 ביוני, מתרחשת עד הלום ומשמשת להנצחת ההתקוממויות של חברי הקהילה בארצות הברית נגד התעמרות משטרת ניו יורק המכונות מהומות סטונוול.
לאחר שזכו לתמיכה במשך שנים, הצעת חוק שנכתבה בעבר להגנה על נשים מפני אונס והתעללות מינית שונתה על ידי חברי פרלמנט נוצרים שמרנים באספה הלאומית בעודה הטילה עונש של עד 3 שנות מאסר על כל מי "שמעודד, מקדם, מפרסם או נוהג במין בין בני אותו המין באופן שערורייתי" אשר כללו גם כל מעשה מיני בין זוגות הטרוסקסואלים לא נשואים. פעילי זכויות להט"ב ובני בריתם הפגינו בניקרגואה ובשגרירויות מחוץ למדינה נגד ההצעה אך עם זאת, הנשיאה ויולטה צ'מורו חתמה על החוק ביולי 1992 כסעיף 204 לחוק הפלילי של ניקרגואה.
בנובמבר 1992, קואליציה הידועה בשם "הקמפיין למיניות ללא דעות קדומות" המורכבת בין היתר מעורכי דין, לסביות ופעילים הומוסקסואלים, הציגה ערעור לבית המשפט העליון לצדק המערערת על החוק כבלתי חוקתי אם כי בית המשפט דחה את הערעור במרץ 1994.[3]
ב-1 במרץ 2008 נכנס לתוקף חוק עונשין חדש אשר ביטל את תוכן סעיף 204 ובכך, העביר אי-הפללה של מעשה מיני מחוץ לנישואין ופעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בעוד גיל ההסכמה הושווה ל-16 שנים, ללא קשר לנטייה מינית או מגדר.[4][5] ממשלת ניקרגואה במשך השנים המליצה למדינות נוספות לבטל את איסוריהן על פעילות הומוסקסואלית בחוק הידועים בתור "מעשה סדום" בהן אנטיגואה וברבודה.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקרגואה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).
לצד אי הכרתה של ניקרגואה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה המגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 2015.
ביוני 2014, הקונגרס של ניקרגואה אישר קוד משפחה מתוקן שיגביל הכרה בנישואים, שותפויות ואימוץ עבור זוגות הטרוסקסואלים בלבד. ב-8 באפריל 2015, קוד המשפחה החדש נכנס לתוקף בעוד מספר ארגונים הגישו תביעה על רקע אי חוקתיות נגד הקוד.[1]
סעיף 72 לחוקת ניקרגואה קובע כי, "נישואים ואיגודים יציבים מוגנים על ידי המדינה; הם נשענים על הסכם מרצון בין גבר לאישה, וניתן לפרק אותם בהסכמה הדדית או על פי רצונו של אחד הצדדים".
ב-9 בינואר 2018, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי מדינות החתומות על האמנה האמריקאית לזכויות אדם מחויבות לאפשר לזוגות חד מיניים להינשא.[6][7] הפסיקה, שקבעה תקדים מחייב למדינות רבות באמריקה הלטינית, קובעת כי,
"המדינה חייבת להכיר ולהבטיח את כל הזכויות הנגזרות מקשר משפחתי בין בני אותו המין בהתאם להוראות הסעיפים 11.2 ו-17.1 של האמנה האמריקאית. (...) בהתאם לסעיפים 1.1, 2, 11.2, 17 ו-24 של האמנה האמריקאית, יש צורך להבטיח גישה לכל הדמויות הקיימות במערכות המשפט המקומיות, לרבות הזכות להינשא. (...) להבטיח את ההגנה על כל הזכויות של משפחות שנוצרו על ידי זוגות חד מיניים, ללא אפליה ביחס לאלו המורכבות על ידי זוגות הטרוסקסואלים".
— פסיקת בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם, 2018
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 315 לחוק העונשין על "עבירות נגד זכויות עובדים" קובע כי אפליה על בסיס נטייה מינית דינה עד שנת מאסר.[4]
סעיף 3(1) לחוק מס' 820 "לקידום והגנה על זכויות אדם מול "HIV" ואיידס למניעתו", אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית.
סעיף 1 בהחלטת השרים "671-2014" אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית וביטוי מגדרי בנגישות לשירותי בריאות.[8]
חוק פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעיף 36(5) לחוק העונשין, קובע כי קיימות נסיבות מחמירות כאשר אדם מונע מאפליה על רקע נטייה מינית תוך ביצוע עבירה פלילית.[4]
סקר משנת 2012 של המרכז לצדק ומשפט בינלאומי מצא כי 53 תקיפות נגד להט"ב התרחשו בין השנים 1999–2011. מתוכם, 15 היו מעורבים ברציחות (10 גברים הומוסקסואלים, 4 טרנסג'נדרים ולסבית 1). המספר האמיתי של מקרי רצח והתקפות אלימות צפוי להיות גבוה יותר, שכן קורבנות רבים בוחרים שלא להוקיע את הפיגועים במשטרה מחשש להטרדות מאת הפקידים על רקע הומופובי.[9]
האומות המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז הפיכת הומוסקסואליות לחוקית בשטחה, ניקרגואה הפכה לפעילה ברמה הבינלאומית בתמיכה עבור זכויות להט"ב. בשנת 2011, חתמה באו"ם על "ההצהרה המשותפת על הפסקת מעשי אלימות והפרות זכויות אדם נלוות המבוססות על נטייה מינית וזהות מגדרית" המגנה אלימות ואפליה כלפי חברי קהילת הלהט"ב.[10]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 2008)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2008)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2008)
|
| חוקים נגד אפליה בשירותי בריאות | (מאז 2014)
|
| חוקים נגד פשעי שנאה הכוללים נטייה מינית וזהות מגדרית | (מאז 2008)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | 
|
| חוקים נגד אפליה בחינוך |
|
| נישואים חד מיניים | (איסור חוקתי מאז 2015 המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד)
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים | (איסור חוקתי מאז 2015 המכיר באימוץ על ידי הטרוסקסואלים בלבד)
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים | (איסור חוקתי מאז 2015 המכיר באימוץ על ידי הטרוסקסואלים בלבד)
|
| לסביות, הומואים, טרנסגנדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם |
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Nicaragua rechaza que parejas del mismo sexo contraigan matrimonio o adopten niños | NTN24, web.archive.org, 2017-08-18
- ^ 1 2 glbtq >> social sciences >> Nicaragua, web.archive.org, 2007-08-14
- ^ Nicaragua: Lesbian, gay, bisexual and transgender (LGBT) people at risk in Nicaragua - Amnesty International, web.archive.org, 2006-11-19
- ^ 1 2 3 CÓDIGO PENAL, legislacion.asamblea.gob.ni
- ^ Nicaragua to decriminalise gay sex - PinkNews.co.uk, web.archive.org, 2011-07-03
- ^ "Latin American human rights court urges same-sex marriage legalization". Reuters (באנגלית). 2018-01-10. נבדק ב-2021-12-02.
- ^ Inter-American Court endorses same-sex marriage; Costa Rica reacts, The Tico Times | Costa Rica News | Travel | Real Estate, 2018-01-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ El Ministerio de Salud ha dado a conocer la firma de la Resolución Ministerial 671-2014 (RM 671-2014), web.archive.org, 2017-08-18
- ^ El Nuevo Diario, El Nuevo Diario, El Nuevo Diario (בספרדית)
- ^ Over 80 Nations Support Statement at Human Rights Council on LGBT Rights, U.S. Mission to International Organizations in Geneva, 2011-03-22 (באנגלית אמריקאית)
