זכויות להט"ב בסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב ברפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
סין (ירוק) טאיוואן, ואזור המנוהל על ידי הודו (ירוק בהיר)
סין (ירוק) טאיוואן, ואזור המנוהל על ידי הודו (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1997
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש כולל שנה של טיפול בפסיכותרפיה
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים עשויים לשרת (אין איסור מפורש בחוק בעוד כי לא ידועים נתונים על קיומה של מדיניות אל תשאל, אל תספר)
הגנה מפני אפליה אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, עובדים טרנסג'נדרים עשויים להיות מכוסים בחוק נגד אפליה בעקבות פסיקות בתי משפט
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית, אם כי ישנו מעמד "אפוטרופסות" דומה אך לא שוויוני לזוגות הטרוסקסואלים הנמצא בשימוש על ידי זוגות חד מיניים
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נמנעה

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסין מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים או נשים הפכה לחוקית בשטחי המדינה מאז 1997, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.

הומוסקסואליות והומוארוטיות בסין תועדו מאז ימי קדם. על פי מחקרים מאת אוניברסיטת לונדון, הומוסקסואליות נחשבה כפן נורמלי של החיים בסין, לפני ההשפעה המערבית הנוצרית-אירופאית משנת 1840 ואילך. ישנם שיעורים כי מספר קיסרים סינים מוקדמים ניהלו יחסים הומוסקסואלים מלווים בהטרוסקסואלים. ההתנגדות להומוסקסואליות, לפי אותם מחקרים, לא נכחה היטב בסין עד המאות ה-19 וה-20, באמצעות מאמצי ההתמערבות של שושלת צ'ינג המאוחרת והרפובליקה הסינית המוקדמת.

הומוסקסואליות הייתה כמעט בלתי נראית בתקופת מאו. בשנות ה-80, נושא ההומוסקסואליות דווח כי הופיע מחדש, בעוד זהויות וקהילות הומוסקסואליות התרחבו בעין הציבורית מאז. עם זאת, מחקרים ציינו כי השיח הציבורי בסין נראה חסר עניין, ובמקרה הטוב, אמביוולנטי לגבי הומוסקסואליות, ותחושות מסורתיות לגבי חובות משפחתיות ואפליה נותרו גורם משמעותי המרתיע אזרחים בעלי נטייה חד-מינית או זהות מגדרית טרנסג'נדרית "לצאת מהארון".

גישתה של הממשלה הקומוניסטית לזכויות להט"ב תוארה כ-"הפכפכה" הפועלת בגישת "ללא אישור, ללא פסילה, ללא קידום".[1][2] עם זאת, דווח כי קיימת התנגדות רבה מצד השלטונות, שכן נאסרו אירועי להט"ב שונים,[1] ואיסור על הצגת מערכות יחסים הומוסקסואליות בטלוויזיה ציבורית, וכן על הצגת גברים "נשיים" באופן כללי.[3][4]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סין העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת שאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרישומים המוקדמים ביותר של הומוסקסואליות ויחסים חד-מיניים בסין הם מתקופת שושלת שאנג מהמאה ה-11 עד ה-16 לפנה"ס בערך. המונח "לואן פנג" שימש לתיאור הומוסקסואליות גברית אם כי אין תיעוד של יחסים בין לסביות. בתקופה זו, הומוסקסואליות נתפסה ברובה באדישות ובדרך כלל יוחסה בפתיחות.[5]

שושלת ג'ואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר סיפורים על אהבה הומוסקסואלית בתקופת שושלת ג'ואו (ה-1046-256 לפנה"ס) ידועים היטב בחברה הסינית עד היום. מתוכם סיפור מסוג זה מתייחס לדוכס שיאן מג'ין אשר שלט בשנים 676–651 לפנה"ס, אשר הביא צעיר נאה בחצרו של יריבו על מנת "להשפיע על השליט השני בקסמו המיני של הצעיר ולתת לו עצה רעה". דוגמה נעלה יותר תהיה מערכת היחסים של מי זיקסיה (彌 子 瑕) והדוכס לינג מווי (衛靈公). חלוקתו של זיקסיה באפרסק "טעים במיוחד" עם אהובו כונתה על ידי סופרים מאוחרים יותר כ-"שארית האפרסק" (餘 桃). דוגמה נוספת להומוסקסואליות ברמה הגבוהה ביותר של החברה מתקופת המדינות הלוחמות היא סיפורו של המלך אנשי מווי ואהובו לורד לונג יאנג.

הומוסקסואליות זכתה להתייחסות נרחבת בתקופה זו באמצעות ספרות פופולרית, בה מסופר על המשורר קו יואן שהביע את אהבתו למלך השליט, הואאי מצ'ו, באמצעות מספר יצירות אלה, בהן בעיקר "כמיהה ליופי" והשיר "לי סאו" מתוך האנתולוגיה "Chuci".[5]

סין הקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שושלת האן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוסקסואליות והומוארוטיות היו נפוצות ומקובלות בתקופת שושלת האן (202 לפנה"ס - 220 לספירה) בעוד הקיסר איי מהאן הוא אחד הקיסרים הסינים המפורסמים ביותר שעסקו בפעילות הומוסקסואלית. היסטוריונים מאפיינים את מערכת היחסים בין הקיסר ואהובו דונג שיאן כ-"התשוקה של השרוול החתוך" (斷 袖 之 癖, duànxiù zhī pì) כסיפור שאחר הצהריים אחד לאחר שנרדם לשינה על אותה מיטה, הקיסר מהאן חתך את שרוולו של שיאן (בחתיכת לבוש שהם חלקו) במקום להפריע לו כשהיה צריך לקום מהמיטה. שיאן נודע בפשטותו היחסית בניגוד להחזקתו בחצר המעוטרת ביותר, וקיבל תפקידים גבוהים יותר ויותר כחלק מהיחסים, ובסופו של דבר הפך למפקד העליון של הכוחות המזוינים עד מותו של הקיסר מהאן.

בתקופה זו צץ גם אחד האזכורים הראשונים של הומוסקסואליות נשית (לסביות). היסטוריון בשושלת האן המזרחית, יינג שאו, ערך תצפיות לגבי מספר נשים מהארמון הקיסרי היוצרות התקשרויות הומוסקסואליות זו עם זו, במערכת יחסים שכותרתה דושי (對 食, מונח שפורש להתייחס ל-"עורקנות הדדית"), שבה פעלו השתיים כזוג נשוי.[5]

שושלת ליו סונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור על רקע צבעי משי עתיק המציג אישה המרגלת אחרי שני מאהבים סינים

כתבים מתקופת שושלת ליו סונג (420-479 לספירה) טוענים שהומוסקסואליות הייתה נפוצה כמו הטרוסקסואליות, בעוד כי "גברים עסקו לעיתים קרובות כל כך בפעילות הומוסקסואלית, עד שנשים לא נשואות הפכו לקנאיות".

שושלת טאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שושלת טאנג (618–907 לספירה), היו מסורות של יחסים חד-מיניים פדרסטיים, בדרך כלל במקדשים בודהיסטים, בין נערים וגברים. יחסים בין נשים לסביות התרחשו בדרך כלל גם במנזרים בודהיסטיות, שכן נזירות בודהיסטיות רבות חיפשו קשרים זו עם זו. נזירות טאואיסטיות תועדו כי החליפו ביניהן שירי אהבה רבים על גבי שירים רבים.[5]

שושלת סונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הקדום ביותר נגד זנות הומוסקסואלית בסין הוא מתקופת ג'נגה (政和, 1111–1118) של הקיסר הויסונג מהשיר (趙 佶) בשושלת סונג (960–1279), אשר העניש נאנצ'אנג (男 娼), גברים צעירים הפועלים בתור זונות, עם עונש של 100 מכות במבוק כבד וקנס של 50,000 מזומן. טקסט נוסף משושלת סונג אסר על עבירת בהן, נאן (不 男) 'להיות לא גברי, קרוס-דרסינג.[6] החוקים מעולם לא נאכפו.[5]

שושלת מינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההערכה היא כי קיסר ג'נגדה משושלת מינג (1368-1644) ניהל מערכת יחסים הומוסקסואלית עם מנהיג מוסלמי מהאמי, בשם סייד חוסיין. בנוסף לקיום מערכות יחסיו עם גברים, לקיסר ז'נגדה היו גם מערכות יחסים רבות עם נשים, בעודו חיפש את בנותיהם של רבים מפקידיו. ישנם המאמינים כי לקיסר טיאנקי היו שני ארמונות פרטיים, אחד למאהבותיו ואחד למאהבותיו.[5] במהלך עידן זה, שיטות לסביות הפכו לפגישה עם המגמה העולה במהירות של "ספיזם", שנוצרו כולן "בשם ההנאה".[5]

הומוסקסואלים סינים לא חוו רדיפה המשתווה לזו שחוו הומוסקסואלים באירופה הנוצרית במהלך ימי הביניים, ובאזורים מסוימים, במיוחד בקרב מעמדות הסוחרים, אהבה חד-מינית הוערכה במיוחד. היה סטריאוטיפ בשושלת מינג המאוחרת לפיו מחוז פוג'יין היה המקום היחיד שבו הומוסקסואליות בולטת. מיסיונרים ישועים אירופאים כמו מטאו ריצ'י שמו לב למה שהם ראו כ-"סטיות לא טבעיות", במצוקה בגלל אופיין הפתוח והפומבי לעיתים קרובות. ההיסטוריון טימותי ברוק כתב כי "התיעוב מנורמות מיניות הלך לשני הכיוונים, מכיוון שהישועים הפרושים היו מזון עשיר לספקולציות מיניות בקרב הסינים". סופרים סינים בדרך כלל לעגו לגברים אלה, והתעקשו שהסיבה היחידה שהם גינו הומוסקסואליות היא כי הם נאלצו להימנע מהנאה מינית בהיותם צליבטים.[5]

החוק הראשון האוסר באופן ספציפי על יחסים חד מיניים נחקק בעידן ג'יאג'ינג (嘉靖, 1522–1567) של הקיסר ג'ו הוקונג (朱 厚 熜) ב-1546.[6] למרות זאת, הומוסקסואליות עדיין הייתה מקובלת ונהוגה, בתנאי שהגברים ייצרו יורשים ונשים נשואות בהמשך. הומוסקסואליות אפילו נתפסה כ-"יוקרתית" על ידי מעמדות הביניים. טקסי נישואים חד מיניים הוגדרו גם כן כדבר שבשגרה.[5]

שושלת צ'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור לוח בודד על צבעים של משי, סין, שושלת צ'ינג (המאה ה-18-19), שני גברים צעירים שותים תה, קוראים שירים ומקיימים יחסים הומוסקסואלים. בן הזוג בעל צבע העור הבהיר תואר כנשי מבין השניים.

עד 1655, החלו בתי המשפט של שושלת צ'ינג להתייחס למונח ג'י ג'יאן (雞姦, "מעשי סדום") כדי להחילו על יחסים הומוסקסואלים, בעוד החברה הסינית החלה לשים דגש על ציות קפדני לסדר החברתי, שהתייחס ליחסים בין בעל זכר ואישה נקבה. בשנת 1740, הוכרז צו אנטי-הומוסקסואלי, שהגדיר יחסי מין הומוסקסואלים מרצון בין מבוגרים כבלתי חוקיים. על אף שלא היה תיעוד על יעילותו של צו זה, זו הייתה הפעם הראשונה שהומוסקסואליות הייתה כפופה לאיסור חוקי בסין. העונש, שכלל חודש מאסר ו-100 מכות כבדות בבמבוק כבד, היה למעשה העונש הקל ביותר שהיה קיים במערכת המשפטית של צ'ינג.[5]

סין המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1912, מהפכת שינהאי הפילה את שושלת צ'ינג והאיסור המפורש שלה על יחסים הומוסקסואלים בהסכמה בוטל על ידי המדינות הבאות. במשך השנים שלאחר מכן, ההטרונורמטיביות וחוסר סובלנות כלפי הומואים ולסביות הפכו למיינסטרים יותר באמצעות מאמצי ההתמערבות של הרפובליקה המוקדמת של סין.

הרפובליקה העממית של סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוסקסואליות הייתה כמעט בלתי נראית בתקופת מאו (1949–1976). במהלך מהפכת התרבות הקומוניסטית, הומוסקסואלים נתפסו כ-"מחפירים" ו"בלתי רצויים", ונרדפו קשות.[7]

כל האזכורים להומוסקסואליות בהסכמה בחוק הפלילי הוסרו בשנת 1997, בעוד האגודה הסינית לפסיכיאטריה ביטלה הומוסקסואליות כהפרעה נפשית בשנת 2001, אך עדיין טוענת שאדם עלול להיות מסוכסך או לסבול מבעיות נפשיות בשל מיניותו. עם זאת, שינוי מזוג זה לא בא לידי ביטוי בתקנות של הוועדה הלאומית לבריאות ותכנון משפחה,[8] סניף ממשלתי השולט בכל התקנות של שירותי הבריאות בסין, מה שהביא למוסדות פסיכיאטריים וספרי לימוד פסיכיאטריים ברחבי המדינה עדיין לשקול למעשה הומוסקסואליות כהפרעה נפשית בעודם מדווחים כמציעים "טיפולי המרה" עבור שינוי נטייה חד-מינית לנטייה הטרוסקסואלית.[9] זהות טרנסג'נדרית עדיין מסווגת כהפרעה נפשית גם כן, למרות החוקים המתירים שינויים חוקיים במגדר.[10]

בשנת 2021 אישר בית משפט בג'יאנגסו פסיקה לפיה תיאור של הומוסקסואליות כהפרעה נפשית במהדורה משנת 2013 של ספר לימוד באוניברסיטה היה תוצאה של "הבדלים תפיסתיים" ולא של "טעות עובדתית".[11] על פי "South China Morning Post", ספר הלימוד נמצא בשימוש על ידי מספר אוניברסיטאות סיניות.[12] ביולי 2021 נמחקו מספר חשבונות להט"ב המנוהלים על ידי סטודנטים באוניברסיטאות באפליקציית הניידים "WeChat" עם הודעות לפיהן החשבונות "הפרו את התקנות על ניהול חשבונות המציעים שירות מידע ציבורי באינטרנט הסיני".[13]

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הנישואים של הרפובליקה העממית של סין, אומצו במושב השלישי של הקונגרס החמישי ב-19 בספטמבר 1910, אשר כללו איחוד הטרוסקסואלי בין גבר ואישה בלבד.[14][15] על פי הערכות מסוימות משנת 2010, כ-80% עד 90% מהגברים ההומוסקסואלים הסינים היו נשואים לנשים כתוצאה מנישואים הטרוסקסואלים בכפייה עקב תגובות האוכלוסייה נגד מערכות יחסים הומוסקסואליות.[16] נשים כאלה ידועות בשם "טונגקי" (סינית: 同妻, pinyin: tóngqī). בשנת 2012, פרופסורית באוניברסיטת סצ'ואן התאבדה לאחר שנודע לה שבעלה הוא הומוסקסואל.[17][16] סקר משנת 2016 ממרכז הלהט"ב בבייג'ינג מצא כי רק 5% מאלה שהוגדרו כחלק מקהילת הלהט"ב הסינית הכריזו על נטייתם המינית או זהותם המגדרית לאנשים בחייהם.[18] סקר דעת קהל מקוון של רשת פיניקס בדצמבר 2019, שגרף קרוב ל-10 מיליון קולות, הראה רוב של 67% בעד נישואים חד מיניים בסין.[19]

ב-5 בינואר 2016, בית משפט בצ'אנגשה, בדרום מחוז חונאן, הסכים לדון בתביעה שהוגשה בדצמבר 2015 נגד הלשכה לעניינים אזרחיים של מחוז פורונג. התביעה הוגשה על ידי סון וונלין בן ה-26, שביוני 2015 סירבה לו הלשכה אישור להתחתן עם בן זוגו בן ה-36, הו מינגליאנג.[20] ב-13 באפריל 2016, עם מאות מפגינים התומכים בנישואים חד מיניים מחוץ לבית המשפט, בית המשפט בצ'אנגשה פסק נגד סאן, שהצהיר כי יערער על פסק הדין.[21] ב-17 במאי 2016, סון והו נישאו בטקס פרטי בצ'אנגשה, והביעו את כוונתם "לארגן עוד 99 חתונות חד מיניות ברחבי המדינה על מנת לנרמל נישואים חד מיניים בסין".[22]

מפגינים סינים וטאיוואנים מוחים עבור זכויות להט"ב לצד דגלי מדינותיהם במצעד הגאווה בניו יורק, ארצות הברית בשנת 2015

באוקטובר 2017, הקונגרס הלאומי העממי תיקן את החוק הסיני כך "שכל המבוגרים בעלי היכולת המלאה ניתנת לחופש למנות אפוטרופוסים משלהם בהסכמה הדדית" אשר כלל זוגות חד מיניים. המערכת, המכונה באופן שונה "אפוטרופסות משפטית" או "הסכם אפוטרופסות", מאפשרת לשותפים חד מיניים לקבל החלטות לגבי טיפול רפואי ואישי, מוות והלוויה, ניהול רכוש ושמירה על זכויות ואינטרסים. במקרה של אם אחד מבני הזוג מאבד את היכולת לקבל החלטות מכריעות (כלומר מחלה נפשית או פיזית או תאונה), האפוטרופוס שלו עשוי להחליט עבורו לטובתו. מערכת היחסים המשפטית ביניהם יכולה לכלול גם עושר וירושה, או פנסיה, תלוי על אילו מסמכים משפטיים נוספים יחליטו בני הזוג לחתום, כגון צוואה.[23][24]

ב-12 באפריל 2021, בית המשפט העממי של שניאנג במחוז ליאונינג קבע כי אישה לסבית בת 79 לא תוכל לתבוע את בת זוגה מזה 50 שנה, שאותה האשימה בגניבת 294,000 יואן מחשבון הבנק שלה, מכיוון שמערכת היחסים החד מינית ביניהן אינה מוכרת כחוק כנישואים בסין.[25]

בייג'ינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בייג'ינג מספקת בהווה מעמד של תושבות תלויה לשותפים חד מיניים של תושבים חוקיים.[26] בשנת 2008 הוקם המרכז הגאה בבייג'ינג.

הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2009, ממשלת הונג קונג (אזור מנהלי מיוחד של סין) הרחיבה הכרה והגנה מוגבלת לזוגות חד מיניים המתגוררים יחדיו בפקודת "אלימות במשפחה".[27] סקר משנת 2014 מצא כי 74% מתושבי הונג קונג תמכו בהענקת לזוגות חד מיניים את כל ההטבות הקשורות לנישואים או חלקן.[28]

באפריל וספטמבר 2017, בתי משפט בהונג קונג קבעו כי שותפים חד מיניים של עובדי ממשלה חייבים לקבל את אותן הטבות של בני זוג כגון שותפים הטרוסקסואלים בעוד כי לשותפים חד מיניים של תושבי הונג קונג ישנה זכות לחיות בשטחים תלויים, בהתאמה. שתי פסיקות אלו הוגשו על ידי ממשלת הונג קונג.[29][30] ביולי 2018, בית המשפט לערעורים הסופי אישר את פסיקת ספטמבר, וקבע כי לשותפים חד מיניים ישנה הזכות לקבל אשרות תלויות, וככאלה יכולים להתגורר באופן חוקי בהונג קונג.[31] כמו כן, ב-6 ביוני 2019 אישר בית המשפט לערעורים הסופי את פסק הדין של אפריל,[32] לאחר שבוטל תחילה על ידי בית המשפט לערעורים.[33]

מפגינים מוחים עבור זכויות להט"ב בסין בציון מצעד הגאווה בסן פרנסיסקו, 2011

ביוני 2018, אישה לסבית מהונג קונג המכונה "חברת כנסת" הגישה תביעה נגד ממשלת הונג קונג בשל שלילת זכותה להיכנס לשותפות אזרחית עם בת זוגה, בטענה שזכויותיה לפרטיות ושוויון הופרו, המהווה הפרה של חוק היסוד של הונג קונג ופקודת מגילת הזכויות של הונג קונג. בג"ץ דן בתיק בדיון מקדמי קצר בן 30 דקות באוגוסט 2018.[34][35][36] דיון מלא התקיים ב-28 במאי 2019, אם כי בית המשפט דחה את התיק לאחר מכן באוקטובר 2019.[37]

בנובמבר 2018, המחוקק ההומוסקסואל הגלוי ריימונד צ'אן צ'י-צ'ואן הגישה הצעה לחקור איחוד אזרחי עבור זוגות חד-מיניים, אם כי הודחה ב-27 מתנגדים מול 24 בעד.[38]

בינואר 2019, שני גברים הומוסקסואלים פתחו באתגרים משפטיים נגד האיסור על נישואים חד-מיניים בהונג קונג, בטענה שהסירוב להכיר ולבצע נישואים חד-מיניים מהווה הפרה של חוק היסוד. בית המשפט העליון של הונג קונג נתן אישור להמשך תביעת התיקים.[39][40]

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת סין דורשת מהורים המאמצים ילדים מסין להיות בנישואים הטרוסקסואלים.[41] כתוצאה מכך, לצד אי הכרתה של סין בנישואים חד מיניים, אימוץ ילדים סינים על ידי זוגות חד מיניים זרים או יחידים אסורים על ידי השלטונות הסיניים.[42]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 33 של חוקת הרפובליקה העממית של סין קובע "שוויון לכל האזרחים על פי החוק", אם כי לא מזכיר במפורש נושאי נטייה מינית או זהות מגדרית.

אין הוראה נגד אפליה לגבי נטייה מינית או זהות מגדרית על פי חוק התעסוקה הסיני, בעוד דיני העבודה מגנים באופן ספציפי על עובדים רק מפני "אפליה על רקע אתני, מגדר או דתו של אדם".[42]

בשנת 2018, גנן הומוסקסואל מהעיר צ'ינגדאו תבע את גנו הקודם בו עבד לאחר שפוטר בעקבות פוסט שפרסם ברשת חברתית על השתתפותו באירוע גאווה.[43] בית המשפט העממי המחוזי בלאושן פסק כי על הגן לפצות את הגנן בגין שישה חודשי שכר בתשלום. בית המשפט הגיש ערעור בדצמבר אותה שנה על פסק הדין.[43]

בנובמבר 2018 ומרץ 2019, סין קיבלה מספר המלצות הנוגעות לזכויות להט"ב במהלך הסקירה התקופתית האוניברסלית שלה מטעם האו"ם. ההמלצות אשר תוארו כ-"ציוני הדרך", הובאו מארגנטינה, צ'ילה, צרפת, אירלנד, מקסיקו, הולנד ושוודיה, בעודן דחקו בסין להעביר חוקים נגד אפליה המכסים נטייה מינית ולחוקק אמצעים נגד אלימות וביטוח לאומי. בפעם הראשונה, המשלחת הסינית הגיבה בחיוב להמלצות. במרץ 2019, נחשף באו"ם כי סין שואפת לאמץ חוק נגד אפליית קהילת הלהט"ב בשטחה תוך שנה. פעילי להט"ב סינים תיארו את ההמלצות כ-"אבן דרך". עם זאת, חדשות אלה צונזרו במהרה בכל פלטפורמות החדשות והמדיה החברתית הסינית.[44][45]

ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה בבירה בייג'ינג אשר נוסד בידי כ-50 ארגונים בשיתוף השגרירות הצרפתית במדינה בשנת 2012

הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – זכויות להט"ב בהונג קונג

פקודת מגילת הזכויות של הונג קונג משנת 1991 אוסרת אפליה ממגוון נושאים, כולל "אחרים". במקרה של פסק הדין לאונג טיסי ויליאם רוי נגד שר המשפטים משנת 2005, בנושא הגנה שווה על רקע נטייה מינית וחוק העמידה בהונג קונג, בית המשפט קבע פסד קין תקדימי האוסר על יחס שונה לא מוצדק על בסיס נטייתו המינית של אדם.

מקאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – זכויות להט"ב במקאו

סעיף 25 לחוק היסוד של מקאו (אזור מנהלי מיוחד שני של סין) מציין שתושבי מקאו חופשיים מאפליה על סמך רשימה לא ממצה של גורמים אסורים. נטייה מינית אינה נכללת ברשימה האמורה של עילות אפליה אסורות. עם זאת, קיימות הגנות נגד אפליה על רקע נטייה מינית בתחומי יחסי העבודה, הגנה על נתונים אישיים ונציב תלונות הציבור.

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, ממשלת סין הפכה הכרה בשינוי מגדר עבור קטינים לבלתי חוקי, וקבעה כי ניתוח להתאמה מגדרית, הזמין רק לאזרחים מעל גיל עשרים, נדרש על מנת להגיש בקשה לתיקון תעודת הזהות ורישום מקום מגוריהם.[46] על פי שבועון החדשות האקונומיסט, אלו המבקשים שינוי מגדרי חוקי נדרשים גם להיות לא נשואים, הטרוסקסואלים (בהתייחס לזהותם המגדרית) וחייבים לקבל אישור לשם כך ממשפחתם.[47] נכון לספטמבר 2019, הסיווג הסיני של הפרעות נפשיות עדיין מסווג זהות טרנסג'נדרית כהפרעה נפשית.[48]

רקדנית טרנסג'נדרית בלו'שונקואו, סין, 2008

בשנת 2014, מחוז שאנשי החל לאפשר לקטינים להגיש בקשה לשינוי מגדרם עם המידע הנוסף של תעודת הזיהוי של האפוטרופוס שלהם. שינוי מדיניות זה מאפשר לעוברים את השינוי המגדרי להיות מוכרים בנישואים חוקיים כהטרוסקסואלים.[49]

בשנת 2020, בית משפט בבייג'ינג פסק כי אישה טרנסג'נדרית מכוסה בהגנות צפני אפליה הנוגעות לקטגוריית "מין", בעוד מעסיקה בתחום התעסוקה יהיה מחויב להתייחס אליה כאל אישה, בעודה עברה שינוי מגדרי חוקי.[47]

בשנת 2021, המרפאה הראשונה של סין לילדים ומתבגרים טרנסג'נדרים הוקמה בבית החולים לילדים של אוניברסיטת פודן בשנגחאי עבור "ניהול בצורה בטוחה ובריאה את שינויים המגדרי של קטינים טרנסג'נדרים".[50]

הונג קונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק בהונג קונג מתיר שינוי מגדרי במסמכים משפטיים כגון תעודות זהות ודרכונים לאחר שאדם עבר ניתוח להתאמה מגדרית, אך אינו מאפשר לשנות תעודות לידה.[51]

טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2014, בית משפט בבייג'ינג פסק לטובת יאנג טנג, גבר הומוסקסואל, בתיק נגד מרפאת "טיפולי המרה". בית המשפט פסק נגד המרפאה, מאחר שהטיפולים לא עמדו בהבטחת המרפאה בפרסומות שלה, וחייב את המרפאה לשלם פיצוי כספי ליאנג, וכן להוריד את הפרסומות שלהם על קיומם של טיפולי המרה במתחמם.[52]

ביוני 2016, יו הו, גבר הומוסקסואלי ממחוז חנאן, תבע בית חולים בעיר ז'ומדיאן בשל כך שאילץ אותו לעבור טיפולי המרה.[53] הוא זכה להתנצלות פומבית ופיצוי כספי ביולי 2017. עם זאת, בית המשפט לא קבע את הנוהג כבלתי חוקי בהחלטתו.[54]

בעקבות שתי פסיקות מוצלחות אלו, קבוצות להט"ב סיניות קוראות כעת למשרד הבריאות הסיני לאסור על קיומם של טיפולי המרה.[55] עם זאת, נכון לדצמבר 2019, לא ננקטו צעדים יעילים על ידי ממשלת סין כדי לאסור טיפולי המרה בשטחי המדינה, בעוד טיפולים אלה למעשה מקודמים באופן פעיל ברחבי סין.[56]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חופש הביטוי וצנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015, יוצר הקולנוע פאן פופו תבע את הצנזורים הממשלתיים על כך שמחקו את סרטו התיעודי "Mama Rainbow" בעל תוכן להט"ב מאתרים מקוונים. תביעתו הסתיימה בדצמבר 2015 עם קביעה של בית המשפט העממי מספר 1 של בייג'ינג לפיה מינהל המדינה לעיתונות, פרסום, רדיו, קולנוע וטלוויזיה (SAPPRFT) לא ביקש מאתרי אירוח למחוק את הסרט התיעודי.[57] למרות פסק דין זה, שלדעת מעריצו של פופו היה לניצחון מכיוון שהוא הגביל למעשה את מעורבות המדינה, "הסרט עדיין לא זמין לצפייה מקוונת באתרי אירוח סיניים" אמר.[58]

ב-31 בדצמבר 2015 פרסם איגוד תעשיית הפקות הדרמה בטלוויזיה של סין קווים מנחים חדשים אשר כללו איסור על הצגת מערכות יחסים חד מיניות בטלוויזיה. התקנון קבע כי "אף דרמה בטלוויזיה לא תציג מערכות יחסים מיניות חריגות והתנהגויות כגון גילוי עריות, יחסים חד מיניים, סטייה מינית, תקיפה מינית, התעללות מינית, אלימות מינית וכן הלאה" אשר החל להשפיע בנוסף על הצגת אנשי להט"ב בדרמות אינטרנטיות.[59][60][61]

ציון מצעד הגאווה הראשון בשאנגחאי, 2009

בפברואר 2016 נאסר על שידור סדרת הטלוויזיה הסינית, Addicted, לשידור מקוון של 12 פרקים לעונה בת 15 פרקים בשל הצגתה מערכות יחסים הומוסקסואליות. יוצרי הסדרה העלו בתגובה את שאר הפרקים לאתר יוטיוב.[62]

תחרות היופי, "מיסטר גיי סין" (Mr Gay China), נערכה בשנת 2016 ללא תקריות.[63] בשנת 2018, מארח האירוע ביטל באופן פסיבי את התקשרותו בכך שלא הגיב לשום תקשורת. לקרת ציון מהדורת התחרות לשנת 2019 הודיע מארח האירוע על ביטולה. לא פורסמה הודעת צנזורה רשמית לאירוע, אם כי מספר מאמרים האשימו את ממשלת סין בביטולה.[64] באותה שנה, סופרת סינית אשר כתבה רומן בנושא מערכת יחסים חד מינית בין זוג גברים, נידונה ל-10 שנים ו-6 חודשי מאסר בפועל על "הפרת חוקי גסויות".[65]

בשנת 2017, היה אמור להתקיים כנס להט"ב בשיאן. דיווחים מערביים, תוך שימוש בבלוג המארגנים כמקור שלהם, טענו שהמשטרה עיכבה את המארגנים ואיימה עליהם.[66][67]

באפריל 2018 החליטה "Sina Weibo", אחת מפלטפורמות המדיה החברתית הפופולרית ביותר במדינה, לאסור על הצגת כל הנושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב.[68] הדבר עורר במהירות ביקורת חריפה מצד הציבור ויומון העם, העיתון הרשמי של מפלגת השלטון, המפלגה הקומוניסטית הסינית. הביקורות כללו שימוש בהאשטאג "#IamGay" (אני הומוסקסואל) להפגנת סולידריות עם קהילת הלהט"ב הסינית אשר נצפה יותר מ-240 מיליון פעמים בפלטפורמה.[69] מספר ימים לאחר מכן "Sina Weibo" ביטלה את האיסור. סינים רבים פירשו את תגובת יומון העם כאות לכך שהממשלה עשויה לרכך את יחסה לזכויות להט"ב. עם זאת, קמפיין לציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה בקמפוסים בבתי הספר נאסר על ידי פקידים ממשלתיים כעבור חודש בלבד.[70]

במאי 2018, איגוד השידור האירופי חסם את "Mango TV", אחד הערוצים הנצפים ביותר בסין, כתוצאה מחששות שלילים של השלטון מלשדר את גמר אירוויזיון 2018 לאחר שכלל את הופעתו של הזמר האירי ראיין או'שונסי, שתיאר שני רקדנים גברים ורקע של דגלי גאווה במהלך הופעתו במסגרת ייצוגה של שווייץ.[71]

מספר ימים לפני ציונו של היום הבינלאומי נגד הומופוביה בשנת 2018, שתי נשים אשר ענדו תג עם סמל דגל הגאווה הוכו על ידי שלושה מאבטחים בבייג'ינג. חברת האבטחה פיטרה את המאבטחים המעורבים זמן קצר לאחר מכן.[69]

מצעד הגאווה בהונג קונג, אשר נערך באופן שנתי מאז 2008

על רקע הביקורת ההולכת וגוברת על החמרת הדרתה של זכויות להט"ב בסין בתקשורת תחת שלטונו של הנשיא שי ג'ינפינג,[72][73][74] פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבייג'ינג עורר מחלוקת כאשר ב-2018 אסרה הממשלה על הפסטיבל להציג את קריאת זכיית פרס האוסקר של סרט ההתבגרות, קרא לי בשמך, אשר מציג מערכת יחסים הומוסקסואלית בין השחקנים ארמי האמר וטימותי שאלאמה.[75][76]

בשנת 2021, לי ינג (כדורגלנית, ילידת 1993) הפכה לספורטאית הסינית הלסבית המוצהרת הראשונה בגלוי, בעודה פרסמה בחשבונה ברשת "Weibo" תמונה שלה יחד עם בת זוגה. הפוסט זכה לתמיכה מסחררת מקהל האינטרנט. עם זאת, לאחר מכן מחקה ינג את תמונת הפוסט בחשונה, בעוד גולשים רבים ברשת שיערו שייתכן כי הופעל לחץ מהרשויות הסיניות על ינג למחיקתה בעקבות הצהרתה.[77] מאוחר יותר באותה שנה, סון וונג'ינג, שחקנית כדורעף מקצוענית סינית, הודיעה גם כן באמצעות חשבונתיה במדיה חברתית שהיא לסבית על ידי פרסום תמונות חתונה שלה ושל בת זוגה.[78]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1997)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (14)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (עובדים טרנסג'נדרים עשויים להיות מכוסים בחוק נגד אפליה)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה)
חופש ביטוי (הצגת להט"ב במדיה, כולל מדיה חברתית, מצונזרת על ידי הממשלה)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) / (מעמד "אפוטרופסות" דומה אך לא שוויוני להכרה בזוגות הטרוסקסואלים חוקי, ונמצא בשימוש על ידי זוגות חד מיניים)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא / אין נתונים (עשויים לשרת, אין איסור מפורש בחוק בעוד כי לא ידועים נתונים על קיומה של מדיניות אל תשאל, אל תספר)
שירות צבאי של טרנסג'נדרים (דרישות בריאות גופניות מונעות מטרנסג'נדרים אשר עברו שינוי מגדרי לשרת)
זכות לשינוי מגדר בחוק (ניתוח נדרש, כולל שנת טיפולים פסיכוטרפים בין דרישות נוספות)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות אין נתונים (מחייבת מבחינה חוקית תעודת נישואים עבור גישה בבתי חולים ציבוריים, עשויה להיות נגישה דה פקטו בבתי חולים פרטיים)
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם (נכון לשנת 2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב בסין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 China’s Complicated LGBT Movement, thediplomat.com (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ "Chinese attitudes towards gay rights". The Economist. 2017-06-05. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2021-12-10.
  3. ^ China bans depictions of gay people on television, the Guardian, ‏2016-03-04 (באנגלית)
  4. ^ China prohíbe los “hombres afeminados” en la televisión, La Vanguardia, ‏2021-09-03 (בספרדית)
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 History of Homosexuality, web.archive.org, ‏2003-11-19
  6. ^ 1 2 Matthew Harvey Sommer, Sex, Law, and Society in Late Imperial China, Stanford University Press, 2000, ISBN 978-0-8047-4559-8. (באנגלית)
  7. ^ Hayden Blain, A History Of Homosexuality In China, Culture Trip, ‏2015-10-08
  8. ^ hrw, “Have You Considered Your Parents’ Happiness?”: Conversion Therapy Against LGBT People in China, 2017-11-15
  9. ^ Sixth Tone, Conversion Therapy Still Promoted in China, Investigation Finds, Sixth Tone, ‏Fri Apr 19 03:55:17 PDT 2019 (באנגלית)
  10. ^ Taiwan's marriage law brings frustration and hope for LGBT China, the Guardian, ‏2019-07-05 (באנגלית)
  11. ^ "Chinese court backs publisher of textbook calling homosexuality 'psychological disorder'". Reuters (באנגלית). 2021-02-26. נבדק ב-2021-12-10.
  12. ^ Chinese court ruled textbook can call homosexuality a mental disorder, South China Morning Post, ‏2021-03-02 (באנגלית)
  13. ^ Yiu, Pak (2021-07-07). "WeChat deletes Chinese university LGBT accounts in fresh crackdown". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-12-10.
  14. ^ laws, web.archive.org, ‏2016-11-22
  15. ^ Elaine Jeffreys, Wang Pan, The rise of Chinese-foreign marriage in mainland China, 1979–2010, China Information 27, 2013-11-01, עמ' 347–369 doi: 10.1177/0920203X13492791
  16. ^ 1 2 "China rights: Gay people pledge not to enter into sham marriages". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-04-14. נבדק ב-2021-12-13.
  17. ^ Meg Jing Zeng, LGBTQ rights in mainland China looking gloomy after Taiwan’s new ruling on same-sex marriage, The Conversation (באנגלית)
  18. ^ Taiwan's marriage law brings frustration and hope for LGBT China | China | The Guardian, amp.theguardian.com
  19. ^ 法工委发言人:有意见建议“同性婚姻合法化”写入民法典, news.ifeng.com
  20. ^ Gay man sues for right to marry in China’s first same-sex marriage lawsuit, South China Morning Post, ‏2016-01-06 (באנגלית)
  21. ^ Kennedy, Merrit (2016-04-13). "Chinese Court Rules Against Gay Couple Seeking To Get Married". NPR (באנגלית). נבדק ב-2021-12-11.
  22. ^ Sixth Tone, Gay Couple Vows Wedding to Be First of Many, Sixth Tone, ‏Tue May 17 05:17:34 PDT 2016 (באנגלית)
  23. ^ 意定监护,让中国 LGBT 拥有法律关系, 知乎专栏 (בסינית)
  24. ^ Sixth Tone, Beijing Approves Mutual Guardianship for Gay Couple, Sixth Tone, ‏Mon Aug 12 03:01:00 PDT 2019 (באנגלית)
  25. ^ Sixth Tone, LGBT Couples Not Entitled to Full Property Rights, Court Rules, Sixth Tone, ‏Wed Apr 21 03:32:43 PDT 2021 (באנגלית)
  26. ^ New Regulations for Foreigners in Beijing Starting July 1, 2013 | Lex…, archive.ph, ‏2019-06-17
  27. ^ Gay couples to be protected by Hong Kong domestic violence law, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2009-06-04 (באנגלית בריטית)
  28. ^ Government ‘declared it’s against equality’ by appealing LGBT ruling, South China Morning Post, ‏2018-06-09 (באנגלית)
  29. ^ Agence France-Presse in Hong Kong, Hong Kong criticised for refusing to accept visa ruling for British lesbian, the Guardian, ‏2017-11-02 (באנגלית)
  30. ^ Hong Kong gov't appeals High Court ruling on marriage benefits for gay couple, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2017-05-25 (באנגלית בריטית)
  31. ^ Hong Kong's highest court upholds landmark judgment in favour of lesbian expat QT, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2018-07-04 (באנגלית בריטית)
  32. ^ Hong Kong's top court sides with gay civil servant in application for spousal benefit and tax assessment, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2019-06-06 (באנגלית בריטית)
  33. ^ Court marriage ruling a huge setback for equality, says gay civil servant, South China Morning Post, ‏2018-06-01 (באנגלית)
  34. ^ Shannon Power, Woman sues Hong Kong government for not allowing same-sex civil partnerships, Gay Star News, ‏2018-08-24 (באנגלית בריטית)
  35. ^ Queer Hong Kong Woman Sues for Civil Union Rights, www.advocate.com, ‏2018-08-24 (באנגלית)
  36. ^ Taking a stand: woman sues government over civil partnerships ban, South China Morning Post, ‏2018-08-24 (באנגלית)
  37. ^ Marriage ‘no longer special’ if gay people allowed to wed, says Hong Kong government, The Independent, ‏2019-05-30 (באנגלית)
  38. ^ Legco shoots down push for civil unions for gay couples, South China Morning Post, ‏2018-11-22 (באנגלית)
  39. ^ "Death toll rises to 58 as hope dims after Brazil dam collapse". Reuters (באנגלית). 2019-01-27. נבדק ב-2021-12-11.
  40. ^ Two gay men in first legal challenges to laws banning same-sex marriage, South China Morning Post, ‏2019-01-03 (באנגלית)
  41. ^ Country Specific Information for china.htm, web.archive.org, ‏2011-03-23
  42. ^ 1 2 Anonymous, China: The Legal Position and Status of Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender People in the People’s Republic of China, OutRight Action International, ‏2010-03-24 (באנגלית)
  43. ^ 1 2 Christian Shepherd, China school sued by fired gay teacher in potential landmark case, The Japan Times, ‏2018-09-28 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ China urged to worked with activists after 'landmark' acceptance of UNHRC's LGBT+ rights | International, Devdiscourse (באנגלית)
  45. ^ 中国首次在联合国UPR正面回应LGBT+问题 - TransLives跨性别人生, web.archive.org, ‏2019-05-11
  46. ^ Pi Jun, Transgender in China, Journal of LGBT Youth 7, 2010-10-01, עמ' 346–358 doi: 10.1080/19361653.2010.512518
  47. ^ 1 2 "A Chinese trans woman wins a surprising legal victory". The Economist. 2020-08-01. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2021-12-11.
  48. ^ Yuanyuan Wang, Zhishan Hu, Ke Peng, Ying Xin, Discrimination against LGBT populations in China, The Lancet Public Health 4, 2019-09-01, עמ' e440–e441 doi: 10.1016/S2468-2667(19)30153-7
  49. ^ Shanxi Permits Transgender Persons to Change Gender Information - All China Women's Federation, web.archive.org, ‏2014-11-29
  50. ^ Nation's first transgender clinic opens in Shanghai, SHINE (באנגלית)
  51. ^ Ms W vs. the Hong Kong Registrar of Marriages, www.fridae.asia (באנגלית)
  52. ^ Chinese court rules ‘gay cure’ treatments illegal, the Guardian, ‏2014-12-19 (באנגלית)
  53. ^ Gay man sues Chinese psychiatric hospital over 'sexuality correction', the Guardian, ‏2016-06-14 (באנגלית)
  54. ^ "Gay Chinese man wins legal battle over forced conversion therapy". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-07-04. נבדק ב-2021-12-11.
  55. ^ Sixth Tone, Hospital Drops Appeal in Gay Man’s Involuntary Treatment Case, Sixth Tone, ‏Wed Sep 20 02:34:07 PDT 2017 (באנגלית)
  56. ^ Sixth Tone, Conversion Therapy Still Promoted in China, Investigation Finds, Sixth Tone, ‏Fri Apr 19 03:55:17 PDT 2019 (באנגלית)
  57. ^ "Chinese Gay Activist Claims Victory in Online Film Censorship Lawsuit". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). 2015-12-28. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-12-11.
  58. ^ What is the Chinese media doing right for LGBT people?, the Guardian, ‏2016-02-11 (באנגלית)
  59. ^ "China's Censors Pull More Web Dramas, Including Hit Rom-Com". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). 2016-01-21. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-12-11.
  60. ^ China bans depictions of gay people on television, the Guardian, ‏2016-03-04 (באנגלית)
  61. ^ Shen Lu and Katie Hunt CNN, China bans same-sex romance from TV screens, CNN
  62. ^ "China's Censors Take Another Gay-Themed Web Drama Offline". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). 2016-02-24. ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-12-11.
  63. ^ China crowned its first ever Mr Gay, Topics (באנגלית)
  64. ^ Holmes Chan, Mr Gay World cancels Hong Kong event citing concerns over LGBTQ crackdown in mainland, Hong Kong Free Press HKFP, ‏2018-08-20 (באנגלית בריטית)
  65. ^ Woman Receives 10-Year Prison Sentence in China For Writing Boys-Love Novels, Anime News Network (באנגלית)
  66. ^ Country Reports on Human Rights Practices, web.archive.org, ‏2018-04-22
  67. ^ “西安不欢迎同性恋”:2017西安大会从无限延期更改为正式取消, web.archive.org, ‏2019-02-27
  68. ^ 新浪微博:本次游戏动漫清理不再针对同性恋内容--IT--人民网, it.people.com.cn
  69. ^ 1 2 China's LGBT community finds trouble, hope at end of rainbow, News24 (באנגלית אמריקאית)
  70. ^ China’s Complicated LGBT Movement, thediplomat.com (באנגלית אמריקאית)
  71. ^ Chinese broadcaster loses Eurovision rights over LGBT censorship, the Guardian, ‏2018-05-11 (באנגלית)
  72. ^ Tara Francis Chan, China's 'Great Firewall' is taller than ever under 'president-for-life' Xi Jinping, Business Insider (באנגלית)
  73. ^ Made in Hollywood, Censored by Beijing, PEN America, ‏2020-08-05 (באנגלית)
  74. ^ "Hollywood censors films to appease China, report suggests". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-08-06. נבדק ב-2021-08-18.
  75. ^ "Beijing festival pulls award-winning gay film amid content squeeze". Reuters. נבדק ב-2021-08-18.
  76. ^ Pang-Chieh Ho, Gay romance ‘Call Me By Your Name’ pulled from Beijing International Film Festival | Entertainment News, SupChina, ‏2018-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  77. ^ Forward Li Ying First Chinese Player to Come Out as Lesbian, RADII | Stories from the center of China’s youth culture, ‏2021-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  78. ^ Chinese athlete comes out as gay as government steps up LGBT repression, South China Morning Post, ‏2021-09-14 (באנגלית)