זכויות להט"ב בפקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בפקיסטן פקיסטןפקיסטן
פקיסטן (ירוק) אזורים הנתבעים על ידי הממשלה כחלק מהמדינה אם כי לא בשליטת פקיסטן (ירוק בהיר)
פקיסטן (ירוק) אזורים הנתבעים על ידי הממשלה כחלק מהמדינה אם כי לא בשליטת פקיסטן (ירוק בהיר)
מעמד בחוק פלילי מאז 1860 תחת הראג' הבריטי, עונש: משנתיים עד עשר שנות מאסר וקנס
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 2010
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית, הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם נגד, תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בפקיסטן כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית בין גברים או נשים היא פלילית על רקע חוק העונשין של פקיסטן משנת 1860 שנוצר במקור תחת הראג' הבריטי שמעניש קיום "מעשי סדום" עם עונש מאסר לצד הוראות נוספות שמשפיעות על מעמד זכויות האדם של אזרחי להט"ב פקיסטנים במסווה של הגנה על "המוסר והסדר הציבורי". עם זאת, החוק הפלילי דווח כי נאכף לעיתים רחוקות אם בכלל. הסוציולוגים סטיבן או. מארי ובדרודין חאן הצהירו כי סעיפי חוק העונשין עצמם נאכפים ישירות לעיתים נדירות, ומשמשים במקום את המשטרה המקומית ואזרחים אחרים כסוג של סחיטה.

אפליה כלפי אזרחי להט"ב פקיסטנים, יחד עם הסטיגמטיזציה החברתית הנלווית לכך, נובעות בעיקר מאמונות דתיות אסלאמיות בקרב האוכלוסייה.[1] עם זאת, לאורך השנים דווח כי חברי הקהילה הפקיסטנית מתארגנים כקבוצות במקומות סגורים ומקיימים מערכות יחסים חד מיניות בסתר.[2] מפגשים בין בני זוג חד מיניים מוגדרים כנגישים יותר בערים גדולות בהן קראצ'י ולאהור. כתוצאה מהשפעות שונות של הגלובליזציה, נראו מגמות של קידום קבלה חברתית כולל קיום אירועי גאווה פרטיים בפקיסטן בקרב אזרחי להט"ב שהחלו להיווצר לראשונה בשנים האחרונות של העשור השני של המאה ה-21.[3] אף על פי שנושאי להט"ב מוגדרים כטאבו בפקיסטן, ביחס לסך כל החיפושים שלה בגוגל עבור השנה שהסתיימה ב-15 ביוני 2013, המדינה הייתה המובילה בעולם בחיפושים של המונח "סקס שימאל" (Shemale) (אנ'), מונח הנפוץ לתיאור נשים טרנסג'נדריות או אנשים עם איברי מין גבריים ומאפיינים נשיים משניים, שנייה בעולם עבור "גבר שוכב עם גבר" ושלישית בעולם לחיפושים של "תמונות מין הומוסקסואליות".[4]

אף על פי דעת האוכלוסייה השלילית כלפי הומוסקסואליות בפקיסטן, זהות טרנסג'נדרית בעלת קבלה חברתית לעיתים קרובות בשל מסורות עתיקות של מגדר שלישי בדומה למדינותיה השכנות - סרי לנקה, בנגלדש והודו, הידוע בתור "קאסטת ההיג'רה". בשנת 2018, פרלמנט המדינה העביר את "חוק הטרנסג'נדרים (הגנה על זכויות), 2018" שהחיל הגנות רחבות לטרנסג'נדרים פקיסטנים מאפליה על רקע פשעי שנאה, מתן סחורות ושירותים, תעסוקה ועוד. כמה שנים מוקדם יותר, בפסיקה משנת 2009, פסק בית המשפט העליון של פקיסטן לטובת זכויות אזרחים טרנסג'נדרים עבור חובת הכרה בשינוי מגדר בפקיסטן בעוד פסיקות נוספות של בית המשפט אישרו והרחיבו את הזכויות הללו לאורך השנים לאחר מכן.

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הפקיסטני הוא שילוב של החוק הקולוניאלי האנגלו-סכסי והחוק האסלאמי. על פי ההיבטים הקולוניאליים של החוק, הסעיף בחוק העונשין המפליל יחסים הומוסקסואלים בהסכמה החל ב-6 באוקטובר 1860 תחת השלטון הקולוניאלי של הראג' הבריטי. בעודו נכתב על ידי תומאס בבינגטון מקולי, חוק העונשין ההודי משנת 1860, כפי שנקרא באותה תקופה, הפליל קיום מעשים הומוסקסואלים בהסכמה על פי החוק האנגלו-סקסוני של "עבירות לא טבעיות". לאחר שפקיסטן קיבלה עצמאות בשנת 1947, פרלמנט המדינה החליט להמשיך להשתמש באותו חוק עונשין, אם כי שינה את כותרתו לחוק העונשין של פקיסטן (חוק XLV משנת 1860). במסגרת חוק העונשין, סעיף 377 ("עבירות בלתי טבעיות") קובע באומרו כי: "מי שמקיים מרצונו משכב גשמי נגד סדרי הטבע עם איש, אישה או בעל חיים, דינו במאסר לתקופה שלא תפחת משנתיים ולא יותר מעשר שנים, וכן דינו קנס".[5]

כחלק מהתהליך האסלאמיזציה של פקיסטן לאחר קבלת עצמאותה, נחקקו בשנת 1977 "פקודות ההודוד" (אנ'), שקבעו עונשים חמורים על ניאוף, זנות, צריכת אלכוהול ומעשים הומוסקסואלים בהסכמה שנודעו כ-"מעשי סדום". התיקונים כללו צורות פאנטיות דתיות של ענישה למורשעים בהם הצלפות של עד 100 מלקות ועונש מוות באמצעות סקילה. אזרחי להט"ב פקיסטנים עלולים לעמוד בפני עונשים חילוניים, אסלאמיים, או שניהם.

מפגינים במצעד הגאווה בקלן, גרמניה, מוחים נגד מדינות המפלילות הומוסקסואליות, 2014

חוק העונשין של פקיסטן 1860[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסעיפים הבאים אשר נכללים בחוק העונשין של פקיסטן משנת 1860 דווחו כסעיפים שרשאים להפליל אזרחי להט"ב פקיסטנים בנושאים שונים בהם,[5]

  • סעיף 141 – אספה של חמישה אנשים או יותר מוגדרת כ-"אספה בלתי חוקית" אם המטרה המשותפת של האנשים המרכיבים את אותה אספה היא לבצע כל עוולה או הסגת גבול פלילית, או עבירה אחרת.
  • סעיף 153 - כל מי שבמילים, בדיבור או בכתב, או בסימנים, או באמצעות ייצוגים גלויים, או בדרך אחרת, משכנע או מנסה לגרום לכל תלמיד, או כל כיתת סטודנטים, או כל מוסד המעוניין או קשור לסטודנטים, לקחת חלק בכל פעילות פוליטית המפריעה או מערערת, או שעלולה להפר או לערער את הסדר הציבורי ייענש במאסר שעלול להתארך לשנתיים או בקנס או שניהם.
  • סעיף 268 – אדם הוא אשם במטרד לציבור אם הוא עושה מעשה כלשהו או אשם במחדל בלתי חוקי הגורם לכל פגיעה, סכנה או מטרד נפוצים לציבור או לאנשים בכלל הגרים או תופסים רכוש בסביבה או אשר חייב בהכרח לגרום לפציעה, חסימה, סכנה או מטרד לאנשים שעלולים להזדמן להשתמש בזכות ציבורית כלשהי.
  • סעיף 269 – מי שעושה שלא כדין או ברשלנות כל מעשה שיש לו, ואשר הוא יודע או שיש לו סיבה להאמין שהוא, עלול להפיץ זיהום של כל מחלה מסוכנת לחיים, ייענש במאסר מכל סוג שהוא לתקופה שעלולה להאריך לשישה חודשים, או בקנס, או שניהם.
  • סעיף 270 - מי שעושה בממאירות כל מעשה שיש לו, ואשר הוא יודע או שיש לו סיבה להאמין שהוא, עלול להפיץ זיהום של כל מחלה מסוכנת לחייו, ייענש במאסר מכל סוג שהוא לתקופה שעלולה להתארך עד שנתיים, או בקנס, או בשניהם.
  • סעיף 290 - מי שיבצע מטרד לציבור בכל מקרה שאין לו עונש אחר לפי קוד זה, ייענש בקנס שעלול להגיע לשש מאות רופי.
  • סעיף 292 – אוסר על מכירה, הפצה, תצוגה, בעלות או ייבוא של ספרים, חוברות או ספרות או תמונות "מגונות" כלשהן.
  • סעיף 294 – אוסר על כל מעשה פומבי, מוזיקה או שירים "מגונים".
  • סעיף 371א – מי שמוכר, משכיר לשכור או מפטר בכל דרך אחרת כל אדם מתוך כוונה שאדם כזה יועסק בכל עת או יעשה בו שימוש לצורך זנות או קיום יחסים עם כל אדם או לכל מטרה בלתי חוקית ובלתי מוסרית, או בידיעה שסביר להניח שאדם כזה יועסק או ישתמש בו בכל עת לכל מטרה כזו, ייענש במאסר שעלול להתארך עד עשרים וחמש שנים, וכן צפוי לקנס.
  • סעיף 371ב – "מגע אסור" פירושו מגע מיני בין אנשים שאינם מאוחדים בנישואין.
  • סעיף 377 – מי שמקיים מרצונו יחסים נגד סדרי הטבע עם איש, אישה או בעל חיים, ייענש במאסר עולם, או במאסר מכל סוג שהוא לתקופה שלא תפחת משנתיים ולא יותר מעשר שנים, וכן צפוי לקנס. די בחדירה כדי להוות את המשכב הגשמי הדרוש לעבירה המתוארת בסעיף זה.
  • סעיף 496 – מי שעובר, בחוסר יושר או בכוונת מרמה, את טקס הנישואים, ביודעו כי אינו נשוי בכך כדין, ייענש במאסר מכל סוג שהוא לתקופה שעלולה להימשך עד שבע שנים, ויהיה צפוי לקנס.

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקיסטן אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים בפקיסטן, הן עבור אימוץ חורג או משותף.

על פי סקר מאת הפרויקט סקר הערכים העולמי (WVS) (אנ') משנת 2017 עד 2020, 44% מהפקיסטנים הנסקרים הצהירו שזוגות חד מיניים הם הורים טובים כמו זוגות הטרוסקסואלים, בעוד ש-31% לא הסכימו.[6] באותו סקר, 59% הצהירו שהם יקבלו בברכה שכן הומוסקסואלי, בעוד ש-41% התנגדו.[7]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית בפקיסטן. עם זאת, מאז 2018, אפליה על רקע זהות מגדרית אסורה במגוון רחב של תחומים, לרבות תעסוקה, חינוך, שירותי בריאות, גישה לסחורות ושירותים, דיור ותפקידים ציבוריים.

המפלגה הירוקה של פקיסטן (אנ') הביעה תמיכה מסוימת בזכויות להט"ב לאורך השנים שכללה איסור אפליה בחוק, אך רוב המפלגות הפוליטיות מתעלמות מדיון בחקיקת זכויות להט"ב או מתנגדות לכך על רקע דתי איסלאמיסטי.

במרץ 2012, במועצת זכויות האדם של האו"ם, אמרה הינה ג'ילאני, שכיהנה אז גם כיו"ר ועדת זכויות האדם של פקיסטן ולשעבר הנציגה המיוחדת של המזכיר הכללי,[8]

"היה חשוב מאוד להדגיש כי מכשול רציני הוא שלילת הגנה מתמשכת מאנשים מאלימות על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. ההכחשה והדחייה לא היו נבונות עבור אף ממשלה שטענה למחויבות לקידום והגנה על זכויות אדם. זה לא היה משכנע כשהתרבות והדת שימשו כמגן ותירוץ לאי הגנה. לא היה מושג של אחריות שאפשר לנושאים בחובה להחזיק מעמד באופן סלקטיבי בהגנה".

הינה ג'ילאני, יו"ר ועדת זכויות האדם של פקיסטן, מרץ 2012

בשנת 2017 ארגון בלו ויינס, ארגון פקיסטני שפועל עבור זכויות נשים ואנשים טרנסג'נדרים בח'ייבר פח'טונח'ווה, הצליח להוביל לכך שטרנסג'נדרים במחוז זוכים להגנה משפטית.[9]

חוק הטרנסג'נדרים (הגנה על זכויות), 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת "חוק הטרנסג'נדרים (הגנה על זכויות), 2018", פקיסטנים יכולים לבחור להזדהות כזכר, נקבה, שניהם או אף אחד (מגדר שלישי). הם עשויים לבטא את מגדרם בהתאם להעדפותיהם, בעוד זהות הבחירה המגדרית שלהם תשתקף במסמכים הרשמיים שלהם "כולל תעודות זיהוי לאומיות, דרכונים, רישיונות נהיגה ותעודות השכלה".[10] החוק מבטיח את הענקת "זכויות היסוד של אנשים טרנסג'נדרים" בהן: ירושה, חינוך, תעסוקה, הצבעה, תפקידים ציבוריים, בריאות, אספה וגישה למרחבים ציבוריים ורכוש בעודו מאשר כי טרנסג'נדרים נהנים מכלל הזכויות שמעניקה חוקת האומה לאזרחיה".[11][12]

החוק מגדיר "אדם טרנסג'נדר" כאדם בעל "תערובת של תכונות איברי מין גבריות ונשיות או אי בהירות מולדות" או כזכר "שעובר עיקור או סירוס איברי המין" או באופן רחב יותר "כל אדם שזהותו המגדרית ו/ או ביטוי מגדרו שונה מהנורמות החברתיות והציפיות התרבותיות המבוססות על מינם אשר הוקצו להם בזמן לידתם". בנוסף, החוק מבטיח עבור טרנסג'נדרים פקיסטנים את הזכות לרשת נכסים ולהתמודד בבחירות על תפקידים ציבוריים. אפליה על בסיס זהות מגדרית בתעסוקה ובהתאמות ציבוריות אסורה על פי החוק, בעוד על הממשלה מוטלות חובות רחבות לספק סיוע רפואי ופסיכולוגי, הלוואות לעסקים קטנים והכשרה מקצועית, הדרכות רגישות למשטרה וסיוע לאנשי מקצוע, מתקני כלא נפרדים ובתים בטוחים בנושא.

הצעת החוק עברה פה אחד בסנאט הפקיסטני בתחילת מרץ 2018. ב-8 במאי 2018 האספה הלאומית הצביעה בעד העברת החוק. ההצעה נחתמה כחוק לאחר שנשיא בפועל סאדיק סנג'ראני (אנ') נתן את הסכמתו ב-18 במאי 2018.[13][10][14][15]

הפגנה שאורגנה בבירה לאהור מחוץ למסיבת עיתונאים נגד הפרות של זכויות טרנסג'נדרים בפקיסטן, 2020

באוגוסט 2018, מחלקת החינוך לבתי הספר של המחוז השני בגודלו במדינה, פנג'אב, הורתה לפקידיה להבטיח גישה שווה לבתי ספר לילדים טרנסג'נדרים בהתאם לחוק החדש בעוד המחלקה הצהירה לפקידיה: "לכלול את מגדרם כאשר הם מתקבלים לבתי ספר ולתת חשיבות שווה לילדים טרנסג'נדרים במהלך תהליכי ההרשמה". המחלקה הודיעה לפקידיה כי ההנחיות מחייבות בתי ספר ממשלתיים כמו גם בבעלות פרטית כאחד. בכך, פנג'אב הפך למחוז הראשון שנקט בצעדים מעשיים ביישום החוק.[16]

בתחילת שנת 2019 המילה "טרנסג'נדר" הוכרה לראשונה בשפת האורדו על ידי הארגון "Lahore Pakistan based Organization - HOPE" בעוד קודם לכן לא היה קיים מונח שמכסה את כל הספקטרום הטרנסג'נדרי בפקיסטן הכולל נשים וגברים טרנסג'נדרים, קאסטות ההיג'רה וביטוי מגדרי.

אף על פי גישתה הסובלנית של פקיסטן כלפי טרנסג'נדרים, הם מוגדרים לעיתים כמושא ללעג, התעללות ואלימות.[17] בשנת 2020, אישה טרנסג'נדרית בשם גול פנרה נורתה למוות בעיר פשאוור. האירוע הוגדר כמקרה האחרון של תקיפה נגד חברי קהילת הלהט"ב במחוז. יחד איתה נפצעה גם חברתה. מאז 2015, דווח כי 68 טרנסג'נדרים נרצחו בפקיסטן בעוד כי 479 טרנסג'נדרים הותקפו מאז 2018 במחוז ח'ייבר פח'טונח'ווה בלבד.[18]

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה למדינות דרום אסיה נוספות (הודו, סרי לנקה ובנגלדש), ישנן מסורות תרבותיות עתיקות של מגדר שלישי שאנשיו מכונים על ידי החברה לא כזכר או כנקבה בפקיסטן בעודה מחזיקה בתרבות תוססת של קאסטת ההיג'רה. אף על פי שהמונח נפוץ בדרום אסיה, הוא נחשב כינוי גנאי בשפת האורדו בעוד המונח "ח'וואג'ה סארא" (خواجہ سرا) משמש לתיאורו במקום.[19][20] לעיתים קאסטות היג'רה פקיסטניות מכונות כטרנסג'נדריות, אינטרסקסים או סריסים בפרסומים בשפה האנגלית.[17]

נוכחותם של טרנסג'נדרים בחברה הפקיסטנית מתקבלת לעיתים קרובות ונחשבת אף למבורכת בעוד קאסטות ההיג'רה נחשבות לצאצאים תרבותיים ישירים של סריסי החצר של האימפריה המוגולית.[21] בעודם חוששים להיוולד עם דיספוריה מגדרית או שהן עלולות לקלל את גורלם,[22][23] אנשים מקשיבים לצרכיהם של קסטות ההיג'רה, מעניקים להן נדבות ומזמינים אותן לאירועים שונים בהם לידה, ברית מילה וחתונות.[17] מסתוריות זו שעוטפת את קיומן נולדה מהעובדה שקהילות הטרנסג'נדרים העתיקות בפקיסטן בהן הח'וואג'ה סארא, חיות חיים סודיים מאוד. בשנת 2004 דווח כי בלאהור לבדה ישנם כ-10,000 טרנסג'נדרים.[21]

נישה ראו, הטרנסג'נדרית הראשונה בפקיסטן אשר הוסכמה לעריכת דין ב-2018

מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21, טרנסג'נדרים פקיסטנים החלו לעבור פעולות של ניתוח להתאמה מגדרית לראשונה כדי לשנות את מינם הביולוגי כתהליך אשר נוצר בעקבות דיספוריה מגדרית בעוד מקרים מסוימים מסוג זה נודעו לציבור הרחב ועלו לאור הזרקורים.[24] פסק דין משנת 2008 בבית המשפט העליון של לאהור (אנ') נתן אישור לנורין, אישה בת 28, לבצע ניתוח להתאמה מגדרית. בשנת 2009, בית המשפט העליון של פקיסטן פסק לטובת קבוצת טרנסג'נדרים בו קבע כי הם אזרחים זכאים להטבות שוות ולהגנה על רקע החוק וקרא לממשלה לנקוט בצעדים להגנה על טרנסג'נדרים מפני אפליה.[25] השופט העליון אפתיח'אר מוחמד צ'אודרי, מוגדר כגורם משמעותי בהרחבתם של זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית של פקיסטן במהלך כהונתו.[26] בשנת 2010, בית המשפט העליון הורה על הכרה מלאה בקיומה של הקהילה הטרנסג'נדרית הפקיסטנית, שכללה מתן מתקנים רפואיים וחינוכיים בחינם, תוכניות מיקרו אשראי ומכסות עבודה בכל משרד ממשלתי.[27] בשנת 2017, בית המשפט העליון של לאהור הורה לממשלה לכלול טרנסג'נדרים במפקד האוכלוסין.[28] בפברואר 2018, ועדת הסנאט קבעה כי טרנסג'נדרים יכולים לרשת רכוש מבלי להידרש לקבל החלטה על מינם על ידי ועדה רפואית.[29] באותה שנה, נישה ראו (אנ') השיגה את התואר שלה כעורכת דין מהמכללה למשפטים של סינד בקראצ'י (אנ') ובכך, הפכה לעורכת הדין הטרנסג'נדרית הראשונה בפקיסטן.[30] במאי 2019, שירין מזארי (אנ'), השרה הפדרלית לזכויות אדם, מינתה לראשונה את עיישה מוגול, אישה טרנסג'נדרית למחלקה שלה.[31]

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, עלי סלים, בן 28, בנו של קולונל בצבא פקיסטן, הופיע בתוכנית "כולנו מלאי תקווה" (Hum Sub Umeed Se Hain) מטעם רשת הטלוויזיה "Geo TV" בתור ראש ממשלת פקיסטן לשעבר בנזיר בהוטו בלבוש קרוס-דרסינג. הופעותיו זכו לביקורות משבחות וכתוצאה מכך, החל לקיים תוכנית אירוח משלו בה הופיע כדמות דראג קווין בשם "בגום נוואזיש עלי". דמותו כנוואזיש עלי הייתה מראיינת כמעט תמיד פוליטיקאים משפיעים בהם נימטוללה חאן (אנ') שהיה חבר במפלגת ג'מאת-א-איסלאמי פקיסטן וראש עיריית קראצ'י לשעבר.[32] דמותו מושווה לעיתים קרובות לדמות הדראג האוסטרלית דיים עדנה.[33]

נשים טרנסג'נדריות בפקיסטן, 2017

עבור העלת מודעות לנושאי להט"ב בפקיסטן, הסופרת הפקיסטנית עיינה פרסמה את ספר הילדים "My Chacha is Gay" שכלל תכנים הומוסקסואלים. חנויות ספרים בטורונטו, קנדה, הוסיפו את עותקו למדפיהם בשנים האחרונות.[34] אף על פי שנושאי להט"ב נותרו טאבו בפקיסטן לדיונים, ביחס לסך כל החיפושים שלה בגוגל, עבור השנה שהסתיימה ב-15 ביוני 2013, פקיסטן הייתה המדינה המובילה בעולם בחיפושים של המונח "סקס שימאל" ("Shemale"), מונח הנפוץ לתיאור נשים טרנסג'נדריות או אנשים עם איברי מין גבריים ומאפיינים נשיים משניים, שנייה בעולם לחיפושים של "גבר שוכב עם גבר", ושלישית בעולם לחיפושים של "תמונות מין הומוסקסואליות" בגוגל.[4]

מפגש פעילים חברתיים בלאהור ביום הנראות הטרנסג'נדרית הבינלאומי, 31 במרץ 2021

ביוני 2016, הגוף הפקידותי בלאהור, "Tanzeem Ittehad-i-Umatt" הכריז על נישואי טרנסג'נדרים כחוקיים על פי החוק האסלאמי.[35] בנובמבר 2016, קאמי סיד (אנ'), פעילה טרנסג'נדרית פקיסטנית, ערכה צילומים עם הצלם האסיב מ. סידיקי, הסטייליסט וואקר ג. חאן ואמן האיפור ניגאט מיסבח כמחאה נגד זוועות שבוצעו נגד טרנסג'נדרים בפקיסטן. אחת מתוכן הייתה מותה של אישה טרנסג'נדרית בשם אלישה שנפטרה בגלל עיכובים בטיפולה הרפואי בשל ויכוח האם מקומה במחלקה לגברים או במחלקה לנשים בבית החולים. בעוד שפקיסטן התייחסה לזיהוי טרנסג'נדרים כ-"מגדר שלישי", סיד הצהירה כי הכרה זו אינה מספיקה באומרה, "אנחנו חייבים להבין שרק על ידי הכללת זהות המגדר השלישי במסמך הזיהוי הלאומי שלך, המדינה לא עשתה מספיק. זה לא מספיק שהממשלה תיקנה מכסת עבודה של שני אחוזים. לא! זה מאבק להילחם על זכותנו להשיג הזדמנויות שוות".[36] לפני שערכה את הצילומים, סיד הייתה חלק משני הסרטים התיעודיים "?How Gay is Pakistan" ו-"Chuppan Chuppai" שכללו נקודות מבט על חייהם של טרנסג'נדרים בפקיסטן.[37] בינואר 2017, סיד השתתפה בסרט חדש בשם "Rani" בו גילמה אישה טרנסג'נדרית שמוצאת תינוק נטוש ומגדלת אותו כשלה. את הסרט ביים הבמאי עטור הפרסים חמאד ריזבי והופק על ידי "GrayScale".[37] הינה פתאני, פעילה טרנסג'נדרית בולטת נוספת בפקיסטן, כיכבה לצד סיד במהלכו.[37] סיד השתתפה בנוסף בתוכנית הטלוויזיה "Khuda Mera Bhi Hai" עבור הפרכת דעות קדומות לגבי טרנסג'נדרים. במהלכה, אסמה נביל, כותבת התוכנית, התייעצה איתה לקבלת הדרכה בשאלות בסוגיות טרנסג'נדריות.[37]

במרץ 2017, להקת המוזיקה הפקיסטנית "סוץ'" הציגה את הדוגמנית-שחקנית הטרנסג'נדרית רימאל עלי בוידאו קליפ שלה.[38] נושא הקליפ כלל את חוויית היום יום של נשים טרנסג'נדריות בחברה, הדחיקה לעסוק בזנות, חוסר קבלה חברתית וכן איומים באלימות ואפליה בתעסוקה – ולצד כל זאת, התקווה לשינוי ולעתיד טוב ומקבל יותר. עלי הופיעה בנוסף כשחקנית ודוגמנית בקליפים נוספים במשך השנים והיא ידועה כטרנסג'נדרית הראשונה לעבוד כדוגמנית בפקיסטן, והראשונה להופיע בקולנוע הפקיסטני כשחקנית.[39] באותו החודש, הפעיל מני א.ק הפך לטרנסג'נדר הראשון שרשם את עצמו במין זכר במסמכי זהות בהיסטוריה של פקיסטן.[40] מני הוא פעיל זכויות אדם ידוע ואחד מחברי הצוות שהיו מעורבים באופן הדוק במהלך חקיקת "חוק הטרנסג'נדרים (הגנה על זכויות), 2018" וכעת מעורב בהצעות חוק מחוזיות להגנות על זכויות טרנסג'נדרים שמכלילות גברים טרנסג'נדרים בתוכנם ופועל למען שיפור מעמדם של גברים טרנסג'נדרים בפקיסטן.[40]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים, דווח על מספר מקרים של פדראסות (מערכת יחסים אירוטית המתנהלת בהסכמה בין מבוגר לבין מתבגר שאינו ממשפחתו המצומצמת) מצד אנשי דת כלפי נערים צעירים בבתי ספר דתיים (מדרסות).[41][42]

אזורי מטרופולין כמו לאהור וקראצ'י ידועים בהיותם אזורי בילויים עבור אזרחי להט"ב רבים, בעיקר מהמעמד הבינוני והגבוה, שכוללים קיום מסיבות גאווה בקרב מספר רב של גברים שרוקדים יחדיו בחדרים מבודדים רחבים שמעוצבים כמועדוני לילה.[43] בשנת 2008, תקרית שמשכה את עיני העוברים והשבים הייתה קבוצה של גברים בלבוש קרוס-דרסינג שרקדו לצלילי מנגינות בוליווד על גג.[44] בשנת 2005, מרואיין אנונימי הצהיר לרשת השידור הציבורית "BBC" כי "אינו זוכר אירוע מזה כמעט 10 שנים שהוא חש מאוים בכל הקשור לנטייתו החד-מינית בפקיסטן".[43] בשנת 2003, לעומת זאת, דווח כי שלושה גברים הומוסקסואלים נעצרו בלאהור כאשר אחד מקרובי משפחתם הסגיר אותם בגין עיסוקם ביחסים הומוסקסואלים במסיבה פרטית ועונשם נותר לא ידוע.

הפגנת קאסטות היג'רה באסלאמאבאד, בירת פקיסטן, מאי 2008

בשנת 2005, גבר בן 42 בשם ליאקוואט עלי, ממחוז ח'יבר (אנ') שגובל באפגניסטן התחתן עם בן שבטו, מרקין בן ה-16, בחתונת פאר ומופע נפוץ בקרב חתונות שבטיות. לאחר שנודעה על "בגידתו הדתית" של עלי על רקע פעילותו ההומוסקסואלית, מועצת השבט הצהירה לזוג לעזוב את המחוז או להתמודד עם עונש מוות.[45]

ב-4 ביולי 2011, שגרירות ארצות הברית בבירה אסלאמאבאד אירחה אירוע לתמיכה בזכויות להט"ב בפקיסטן. השגרירות תיארה את האירוע כ-"ציון אירוע הגאווה הראשון בקרב אזרחי להט"ב פקיסטנים". במהלכו השתתפו כ-75 איש. המפלגה האיסלמיסטית ג'מאת-א-איסלאמי (אנ') וקבוצות מוסלמיות נוספות גינו את האירוע ויצאו להפגנה נגדו. אנשי דת מוסלמים הצהירו כי הם "נעלבו מאוד מקיום האירוע" וכינו את תוכנו כ-"טרור חברתי ותרבותי נגד המדינה". בספקולציות חדשותיות, נאמר על ידי מנהיגים דתיים כי הומוסקסואלים "אינם יכולים להיות פקיסטנים". העיתון הפקיסטני "Dawn" כתב כי האירוע נתפס כ-"מתקפה השנייה המסוכנת ביותר מארצות הברית נגד פקיסטן לאחר מתקפות טילים". אלימות נגד להט"ב פקיסטנים דווחה לאחר התקרית. סגן ראש הנציגות של ארצות הברית, ריצ'רד הוגלנד, השיב לתגובות באומרו כי "ארצות הברית תילחם למען שוויון זכויות לכולם ללא קשר לנטייתם המינית" בעוד כי השגרירות "תתמוך בכל אחד מקהילת הלהט"ב".[46]

בשנת 2016, פעילה טרנסג'נדרית בת 23 בשם אלישה נורתה שבע פעמים ונלקחה לבית החולים ליידי רידינג בפשאוור, שם היא הושארה לדמם עד למותה כשהצוות התווכח אם עליהם לקחת אותה למחלקת גברים או נשים. חבריה של אלישה דיווחו כי הגברים בבית החולים הפלו אותם לרעה ולגלגו בהם, בעודם שאלו אם דמה של אלישה "נשא HIV" וביקשו את מספר הטלפון שלה כדי "להזמין אותה למסיבת ריקודים". אלישה הייתה פעילה נלהבת למען הקהילה הטרנסג'נדרית בפקיסטן בעודה הוגדרה כמי "שעבדה קשה כל חייה כדי להתפרנס". חברתה של אלישה הצהירה כי "אנשים טרנסג'נדרים פקיסטנים ממוקדים בקלות מכיוון שהם חלשים ואין להם מעמד חברתי". אף על פי שהממשלה העבירה חוקים עבור הגנת טרנסג'נדרים מאפליה, המקומיים נוטים לדחות אותם ולשלול מהם חינוך בסיסי ושירותי בריאות.[47] בבוקר שלאחר מותה של אלישה, קבוצת פעילים טרנסג'נדרים פקיסטנים בשם "Trans Action" פרסמה מודעה ברשת החברתית פייסבוק שהופנתה לרשויות המקומיות בפקיסטן בה ציינה את המשפט "תהרגו את כולנו".[48]

מפגינה פקיסטנית מוחה למען הנצחת קורבנות פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו במהלך מצעד הגאווה בלונדון, 2016

בנובמבר 2017, אישה טרנסג'נדרית נורתה בפשאוור. מדיווחים ראשוניים מהמשטרה המקומית הועלה כי הרוצח היה קרוב לקורבן, וכתוצאה מכך הועלו השערות כי היה מדובר באירוע של רצח על חילול כבוד המשפחה.[49]

בשנת 2017, בראיון למנצ'סטר איבנינג ניוז, אישה בת 40 שהשתמשה בשם זיינה דיברה על חייה בתור לסבית בפקיסטן לפני שעברה להתגורר בממלכה המאוחדת. במהלכו, הצהירה כי "נאלצה להתמודד עם מכות רבות והמון אפליה" בעוד נאמר לה כי "אינה יכולה להיות לסבית אם היא מוסלמית" לצד עזיבתה את האוניברסיטה בה למדה ואת מקום העבודה שלה בגלל נטייתה המינית.[50]

על פי סקר משנת 2017 שבוצע על ידי האיגוד הבינלאומי "ILGA", כ-45% מהפקיסטנים הנסקרים הסכימו שאנשים הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים חייבים ליהנות מאותן הזכויות כמו הטרוסקסואלים, בעוד ש-36% לא הסכימו (השאר הוגדרו כמתלבטים), 41% הסכימו שיש להגן עליהם מפני אפליה בתעסוקה בעוד 46%, לעומת זאת, אמרו כי יש להגדיר אנשים שנמצאים במערכות יחסים חד-מיניות כפושעים, בעוד ש-31% לא הסכימו. באשר לטרנסג'נדרים, 49% הסכימו כי חייבות להיות להם זכויות שוות להטרוסקסואלים, 51% הצהירו שיש להגן עליהם מפני אפליה בתעסוקה ו-44% הצהירו שיש לאפשר להם לשנות את מינם החוקי.[51]

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות פוליטיות, קבוצות אינטרסים וארגונים פוליטיים אחרים בפקיסטן נדרשים לתמוך בעמדת האסלאם ובמוסר הציבורי הדתי. מפלגת הירוקים של פקיסטן הביעה תמיכה מסוימת בזכויות להט"ב לאורך השנים, אם כי קבוצות פוליטיות נוטות להימנע מהנושא או להביע התנגדות.

מדיה וצנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקשורת הפקיסטנית מצנזרת בקפדנות ידיעות הקשורות לנושאי להט"ב. בסוף 2013, הממשלה צנזרה את אתר אינטרנט הלהט"ב "Queerpk.com" מצפייה.[52]

כאשר בית משפט בסין קיבל תיק לדיון בנושא הכשרת נישואים חד מיניים, הידיעה זכתה לסיקור בינלאומי משמעותי. עם זאת, בגרסה הפקיסטנית של העיתון הניו יורק טיימס הבינלאומי, התמונה שליוותה את הכתבה צונזרה ונותר חלל ריק בעמוד הראשון של העיתון. בעל הטור בדיילי טיימס הפקיסטני, פארמן נאוואז, העלה מספר שאלות ביקורתיות לגבי הגישה העיתונאית של העיתון.[53]

פעילי הארגון אמנסטי אינטרנשיונל מפגינים נגד מדינות המפלילות הומוסקסואליות באירוע הגאווה העולמי "Worldpride" במדריד, ספרד בשנת 2017

ב-9 ביוני 2016, ערוץ החדשות "Vice News" פרסם סרט תיעודי קצר שבו הוצגו חברים שונים מקהילת הלהט"ב בלאהור. גברים צעירים המוגדרים כעובדי מין הוצגו בסרטון בעודם הסבירו את הקשיים היום יומיים בלהיות הומוסקסואלים בפקיסטן. הסרט התיעודי התמקד גם במספר ארגוני מחתרת הפועלים למען זכויות אדם עבור קהילת הלהט"ב במדינה. בסרט מופיע קטע קצר קשה לצפייה של נער צעיר חוטף מכות על ידי איסאלמיסטים ומאוחר יותר נאלץ לעבור מעשה סדום עם ענף עץ לאחר שנתפס מקיים מעשים הומוסקסואלים. הסרט הציג בנוסף כיצד הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים פקיסטנים משתמשים באפליקציות מדיה חברתית כגון טינדר עבור יצירת קשר עם עמיתים אחרים מהקהילה.[54]

ביולי 2016, פליט פקיסטני בשם איהסאן כתב מאמר במגזין הלהט"ב האלקטרוני הממוקם בממלכה המאוחדת "Gay Star News" על חוויותיו בהיותו הומוסקסואל בפקיסטן בו תיאר את החברה והחוקים הפקיסטניים כעוינים כלפי להט"ב באומרו, "מעמדם של חברי קהילת הלהט"ב, מבחינה חברתית ומשפטית, הוא הגרוע ביותר. אזרחי להט"ב נעמדים לדין על ידי המדינה והנושא הוא עדיין טאבו ונחשב למגעיל מכדי לדבר עליו". שם משפחתו של הנער הושמט למען ביטחונו.[55]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (פלילי מאז 1860, עונש: משנתיים עד עשר שנות מאסר וקנס)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים
חוקים נגד אפליה בתעסוקה / (עבור זהות מגדרית בלבד מאז 2018)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים / (עבור זהות מגדרית בלבד מאז 2018)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) / (עבור זהות מגדרית בלבד מאז 2018)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
זכות לשינוי מגדר בחוק
הכרה במגדר שלישי
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gay Pakistan: Where sex is available and relationships are difficult". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-08-26. נבדק ב-2021-12-17.
  2. ^ Ladly, Meghan Davidson (2012-11-03). "Gay Pakistanis, Still in Shadows, Seek Acceptance". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-12-17.
  3. ^ Pakistani society looks other way as gay men party, the Guardian, ‏2006-03-14 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Pakistan Is World Leader For Gay Porn Google Searches – Although Homosexuality Is Not Tolerated There, HuffPost UK, ‏2013-06-14 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Pakistan Penal Code (Act XLV of 1860), www.pakistani.org
  6. ^ Opinion on same-sex couples as parents | Surveys, Equaldex (באנגלית)
  7. ^ Acceptance of homosexuals as neighbors | Surveys, Equaldex (באנגלית)
  8. ^ Human Rights Council holds panel discussion on discrimination and violence based on sexual orientation and gender identity, OHCHR (באנגלית)
  9. ^ https://timesofislamabad.com/28-Dec-2016/kpk-becomes-first-south-asian-province-having-transgender-protection-policy
  10. ^ 1 2 Asad Hashim, Pakistan passes landmark transgender rights law, www.aljazeera.com (באנגלית)
  11. ^ A new law confirms that transgender persons enjoy the same rights as other citizens do in Pakistan, D+C (באנגלית)
  12. ^ Ingber, Sasha (2018-05-09). "Pakistan Passes Historic Transgender Rights Bill". NPR (באנגלית). נבדק ב-2021-12-18.
  13. ^ "Pakistan's transgender rights law - a 'battle half won'". Reuters (באנגלית). 2018-05-21. נבדק ב-2021-12-18.
  14. ^ Nadir Guramani, Senate unanimously approves bill empowering transgenders to determine their own identity, DAWN.COM, ‏2018-03-07 (באנגלית)
  15. ^ PakistanToday, Senate Standing Committee approves protection bill for transgender persons | Pakistan Today (באנגלית בריטית)
  16. ^ Punjab's education department enforces equal opportunity for transgender children, The Express Tribune, ‏2018-08-09 (באנגלית)
  17. ^ 1 2 3 DAWN.COM | Art & Culture | Kiss and tell, web.archive.org, ‏2010-01-10
  18. ^ Transgender woman Gul Panra shot dead, friend wounded in Peshawar, www.thenews.com.pk (באנגלית)
  19. ^ Faris Khan, Khwaja Sira Activism The Politics of Gender Ambiguity in Pakistan, 2016 doi: 10.1215/23289252-3334331
  20. ^ A Second Look at Pakistan’s Third Gender | Positive Impact Magazine, web.archive.org, ‏2014-01-08
  21. ^ 1 2 Daily Times - Leading News Resource of Pakistan, web.archive.org, ‏2012-10-10
  22. ^ Eunuchs warn of power outage protest dance | TopNews, topnews.in
  23. ^ Eunuchs warn Mepco of ‘dance protest’, DAWN.COM, ‏2008-04-08 (באנגלית)
  24. ^ Pakistan judge tells lesbian couple they broke the law, PravdaReport, ‏2007-05-22 (באנגלית)
  25. ^ DAWN.COM | Metropolitan | SC orders equal benefits for transvestites, web.archive.org, ‏2009-07-18
  26. ^ Pakistan's chief justice Iftikhar Chaudhry suffers public backlash, the Guardian, ‏2013-08-28 (באנגלית)
  27. ^ PakistanToday, Don’t we count? Transgender Pakistanis feel sidelined by census | Pakistan Today (באנגלית בריטית)
  28. ^ "Pakistan counts transgender people in national census for first time". Reuters (באנגלית). 2017-01-09. נבדק ב-2021-12-18.
  29. ^ Sabrina Toppa, Pakistan’s transgenders benefit from legal protections, www.aljazeera.com (באנגלית)
  30. ^ From streets to courts, Pakistan’s first transgender lawyer Nisha Rao, MM News TV, ‏2020-10-27 (באנגלית אמריקאית)
  31. ^ Pakistan human rights minister appoints first transgender employee, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2019-05-30 (באנגלית בריטית)
  32. ^ Declan Walsh, Pakistan's late-night, cross-dressing TV star, SFGATE, ‏2006-05-17 (באנגלית אמריקאית)
  33. ^ How Pakistan's 'Dame Edna' has upset Musharraf - Telegraph, archive.ph, ‏2013-04-22
  34. ^ Luavut Zahid, My Chacha is Gay | Pakistan Today (באנגלית בריטית)
  35. ^ "Pakistani clerics declare transgender marriages legal under Islamic law". Reuters (באנגלית). 2016-06-27. נבדק ב-2021-12-18.
  36. ^ ‘What if you were transgender?’, The Express Tribune, ‏2016-07-24 (באנגלית)
  37. ^ 1 2 3 4 Kami Sid Compares her Film 'Rani' to Khuda Mera Bhi Hai, Something Haute, ‏2017-01-12 (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ Dhola | Soch feat. Rimal Ali | Official Video | Latest Punjabi Songs 2017 | Beyond Records, נבדק ב-2021-12-18
  39. ^ Irfan Ul Haq, Transgender model Rimal Ali will make her cinematic debut with Saat Din Mohabbat In, Images, ‏2017-08-09 (באנגלית)
  40. ^ 1 2 Pakistan registers transgender man officially as male for the first time, issues male identity card, Daily Pakistan Global, ‏2017-08-16 (באנגלית)
  41. ^ "Madrassas hit by sex abuse claims" (באנגלית בריטית). 2004-12-10. נבדק ב-2021-12-18.
  42. ^ Acid attack on boy who 'refused sex with Muslim cleric' - Telegraph, archive.ph, ‏2013-01-14
  43. ^ 1 2 "Gay Pakistan - 'less inhibited than West'" (באנגלית בריטית). 2005-06-02. נבדק ב-2021-12-18.
  44. ^ Pakistani society looks other way as gay men party, the Guardian, ‏2006-03-14 (באנגלית)
  45. ^ "First gay 'marriage' in Pakistan" (באנגלית בריטית). 2005-10-05. נבדק ב-2021-12-18.
  46. ^ Moon Charania, Outing the Pakistani queer: Pride, paranoia and politics in US visual culture, 2017 doi: 10.1177/1363460716633393
  47. ^ Sajjad Ali, Maroosha Imran, Mahnoor Fatima Naqvi, The Need for Inclusion of Transgender Community in Health Care Education System of Pakistan, Asia Pacific Journal of Public Health 33, 2021-07-01, עמ' 687–688 doi: 10.1177/10105395211026064
  48. ^ Twitter, Pakistani transgender activist who was shot, then taunted at hospital, dies of injuries, Los Angeles Times, ‏2016-05-25 (באנגלית אמריקאית)
  49. ^ Transgender woman gunned down in Peshawar Cantt, Daily Pakistan Global, ‏2017-11-26 (באנגלית)
  50. ^ Beth Abbit, What it's like to live life as a Muslim lesbian, Manchester Evening News, ‏2017-10-28 (באנגלית)
  51. ^ ILGA-RIWI Global attitudes survey, ILGA, ‏2017-09-28 (באנגלית)
  52. ^ By Ramy Inocencio, for CNN, Pakistan's gays in dark as Muslim nation's first gay website blocked, CNN
  53. ^ No-go areas for journalism in Pakistan, Daily Times, ‏2016-02-05 (באנגלית אמריקאית)
  54. ^ Shehram Mokhtar, Aberrant sexualities: Others under the gaze of transnational documentary, Sexualities, 2020 doi: 10.1177/1363460720931339
  55. ^ What it’s like to be a 22-year-old gay man in Pakistan, web.archive.org, ‏2018-06-26