זכויות להט"ב בקפריסין
 | |
| קפריסין (ירוק), קפריסין הצפונית (ירקרק), האיחוד האירופי (ירוק בהיר) | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1998 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר (מוצע) |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | ישנה הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית במספר תחומים |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | ישנה הכרה באיחוד אזרחי מאז 2015 |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקפריסין מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים חוקית בקפריסין מאז 1998, בעוד איגודים אזרחיים בין זוגות חד מיניים המעניקים מספר מהזכויות וההטבות של נישואים מוכרים מאז דצמבר 2015. עם זאת, נישואים ואימוץ על ידי זוגות חד מיניים אינם מוכרים נכון לשנת 2021.
באופן מסורתי, לכנסייה היוונית-אורתודוקסית השמרנית מבחינה חברתית הייתה השפעה משמעותית על דעת הקהל והפוליטיקה הקפריסאית בנוגע לזכויות להט"ב. עם זאת, מאז שקפריסין הפכה לחברה באיחוד האירופי, נאלצה לשנות את חקיקת זכויות האדם שלה, לרבות חוקיה לגבי נטייה מינית וזהות מגדרית. בשנים האחרונות, עמדות כלפי חברי קהילת הלהט"ב הקפריסאית מוגדרת כמתפתחות והופכות לבעלות מידת קבלה רחבה במידה רבה מבעבר.[1]
בשנים 1987–1988, הוקמה התנועה לשחרור הומוסקסואלים הקפריסאית (AKOK), כארגון זכויות הלהט"ב הראשון במדינה. ב-31 במאי 2014 נערך מצעד הגאווה הראשון ברחבי המדינה עם מעל 4,500 מפגינים בהם נכללה תמיכה מהנשיא לשעבר ג'ורג' ואסיליו, משרד הפרלמנט האירופי בקפריסין, נציגות הנציבות האירופית בקפריסין, 15 שגרירויות שונות שצעדו במהלכו והופעתה של ילידת קפריסין וזמרת הפופ הבינלאומית אנה ויסי.[2]
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – זכויות להט"ב בצפון קפריסין, זכויות להט"ב באקרוטירי ודקליה
קפריסין נפלה לשליטת האימפריה העות'מאנית ב-1571.
אף על פי שנוהלה על ידי האימפריה הבריטית משנת 1878, קפריסין נותרה רשמית חלק מהאימפריה העות'מאנית עד 1914, אז סופחה על ידי האימפריה הבריטית בעקבות החלטת הטורקים העות'מאניים לעמוד לצד גרמניה במלחמת העולם הראשונה. אפילו אז, קפריסין לא נתבעה רשמית על ידי האימפריה הבריטית עד 1925, בעקבות הכרה בבעלות הבריטית על האי על ידי הרפובליקה החדשה של טורקיה באמצעות הסכם לוזאן, שנחתם על ידי הממלכה המאוחדת וטורקיה ב-1923. עד למועד זה, חוקים עות'מאניים היו תקפים מבחינה טכנית באי, אם כי נוהלו על ידי פקידים קולוניאליים מקומיים ובריטים. חוקיותה של הומוסקסואליות במעמד המדיני של קפריסין הייתה נתון לחוק הטורקי העות'מאני אשר עבר ליברליזציה ב-1858, כאשר הומוסקסואליות חדלה להיות עבירה פלילית לאורך כל תקופת קיום האימפריה.
אף על פי שהממלכה המאוחדת קיבלה בעלות חוקית מלאה על קפריסין בשנת 1925, החוק העות'מאני לא הוחלף רשמית באי עד 1929, אז, הסתיימה הסובלנות המשפטית העות'מאנית להומוסקסואליות, עם שילוב החוק לתיקון החוק הפלילי הבריטי משנת 1885 בחוק קפריסין. בפעם הראשונה מאז 1858, הפכה הומוסקסואליות גברית לפלילית בקפריסין. עם זאת, הומוסקסואליות נשית לא הוכרה או הוזכרה בחוק.
עם עצמאותה מבריטניה ב-1960, קפריסין שמרה על החוק הקולוניאלי הבריטי על האי, כאשר החלקים הרלוונטיים של חוק תיקון החוק הפלילי משנת 1885 הפכו לסעיפים 171 עד 174 של פרק 154 של הקוד הפלילי של קפריסין. המאמרים עורערו לראשונה ב-1993, כאשר אלכסנדרוס מודינוס, אדריכל קפריסאי ופעיל זכויות להט"ב, זכה בתביעה משפטית נגד ממשלת קפריסין, הידועה בשם פסק דין מודינוס נגד קפריסין, בבית הדין האירופי לזכויות אדם. בית הדין קבע כי סעיף 171 לחוק הפלילי של קפריסין מפר את זכותו של מודינוס לחיים פרטיים, המוגנת על פי האמנה האירופית לזכויות אדם, הסכם בינלאומי שאשררה קפריסין ב-1962.
למרות הפסיקה המשפטית, קפריסין לא שינתה רשמית את החוק הפלילי שלה כדי לציית לפסיקה עד 1998. גם אז, גיל ההסכמה לא היה שווה בין זוגות הומוסקסואלים להטרוסקסואלים כאשר להתנהגות הומוסקסואלית נקבע הגיל 18 והטרוסקסואלית היה ל-16. מלבד גיל ההסכמה הבלתי שוויוני, הקוד הפלילי המתוקן הפך "קידום הומוסקסואליות" לפשע, אשר שימשה להגבלת זכויות להט"ב. ב-1996 הוחל משפט פלילי נגד האב פנקראטיוס מרקליס, שהואשם בקיום "מעשי סדום" אשר גרם להתפרעות ציבורית חמורה שעצרה את ההליכים. מרקליס נתפס כבישוף אפשרי, אך נחסם על ידי הארכיבישוף של קפריסין, כריסוסטומוס הראשון מקפריסין, שהאמין כי מרקליס הוא הומוסקסואל וכי איידס מופץ על ידי נטייתו המינית.[3] הערותיו הובילו לתגובות שליליות מצד פקידי בריאות ציבוריים ואזרחים קפריסאים. בציון מצעד הגאווה הראשון של קפריסין בבירה ניקוסיה בשנת 2014, עמד מרקליס בגיל 81 בראשו.
בשנת 2000 בוטל האיסור המפלה על "קידום הומוסקסואליות", בעוד גיל ההסכמה הושווה בשנת 2002. כיום, עומד על 17 שנים עבור הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד.[4]
קפריסין הצפונית, מדינה דה פקטו אשר לא מוכרת על ידי מדינות העולם והקהילה הבינלאומית מלבד טורקיה, העבירו תיקון ב-27 בינואר 2014, המבטל חוק מהתקופה הקולוניאלית שהעניש יחסים הומוסקסואלים בהסכמה עד חמש שנות מאסר. צפון קפריסין הייתה לטריטוריה האחרונה באירופה שהעבירה אי-הפללה עבור קיום יחסים הומוסקסואלים בין גברים בוגרים בהסכמה. בתגובה להצבעה, הצהיר פאולו קורטה-ריאל מהאיגוד הבינלאומי "ILGA" באומרו כי "אנו מברכים על ההצבעה של היום וסוף סוף אנו יכולים לקרוא לאירופה יבשת חופשית לחלוטין מחוקים המפלילים הומוסקסואליות".[5][6]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החוק הנוכחי של קפריסין מכיר בנישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד ואינו מכיר בנישואים חד מיניים. עם זאת, מאז 2015, זוגות חד מיניים רשאים לקבל הכרה במערכות היחסים שלהם באמצעות איחודים אזרחיים.
ב-26 בנובמבר 2015 התקבלה הצעת חוק להכרה באיחוד אזרחי בבית הנבחרים עם רוב של 39 בעד, 12 מתנגדים ו-3 נמנעים אשר פורסם ב-9 בדצמבר 2015, ונכנס לתוקף באותו היום.[7][8]
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2004 יישמה קפריסין חוק נגד אפליה שאוסר במפורש על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה. החוק, המכונה החוק לשוויון במקצועות תעסוקה 2004, נועד לפעול בהתאם להנחיית המסגרת התעסוקתית של האיחוד האירופי לשנת 2000.[9]
במשך השנים חוק העונשין הקפריסאי תוקן כדי להפוך את אלימות נגד להט"ב לגורם מחמיר במתן גזר הדין. סעיף 99 לקוד, שכותרתו "הסתה לאלימות או שנאה בשל נטייה מינית או זהות מגדרית", קובע מאסר עד שלוש שנים או קנס עד 5,000 אירו לכל אדם אשר "במזיד, בפומבי או בדרך אשר מאיים או מעליב או פוגעני באופיו, דוחף או מסית, בעל פה או בכתב, לאלימות או שנאה כלפי קבוצה, אדם או חבר בקבוצת אנשים על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית".[10][11] אף על פי הוראות החוק, דיווחים על הסתה לשנאה או לאלימות נגד להט"ב מביאים מדי פעם ללא פעולה מצד כוחות המשטרה או עונשים משפטיים כלשהם, בעיקר כאשר הם מבוצעים על ידי אנשי הדת של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית. בפברואר 2019 הותקף הומוסקסואל בבירה ניקוסיה, אך המשטרה לא הצליחה לקבוע אם מדובר בפשע שנאה על רקע נטייתו המינית. תקרית נוספת, גם היא בניקוסיה, ארבעה חודשים לאחר מכן הובילה אף היא ללא לפעולה משטרתית בנושא.
בשנת 2017 הקים משרד החינוך את התוכנית "HOMBAT - מאבק בבריונות הומופובית וטרנספובית בבתי ספר" להכשרת מורים ופרופסורים בנוע לטיפול בבריונות והטרדות המופנות נגד תלמידי להט"ב.
כחלק מהסקירה התקופתית האוניברסלית שלה בשנת 2019, קפריסין קיבלה 7 המלצות הנוגעות לזכויות להט"ב אשר כללו מאבק באפליה ואלימות, הפללת הטרדה, אימוץ תוכנית פעולה נגד הומופוביה וטרנספוביה ואימוץ חוק להכרה בשינוי מגדר. קפריסין קיבלה את כל 7 ההמלצות לאחר מכן.
בדצמבר 2021, כשהסדרה היוונית "Agries Melisses" שודרה בתחת הטלוויזיה "ANT1 Cyprus", סצנה בהשתתפות שני דמויות גבריות מתנשקות - בגילומו של דימיטריס ציקליס וג'יורגוס קורוביליס צונזרה עקב "עמימות חקיקתית" בנוגע לתקנות הרדיו והטלוויזיה, אף על "שאין הנחיות כלליות או חקיקה האוסרות על שידור כל תוכן הנוגע ללהט"ב". החלטה זו גררה ביקורות שליליות מצד פעילים וברשתות החברתיות,[12] שהדגישו כי סצנה אלימה בה אחד משני הגברים אשר הוצגו בתוכנה היה עירום למחצה, עקוב מדם ומעונה על ידי אביו של חברו, נותרה שלמה בשידור. בנוסף, שידור התוכנית שונה מהשעה 21:00 עד 22:30, מה שלטענת המבקרים אינו מקרי.[13] על פי פעיל זכויות הלהט"ב פוטיס פוטיו והחבר לשעבר בארגון "Accept LGBTI Cyprus", לקפריסין "ישנה היסטוריה של תוכן להט"ב שצונזר הן על ידי רשתות טלוויזיה מקומיות והן בקרב מחזות תיאטרון".[14]
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2017, הנשיא ניקוס אנסטסיאדיס נפגש עם ארגון זכויות הלהט"ב הקפריסאי "Accept-LGBT Cyprus" בכדי לדון בנושאים הנוגעים לזכויות טרנסג'נדרים. לאחר מכן נוסחה הצעת חוק לאפשר לטרנסג'נדרים לשנות את מינם החוקי שלהם, בתמיכת הנשיא ושר המשפטים.[15]
ב-10 ביוני 2019, לאחר חודשים של עצירות ועיכובים, ארבעה הורים לילדים טרנסג'נדרים דיברו בעד חקיקת הצעת החוק ודחקו ב-"אימוצה המהיר". החקיקה דווחה כי תאפשר לטרנסג'נדרים מעל גיל 18 זכות לשנות את מינם החוקי על בסיס הגדרתם העצמית, ללא חיוב אבחנה, טיפול הורמונלי או העברת ניתוח להתאמה מגדרית לשם כך.
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא קפריסין נהג לאסור על הומוסקסואלים לשרת בטענה שהומוסקסואליות היא "מחלת נפש". בשנת 2003 נאסר על גבר הומוסקסואל קפריסאי בן 28 להוציא רישיון נהיגה מכיוון שהוא נחשב "לא יציב פסיכולוגית" בעודו נדחה משירותו הצבאי בשל נטייתו המינית, שהצבא סיווג אז כ-"מחלת נפש". עם זאת, במשך השנים שלאחר מכן, טענה זו הוסרה על ידי הצבא ותושבים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים הפכו לרשאים לשרת מאז.[16]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך העשורים האחרונות, חברי קהילת הלהט"ב הקפריסאית החלו להיות מוגדרים כגלויים והפכו למבוססים מבחינה מקומית בעוד ברים הומוסקסואלים, מועדונים ומוסדות אשר מצהירים בגלוי על היותם "ידידותיים ללהט"ב" נמצאים במספר ערים ברחבי המדינה בהן פאפוס, לימסול, לרנקה וניקוסיה.
באפריל 2019 שלח משרד החוץ הנחיות לכלל שגרירויות קפריסין לתמוך בפעילים זכויות להט"ב מקומיים. ב-17 במאי 2019, במהלך ציון היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה, הניף המשרד את דגל הגאווה, וכך גם מספר שגרירויות קפריסאיות ברחבי העולם.
אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1987–1988, הוקמה התנועה לשחרור הומוסקסואלים הקפריסאית (AKOK), כארגון זכויות הלהט"ב הראשון במדינה אשר צלח לסייע בביטול האיסורים הפליליים האזרחיים בנוגע לפעילות הומוסקסואלית בהסכמה בין גברים.
בשנת 2007, קבוצת היוזמה נגד הומופוביה הוקמה בקפריסין הצפונית במטרה לפעול למען זכויות חברי הקהילה בצפון. ב-25 באפריל 2008 הציגה הקבוצה הצעה בנוגע לתיקון החוק הפלילי בנוגע לפעילות הומוסקסואלית באזור בפני ראש הפרלמנט, פאטמה אקנוגלו. בשנת 2010 הציגו נציגי ארגון הלהט"ב האירופי, "ILGA-Europe" את ההצעה לראש הפרלמנט החדש, חסן בוזר. עם זאת, לא ננקטה כל פעולה בנוגע להצעה והומוסקסואלים המשיכו להיעצר בטענות של קיום "מין לא טבעי". באוקטובר 2011, מפלגת הדמוקרטיה הקהילתית (TDP) הציגה את אותה הצעה לפרלמנט עם הדרישה לבטל את הפללתה בדחיפות של הומוסקסואליות בצפון קפריסין. מאז מרץ 2012, קבוצת היוזמה נגד הומופוביה המשיכה את פעילותה בשם אגודת קוויר קפריסין (טורקית: Kuir Kıbrıs Derneği) ברחבי הצפון.
בצפון קפריסין בשנת 2008 נוסדה תנועת "Shortbus" המורכבת מפעילי זכויות אדם אשר חותרת למען שוויון זכויות עבור הקהילה הצפון קפריסאית. התנועה קיבלה תמיכה כספית ממשרד הנציבות האירופית בקפריסין והנציבות האירופית וארגנה פעילויות רבות להעצמה על ידי הגברת המודעות באמצעות שיתוף מידע קשור, מתן שירותי מידע חינוכיים, פסיכולוגיים ומשפטיים עבור חברי הקהילה הצפונית.
"Accept-LGBT Cyprus" (יוונית: Accept-ΛΟΑΤ Κύπρου) הוא הארגון הרשום הרשמי היחיד בקפריסין למען זכויות להט"ב. הוא נרשם במלואו ב-8 בספטמבר 2011 והוגדר לאורך השנים כמי שזוכה לתמיכה של אזרחים רבים, בסיוע ארגונים לא ממשלתיים שונים, הפרלמנט האירופי ושגרירויות זרות הפועלות בקפריסין. הארגון קיבל לעיתים סיוע מרשויות מקומיות ועורך אירועים בחסות ראשי ערים מקומיות.
ב-31 במאי 2014 נערך מצעד הגאווה הראשון בקפריסין בבירה ניקוסיה. המצעד נחל הצלחה עם מעל 4,500 צועדים. עמותת הלהט"ב אשר ארגנה את קיומו הודיעה לאחר מכן כי ציפתה לכמה מאות משתתפים, אך הייתה המומה מפופולריות האירוע. המצעד זכה לתמיכה פוליטית נרחבת כמעט מכל המפלגות ברחבי הקשת הפוליטית, כמו גם לתמיכה של הנשיא לשעבר ג'ורג' ואסיליו, משרד הפרלמנט האירופי בקפריסין, נציגות הנציבות האירופית בקפריסין ועוד כ-15 שגרירויות שצעדו עם המצעד כולל נציגים זרים. יתר על כן, שגרירויות דנמרק, פינלנד, הולנד, שוודיה וארצות הברית במדינה הניפו דגלי גאווה. זמרת הפופ הבינלאומית ילידת קפריסין, אנה ויסי, השתתפה גם כן במהלכו. אלכסנדרוס מודינוס בן ה-81, שזכה בפרשת בית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 1993 נגד קפריסין בגין חוקיה אשר הפלילו פעילות הומוסקסואליות בזמנו, עמד בראש המצעד. התגוששות פרצה בין קבוצה של מפגינים נוצרים אורתודוקסים שהוקיעו את האירוע שכינו כ-"מביש" והפגינו מחוץ לפרלמנט. את האירוע הקדים פסטיבל הגאווה בקפריסין, שהתקיים בין 17 במאי (היום הבינלאומי נגד הומופוביה, טרנספוביה וביפוביה) ל-31 במאי. אירועים ופעילויות נוספות, המעניקות מודעות לזכויות להט"ב במדינה, נערכות בפאפוס ובגרוסקיפו.[17]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1998)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2002)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2004, עבור נטייה מינית)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | 
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) | (מאז 2015)
|
| חוקים נגד אפליה בפשעי שנאה הכוללים נטייה מינית וזהות מגדרית | (מאז 2017)
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) | (מאז 2015)
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (מוצע)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן) |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Storm of protest over Archbishop's anti-gay comments | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (באנגלית בריטית)
- ^ By FANNY ANDRE AFP, Greek Cypriots in first gay pride parade, GMA News Online (באנגלית)
- ^ PlanetOut News: Meraklis Admits AIDS, Not Gay, web.archive.org, 2003-11-13
- ^ Cyprus - Age of Sexual Consent, web.archive.org, 2017-05-27
- ^ "Northern Cyprus becomes last European territory to decriminalize gay sex". Reuters (באנגלית). 2014-01-27. נבדק ב-2021-12-18.
- ^ Legalizing Homosexual Conduct, University of Chicago Press, עמ' 114–143
- ^ acceptCY, Τέθηκε σε ισχύ η πολιτική συμβίωση στην Κύπρο, Antivirus Magazine, 2015-12-11 (ביוונית)
- ^ Civil unions become law - Cyprus, web.archive.org, 2015-11-27
- ^ Employment, Social affairs and Equal opportunities - Anti-discrimination and relations with Civil Society, web.archive.org, 2006-06-20
- ^ Cyprus: Penal code amended to protect against discrimination based on sexual orientation or gender identity, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2013-10-10 (באנגלית בריטית)
- ^ House votes to criminalise homophobia | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (באנגלית בריטית)
- ^ Cyprus Removes Gay Kiss Scene from Greek TV Show Airing, The National Herald, 2021-12-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ About the Author Emilie Schäfferling, Cyprus Censors Gay Kiss On TV, Star Observer, 2021-12-17 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Censorship of gay kiss on Cyprus TV ‘another setback for LGBT community’ | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (באנגלית בריטית)
- ^ President meets Accept LGBT | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (באנגלית בריטית)
- ^ Cyprus divided over gay rights, the Guardian, 2001-10-16 (באנגלית)
- ^ Support for LGBT community in Paphos growing | Cyprus Mail, https://cyprus-mail.com/ (באנגלית בריטית)
