זכויות להט"ב ברוסיה
_-_Crimea_disputed.svg) | |
| רוסיה (ירוק), חצי האי קרים (ירוק בהיר) | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1993 (פלילי דה פקטו בצ'צ'ניה) |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | הייתה הכרה בשינוי מגדר בין 1997 ל-2023, כיום אין ואסורים טיפולים להתאמה מגדרית |
| שירות צבאי | ישנה מדיניות אל תשאל, אל תספר בלתי כתובה מאז 2003 |
| הגנה מפני אפליה | אין איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית אף דרישת בית הדין האירופי לזכויות אדם מרוסיה על פי האמנה האירופית לזכויות אדם ביוני 2021 (ראו: פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה) |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, יחידים רשאים לאמץ |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברוסיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. בעוד כי פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הועברה אי-הפללה בשנת 1993,[1] זוגות חד מיניים ומשקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן ההכרות המשפטיות הזמינות לבני זוג הטרוסקסואלים. לא קיימים חוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית. הומוסקסואליות בוטלה כמחלת נפש במדינה מאז 1999, ואף על פי שלסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים רשאים באופן חוקי לשרת בגלוי בצבא, ישנה מדיניות "אל תשאל, אל תספר" בלתי כתובה.
בין השנים 1997 ל-2023 הכירה רוסיה בטרנסג'נדרים ואפשרה להם לשנות את מגדרם החוקי, אך לא היו חוקים האוסרים את אפלייתם. הכרה זו בוטלה בשנת 2023 ונאסרו טיפולי התאמה מגדרית.[2]
רוסיה מחזיקה זמן רב בדעות שליליות בנוגע להומוסקסואליות, כאשר סקרים הצביעו על כך שרוב הרוסים מתנגדים לקבלה של יחסים הומוסקסואלים והראו תמיכה בחוקים המפלים את קהילת הלהט"ב הרוסית. למרות קבלת ביקורת שלילית בינלאומית על עלייה באפליה חברתית, פשעים ואלימות נגד הומוסקסואלים רוסים, ערים גדולות יותר כמו מוסקבה וסנקט פטרבורג דווחו כבעלות קהילת להט"ב משגשגת.[3][4] במשך השנים הייתה התנגדותה מצד מועצות מקומיות להוות היתרים לציון מצעדי גאווה בשטחן אשר כתוצאה מכך, צעדו המשתתפים באופן לא חוקי ונעצרו לעיתים קרובות על ידי המשטרה לצד התקפות מקבוצות אורתודוקסיות. בשנת 2010, נקנסה רוסיה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם לאחר שבית המשפט פסק פה אחד כי הרשויות הרוסיות הפרו את סעיפי 11, 13 ו-14 של האמנה האירופית לזכויות אדם בעודן הפלו את חברי הקהילה לאיסור קבלת היתר למחאה שלווה. באוגוסט 2012, קבע בית המשפט במוסקבה פסק דין החוסם את בקשות מארגני ההפגנות בעיר לאישור קיומן עד שנת 2112.
מאז 2006, אזורים שונים במדינה חוקקו חוקים שונים המגבילים את חופש הביטוי בקרב חברי הקהילה. ביוני 2013, נחקק חוק פדרלי הידוע כ-"החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית" המפליל הפצת חומרים בין קטינים התומכים במערכות יחסים לא מסורתיות כתיקון לחוק הגנת הילדים קיים.[5] החוק הביא למעצרים רבים של פעילי זכויות להט"ב רוסים אשר התנגדו בפומבי לחוק בעוד לאחר חקיקתו נרשמה עלייה במקרי ביריונות הטרדות ואלימות נגד להט"ב במדינה. החוק זכה לגינויים בינלאומית מצד פעילי זכויות אדם וכלי תקשורת והוביל למחאות רחבות בעת אולימפיית החורף בסוצי 2014.[6]
אף על פי שהומוסקסואליות חוקית ברחבי רוסיה, איננה חוקית דה פקטו ברפובליקת צ'צ'ניה האסלאמית. על פי פרסומים שונים ברחבי העולם, החלה בפברואר 2017 סדרת אירועים בה למעלה מ-100 גברים תושבי הרפובליקה אשר הרשויות סברו כי הם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, רוכזו, עונו ונרצחו על ידי הרשויות בשל נטייתם המינית.[7] ממשלות שונות בהן משרד האוצר של ארצות הברית, האיחוד האירופי, בית הדין האירופי לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם הטילו סנקציות שונות נגד רוסיה וצ'צ'ניה כתוצאה מהרדיפות ואי טיפולה היעיל של הפדרציה הרוסית במניעתן.[8]
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר |
במסגרת ברית המועצות, הקוד הפלילי אסר על פעילות הומוסקסואלית עם עונש מאסר של כ-5 שנים. מילים כמו הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.
בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.
בשנת 1993 תוקן החוק אשר הכליל בתוכנו אי-הפללת פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בחוק העונשין.
גיל ההסכמה במדינה עומד על 16 מאז 2003, הן עבור זוגות הומוסקסואלים והן עבור זוגות הטרוסקסואלים.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה |
.jpg)
רוסיה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).
לצד אי הכרתה של רוסיה במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה מאז יולי 2020 המגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד.[9]
במסיבת עיתונאים בשנת 2011, ראש משרד הרישום במוסקבה, אירינה מורביובה, הכריזה באומרה כי: "ניסיונות של זוגות חד מיניים להינשא הן במוסקבה והן במקומות אחרים ברוסיה נידונים להיכשל. אנו חיים בחברה אזרחית, אנו מודרכים לפי החוק הפדרלי, לפי החוקה שאומרת בבירור כי נישואים ברוסיה הם בין גבר לאישה. נישואים מסוגים אלה לא יכולים להיחתם ברוסיה".[10]
בתיק בית המשפט, פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה משנת 2021, בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי רוסיה מפרה זכויות אדם בעודה אינה מציעה כל צורה של הכרה משפטית למערכות יחסים בין זוגות חד מיניים.[11]
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכל הנוגע לאימוץ ילדים, רווקים החיים ברוסיה, ללא קשר לנטייתם המינית, יכולים לאמץ ילדים. ילדים רוסים יכולים להיות מאומצים על ידי הומוסקסואלים רווקים החיים במדינה זרה בתנאי שמדינה זו אינה מכירה בנישואים חד מיניים.[12] זוג רשאי לאמץ ילדים במשותף, כזוג, רק אם הם מוגדרים כזוג נשוי הטרוסקסואלי.
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנטון קרסובסקי, מגיש חדשות בערוץ הטלוויזיה "KontrTV" המנוהל על ידי הממשלה, פוטר מיד מעבודתו בינואר 2013 כשהודיע במהלך שידור חי שהוא הומוסקסואל ומתנגד להצעת החוק אשר הוצעה בתור "החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית".[13][14][15]
בספטמבר 2013, מורה בעיר חברובסק ופעיל זכויות להט"ב, אלכסנדר ירמושקין, פוטר משתי משרותיו כמורה בבית ספר וחוקר באוניברסיטה. שבוע קודם לכן, הותקף על ידי חברי קבוצה נאו-נאצית מקומית בשם "Shtolz Khabarovsk".[16] קבוצה בשם "התנועה נגד תעמולה של סטיות מיניות" פעלה לפיטוריו.[17]
פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-20 בינואר 2013, שישה פעילי להט"ב אשר הפגינו נגד החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית בבירת המחוז וורונז' הותקפו על ידי למעלה מ-500 נאו-נאצים הומופובים. מחאתם, אשר כללה את דימויו של אדולף היטלר מצדיע, סיסמאות שנאה והשלכת בקבוקים, כדור שלג וחפצים נוספים לעבר המפגינים ולאחר מכן את הכאתם, לא נרשמה במשטרה המקומית בעודה הציבה לאירוע זה כ-10 שוטרים. עובדי חנות הספורט אדידס הסמוכה העלו את בובותיהן עם סמל הצדעה להיטלר כסולידריות עם אלימות המפגינים. לאחר מכן כשלושה מפעילי הלהט"ב, בהם נשים, אושפזו בבתי חולים. באותו היום, מחבר החוק של סנקט פטרבורג נגד "תעמולה הומוסקסואלית", ויטלי מילונוב, פרסם בחשבונו בטוויטר את המשפט כי "מחוז וורונז' הוא נהדר" לאחר התקפות המפגינים.
שלא כמו במדינות מערביות רבות, חברי קהילת הלהט"ב ברוסיה אינם מוגנים על ידי חוקים נגד אפליה. מעשים פליליים אלימים המבוצעים נגד חברי הקהילה אלה נתבעים כעבירות פליליות על פי החוק הרוסי, אך העובדה שפשעים אלו מונעים על בסיס נטייתו המינית או זהותו המגדרית של הקורבן אינה נחשבת לגורם מחמיר כאשר בית המשפט קובע את גזר הדין. בין הפשעים אשר התרחשו במדינה לאורך השנים בעודם היו מוגדרים כפשעי שנאה מחוץ לרוסיה ומדווחים בעיתונות כללו את האירועים הבאים:
- ב-9 במאי 2013, לאחר תהלוכות יום הניצחון בוולגוגרד, נמצאה גופתו של גבר בן 23 בעודו עונה ונרצח על ידי שלושה גברים שהצהירו על מניעים אנטי-הומוסקסואלים.[18]
- ב-29 במאי 2013, גופתו של סגן מנהל שדה התעופה קמצ'טקה בן ה-38, אולג סרדיוק נמצאה במכוניתו השרופה, לאחר שהוכתה ונדקרה ביום הקודם.[19] הרשויות המקומיות הצהירו כי הרצח נבע ממניעי הומופוביה.[20] שלושה חשודים שהיו תושבי המקום נשפטו ונידונו לעונשי מאסר של 9 עד 12 שנים.[21]
- מאוקטובר 2013 - פברואר 2014, דווחו התקפות נגד חברי קהילת הלהט"ב במוסקבה בתחנה המרכזית של מועדון הלילה ההומואים הגדול ביותר ברוסיה, אשר כללו ירי ותקיפות גז. מספר תקיפות ותגובות הקורבנות תועדו בספיישל ערוץ ABC תחת הכותרת "מוסקבה בוערת".[22][23] לאחר מכן עזבו מספר חברי המועדון את המדינה.[24]
זכויות טרנסג'נדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1997 ל-2023, טרנסג'נדרים היו רשאים לשנות את מינם החוקי ברוסיה לאחר הליכים רפואיים מקבילים הכוללים ניתוח להתאמה מגדרית כולל עיקור. בשנת 2023 בוטלה האפשרות הזו, וכן נאסרה התאמה מגדרית מכל סוג.[2]
ברוסיה הצארית, נשים צעירות היו לפעמים מתחזות לגברים או מתנהגות כמו "טומבויז". התנהגות זו הייתה נסבלת לעיתים קרובות בקרב מעמדות הביניים המשכיל, מתוך הנחה שהתנהגות זו הייתה א-מינית ותפסיק כשהנערות יתחתנו.[25] עם זאת, קרוס-דרסינג נתפסה באופן נרחב כהתנהגות בלתי מוסרית, אשר נענשת על ידי אלוהים באמצעות הכנסייה. מאוחר יותר הפכה לפלילית על ידי הממשלה.[25]
ברוסיה הסובייטית, ניתוחים להתאמה מגדרית נוסו לראשונה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 אך הפכו אסורים עד שנות ה-60. מאוחר יותר בוצעו על ידי אירינה גולובבה, אנדוקרינולוגית, מוסמכת על ידי הפסיכיאטר ארון בלקין, שהיה הפעיל הסובייטי החזק ביותר עבור זכויות טרנסג'נדרים עד מותו ב-2003.[25]
ב-29 בדצמבר 2014, רוסיה העבירה את חוק בטיחות בדרכים, המתיר לממשלה לשלול רישיונות נהיגה מאנשים עם מספר סוגים של הפרעות נפשיות על פי "ICD-10". מחלקת "F60-69 הפרעות באישיות ובהתנהגות של מבוגרים" כללה בתוכנה את "F64 טרנססקסואליזם".[26] מבקרים רוסים וזרים קבעו כי החוק אוסר על טרנסג'נדרים לנהוג. לאחר מכן העיתונאית ילנה מסיוק הטילה ספק ברלוונטיות של זהותו הטרנסג'נדרית של אדם ביחס ליכולתו לנהוג.[27][28] ב-14 בינואר 2015, משרד הבריאות הרוסי הבהיר את החוק, וקבע כי הוא ישלול רישיונות "רק מבעלי הפרעות שיפגעו ביכולתם לנהוג בבטחה", וקבע במפורש כי נטייה מינית "לא תיחשב כגורם לפי החוק, שכן אינה נחשבת להפרעה פסיכיאטרית".
בשנת 2023 בוטלה ההכרה החוקית בטרנסג'נדרים, וכן נאסרו כל סוגי הטיפולים להתאמה מגדרית. כמו כן נאסר על טרנסג'נדרים לאמץ ילדים, ונקבע כי נישואיהם של טרנסג'נדרים שהתחתנו יבוטלו.[2] החוק נחתם ונכנס לתוקף ב-24 ביולי 2023.[29]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הומוסקסואליות הוגדרה כהפרעה נפשית ברוסיה עד לאימוץ הסיווג הרפואי של ארגון הבריאות העולמי "ICD-10" במדינה בשנת 1999 אשר ביטל את הגדרתה כמחלה נפשית. עם זאת, גם לאחר מכן אימוץ הסיווג הרפואי, חוק המומחיות הרפואית הצבאית היה בתוקף אשר המשיך לראות בהומוסקסואליות כהפרעה נפשית שהייתה סיבה למניעת הומוסקסואלים לשרת בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.
ב-1 ביולי 2003 התקבל חוק מומחיות רפואית צבאית חדשה אשר ציין כי אנשים אשר "יש להם בעיות עם הזהות וההעדפות המיניות שלהם" יכולים להתגייס לשירות צבאי רק בתקופת מלחמה.[30] עם זאת, סעיף זה סותר סעיף אחר באותו חוק שקבע כי "אין לראות בנטייה מינית שונה כסטייה". אי בהירות זו נפתרה על ידי האלוף הכללי של השירות הרפואי ולרי קוליקוב שקבע בבירור כי החוק הרפואי החדש "אינו אוסר על אנשים בעלי נטייה מינית לא סטנדרטית לשרת בצבא".[31] עם זאת, הוא הוסיף כי "אנשים בעלי נטייה מינית לא סטנדרטית לא צריכים לחשוף את הנטייה המינית שלהם בזמן שירות בצבא" לאור העבודה כי "חיילים אחרים לא יאהבו את זה, יוכלו להרביץ להם".[32] הנשיא, ולדימיר פוטין, הצהיר בראיון לטלוויזיה בארצות הברית בשנת 2010 כי "גברים הומוסקסואלים מוצהרים לא הודחו משירות צבאי ברוסיה".[33]
בשנת 2013 דווח כי משרד הביטחון הרוסי פרסם הנחיה להערכת בריאותם הנפשית של המתגייסים החדשים הממליצה למתגייסים להישאל על ההיסטוריה המינית שלהם ולבחון סוגים מסוימים של קעקועים קיימים על גופם, במיוחד באזורי איברי המין או הישבן, שלכאורה יצביעו על נטייה הומוסקסואלית של המתגייס.[33]
תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך מספר שנים, פעיל זכויות הלהט"ב הרוסי ניקולאי אלכסייב ועמיתיו פעלו לביטול האיסור על תרומות דם על ידי גברים הומוסקסואלים שהוטל בתקנות משרד הבריאות הרוסי.[34] ב-14 בספטמבר 2007 ארגנו פעילים הפגנה ללא סנקציות בבניין המשרד נגד האיסור בעוד ההתכנסות פוזרה לאחר מכן על ידי כוחות המשטרה.[35] באותו יום אלכסייב ומספר פעילים הומוסקסואלים נוספים ניסו לתרום את דמם במרכז העירוי דם המרכזי של מוסקבה, אך נדחו.[36] תוצאת מסע פרסום זה הגיעה באביב 2008 כאשר משרד הבריאות תיקן את תקנותיו וביטל את האיסור. זה היה השינוי החקיקתי הראשון לטובת הומוסקסואלים ברוסיה מאז ביטול התביעה הפלילית בגין התנהגות הומוסקסואלית של גברים ב-1993.[37]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעת החוק הפדרלי האוסר על תעמולה של יחסים לא מסורתיים התקבלה פה אחד (מלבד חבר הפרלמנט שנמנע - איליה פונומארב), בדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. מכיוון שהצעת החוק תיקנה את חוק הגנת ילדים הקיים, לא היה ניתן להבחין אם כל חברי הפרלמנט ומפלגותיהם הפוליטיות, תמכו בכל היבט של הצעת החוק או לא. מספר מפלגות פוליטיות ללא חברי פרלמנט אשר נבחרו לכהן בדומה הביעו תמיכה מוגבלת בזכויות להט"ב לאורך השנים.
מפלגת יאבלוקו חברה באינטרנציונל הליברלי, אשר ארגנה הפגנות פומביות נגד חוסר סובלנות במדינה בין היתר עבור חברי קהילת הלהט"ב הרוסית תחת הדגל של "בניית רוסיה ללא פוגרומים".[38]
המפלגה הליברטריאנית של רוסיה, שהוקמה ב-2007, התנגדה לאיסור הממשלתי על "תעמולה הומוסקסואלית" אותו תיארה כ-"הפרה של זכותם של אנשים לחופש הביטוי".
בשנת 2016, שני גברים הומוסקסואלים מוצהרים התמודדו על מושבים בדומה. המתמודדים הודו כי "נראה שאינם יזכו במושב", אך נתמכו על ידי קואליציה ליברלית.[39]
בינואר 2016 דחתה הדומה הממלכתית הצעה של המפלגה הקומוניסטית להפללת אנשים "המבטאים בפומבי את ההומוסקסואליות שלהם" בקנסות ומעצרים.[40]
ארגון זכויות הלהט"ב "Gayrussia.ru" עוקב אחר מפלגות פוליטיות אותן כינה כ-"הומופוביות" מאז 2011.[41] באמצע שנת 2013 כללה רשימתו את המפלגות: רוסיה המאוחדת, המפלגה הקומוניסטית של הפדרציה הרוסית, נארודניה ווליה, המפלגה הנציונל-בולשביקית, החזית הבולשביקית הלאומית, הפטריוטים של רוסיה, איגוד הנוער האירו-אסייתי ורוסיה הוגנת – למען האמת.
חופש הביטוי וצנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקי איסור תעמולת יחסים לא מסורתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית |
חוק שהתקבלו ב-29 ביוני 2013 אסר על הפצת "תעמולה לקטינים" אשר מקדמת "מערכות יחסים לא מסורתיות" הידוע כ-"החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית". מבקרי החוק טוענים כי הוא הופך לבלתי חוקית כל סוג של הפגנה ציבורית לטובת זכויות להט"ב, דיבור המגן על זכויות להט"ב או קביעה שמערכות יחסים חד-מיניות שוות למערכות יחסים הטרוסקסואליות.[42][43][44] החוק זכה לגינוי בינלאומי מצד פעילי זכויות אדם וכלי תקשורת אשר כתוצאה מכך שהציגו הצגת סמלים המתארים את קהילת הלהט"ב בהם דגל הגאווה, הביאו למעצרים, והובילו לאלימות הומופובית, כפי שתועד בסרט התיעודי "Hunted" של ערוץ 4 הבריטי בעקבות אשר עקב אחר קבוצות הומופוביות אשר פיתו גברים הומוסקסואלים צעירים למלכודות על ידי הזמנתם לדייטים רומנטיים בהם הושפלו, הוכו ועונו, כאשר צילומיהם פורסמו מאוחר יותר באתרי אינטרנט.[45]
החוק מחייב אזרחים רוסים שנמצאו אשמים בקנסות של עד 5,000 רובל ופקידי ציבור לקנסות של עד 50,000 רובל בעוד ארגונים או עסקים ייקנסו עד מיליון רובל וייאלצו להפסיק את פעילותם למשך עד 90 יום.[46] זרים עשויים להיעצר ולהיכנס למעצר עד 15 ימים ולאחר מכן להיות מגורשים מהמדינה וכן להיקנס בסך של עד 100,000 רובל. אזרחים רוסים המשתמשים באינטרנט או בתקשורת כדי לקדם "יחסים לא מסורתיים" ייקנסו עד 100,000 רובל.[47] בהתייחסו להצעת החוק טרם העברתה, הצהיר הנשיא פוטין, במהלך ביקור באמסטרדם באפריל 2013 באומרו כי, "אני רוצה שכולם יבינו שברוסיה אין הפרות של זכויות מיעוטים מיניים. הם אנשים, בדיוק כמו כולם, והם נהנים מזכויות וחירויות מלאות".[48]
במרץ 2018 אסרו השלטונות הרוסיים על אתר אינטרנט הלהט"ב הגדול במדינה, "Gay.ru" בשל "תעמולה של מערכות יחסים מיניות לא מסורתיות".[49]
בשנת 2019, רוסיה צנזרה סצנות הומוסקסואליות במחזמר הסרט "רוקטמן" המבוסס על חייו של הזמר הבריטי אלטון ג'ון ובן זוגו. בתגובה, גינה ג'ון את הפעולה באומרו כי "אינה מקבלת באכזריות אהבה בין שני אנשים".[50]
אזורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 2006 ל-2013, עשרה אזורים חוקקו איסור על "תעמולה של הומוסקסואליות" בקרב קטינים. חוקים של תשעה מהם קובעים עונשים של סנקציות מנהליות ו/או קנסות. החוקים בחלק מהאזורים אוסרים גם על מה שמכונה "תעמולה של ביסקסואליות וטרנסג'נדריות". החל ממאי 2013 האזורים שחוקקו את החוקים השונים הללו, והשנים שבהן העבירו את החוקים, כללו: מחוז ריאזאן (2006), מחוז ארכנגלסק (2011), סנקט פטרבורג (2012), מחוז קוסטרומה (2012), מחוז מגדן (2012), מחוז נובוסיבירסק (2012), מחוז קרסנודר (2012), מחוז סמרה (2012), בשקורטוסטן (2012) ומחוז קלינינגרד (פברואר 2013) עם זאת, ארכנגלסק (2013) וסנט פטרסבורג (2014) ביטלו את החוק בשנים לאחר מכן.
גינויים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וממשלות דמוקרטיות מפותחות ברחבי העולם גינו בחריפות את החוק.[51][52][53] משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם גינה את החוק הרוסי לצד חוק תואם במולדובה (אשר בוטל מאוחר יותר) אותו כינה כמפלה והבהיר שהחוק המדובר הוא "הפרה של חוק זכויות האדם הבינלאומי", כולל "זכותם של ילדים הומוסקסואלים לקבלת מידע ראוי על נטיותיהם".[54][55][56][57] הפרלמנט האירופי גינה את רוסיה על רקע "אפליה הומופובית וצנזורה" בעוד מועצת אירופה קראה למדינה להגן כראוי על זכויות הלהט"ב.[58] בשנת 2012 קבעה ועדת זכויות האדם של האו"ם כי חוק דומה במחוז ריאזאן במדינה הוא "מפלה, פוגע בחופש הביטוי ואינו קביל על פי החוק הבינלאומי". בתגובה, בית המשפט המחוזי הסכים עם פסק הדין וביטל את החוק.[59][60]
נשיא ארצות הברית ברק אובמה הצהיר כי אף על פי שהוא לא בעד החרמת אולימפיאדת סוצ'י 2014 על רקע העברת החוק, "אף אחד לא נפגע יותר ממנו על העברת החקיקה נגד חברי קהילת הלהט"ב הרוסית". לאחר מכן, בספטמבר 2013, נפגש אובמה עם פעילי זכויות להט"ב רוסים במהלך ביקורו בסנקט פטרבורג בעודו הצהיר כי הוא "גאה בעבודת הפעילים". עוזריו של אובמה טענו כי התנגדותו לחוק התעמולה הייתה לסיבה העיקרית לכך שהנשיא ביטל פגישה שתוכננה בעבר להתקיים עם הנשיא וולדימיר פוטין.[43] החוק גונה בין היתר גם על ידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ומזכירי הקבינט הגרמני,[61] ראש ממשלת הממלכה המאוחדת דייוויד קמרון,[62] שר החוץ האוסטרלי בוב קאר,[51] וראש ממשלת קנדה סטיבן הארפר ושר החוץ הקנדי ג'ון ביירד.[63] בעודם התנגדו בגלוי לחוק, סלבריטאים ופעילי זכויות אדם רבים קראו לחרם על מוצרים רוסיים, בהם וודקה רוסית, וכן על קיום משחקי החורף של אולימפיאדת סוצ'י 2014.[64][65][66][67]
אולימפיאדת סוצ'י 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – המחאות בנוגע לזכויות להט"ב ברוסיה בעקבות משחקי החורף 2014 |
בעקבות ההכנות לאולימפיאדת החורף 2014 שהתקיימה בסוצ'י שברוסיה, עלו מחאות וקמפיינים בינלאומיים רבים סביב הנושא של זכויות להט"ב ברוסיה והתנגדות לחוק איסור התעמולה בפרט אשר כללו בין היתר את הפעולות הבאות: ב-23 ביולי 2013 התרחשו המעצרים הראשונים של אזרחים זרים במסגרת האיסור התעמולה מתרחשים במורמנסק, כאשר ארבעה אזרחים הולנדים, שהשתתפו בסמינר לזכויות אדם, צילמו סרט תיעודי על חיי הומואים ברוסיה.[68][69] ב-26 באוגוסט 2013 גולשת הסנובורד האוסטרלית, בל ברוקוף, יצאה מהארון כלסבית עבור הבאת תשומת הלב הבינלאומית לחוק התעמולה ולספורטאי להט"ב.[70]
ב-29 באוגוסט הקמפיין לזכויות אדם שלח מכתבים לעשרת נותני החסות העולמיים של הוועד האולימפי הבינלאומי בהם: דאו כימיקלים, קוקה קולה, ג'נרל אלקטריק, מקדונלד'ס, פרוקטר אנד גמבל, פנסוניק, סמסונג, אומגה, ויזה ואטוס בו קרא לנקוט צעדים לבלימת האלימות כלפי אנשי להט"ב כולל נקיטת עמדה ציבורית חד משמעית בהתנגדות לחוקים הומופובים, גינוי אלימות המופנית כלפי הקהילה הגאה ודרישת בקשה מהוועד האולימפי הבינלאומי לקבלת התחייבויות בכתב למען בטיחותם של ספורטאי להט"ב ודחיית קיום הצעות אולימפיות עתידיות ברחבי מדינות הפוסלות תמיכה בשוויון עבור אזרחי להט"ב. ב-15 בדצמבר 2013 נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, מנשק אזרח זכר בפומבי (בניגוד לחוקים הרוסים) ומצטרף לנשיא גרמניה יואכים גאוק ונציבת האיחוד האירופי ויויאן רדינג בהחרמת האולימפיאדה בסוצ'י במחאה נגד החוק.[71]
ב-18 בינואר 2014 מפגין רוסי הומוסקסואל, פאבל לבדב, נעצר לאחר שפרץ עם דגל הגאווה במהלך טקס מסירת הלפיד האולימפי בעודו חוצה בעיר הולדתו וורונז', 506 קילומטרים מצפון לסוצ'י.[72] ב-30 בינואר 2014 קמפיין עקרון 6 ("Principle 6 campaign") שנקרא על שם הסעיף באמנה האולימפית המבטיח אי-אפליה, יצא לאור עם למעלה מ-50 ספורטאים אולימפיים נוכחים וותיקים לשעבר אשר חתמו על גינוי מדיניות רוסיה כלפי קהילת הלהט"ב. הקמפיין מתח ביקורת על גורמים ונותני חסות המשחקים על היעדר פעולה, וקרא לרשויות הרוסיות לשקול מחדש את החוק שהוביל ל-"גל התקפות הומופוביות".[73] ב-4 בפברואר 2014 מספר ערים קנדיות גדולות, בהן קלגרי, אדמונטון, הליפקס, קוויבק סיטי, סנט ג'ון וטורונטו, החלו להניף דגלי גאווה על בנייני מועצותיהן עבור הכרה בזכויותיהם של אנשי להט"ב ברוסיה.[74] עד סוף המשחקים, הצטרפו ליוזמה לפחות כ-33 ערים ומחוקקים מחוזיים של שמונה מתוך עשרת המחוזות בקנדה.
סגירות מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – תרבות להט"ב ברוסיה |
באוגוסט 2009 הכריז ראש המחוז המנהלי הצפוני של מוסקבה, אולג מיטבול, על כוונתו לסגור את מועדון ההומואים המוביל "Dusha i Telo" במוסקבה. פעיל הלהט"ב ניקולאי אלכסייב ועמיתיו הובילו בקמפיין נגד סגירת המועדון. באוקטובר 2009 אלכסייב ארגן מסיבת עיתונאים במרכז העיתונות העצמאית בה דיברו כוכבי פופ רוסים בהם לוליטה מילבסקיה ולהקות "Shura" ו-"Mirazh" לתמיכה בקיום המועדון.[75][76] "Dusha i Telo" נסגר מאוחר יותר בעוד בתי המשפט קבעו כי סיום החוזה היה בלתי חוקי, אם כי המועדון לא נפתח שוב. באוקטובר 2010 פוטר אולג מיטבול מתפקיד ראש המחוז.
איסור הפגנות עבור זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מצעד הגאווה במוסקבה, פסק דין אלכסייב נגד רוסיה
במשך השנים היו התנגדויות לארגון מצעדי גאווה במספר ערים ברוסיה, הבולטות ביותר במוסקבה, שם הרשויות מעולם לא אישרו בקשה לקיומם.[77] ראש העירייה לשעבר יורי לוז'קוב תמך בסירובה לאשר את שתי המהדורות הראשונות של אירועי הגאווה במוסקבה של פעיל הלהט", ניקולאי אלכסייב בשנים 2006–2007 בעודו כינה אותם כ-"שטניים".[78] האירועים נמשכו כמתוכנן, בניגוד לחוסר אישורם אשר במהלכם ב-2007, הותקף פעיל זכויות האדם הבריטי פיטר טאצ'ל בעת השתתפותו.[79][80] במצעד הפגינו בנוסף חברות הלהקה הרוסית ט.א.ט.ו. - ילנה קטינה ויוליה וולקובה.[81][82]
גינוי טיפול הרשויות במצעד הגיע מכל רחבי אירופה והעולם המערבי. ראש עיריית רומא, וולטר ולטרוני, אמר כי "מה שקרה במוסקבה משאיר אותך פעור פה. להשתמש באלימות כלפי מי שמוחה באופן שליו להכרה בזכויות האדם והאזרח שלו הוא סימן עצוב". בדומה לברטראן דלאנו, ראש עיריית פריז, אשר גינה אותה גם כן.[83] קיום המצעד שנה לאחר מכן זכה שוב לדחייה מצד העירייה. עם זאת, נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, התקשר למחוז האזור הניהול המרכזי במוסקבה והצהיר לאשר את קיום המצעד. אולם, בקשתו נדחתה.[84] מארגניו הציגו מחאה בתגובה שאספה כ-30 פעילים בהנהגתו של אלכסייב מול פסלו של מלחין המוזיקה הרוסי צ'ייקובסקי וחשפו כרזה עם הציטוט "זכויות להומואים ולסביות. יש להעמיד לדין את ההומופוביה של ראש העיר לוז'קוב מהקומה השלישית בבניין מול עיריית מוסקבה".[85][86]
.jpg)
אירוויזיון 2009 אשר נערך במוסקבה, היה מוקד לסיקור תקשורתי בעולם כלפי עמדותיה של המדינה אל הקהילה הגאה הרוסית. אלכסייב הודיע כי מצעד הגאווה בעיר באותה שנה, ייערך במקביל לגמר התחרות ב-16 במאי, יום לפני היום הבינלאומי נגד הומופוביה. שם המצעד שונה ל-"מצעד הגאווה הסלאבי", כדי להעלות מודעות לזכויות להט"ב באזור הסלאבי של אירופה כולו.[87] המצעד לא קיבל אישור מהרשויות במוסקבה בטענה שהוא יביא ל-"הרס המוסר בחברה",[88] והוצאו הצהרות לפיהן המוחים יקבלו יחס "נוקשה",[89] וכי "צעדים נוקשים" יעמדו בפני כל מי שיצטרף לקיומו.[90]
ההפגנה פוזרה על ידי משטרת מוסקבה, ו-20 מפגנים נעצרו, בהם אלכסייב והפעיל טאצ'ל, שקרא את המשפט "זה מראה שהרוסים אינם חופשיים" כאשר נלקח על ידי השוטרים.[88][91] נציגת שוודיה מאלנה ארנמן תמכה בקיום המצעד והביעה את צערה מכך שהשלטון במוסקבה לא מאפשר את קיום אירוע "המחווה לאהבה" באומרה.[92] הזוכה באותה שנה, אלכסנדר ריבאק, התייחס גם הוא למחלוקת בריאיון, ואמר כי האירוויזיון עצמו הוא "מצעד הגאווה הכי גדול".[93] ההרכב ההולנדי "De Toppers" חולל רעש תקשורתי כשחבר ההרכב גורדון איים להחרים את גמר התחרות אם המצעד ידוכא באלימות. עם זאת, ההרכב כשל להעפיל לגמר. סמואל זבוגר, שר החוץ של סלובניה ויו"ר ועדת השרים של מועצת אירופה הגיב בביקורתיות כלפי הגבת הרשויות למארגני המצעד. לפני קיום המצעד, אלכסייב שלח מכתב לראש ממשלת סלובניה באפריל 2009 בבקשה לקחת את הנושאים לתשומת ליבו מול הרשויות הרוסיות.
בשנת 2010 נקנסה רוסיה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם אשר קבע כי ערייה מפלות אזרחי להט"ב על ידי סירובן לאשר מחאות. אף על פי שהרשויות טענו כי התרת קיום האירועים מהווה סיכון לאלימות, בית המשפט קבע כי החלטותיהן לביטולם "תמכו בקבוצות האלימות שקראו לשיבושן" וקבע כי למדינה יש עד 20 בינואר להגיב לביטול האירועים.[94] במהלך מצעד 2011, הפגינו חברות ההרכב פוסי ריוט ונעצרו מאוחר יותר על ידי המשטרה.[95] באוגוסט 2012, אישר בית המשפט במוסקבה פסק דין החוסם את בקשות מארגני עצרות הגאווה בעיר לאישור לקיומן מדי שנה עד שנת 2112, תוך ציון האפשרות לאי סדר ציבורי ולהיעדר תמיכה באירועים כאלה מצד תושבי מוסקבה.[96][97] במרץ 2021 סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי האיחוד האירופי הטיל סנקציות מיידיות הן על צ'צ'ניה והן על רוסיה - עקב אפליה ממומנת ונתמכת ממשלתית נגד אזרחי קהילת הלהט"ב הרוסית.[98]
איסור קידום יחסים להט"בים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2022 אישר הפרלמנט הרוסי חוק שאוסר על "פרופגנדה להט"בית". החוק מגדיר "קידום של יחסים מיניים לא מסורתיים" באינטרנט, בקולנוע, בפרסומות, או במקומות ציבוריים כעבירה. הוא קובע קנס של 400,000 רובל ליחידים ו-5 מיליון רובל לארגונים שיעברו על החוק. אזרחים זרים יכולים להיעצר לתקופה של עד 15 יום ולהיות מגורשים מהמדינה.[99]
ב-30 בנובמבר 2023 בית המשפט העליון של רוסיה הוציא מחוץ לחוק את "תנועת הלהט"ב הבינלאומית" שאותה הגדיר כארגון קיצוני. הפסיקה אוסרת על פעילות למען זכויות להט"ב ברוסיה.[100]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1993)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2003)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) |
|
| נישואים חד מיניים | (איסור חוקתי המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז יוני 2020)
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) | (ישנה חובת פסק דין משפטי להכרה במערכות יחסים חד מיניות ברוסיה על פי פסיקת בית הדין האירופי לזכויות אדם משנת 2021, ראו: פסק דין פדוטובה ואחרים נגד רוסיה)[101]
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילדים רוסים על ידי הומוסקסואלים רווקים או זוגות חד מיניים במדינות זרות אשר מכירים בנישואים חד מיניים | (מאז 2013)[102]
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ על ידי יחידים ללא קשר לנטייה מינית (במקרה של ילדים רוסים) במדינות זרות אשר אינן מכירות בנישואים חד מיניים | (אין הגבלות חוקיות המבוססות על רקע נטייה מינית עבור רווקים לאמץ)
|
| לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא | / (עם זאת, ישנו קיום של מדיניות "אל תשאל, אל תספר" לא כתובה)
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |  אין נתונים
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם | (מאז 2008)
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ United Nations High Commissioner for Refugees, Refworld | Russia: Update to RUS13194 of 16 February 1993 on the treatment of homosexuals, Refworld (באנגלית)
- ^ 1 2 3 חוק אכזרי של פוטין לדיכוי טרנסג'נדרים: סוף להתאמה המגדרית, נישואים יבוטלו, באתר ynet, 15 ביולי 2023
- ^ StackPath, xtramagazine.com
- ^ Gay in Putin's Moscow: why the city is pinker than you think, the Guardian, 2015-06-13 (באנגלית)
- ^ Shocking footage of anti-gay groups, independent (באנגלית)
- ^ Russia passes law banning gay 'propaganda', the Guardian, 2013-06-11 (באנגלית)
- ^ ניר דבורי, לכאן נשלחים ההומואים בצ'צ'ניה, באתר מאקו, 12 באפריל 2017
- ^ "Russia Urged to End Torture, Killing of Gays in Chechnya", Voice of America, April 13, 2017.
- ^ "Russian parliament begins legalising ban on same-sex marriage". Reuters (באנגלית). 2020-07-15. נבדק ב-2021-11-21.
- ^ Interfax-Religion, www.interfax-religion.com
- ^ Giulio Fedele, The (Gay) Elephant in the Room: Is there a Positive Obligation to Legally Recognise Same-Sex Unions after Fedotova v. Russia?, EJIL: Talk!, 2021-07-23 (ב־)
- ^ Russia's Putin signs law limiting adoption by gays, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
- ^ Russian TV Presenter Comes Out on Air, Gets Fired, www.advocate.com, 2013-08-14 (באנגלית)
- ^ Herszenhorn, David M. (2013-08-12). "Gays in Russia Find No Haven, Despite Support From the West". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ Екатерина Копелевич, Журналист Антон Красовский рассказал о своем положительном ВИЧ-статусе, Известия, 2017-12-05 (ברוסית)
- ^ Хабаровские нацисты напали на ЛГБТ-активиста Александра Ермошкина, archive.ph, 2013-09-28
- ^ Хабаровские гомофобы объединились для травли известного преподавателя, archive.ph, 2013-09-28
- ^ В Волгограде отпраздновали 9 мая жестоким убийством гея, www.mk.ru (ברוסית)
- ^ Владимир Хитров, Владимир Хитров: Убийство на Камчатке: гомофобы? быдло?, Эхо Москвы (ברוסית)
- ^ Мария ГОРЕЛОВА, Замдиректора камчатского аэропорта убили за то, что он был геем, kp.ru, 2013-06-03 (ברוסית)
- ^ Reevell, Patrick (2014-02-04). "Russia: 3 Jailed in Anti-Gay Case". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-11-21.
- ^ A. B. C. News, Russia's Largest Gay Club Has Shut Down, ABC News (באנגלית)
- ^ A. B. C. News, Russia's Largest Gay Nightclub Strives to Be a Haven Despite Horrific Attacks, ABC News (באנגלית)
- ^ A. B. C. News, Russian Drag Performer Builds New Life in US, ABC News (באנגלית)
- ^ 1 2 3 glbtq >> social sciences >> Russia, web.archive.org, 2005-10-27
- ^ ICD-10 Version:2016, icd.who.int
- ^ Transgender people in Russia banned from driving, says legal amendment, the Guardian, 2015-01-09 (באנגלית)
- ^ "Russia says drivers must not have 'sex disorders'". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-01-08. נבדק ב-2021-11-22.
- ^
בצעד נוסף נגד להט"בים ברוסיה, פוטין חתם על חוק שאוסר על ניתוחים להתאמה מגדרית, באתר הארץ, 25 ביולי 2023
- ^ "Russian army to ban gays" (באנגלית בריטית). 2003-03-13. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ Gays are not Willingly Accepted in the Russian Army - Pravda.Ru, web.archive.org, 2009-05-26
- ^ Ирина Толкуева, Gays are not Willingly Accepted in the Russian Army, PravdaReport, 2003-12-01 (באנגלית)
- ^ 1 2 "Russian army put on alert for tell-tale tattoos". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-01-25. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ Минздрав и голубая кровь, www.kasparov.ru (ברוסית)
- ^ Грани.Ру: У Минздрава задержаны геи-пикетчики, graniru.org
- ^ Донорство крови гомосексуалами в России, נבדק ב-2021-11-22
- ^ GayRussia.ru :: Нас объединяют не только желания, web.archive.org, 2008-05-25
- ^ www.liberal-international.org, web.archive.org, 2015-11-17
- ^ Openly Gay Candidates Push Back In Russia's Duma Elections, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ Russian Duma Rejects Antigay Bill, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ В России впервые опубликован поименный список гомофобов, гей-активисты потребуют запретить им въезд в Евросоюз и другие страны, web.archive.org, 2013-10-19
- ^ Alpert, Lukas I. (2013-06-12). "Russia Passes Bill Banning Gay 'Propaganda'". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ 1 2 "Obama meets with gay rights activists in Russia". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ Russia: Use Leadership to Repeal Discriminatory Propaganda Law, Human Rights Watch, 2013-09-05 (באנגלית)
- ^ Shocking footage of anti-gay groups, independent (באנגלית)
- ^ Sputnik International, Putin Signs Anti-Gay Bill Into Law, Sputnik International, 20130630T1157+0000 (באנגלית)
- ^ Russia passes law banning gay 'propaganda', the Guardian, 2013-06-11 (באנגלית)
- ^ "Q&A: Gay rights in Russia". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-08-13. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ Роскомнадзор внес сайт Gay.ru в реестр запрещенных ресурсов, РБК (ברוסית)
- ^ Thomson Reuters Foundation, Elton John slams Russian cuts to 'Rocketman' gay scenes, news.trust.org
- ^ 1 2 Andrew Potts, "gay-propaganda"-ban230813/ Australian Foreign Minister condemns Russia’s "gay propaganda" ban, Gay Star News, 2013-08-23 (באנגלית בריטית)
- ^ Danish Government warns Russia over anti-gay law., PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2013-08-15 (באנגלית בריטית)
- ^ G20 leaders must reject Russia’s homophobic law | Amnesty International, web.archive.org, 2013-09-11
- ^ Andrew Potts, Moldova repeals ‘gay propaganda’ ban, Gay Star News, 2013-10-14 (באנגלית בריטית)
- ^ U.N. rights office rejects anti-gay laws of Russia, Moldova, Erasing 76 Crimes, 2013-08-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ United Nations Asks Russia to Kill Anti-Gay ‘Propaganda’ Bill, web.archive.org, 2013-09-27
- ^ Dan Littauer, German and EU foreign ministers slam Russia on gay rights, Gay Star News, 2013-01-30 (באנגלית בריטית)
- ^ "European court fines Russia for banning gay parades". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-03-06. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ A Russian Court Has Struck Down A Russian City’s ‘Gay Propaganda’ Law | The New Civil Rights Movement, web.archive.org, 2013-11-01
- ^ IJRC, UN Human Rights Committee: "Homosexual Propaganda" Conviction Violated Freedom of Expression, International Justice Resource Center, 2012-12-03 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "German ministers say Russian gay law smacks of dictatorship". Reuters (באנגלית). 2013-08-12. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ David Cameron rejects Stephen Fry's call for Russian Winter Olympics boycott, The Telegraph, 10 August 2013
- ^ "Harper joins controversy over Russia's anti-gay law". The Globe and Mail (בCanadian English). 2013-08-09. נבדק ב-2021-11-22.
- ^ By Laura Smith-Spark and Phil Black CNN, Protests, boycott calls as anger grows over Russia anti-gay laws, CNN
- ^ Lady Gaga: The Russian Government is criminal in its oppression of LGBT people, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, 2013-08-05 (באנגלית בריטית)
- ^ Stephen Fry, An Open Letter to David Cameron and the IOC, Official site of Stephen Fry, 2013-08-07 (באנגלית אמריקאית)
- ^ HuffPost - Breaking News, U.S. and World News, HuffPost (באנגלית)
- ^ Michael K. Lavers, 4 Dutch LGBT advocates arrested in Russia, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, 2013-07-22 (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
- ^ Задержанных под Мурманском голландцев отпустили без суда, lenta.ru (ארכיון)
- ^ Australian Snowboarder Belle Brockhoff Comes Out As Gay To Make Statement About Sochi - Towleroad Gay News (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
- ^ French President Joins Boycott Of Sochi Olympics - Towleroad Gay News (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
- ^ Gay protester detained at Russia torch relay, ESPN.com, 2014-01-18 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Olympians urge Russia to reconsider 'gay propaganda' laws, the Guardian, 2014-01-30 (באנגלית) (ארכיון)
- ^ Newfoundland And Labrador Communities To Raise Gay Pride Flags During Olympics - Towleroad Gay News (באנגלית אמריקאית) (ארכיון)
- ^ Мария Арбатова в поддержку российского гей-сообщества, נבדק ב-2021-11-22
- ^ Лолита Милявская в поддержку гей-сообщества, נבדק ב-2021-11-22
- ^ StackPath, xtramagazine.com
- ^ "Moscow bans 'satanic' gay parade" (באנגלית בריטית). 2007-01-29. נבדק ב-2021-06-05.
- ^ Aussie bashed at gay protest, The Sydney Morning Herald, 2007-05-28 (באנגלית)
- ^ Gay Pride parade 'satanic': mayor, The Sydney Morning Herald, 2007-01-30 (באנגלית)
- ^ t.A.T.u. Eng Feedback, www.tatu.ru
- ^ Alamy Limited, Stock Photo - Members of Russian pop duo Tatu, Julia Volkova (R) and Elena Katina, attend a gay rights protest in Moscow May 27, 2007. Russian police detained gay protesters calling for the, Alamy (באנגלית)
- ^ Aussie bashed at gay protest, The Sydney Morning Herald, 2007-05-28 (באנגלית)
- ^ Russian President intervenes over Moscow Pride - from Pink News - all the latest gay news from the gay community - Pink News, web.archive.org, 2008-12-12
- ^ Гей-прайд Москва 2008г / Moscow Gay Pride 2008, נבדק ב-2021-08-28
- ^ GayRussia.ru :: Нас объединяют не только желания, web.archive.org, 2008-06-02
- ^ "'Slavic Gay Pride' to be held in Moscow on Eurovision finals day". mosnews.com. 30 במרץ 2009. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Karmo, Julia (16 במאי 2009). "Moscow Police Break Up Gay Pride Rally". Sky News. אורכב מ-המקור ב-2009-05-19. נבדק ב-2009-05-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eurovision: is the world's campest contest ready to get serious?". Lesbilicious. 11 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-28 בנובמבר 2009. נבדק ב-2009-05-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "UK rights activists defends banned Moscow Gay Pride parade". mosnews.com. 12 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-18 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-12.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gay protest broken up in Moscow". BBC News. 16 במאי 2009. נבדק ב-2009-05-16.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Viniker, Barry (16 במאי 2009). "Malena Ernman is gay today". ESCtoday.com. נבדק ב-2009-05-16.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, 7.6.2021) - ^ – Verdas største homseparade (Norwegian), NRK, May 17, 2009
- ^ "European court fines Russia for banning gay parades". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-03-06. נבדק ב-2021-06-05.
- ^ «Когнитивный терроризм» на московском гей-прайде - Надя Толокно - Контуры, kontury.info
- ^ "Gay parades banned in Moscow for 100 years". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-08-17. נבדק ב-2021-06-05.
- ^ Steve Clemons, Not The Onion: Moscow Bans Gay Pride for Next 100 years, The Atlantic, 2012-06-08 (באנגלית)
- ^ Staff, Reuters (2021-03-22). "EU sanctions Russians over rights abuses in Chechnya". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-06-05.
- ^ Pjotr Sauer, "Russia passes law banning ‘LGBT propaganda’ among adults", The Guardian, November 24 2022
- ^ גיא אלסטר, רוסיה הוציאה מחוץ לחוק את "תנועת הלהט"ב הבינלאומית": "כולם יהפכו למטרה", באתר וואלה!, 1 בדצמבר 2023
- ^ Giulio Fedele, The (Gay) Elephant in the Room: Is there a Positive Obligation to Legally Recognise Same-Sex Unions after Fedotova v. Russia?, EJIL: Talk!, 2021-07-23 (ב־)
- ^ Russia's Putin signs law limiting adoption by gays, USA TODAY (באנגלית אמריקאית)
