זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית
שטחים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית (ירוק), שטח C הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית (ירוק בהיר)
שטחים הנשלטים על ידי הרשות הפלסטינית (ירוק), שטח C הנמצא בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1956 בגדה המערבית, פלילי בשטחי רצועת עזה, עונש: 10 שנות מאסר דה יורה, הוצאה להורג ללא משפט דה פקטו
טרנסג'נדריות אין הכרה בשינוי מגדר
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים
הצבעה על הצהרת האו"ם הרשות הפלסטינית מוגדרת כמדינה משקיפה באו"ם - ללא יכולת הצבעה

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברשות הפלסטינית כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית גברית מוגדרת כחוקית בשטחי הגדה המערבית מאז 1956 תחת שלטונו של מחמוד עבאס ומפלגת פת"ח, אך פלילית ונושאת עונש של כ-10 שנות מאסר ברצועת עזה דה יורה הנשלטת על ידי יחיא סנוואר וארגון הטרור חמאס, בעוד דה פקטו הומוסקסואלים מוצאים להורג ללא משפט.

פלסטינים הומוסקסואליים מחפשים לעיתים קרובות מקלט בישראל מחשש לחייהם בדגש על רצח על חילול כבוד המשפחה על ידי בני משפחותיהם המוגדר כנושא בולט בתרבות הפלסטינית.[1] זכויות להט"ב של פלסטינים נידונות לרוב בהקשר גאופוליטי ותרבותי לסכסוך הישראלי-פלסטיני בהם באזכורי המונח "פינקוושינג" נגד השוואתן של זכויות להט"ב בישראל אל מול המצב ברשות.

עבור תמיכה בזכויות להט"ב של חברי הקהילה הפלסטינית, הוקמו לאורך השנים שני ארגונים הפועלים בנושא, אלקאוס, אשר נוסד בשנת 2001 כפרויקט קהילתי של הבית הפתוח בירושלים במטרה לענות באופן ספציפי על צורכיהם של חברי הקהילה הפלסטינים החיים בעיר, ואסוואת, אשר נוסד שנה לאחר מכן כפרויקט של עמותת הנשים, כייאן, עבור תמיכה באופן ספציפי על צרכיהן של נשים לסביות פלסטיניות.

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אוגדן החוקים נגד הומוסקסואליות שהופץ על ידי האיגוד הבין-לאומי ללסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס (ILGA) בשנת 2010, מעמד חוקי של הומוסקסואליות ברשות הפלסטינית אינו אחיד. בגדה המערבית פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בין גברים הפכה לחוקית בשנת 1951, אם כי ברצועת עזה, סעיף מספר 84 בחוק המנדטורי משנת 1936 האוסר על קיום הומוסקסואליות (אך לא בין נשים) עדיין מוגדר בתוקפו כאשר העונש דה יורה הוא 10 שנות מאסר אך דה פקטו הוצאה להורג ללא משפט. בשני המקרים, החקיקה הפלסטינית לא קבעה חוקים בעד או נגד זכויות להט"ב, אלא ירשה חוקים קודמים שחלו בשטחיה. ב-20 במאי 1994 הוציא ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת צו שמשאיר על כנו כל חוק שנחקק לפני 5 ביוני 1967. בפועל, מצב זכויותיהם של תושבי להט"ב ברשות הפלסטינית נקבע על ידי מערכות חוקים שונות ואף סותרות: החוק העות'מאני, החוק המנדטורי, החוק הירדני, החוק המצרי, החוק הפלסטיני וצווים צבאיים של צה"ל.

מקרה ידוע של הוצאה להורג של מחמוד אשתיווי, מנהיג חמאס באשמת הומוסקסואליות וגנבה התרחש ב-2016. אשתיווי השאיר במותו שתי נשים ושלושה ילדים.[2][3]

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות הפלסטינית אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק היסוד של הרשות הפלסטינית כולל סעיפי הגנה מפני אפליה על רקע גזע, מין, צבע, דת, דעות פוליטיות או נכות, וכן הגנה על זכויות האדם, חופש הביטוי ועוד. עם זאת, לא כולל סעיפים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בתעסוקה, מתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה או דברי שטנה.

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינים במצעד הגאווה באדמונטון, קנדה מוחים למען זכויות להט"ב ברשות הפלסטינית ונגד "האפרטהייד הישראלי", 2011

באוגוסט 2019 פורסם כי התקיים בשכם אירוע גאווה שאורגן על ידי ארגון זכויות הלהט"ב הפלסטיני, אלקאוס. לאחר סיום האירוע, איימה המשטרה הפלסטינית לעצור את כל מי שהשתתף באירועים הנוגעים לקהילה בשטחי הרשות בטענה כי האירוע "עודד לפעול בצורה שמתנגדת לערכים ולמסורת הפלסטינית". בעקבות הודעת האיום של המשטרה, נאלץ הארגון לבטל אירוע נוסף מסוג זה ברמאללה. בעקבות האירוע פורסמו ברשתות החברתיות פוסטים של צעירים פלסטינים שתמכו בזכויות להט"ב ופעילות הארגון בקרב הגדה ומחו על רדיפתם על ידי המשטרה.[4] באותו חודש אסרה המשטרה הפלסטינית על פעילות ארגוני להט"ב בגדה בתגובה לקיום האירוע. חברת הקונגרס האמריקאי אילהאן עומאר קראה לתמיכה בארגון בחשבונה בטוויטר.[5] האיסור בוטל בסוף החודש בעקבות תגובות שליליות רחבות.[6][7]

במאי 2020 דווח בתקשורת כי לפחות כ-150 תושבי להט"ב פלסטינים נאלצים לברוח ממקום מגורם (לרוב בגדה המערבית) לשטחי מדינת ישראל כתוצאה מרדיפות. במרבית המקרים הבורחים נאלצים להיכנס לשטחי ישראל בצורות לא חוקיות. לאחר כניסתם לישראל, נעזרים בארגונים אשר מסייעים להם להגיש בקשת מקלט שתוכל לתת להם היתר שהייה אם כי מוגדר לחצי שנה בלבד. אם אכן מקבלים אחד כזה, הוא מונפק ומנומק ב-"שהייה לצורכי רווחה".[8] לדברי עורך הדין שאול גאנון, מארגון הלהט"ב הישראלי האגודה למען הלהט"ב בישראל, "כ-2,000 הומוסקסואלים פלסטינים חיים בתל אביב בכל תקופה".[9]

בשנת 2022 פרסם ארגון UN WATCH כי קיימות עדויות רבות של הפרת זכויות אדם והפעלת עינויים כלפי להט"בים ברשות הפלסטינית וברצועת עזה שמפעילים הרשות הפלסטינית ושלטון החמאס, וכי פעמים רבות להט"בים ניצבים בפני סכנת מוות ונאלצים לברוח מהמדינה.[10] בעקבות הדו"ח נקבע דיון בועדת האו"ם בשאלה האם להוציא את הרשות הפלסטינית מחברות באמנה לזכויות אדם בשל ההפרות החמורות.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אלקאוס, אסוואת

בראשית שנות האלפיים הוקמו שתי קבוצות מבוססות המספקות תמיכה לחברי הקהילה הפלסטינים המתגוררים בגבולות ישראל, רצועת עזה והגדה המערבית. אלקאוס (ערבית: "קשת"), ארגון הלהט"ב הפלסטיני הראשון, אשר נוסד בשנת 2001 כפרויקט קהילתי של הבית הפתוח בירושלים במטרה לענות באופן ספציפי על צורכיהם של חברי הקהילה הפלסטינים החיים בירושלים. אלקאוס התרחב מאז הקמתו וכיום מארח פעילויות חברתיות בירושלים, חיפה, יפו והגדה המערבית כזירת תמיכה לחברי הקהילה הפלסטינית. אלקאוס מעניק גם כן קו תמיכה טלפוני.[11]

חברי קבוצת הלהט"ב "קווירים נגד האפרטהייד הישראלי" לשעבר משתתפים במצעד הגאווה בטורונטו, קנדה, 2008

בשנת 2002 הוקם ארגון שני במטרה לענות באופן ספציפי על צרכיהן של נשים לסביות פלסטיניות, אסוואת (ערבית: "קולות") אשר הוקם כפרויקט של עמותת הנשים, כייאן, במרכז הפמיניסטי בחיפה. אסוואת החל כרשימת דוא"ל אנונימית המשרתת תמיכה לנשים הומוסקסואליות פלסטיניות, והתפתח לקבוצת עבודה המארחת מפגשים חודשיים עבור כ-60 מחבריה ומארגנת הרצאות, אירועים והזדמנויות חינוכיות בתחום. אסוואת מתרגם ומפרסם טקסטים מקוריים הקשורים למיניות וזהות מגדרית שלא היה זמין בעבר בשפה הערבית, ומארח באתר האינטרנט את האוסף הגדול ביותר של טקסטים בשפה הערבית הקשורים להומוסקסואליות.[12]

בשנת 2015 צייר אמן פלסטיני בשם חאלד ג'אראר דגל קשת על קטע מקיר הגדה המערבית. קבוצה של פלסטינים ציירה מעליו בתגובה. ג'אראר הצהיר לאחר מכן שצייר את דגלו עבור הזכרת העמדה כי "על פי שנישואים חד מיניים הוכשרו בארצות הברית, פלסטינים עדיין חיים תחת כיבוש". ג'ראר מתח בנוסף ביקורת על תגובת הפלסטינים לציורו ואמר כי היא "משקפת את היעדר הסובלנות והחירויות בחברה הפלסטינית".[13]

אזכורים בתקשורת ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוג הומוסקסואלים של פלסטיני וישראלי צועדים במהלך מצעד הגאווה בהוליווד, לוס אנג'לס, 2013

מספר סרטים ותוכניות טלוויזיה ישראליות עסקו בנושא קהילת הלהט"ב ברשות הפלסטינית, ולעיתים קרובות קיימו יחסים עם תושבי להט"ב ישראלים. עם זאת, אף אחד מהסרטים לא ביים תושבי להט"ב פלסטינים בפועל.

  • נגוע (1984) - סרט ישראלי הדן בנושאי להט"ב, בו מופיעים שני גברים פלסטינים שאיתם נפגש גיבור הסרט בחיפוש אחר אהבת אמת.[14]
  • הבועה (2006) - סרט ישראלי המתאר מערכת יחסים בין שני גברים, ישראלי ופלסטיני המתמודדים עם דעות קדומות ואתגרים שונים בחייהם בתל אביב.
  • אפס דרגות של הפרדה - סרט העוקב אחרי שני זוגות חד מיניים מעורבים: יהודים וערבים, המתמודדים עם הקונפליקט והמכשולים הקיימים.
  • גברים בלתי נראים (2012) - מאת הבמאי הישראלי יריב מוזר. תיעודי אינפורמטיבי על מאבקים של גברים הומוסקסואלים על איזה אורח חיים מטילה עליהם נטייתם המינית ברשות הפלסטינית. הוא עוקב אחר חייהם של גברים שנמלטו בגלל מיניותם כשהם מסתתרים בתל אביב, בעוד עליהם להתמודד עם מערך אתגרים נוסף.[15]
  • עלטה (2012) - סיפור אנושי קיומי המתקיים בסיטואציה חברתית מורכבת של שתי חברות, הישראלית והפלסטינית, שבה קו ההפרדה בין הבערות והנאורות, אינו בהכרח קו ההפרדה הלאומי. בהמשך, מדבר על רומנטיקה בין שני גברים הומוסקסואליים, ישראלי ופלסטיני, שמשקעים מאמצים רבים ככל האפשר כדי להישאר יחד.[16]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית הגדה המערבית:

Yes check.svg (חוקי מאז 1956 עבור גברים, חוקי מאז ומעולם עבור נשים)

רצועת עזה:

X mark.svg / עונש מוות (פלילי עבור גברים, עונש: 10 שנות מאסר דה יורה, דה פקטו, הוצאה להורג ללא משפט, Yes check.svg חוקי עבור נשים)

גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים הגדה המערבית: Yes check.svg

רצועת עזה: X mark.svg (עבור גברים), Yes check.svg (עבור נשים)

חוקים נגד אפליה בתעסוקה X mark.svg
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים X mark.svg
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) X mark.svg
נישואים חד מיניים X mark.svg
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) X mark.svg
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים X mark.svg
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים X mark.svg
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא X mark.svg
זכות לשינוי מגדר בחוק X mark.svg
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות X mark.svg
טיפולי המרה אסורים בחוק X mark.svg
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם X mark.svg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Palestine - GlobalGayz, www.globalgayz.com
  2. ^ Hamas Executes Prominent Commander After Accusations of Gay Sex, אתר newsweek
  3. ^ Hamas Commander, Accused of Theft and Gay Sex, Is Killed by His Own, nytimes
  4. ^ אלכנסדרה לוקש, ניר (שוקו) כהן ו-AP, המשטרה הפלסטינית נגד להט"ב: "נרדוף אותם", באתר ynet, 22 באוגוסט 2019
  5. ^ Ilhan Omar throws support behind LGBTQ Palestinian group, NBC News (באנגלית)
  6. ^ Anonymous, PA rescinds ban on LGBTQ group after protests, The Electronic Intifada, ‏2019-08-27 (באנגלית)
  7. ^ AFP, Rights groups slam Palestinian police for banning LGBTQ activity, www.timesofisrael.com (בAmerican English)
  8. ^ "אם אני חוזר לכפר, יורים לי כדור ברגליים": הומואים פלסטינים נחשפים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 במאי 2020‏
  9. ^ Gay Palestinians Are Being Blackmailed Into Working As Informants, www.vice.com (באנגלית)
  10. ^ unwatch, Rights Group Exposes Palestinian Torture Ahead of First UN Review, UN Watch, ‏2022-07-14 (בAmerican English)
  11. ^ Haneen Maikey, Rainbow over Palestine, the Guardian, ‏2008-03-10 (באנגלית)
  12. ^ 'A queer cry for freedom': Meet the LGBTQ Palestinians demanding liberation, +972 Magazine, ‏2020-08-02 (בAmerican English)
  13. ^ Rainbow flag on West Bank barrier touches nerve for Palestinians, Haaretz.com (באנגלית)
  14. ^ PopcornQ Movies, web.archive.org, ‏2008-03-29
  15. ^ The Invisible Men, 2013-05-02, נבדק ב-2021-03-25
  16. ^ Out in the Dark (2012) (באנגלית), נבדק ב-2021-03-25