זכויות להט"ב בשווייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בשווייץ שווייץשווייץ
שווייץ
שווייץ
מעמד בחוק חוקי בז'נבה, טיצ'ינו, וו וואלה מאז 1798, חוקי בפריסה ארצית מאז 1942
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר, אין חיוב להעברת ניתוח מאז 2022
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת, שירות צבאי של טרנסג'נדרים נדון בכל מקרה לגופו מאז 2013
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית שותפויות רשומות מוכרות מאז 2007, נישואים חד-מיניים החל מ-1 ביולי 2022
אימוץ ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים החל מ-1 ביולי 2022
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בשווייץ מוגדרות בין המתקדמות ביותר בעולם. חקיקה המכשירה נישואים חד מיניים, אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים וגישה להפריה חוץ גופית עבור זוגות לסביות במדינה, הועברה ברוב של 64% מצביעים במשאל עם אשר התקיים ב-26 בספטמבר 2021 ועתידה להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022.

פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה הפכה לחוקית בשווייץ מאז 1942 אם כי גיל ההסכמה בין זוגות הומוסקסואלים להטרוסקסואלים הושווה ל-16 שנים רק במאי 1992 בעקבות משאל עם. ישנה הכרה חוקית במערכות יחסים חד מיניות בשווייץ בהגדרת שותפויות רשומות מאז 2007 בעקבות קיום משאל עם גם כן אשר נערך ביוני 2005. הליך משפטי לרישום שינוי מגדר לאחר העברת ניתוח להתאמה מגדרית בוצע בשנת 1993, אם כי מאז 2010, הרשויות החלו להכיר ברישום שינוי מגדר ללא כל דרישה להעברת ניתוח. מינואר 2022, שינוי מגדר במסמכי זהות על ידי "הגדרה עצמית" נכנסו לתוקף ברחבי שווייץ.[1] החוקה השווייצרית משנת 1999 (סעיף 8) מבטיחה יחס שווה בפני החוק, תוך ציון "אורח חיים" כאחד הקריטריונים המוגנים מפני אפליה אשר עשוי לכלול הגנה חוקתית עבור אזרחי להט"ב. מספר סוגיות הנוגעות לאפליה מטעם מניעים הומופובים הוגדרו כעבירות פליליות מאז קיום משאל עם בנושא בפברואר 2020.

הקבוצות הגדולות ביותר לקידום זכויות להט"ב בשווייץ הן: "Lesbenorganisation Schweiz" (מאז 1989), "Pink Cross for LGBT rights" (מאז 1993) ו-"Transgender Network Switzerland" (מאז 2010). ארגון האינטרסקס הראשון בשווייץ הוא "Zwischengeschlecht".

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית בהסכמה הפכה לחוקית בפריסה ארצית בשטחי שווייץ בשנת 1942 עם הנהגת קוד פלילי לאומי חדש. בעבר, חלק מהקנטונים של שווייץ העבירו אי-הפללה בקשר לקיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה לפני כניסת הקוד הפלילי החדש בהם: ז'נבה, טיצ'ינו, וו וואלה מאז 1798 על ידי אימוץ קוד נפוליאון.[2]

גיל ההסכמה הגבוה יותר עבור זוגות הומוסקסואלים אשר הוגדר כ-20 שנים במקום 16 שנים עבור זוגות הטרוסקסואלים בוטל על ידי רפורמה בחוק הפלילי בשנת 1992 והושווה ללא התייחסות לנטייה מינית או מגדר על ידי קיום משאל עם לאומי ב-17 במאי 1992 בו כ-73% מהמצביעים קיבלו את הרפורמה בחקיקה הפדרלית בנושא עבירות מין, כולל ביטול כל אפליה נגד הומוסקסואליות בחוק העונשין. סעיף 187 לחוק הפלילי קבע כי גיל ההסכמה הכללי לפעילות מינית בשווייץ הוא 16 שנים.[3]

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שותפויות רשומות מוכרות בשווייץ על פי חוק עבור זוגות חד מיניים בלבד מאז 1 בינואר 2007, אז נכנס לתוקף חוק השותפות הרשומה. לפני כן, הקנטונים ז'נבה, פריבור, נשאטל וציריך כבר אפשרו הכרה בשותפויות רשומות אלו בשטחם.[4] בשנת 2007, דווח כי אחד מכל עשרה איחודים בין בני זוג בקנטון של ציריך היו שותפויות רשומות.

סקר אשר נערך בנובמבר 2020 על ידי "gfs group" מצא כי 82% מהנשאלים תמכו "בעוצמה" או "במידת מה" בחקיקת נישואים חד מיניים, 17% התנגדו ו-1% הוגדרו כלא החלטיים, בעוד 72% תמכו במתן גישה לאימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים ו-70% תמכו במתן גישה לטכנולוגיית רבייה מסייעת (הפריה חוץ גופית) לזוגות לסביות. נישואים חד מיניים אושרו במשאל עם ב-26 בספטמבר 2021. 64.1% מהמצביעים תמכו בתיקון לקוד האזרחי שהתיר נישואים חד מיניים, אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים וכן גישה להפריה חוץ גופית לזוגות לסביות. התיקון עתיד להיכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022.[5]

תוצאות משאל העם ב-2021, אשר התיר בחוק נישואים חד מיניים, אימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים וגישה להפריה חוץ גופית עבור זוגות לסביות

מקור התיקון בהצעת חוק של חברת הפרלמנט קתרין ברטשי, להכשרת נישואים חד מיניים. ב-18 בדצמבר 2020, בית המחוקקים הפדרלי אימץ חקיקה מתאימה, המספקת גם גישה להפריה חוץ גופית לזוגות לסביות.[6] הצעת החוק הייתה כפופה לקיום משאל עם לאחר שמפלגת האיחוד הפדרלי הדמוקרטי של שווייץ, אשר כללה נציג אחד במועצה הלאומית, אספה 61,027 חתימות עבור כפיית קיומו בנושא. בשיטת הדמוקרטיה הישירה למחצה של שווייץ, משאל על בנוגע לחקיקת הצעת חוק מתקיים אם מתנגדיה אוספים כ-50,000 חתימות בדרישה לכפייתו בתהליך חקיקתה בתוך שלושה חודשים.[7][8]

קהילות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2019, הנשים הפרוטסטנטיות של שווייץ הודיעו על תמיכתן בחקיקת נישואים חד מיניים וטכנולוגיית רבייה מסייעת לזוגות לסביות.[9] באותו החודש, האיחוד השווייצרי של נשים קתוליות הביע את תמיכתו בהנהגת נישואים חד מיניים וטכנולוגיית רבייה מסייעת לזוגות לסביות גם כן. בנובמבר 2019 הצביעה הכנסייה הפרוטסטנטית של שווייץ בעד הנהגת נישואים אזרחיים לזוגות חד מיניים.[10] באוגוסט 2020 הצביעה הכנסייה הקתולית העתיקה בשווייץ בעד ביצוע נישואים חד מיניים בכנסיות שלה.

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

רווקים, ללא קשר לנטייה מינית, עשויים לאמץ בשווייץ. הצעת חוק המתירה אימוץ חורג לזוגות חד מיניים אושרה בפרלמנט באביב 2016 בעוד מתנגדי החקיקה ניסו ללא הצלחה לכפות משאל עם על העברת ההצעה. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2018.[11][12] עד סוף דצמבר 2018, כשנה לאחר כניסת חוק האימוץ לתוקף, הוגשו כ-173 בקשות לאימוץ ילדים חורגים על ידי זוגות חד מיניים (נתונים אלה אינם כוללים את הקנטונים של לוצרן, תורגאו וציריך) אשר מתוכן, כ-22 הוגשו בקנטון ז'נבה ו-20 בעיר לוזאן.

אימוץ משותף הוגדר כבלתי חוקי עבור זוגות חד מיניים כיוון שהיה מוגבל עבור זוגות נשואים הטרוסקסואלים בלבד. התיקון הסטטוטורי שלפיו נישואים חד מיניים הוכשרו במשאל העם בספטמבר 2021, המתיר לזוגות חד מיניים נשואים לאמץ במשותף ולגשת לטיפולי הפריה חוץ גופית עבור זוגות לסביות, עתיד להיכנס לתוקף החל מ-1 ביולי 2022.[13]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט חוקתי ואזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפליה במקום העבודה נגד אזרחי להט"ב בשווייץ הוכחה כבעיה מתמשכת בדו"ח משנת 2014 של המכון ללימודי מגדר באוניברסיטת ז'נבה והפדרציה של איגודי הלהט"ב של ז'נבה. החוקה השווייצרית (סעיף 8) מבטיחה יחס שווה בפני החוק, תוך ציון "אורח חיים" כאחד מהקריטריונים המוצהרים הרבים המוגנים מפני אפליה בלתי הוגנת. החוק השווייצרי מכיר בעיקרון חזק מאוד של חופש ההתאגדות, וככזה, יש לו רק הוראות מוגבלות לאסור אפליה במגזר הפרטי או בין אנשים פרטיים. יוצאי דופן בולטים הם החוק לשוויון יחס לגברים ולנשים וסעיף "261bis" של חוק העונשין האוסר אפליה על בסיס "גזע, מוצא אתני, דת או נטייה מינית". בשל מצב זה, תביעות פרטיות נגד אפליה לעיתים קרובות מוגשות על רקע האיסור של "פגיעה אישית" (סעיף 28א לחוק האזרחי).[14] הפסקת עבודה מפלה מוגנת במקרים בהם ניתן להוכיח שהעבודה הופסקה על סמך "נכס שהצד השני זכאי לו מתוקף אישיותו, למעט מקום שבו רכוש זה קשור לאופי חוזה העבודה או באופן משמעותי משפיע על סביבת העבודה". עם זאת, היו מעט מאוד הליכים משפטיים בפועל המבוססים על תביעות נגד אפליה לכאורה על רקע זה, בעוד סקר משנת 2015 מצא שבעה מקרים בודדים, שאף אחד מהם לא כלל אפליה על בסיס נטייה מינית או זהות מגדרית.

כמו כן, קיימות הוראות נגד אפליה בחוקים ובתקנות של חלק מהקנטונים והעיריות בשווייץ. בספטמבר 2017 אימצה הרשות המבצעת הקנטונית של ז'נבה תקנות חדשות נגד אפליה על רקע מין, נטייה מינית וזהות מגדרית.[15]

מחאות נגד רדיפת להט"ב בידי הרשויות בצ'צ'ניה, רוסיה, מול משרדי מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה, שווייץ, 2017

חוק העונשין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז פברואר 2020, אפליה על רקע עילת "נטייה מינית" של אדם אסורה על פי סעיף "261bis" של הקוד הפלילי השווייצרי. קטגוריה זו נוספה על ידי חוק משנת 2018, שאומץ על ידי משאל עם ב-9 בפברואר 2020, להוראה שאסרה אפליה בשל "גזע, מוצא אתני או דת". המעשים האסורים הספציפיים בתוכן החוק על רקע העילות הם,[16]

  • הסתה פומבית לשנאה או אפליה,
  • הפצה פומבית של אידאולוגיות או מסעות תעמולה שמטרתם השפלה או השמצה שיטתית של אנשים,
  • השפלה פומבית או אפליה של אנשים באופן הפוגע בכבוד האדם, או
  • סירוב לתת שירות המיועד להינתן לציבור הרחב.
  • על הפרות דין - עונש מאסר שלא יעלה על שלוש שנים, או עונש כספי.

שינוי חוק זה התרחש בשנת 2013 על ידי מתיאס ריינארד, חבר הפרלמנט השווייצרי מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, עם הצעת חוק להחריג כל "אפליה והסתה לשנאה" על בסיס "גזע, אתני, דת או נטייה מינית".[17] ב-11 במרץ 2015, המועצה הלאומית הצביעה ברוב של 103 בעד מול 73 נגד כדי לאפשר להצעת החוק להמשיך בתהליך החקיקה.[18] הוועדה לעניינים משפטיים של מועצת המדינות אפשרה את המשך חקיקת ההצעה ב-23 באפריל 2015. בפברואר 2017 אישרה הוועדה לעניינים משפטיים של המועצה הלאומית, בהצבעה של 15 בעד ו-9 נגד, תיקון להצעת החוק המוסיף "זהות מגדרית" כעילת אפליה אסורה.[19] להצעת החוק התנגדו מספר מחברי מפלגת העם השווייצרית, אשר ראו בה כ-"מיותרת",[20] אף על פי שהמפלגה כולה לא נקטה עמדה לגבי הצעת החוק בעוד המפלגות האחרות תמכו בעיקר בהצעתה, וכך גם 86% מהעם השווייצרי על פי דיווחי סקרים.[21]

באוגוסט 2018 הודיעה המועצה הפדרלית על תמיכתה בהצעה, אך המליצה להסיר את המונח זהות מגדרית בשל "עמימותו".[22] המועצה הלאומית סירבה להסיר את המונח, ואישרה את הצעת החוק ב-25 בספטמבר 2018, בהצבעה של 118 בעד, 60 נגד ו-5 נמנעים.[23][24] ב-7 בנובמבר 2018, הוועדה לעניינים משפטיים של מועצת המדינות אישרה בהצבעה של 9 מול 2 (עם נמנע 1) את השינוי החוקי להפיכת אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית לפלילית. בקביעת החלטתה לכלול גם את מונח הזהות המגדרית, הוועדה הצהירה כי "אנשים טרנסג'נדרים ואינטרסקסים היו קורבנות לאפליה גם כן לצד הומוסקסואלים וביסקסואלים".[25][26] בנובמבר 2018 אישרה מועצת המדינות את הצעת החוק בהצבעה של 32 בעד מול 10 נגד. עם זאת, ב-23 קולות בעד מול 18 נגד, הצביעה על הסרת המונח "זהות מגדרית" בשל היותו "עמום מדי". צירים רבים וארגוני זכויות להט"ב בירכו על הרחבת החוק כך שיכלול נטייה מינית, אך הביעו אכזבה מכך שהזהות המגדרית לא נכללה, אשר לדברי הארגון "Transgender Network Switzerland", "מוציאה ושוללת עוד יותר אינטרסקסים וטרנסג'נדרים. החוק יושלם רק כאשר הוא יגנה אפליה על בסיס זהות מגדרית".[27] מכיוון שהנוסח המשפטי שונה, המועצה הלאומית נאלצה להצביע על כך מחדש. ב-3 בדצמבר, למרות דרישת זוג מפלגות, בהצבעה של 107 בעד ו-77 נגד, המועצה הצביעה על אי הכללת זהות מגדרית בהצעת החוק אותה העבירה.[28][29] עד אפריל 2019, מתנגדי החקיקה אספו 70,000 חתימות כדי לכפות משאל עם על החוק. משאל עם ב-9 בפברואר 2020 בנוגע לחקיקת החוק.[30] בסיומו, כ-63.1% מאזרחי שווייץ הצביעו בעד חקיקת ההצעה.[31]

חוקים נגד פשעי שנאה ואלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2016 החלו קבוצות למען זכויות להט"ב בשווייץ להציע קו סיוע טלפוני עבור חברי הקהילה השווייצרית לתמיכה בקורבנות אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.

באוגוסט 2017, המועצה הפדרלית השווייצרית הביעה התנגדות להצעה שהוצעה על ידי המפלגה השמרנית-דמוקרטית שתאלץ את המדינה לספור ולרשום פשעי שנאה שבוצעו נגד אזרחי להט"ב בטענה כי מדיניות זו תהיה "קשה מדי עבור מעקב, שכן לא תמיד ברור אם הנטייה המינית או זהותו המגדרית של הקורבן היו הגורם". עם זאת, המועצה הלאומית הצביעה ברוב בספטמבר 2019 לתמוך בהצעה (97–94).[32]

סקר משנת 2018 אשר נערך בקרב 1,700 ילדי בית ספר בעיר נשאטל בגילאי 14–15, מצא כי 10% מהבנות ו-5% מהבנים זוהו כחלק מקהילת הלהט"ב. מבין אלה, 38% דיווחו על קבלת "סטירות, בעיטות או אגרופים", 25% דיווחו על הטרדה תכופה, 16% דיווחו על היותם קורבן לאלימות פיזית ו-7% דיווחו על קבלת אפליה על ידי מורה.[33]

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני צבא שווייצרים משתתפים באירועי הגאווה האירופים, "Europride" בציריך בשנת 2009

לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בצבא שווייץ. מאז 1992, הומוסקסואליות וביסקסואליות אינן מוזכרות עוד בחוק הפלילי הצבאי (MCC). לאחר קיום משאל עם ב-17 במאי 1992, בוטל סעיף 127 אשר עסק בקיום "זנות לא טבעית" בצבא אשר כוון נגד קיום מערכות יחסים חד מיניות.[34]

מאז 2013, מספר טרנסג'נדרים החלו להיות רשאים לשרת בגלוי בצבא המדינה. באותה שנה, מקרה של טבחית שעתידה הייתה לשרת בכוח קוסובו בוטלה תחילה לאחר שההצהרה על היותה טרנסג'נדרית נדון בתוכנית טלוויזיה מתוקשרת. כתוצאה מכך, הצבא שינה את מדיניותו כדי לאפשר שירות של טרנסג'נדרים אם בדיקה רפואית קובעת ש-"בריאותם הגופנית והנפשית טובה, עמידים מספיק ללחץ ויכולים להיות כפופים". הצבא הקים לאחר מכן "משרד גיוון" בנושא. מאז 2019, הטיוטה אפשרה למתגייסים לציין את זהותם המגדרית בנפרד מהמין המוקצה להם, שינוי שהוצע על ידי ארגוני זכויות להט"ב. עם זאת, טרנססקסואליות או דיספוריה מגדרית נותרו סיבות לפיטורים בהתאם לתקנות הצבא. גורמים רפואיים בצבא הצהירו כי 18 מגויסים מאובחנים במונחים אלה מדי שנה.[35] בשנת 2019, גבר טרנסג'נדר סורב לגשת לגיוס בשל התקנות, אם כי ראש הכוחות המזוינים, פיליפ רבורד, הצהיר שהוא ותיקו ייבדקו.[36] בספטמבר 2019, סא"ל כריסטין האג הפכה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה שפיקדה על גדוד בצבא השווייצרי.[37]

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסג'נדרים בשווייץ רשאים לשנות את מינם הרשמי באמצעות הליכים משפטיים. המועצה הפדרלית של שווייץ כתבה במאי 2018 כי "היעדר כל פסיקה ברורה בחוק פירושו שאנשים טרנסג'נדרים ממשיכים להתמודד עם מכשולים אדירים. עליהם להגיש תביעה בבית המשפט כדי ששינוי המגדר שלהם יוכר משפטית. הפרקטיקה המשפטית אינה עקבית, ונמצא שההליכים יכולים להיות ממושכים ויקרים שלא לצורך".[38]

פסיקה משנת 1993 של בית המשפט העליון הפדרלי אפשרה הליך משפטי לרישום שינוי מגדר. בפברואר 2010, בהרחבה של תחום פסיקת בית המשפט, המשרד הפדרלי לרישום אזרחי של משרד המשפטים והמשטרה הפדרלי (EAZW) יעץ למנהלים ברחבי קנטונים להכיר באופן חוקי בשינוי מגדר ללא חיוב העברתו של המבקש ניתוח להתאמה מגדרית. ה-"EAZW" הבהיר, בהתייחס לעקרון הפרדת הרשויות, כי הצו "מחייב רק את הגופים המבצעים הקנטונלים ולא את בתי המשפט הקנטונלים".[39] גם המשרד הפדרלי לרישום אזרחי קבע כי נישואים עלולים להיות ממורים למעמד שותפות רשומה אם אחד מהשותפים ירשם עבור הכרה בשינוי מגדרי.[40]

במאי 2018, המועצה הפדרלית הציעה לתקן את החקיקה השווייצרית כדי לאפשר לאנשים טרנסג'נדרים לשנות את מינם הרשומים ואת שמם הפרטי על ידי הגשת הצהרה לפקידי המרשם האזרחי.[38] ב-11 ביוני 2020, מועצת המדינות העבירה חקיקה בעניין זה עם 31 קולות בעד, 7 נגד ו-7 נמנעים.[41] החקיקה עתידה לאפשר לטרנסג'נדרים לשנות את מינם החוקי "ללא סיבוכים בירוקרטיים" אשר הוגדרו כניתוח להתאמה מגדרית, בדיקות רפואיות וכו' בעוד קטינים בגילאי 12 עד 18 יצטרכו הסכמה של אפוטרופוס חוקי כדי לבצע שינוי מגדר חוקי. ב-24 בספטמבר 2020 העבירה המועצה הלאומית את החקיקה ב-121 קולות בעד, 61 נגד ו-13 נמנעים.[42] ב-2 בדצמבר 2020 אישרה מועצת המדינות את הצעת החוק בקריאה שנייה אך הציגה מגבלה של עד 16 שנים הסכמת אפוטרופוס חוקי להעברת הקטין שינוי מגדרי.[43]

בנובמבר 2019, המועצה הגדולה של בזל-שטאדט הצביעה על הכללת "זהות מגדרית" בחוק המעצר שלה כדי "להגן טוב יותר על טרנסג'נדרים בכל הקשור להשמה במתקני כליאה".

ב-1 בינואר 2022, שווייץ הטמיעה תהליך חדש יעיל ופשוט להכרה בשינוי מגדרי המבוסס על הגדרה עצמית, ללא חיוב בהעברת גירושים, ניתוחים או מצבים רפואיים.[1][44]

אינטרסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תינוקות אינטרסקסים (בעלי סימני מין זכריים ונקביים כאחד) בשווייץ עשויים לעבור התערבויות רפואיות עבור שינוי מאפייני המין שלהם. ארגוני זכויות אדם רואים יותר ויותר בניתוחים אלה כלקויים, אשר לטענתם, יש לבצעם רק אם הפונה מסכים לביצוע הניתוח על ידי דחיית ההתערבויות הרפואיות עד שיהיה רשאי להסכים לביצועם. בשנת 2012 פרסמו בתי החולים האוניברסיטאיים בז'נבה הנחיות האוסרות על רופאיהם לבצע הליכים אלה ללא הסכמת המטופל.[45]

בשנת 2018, המועצה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט, הביעה תמיכה במתאר מין "X" על מסמכי זהות, עם 107 הצבעות בעד. הצעה נפרדת לאפשר לאנשים אינטרסקסים להשאיר את מתאר המין שלהם ריק במסמכי זהות התקבלה גם היא עם 109 קולות בעד. המועצה הפדרלית עתידה לבחון את ההצעות ולהביע המלצות בנושא.

באפריל 2019, המועצה הגדולה של ז'נבה העבירה שתי הצעות, אחת פה אחד, נגד השימוש בהתערבויות רפואיות אלה בתינוקות אינסטרסקסים, אותם כינתה כ-"לקויים". הבקשות מציינות תוכנית פיצויים וייעוץ פסיכו-סוציאלי חינם לקורבנות, וכן פיטורי כל רופא או מנתח המבצעים הליכים אלו באנשים אינטרסקסים ללא הסכמתם.[45]

תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80, נחקק איסור גורף על גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים לתרום דם בשווייץ.[46] ביוני 2016, הכריז הצלב האדום השווייצרי כי יפנה בקשה ל-"Swissmedic", רשות הפיקוח של שווייץ על רפואה ומכשור רפואי, בבקשה לבטל את האיסור. על פי הכללים החדשים, אשר יושמו ב-1 ביולי 2017, גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים רשאים לתרום דם ותאי גזע אם לא קיימו יחסים במשך כשנה לפני התרומה.[46][47][48][49]

בתחילת מאי 2017 אישרה המועצה הלאומית הצעה הקוראת לבטל את כל ההגבלות על תרומות דם מאת גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים אשר הצהירה כי "רק התנהגות מסוכנת צריכה להיות גורם לתרומת דם, לא הנטייה המינית של האדם". ההצעה, שהוגשה על ידי המפלגה הדמוקרטית-שמרנית של שווייץ, אושרה ברוב של 97 בעד ו-89 נגד. עם זאת, נדחתה על ידי מועצת המדינות ב-29 בנובמבר 2017.[50] כתוצאה מכך, תקופת הגבלת השנה נשארת במקומה.

טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, חברת המפלגה הדמוקרטית-שמרנית של שווייץ, רוסמרי קוואדרנטי, הגישה בקשה מהממשלה הפדרלית של שווייץ לנקוט צעדים לאיסור על קיום טיפולי המרה בקטינים.[51][52] המועצה הפדרלית השווייצרית כתבה בתגובה כי טיפולי המרה "אינם יעילים וגורמים סבל משמעותי לצעירים הכפופים להם" ויהוו "הפרה של חובות מקצועיות" מצד כל איש מקצוע המבצע אותם. לפיכך, כל התחייבות מקצועית המבצעת טיפולים מסוג זה עלולה להיות נתונה לסנקציות על ידי הרשויות הקנטונליות, בעוד עבירות פלילית ייקבעו על ידי בתי משפט בעת כל מקרה לגופו על פי המועצה הפדרלית.[53]

בקיץ 2018 הופיעו דיווחים על מטפל שווייצרי שטען כי הוא "מסוגל לרפא הומוסקסואליות באמצעות הומאופתיה". לאחר הצהרתו פוטר המטפל באופן מיידי, בעוד נפתחה חקירה מול משרד הבריאות של ז'נבה.[54] על פי המשרד, די באמונה כי הומוסקסואליות היא מחלה עבור פתיחת חקירה. איגוד הרופאים של הקנטון של ז'נבה מתאר טיפול המרה כ-"סוג של שרלטנות".

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי ארגון הלהט"ב הרוסי, "Gayrussia.ru" בהם ניקולאי אלכסייב, מפגינים עבור תמיכה בחופש הביטוי עבור אזרחי להט"ב ברוסיה ובלארוס מול משרדי מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה, 2009

מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20, מצוין יום היציאה מהארון הבינלאומי בשווייץ עם אירועי פרסום שונים במטרה לעודד אזרחים שווייצרים המוגדרים כחלק מקהילת הלהט"ב לפתח קשר חיובי עם זהותם, במיוחד בקרב צעירים. היום מתקיים גם בבתי ספר תיכוניים, אוניברסיטאות ומוסדות נוספים ברחבי המדינה, לרוב במתכונת של סמינרים, סרטים, שאלונים, דיונים קבוצתיים וכו'.

מצעדי גאווה מתקיימים באופן שנתי ברחבי שווייץ. האירוע הגדול והוותיק ביותר הוא מצעד הגאווה בציריך, אשר נערך לראשונה בשנת 1994 ומשך בשיאו כ-50,000 מפגינים בשנת 2019.[55] ברומאנדי, האזור דובר הצרפתית של שווייץ, מצעדי גאווה מתחלפים בציונם בערים שונות מדי שנה. במהדורת מצעד 2019, אשר התקיים בז'נבה, דווח מספר מפגינים של כ-35,000 איש.[56] ערים נוספות בהן נערכים אירועים דומים כוללים את ברן, בזל, לוזאן, פריבור, סיון, לוגאנו ולוצרן.[57]

הזמרת השווייצרית קרי פאי מופיעה בציון מצעד הגאווה בציריך בשנת 2016

ישנם ארגוני זכויות להט"ב רבים הפועלים בשווייץ, הן ברמה הלאומית והן ברמה האזורית. ארגון הלסביות השווייצרי ("Lesbenorganisation Schweiz") נוסד ב-1989 עבור תמיכה בזכויות לסביות בפרט וקבלה חברתית עצמית וציבורית, בעוד הצלב הוורוד למען זכויות להט"ב ("Pink Cross for LGBT rights") נוסד ב-1993 עבור קידום זכויות הומוסקסואלים וביסקסואלים.[58] ארגון הצלב הוורוד מתאר את מטרתו כ-"ייצג של הומוסקסואלים בתחומי הפוליטיקה, הממשל ודעת הקהל". רשת הטרנסג'נדרים השווייצרית ("Transgender Network Switzerland") פועלת למען שיפור תנאי מחיה של טרנסג'נדרים, המציעה את שירותיה לכל אדם טרנסג'נדר המבקש ייעוץ בנוגע לשינויים חוקיים במגדר ושם, גיוס לצבא שווייץ או בקשות מקלט. קבוצות נוספות כוללות את: דיאלוג ("Dialogai"), שנוסדה ב-1982 עבור הצעת קווי סיוע וייעוץ, "Zwischengeschlecht", עמותה הפועלת עבור ייצוג ותמיכה באנשים אינטרסקסים, "Queeramnesty" ו-"Rainbow Families", ארגון התומך במשפחות חד מיניות.[59] ברמה הקנטונית, ישנם מספר קבוצות להט"ב בהן: "Vogay" בוו, "Alpagai" בואלה, "Homosexuelle Arbeitsgruppen Zürich" בציריך, "GayBasel" בבזל-שטאדט ו-"Imbarco Immediato" בטיצ'ינו. בנוסף, קיימות גם קבוצות נוער באוניברסיטאות שונות הכוללות את: בית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן, המכון הטכנולוגי של ציריך, אוניברסיטת לוזאן ואוניברסיטת סנט גאלן.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר פוליטיקאים המוגדרים כחלק מקהילת הלהט"ב בשווייץ באופן גלוי בהם קלוד ז'ניאק, חבר מועצת המדינות ונשיא המועצה הלאומית לשעבר וראש עיריית ציריך קורין מאוך, ראש העיר הלסבית הגלויה הראשונה של ציריך.[60]

בין המפלגות הפוליטיות הגדולות בשווייץ, המפלגה הדמוקרטית-שמרנית, הליברלים, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפלגת הירוקים והמפלגה הליברלית הירוקה בעד חקיקת זכויות להט"ב בעוד שמפלגת העם השווייצרית מוגדרת כמתנגדת בדרך כלל.[61][62][63] למרות הבסיס הקתולי והשמרני הגדול שלה, מפלגת העם הנוצרית-דמוקרטית, הפכה יותר ויותר לתומכת בחקיקת נישואים חד-מיניים וזכויות להט"ב בשווייץ בשנים האחרונות, בעוד סקר משנת 2019 הראה כי 83% מהמועמדים למפלגה אשר התמודדו בבחירות הפדרליות באוקטובר היו בעד הכשרת נישואים חד מיניים.[64] סקר משנת 2016 שבוצע על ידי הארגון "Pink Cross for LGBT rights" מצא תמיכת רוב של כ-94% בקרב מצביעי המפלגה הירוקים לחקיקת נישואים חד מיניים, 63% בקרב המצביעים הנוצרים-דמוקרטים ו-59% בקרב מצביעי מפלגת העם השווייצרית.[65]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (חוקי בקנטונים של ז'נבה, טיצ'ינו, וו וואלה מאז 1798, חוקי בפריסה ארצית מאז 1942)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) (מאז 1992)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 1999)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 1999)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 2020)
חוקים נגד אפליה הכוללים זהות מגדרית
נישואים חד מיניים (מיולי 2022)
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) (מאז 2007, בפריסה ארצית)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים (מיולי 2022)
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים (מאז 2018)
אימוץ על ידי רווקים ללא קשר לנטייה מינית (מאז 1942)
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא (מאז 1992, שירות צבאי של טרנסג'נדרים נדון בכל מקרה לגופו מאז 2013)
זכות לשינוי מגדר בחוק (מאז 1993, אין חיוב להעברת ניתוח להתאמה מגדרית מאז 2022)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות (מיולי 2022)
טיפולי המרה אסורים בחוק (מאז 2016, דה פקטו)
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם / (מאז 2017, לאחר תקופת דחייה של שנה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Switzerland to allow simple gender identity change next year, www.jurist.org (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ kateaaronauthor, The History of Homosexuality: The Napoleonic Code, Kate Aaron, ‏2015-09-10 (באנגלית בריטית)
  3. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  4. ^ Gay couples win partnership rights, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  5. ^ ‘Marriage for all’ wins thumping approval of Swiss voters, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  6. ^ Switzerland Passes Marriage Equality With Huge Public Support, www.out.com, ‏2020-12-18 (באנגלית)
  7. ^ Abstimmungsvorlagen für den 26. September 2021, www.admin.ch
  8. ^ Emotionen garantiert: Bevölkerung stimmt im September über «Ehe für alle» ab, Bote der Urschweiz, ‏2021-05-19 (בגרמנית)
  9. ^ Ehe für alle – Ja klar!, www.frauenbund.ch (בגרמנית)
  10. ^ Les Eglises protestantes favorables au mariage civil pour tous, rts.ch, ‏2019-11-05 (בצרפתית)
  11. ^ Stepchild adoption will be possible from 2018 - SWI swissinfo.ch, web.archive.org, ‏2017-09-05
  12. ^ Le nouveau droit de l’adoption entrera en vigueur le 1er janvier 2018, www.admin.ch
  13. ^ Tobias Bär, «Ehe für alle» bringt volles Adoptionsrecht, Luzerner Zeitung (בגרמנית)
  14. ^ Laura Russo, Privatrechtliche Normen gegen Diskriminierung - humanrights.ch, www.humanrights.ch (בגרמנית)
  15. ^ Genève s’engage contre les discriminations | 360°, web.archive.org, ‏2018-02-20
  16. ^ Fedlex, www.fedlex.admin.ch
  17. ^ Geschäft Ansehen, www.parlament.ch
  18. ^ Joe Morgan, Switzerland votes for law to protect LGBTIs from prejudice, Gay Star News, ‏2015-03-12 (באנגלית בריטית)
  19. ^ Homophobie et transphobie: l’adaptation du Code pénal suisse va de l’avant | 360°, web.archive.org, ‏2017-02-16
  20. ^ Loi contre l’homophobie et la transphobie: la droite freine des quatre fers | 360°, web.archive.org, ‏2017-11-13
  21. ^ Large consensus pour les droits des LGBT | 360°, web.archive.org, ‏2017-11-13
  22. ^ Code pénal: pas de protection pour les trans?, 360°, ‏2018-08-17 (ב־)
  23. ^ Schweiz: Parlament will LGBTI besser vor Hassrede schützen, queer.de (ב־)
  24. ^ L’actu LGBT d’ailleurs…, 360°, ‏2018-09-17 (ב־)
  25. ^ Switzerland aims to make discrimination against LGBTI people a crime, The Local Switzerland, ‏2018-11-08 (באנגלית אמריקאית)
  26. ^ Pascal Tischhauser, Hasskriminalität gegen Schwule wird strafbar, Blick, ‏2018-11-07 (בגרמנית (שוויץ))
  27. ^ Schweiz: Schwule und Lesben sollen geschützt werden, Transpersonen nicht, queer.de (ב־)
  28. ^ Antirassismus-Strafnorm schützt künftig auch Homo- und Bisexuelle, watson.ch (בגרמנית)
  29. ^ L'homophobie sera poursuivie d'office en Suisse, L'homophobie sera poursuivie d'office en Suisse (בצרפתית)
  30. ^ Communicaziun da la regenza dals 31 d'october 2019, www.gr.ch
  31. ^ swissinfo.ch/urs, Swiss roundly back protection against LGB discrimination, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  32. ^ Amtliches Bulletin, www.parlament.ch
  33. ^ Malaise croissant parmi les ados, 360°, ‏2018-08-28 (ב־)
  34. ^ Bundeskanzlei BK, Politische Rechte, www.bk.admin.ch (בגרמנית)
  35. ^ "Armee schafft Stelle für Transmenschen". Tages-Anzeiger (בגרמנית). ISSN 1422-9994. נבדק ב-2022-06-02.
  36. ^ Transgender Ellyot (21) darf nicht ins Militär, 20 Minuten, ‏2019-08-15 (בגרמנית)
  37. ^ Diese Transfrau befehligt ein ganzes Bataillon, 20 Minuten, ‏2019-09-03 (בגרמנית)
  38. ^ 1 2 Transgender individuals should be able to change their official gender and first name without red tape, www.admin.ch
  39. ^ Victoire pour les trans suisses | 360°, web.archive.org, ‏2016-03-16
  40. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  41. ^ "Le changement de sexe doit être facilité en Suisse". Le Matin (בצרפתית). 2020-06-11. ISSN 1018-3736. נבדק ב-2022-06-02.
  42. ^ Toinou dit, Le National dit oui à l'autodétermination des jeunes trans, 360°, ‏2020-09-24 (ב־)
  43. ^ Changer de sexe sera plus facile pour les jeunes de plus de 16 ans, www.parlament.ch
  44. ^ Molly Sprayregen, Switzerland just passed a major law to affirm trans people’s identities, but there’s a catch, LGBTQ Nation
  45. ^ 1 2 Avancée inédite contre la mutilation des intersexes, 20 minutes, ‏2019-04-18 (בצרפתית)
  46. ^ 1 2 Ban on gay men giving blood in Switzerland set to be lifted, The Local Switzerland, ‏2016-06-21 (באנגלית אמריקאית)
  47. ^ Timide ouverture pour le don du sang | 360°, web.archive.org, ‏2016-06-25
  48. ^ Schweiz - Homosexuelle Männer sollen Blut spenden dürfen, Schweizer Radio und Fernsehen (SRF), ‏2016-06-20 (בגרמנית)
  49. ^ Dan Avery 1/31/2017, Switzerland Lifts Ban On Gay Men Donating Blood, LOGO News
  50. ^ swissinfo ch with agencies/ug, Restrictions for male gay blood donors to remain, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  51. ^ «L'Etat doit tout faire pour interdire ces pratiques», 20 minutes, ‏2016-03-13 (בצרפתית)
  52. ^ Gay teen forced into therapy ‘cure’ by Christian community, The Local Switzerland, ‏2016-03-14 (באנגלית אמריקאית)
  53. ^ Geschäft Ansehen, www.parlament.ch
  54. ^ Aurore Esclauze, Un médecin propose de "soigner" l'homosexualité par l'homéopathie, NEON, ‏2018-08-16 (בצרפתית)
  55. ^ swissinfo ch/pb & ac, Zurich 25th Pride Parade: Rainbow road signs and a renamed bridge, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  56. ^ Keystone-SDA/sb, Large turnout for Geneva Pride march, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  57. ^ La Pride 2015 a attiré plus de 7000 personnes à Sion, rts.ch, ‏2015-06-13 (בצרפתית)
  58. ^ Lesbenorganisation Schweiz, Lesbenorganisation Schweiz (בגרמנית)
  59. ^ The Swiss Rainbow Families Switzerland – Dachverband Regenbogenfamilien Schweiz (ב־)
  60. ^ Zurich elects lesbian mayor - PinkNews.co.uk, web.archive.org, ‏2011-08-04
  61. ^ Parteien: FDP-Frauen für "Ehe für alle" | Luzerner Zeitung, web.archive.org, ‏2018-04-25
  62. ^ Swiss political parties reveal their colours, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
  63. ^ Large consensus pour les droits des LGBT | 360°, web.archive.org, ‏2017-11-13
  64. ^ Mehrheit der CVP-Politiker für Ehe für alle, www.toponline.ch (ב־)
  65. ^ Les Suisses pour l'introduction du mariage pour tous, selon un sondage, rts.ch, ‏2016-10-14 (בצרפתית)