זכויות מיעוטים

זכויות מיעוטים (באנגלית: Minority rights, בצרפתית: Droits des minorités) הן זכויות אדם המוקנות לבני מיעוטים גזעיים, אתניים, מעמדיים, דתיים, לשוניים או מגדריים ומיעוטים מיניים, וכן הזכויות הקולקטיביות המוענקות לכל קבוצת מיעוט.

תנועות לזכויות אזרח מבקשות לא פעם להבטיח שזכויות הפרט לא יישללו על בסיס חברות בקבוצת מיעוט. תומכי זכויות אזרח כאלה כוללים את התנועות העולמיות לזכויות נשים וזכויות להט"ב, ותנועות שונות לזכויות מיעוטים גזעיים ברחבי העולם (כגון התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית).

היסטוריה

לפני ועידת השלום בפריז (1919–1920), המונח "מיעוט" התייחס בעיקר למפלגות פוליטיות בבתי המחוקקים הלאומיים, לא לקבוצות אתניות, לאומיות, לשוניות או דתיות.^[1] בוועידת פריז נטבע לראשונה המושג זכויות מיעוטים ובה הן נידונו לראשונה על ידי הקהילה הבין-לאומית.^[1]

סוגיית זכויות המיעוט הועלתה לראשונה בשנת 1814, בקונגרס של וינה, שדן בגורלם של יהודי גרמניה ובמיוחד של העם הפולני ששוב נחלק בין מספר מדינות ולא קיבל זכות הגדרה עצמאית. הקונגרס הביע תקווה שפרוסיה, רוסיה ואוסטריה יעניקו הגנה למיעוטים שלהן ויתחסו אליהן בסובלנות, אך בסופו של דבר מדינות אלו התעלמו מהם, ויישמו אפליה מאורגנת כלפי מיעוטים.

הקונגרס של פריז ב-1856 הקדיש תשומת לב מיוחדת למעמדם של היהודים והנוצרים באימפריה העות'מאנית. בבריטניה, ויליאם גלדסטון הפך את מעשי הטבח בבולגרים על ידי האימפריה העות'מאנית לנושא לקמפיין ודרש תשומת לב בינלאומית לטבח. הקונגרס של ברלין ב-1878 עסק במעמדם של היהודים ברומניה, במיוחד, וגם בסרביה ובבולגריה. ככלל, הקונגרסים של המאה ה-19 לא הצליחו לכפות רפורמות משמעותיות.

זכויות המיעוט הראשונות הוכרזו ונחקקו על ידי הפרלמנט המהפכני של הונגריה ביולי 1849. זכויות מיעוטים קודדו בחוק האוסטרי בשנת 1867. רוסיה הייתה פעילה במיוחד בהגנה על נוצרים אורתודוקסים ועמים סלאבים תחת שליטת האימפריה העות'מאנית. אולם ממשלת רוסיה אפשרה פוגרומים אכזריים ביהודים בתחומה. רוסיה הותקפה בהרחבה בשל מדיניות זו. לעומת זאת, זעם בינלאומי היה מועט או בכלל לא קיים לגבי היחס למיעוטים אחרים, כמו שחורים בדרום ארצות הברית לפני שנות ה-50, כאשר המושבות האפריקאיות הפכו לעצמאיות.

לפני מלחמת העולם הראשונה, רק שלוש מדינות אירופיות הכריזו על מתן זכויות למיעוטים האתניים שבתחומן, וחוקקו חוקים להגנה על מיעוטים: הראשונה הייתה הונגריה (1849 ו-1868), השנייה הייתה אוסטריה (1867), והשלישית בלגיה (1898). בעידן שלפני מלחמת העולם הראשונה, מערכות המשפט של מדינות אחרות באירופה לא אפשרו שימוש בשפות מיעוטים אירופיים בבתי ספר יסודיים, במוסדות תרבות, במשרדי המינהל הציבורי ובבתי המשפט^[2].

זכויות מיעוטים בעקבות ועידת השלום בפריז ב-1919

בוועידת השלום של ורסאי הוקמה "הוועדה למדינות חדשות ולהגנה על מיעוטים". כל 14 המדינות החדשות שהוקמו באותה עת נאלצו לחתום על אמנות זכויות מיעוטים כתנאי מוקדם להכרה דיפלומטית בהם^[3]. הוסכם שאף על פי שהמדינות החדשות הוכרו, הן לא 'נוצרו' לפני החתימות של הסכמי השלום הסופיים. סוגיית הזכויות הגרמנית והפולנית היוותה נקודה למחלוקת שכן זכויות פולין בגרמניה נותרו ללא הגנה, בניגוד למיעוט הגרמני בפולין. כמו עקרונות אחרים שאומצה על ידי חבר הלאומים, אמנות המיעוטים היו חלק מהגישה האידיאליסטית של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ליחסים בינלאומיים; כמו חבר הלאומים עצמו; כך לדוגמה עלתה דרישה שברית המועצות תוכל להתקבל לחבר הלאומים רק לאחר שתעניק זכויות למיעוטים העברים שבשטחה^[4].

אך הסכמים לזכויות מיעוט זכו להתעלמות גוברת על ידי ממשלות, כאשר המערכת כולה קרסה בעיקר במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20^[5]. כאשר גרמניה הנאצית הודיעה באספת חבר הלאומים שהיא שוללת זכויות מיעוטים, בעיקר בהקשר ליהודים^[6], וב-1935 חוקקה את חוקי נירנברג, שמטרתם הייתה לשלול זכויות אזרח מכל מי שאינו עונה להגדרה זו מכיוון שאיננו ממוצא ארי. גם שאר מדינות הציר שללו זכויות מיעוטים; ובעקבות אירופה גם באמריקה הלטינית^[7]. למרות הכישלון בתקופה זו עקרונות זכויות המיעוטים, נותרו הבסיס למשפט הבינלאומי. לאחר מלחמת העולם השנייה, העקרונות המשפטיים שלהם שולבו במגילת האומות המאוחדות ובשורה של אמנות לזכויות אדם בינלאומיות והסכמים בין-לאומיים^[8]^[9].

התפתחות זכויות מיעוטים במשפט הבינלאומי

זכויות מיעוטים, כפי שחלות על מיעוטים אתניים, דתיים או לשוניים ועל עמים ילידים, הן חלק בלתי נפרד מחוק זכויות האדם הבינלאומי (אנ'). כמו זכויות ילדים, זכויות נשים וזכויות פליטים, זכויות מיעוטים הן מסגרת חוקית שנועדה להבטיח שקבוצה ספציפית שנמצאת בעמדה פגיעה, מקופחת או מודרת בחברה, תוכל להשיג שוויון ומוגנת מפני רדיפות. האמנה הבינלאומית הראשונה לאחר המלחמה להגנה על מיעוטים, שנועדה להגן עליהם מפני האיום הגדול ביותר על קיומם, הייתה האמנה למניעת וענישה של פשע רצח עם .

תקני זכויות אדם נוספים המבטיחים את זכויות המיעוטים כוללים את: האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (סעיף 27), הצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויותיהם של אנשים השייכים למיעוטים לאומיים או אתניים, דתיים ולשוניים, שתי אמנות של מועצת אירופה (אמנת המסגרת להגנת המיעוטים הלאומיים או האמנה האירופית לביטחון המיעוטים הלאומיים והארגון למיעוטים לאומיים ואירופה). ומסמך שיתוף פעולה באירופה (OSCE) קופנהגן משנת 1990.

זכויות מיעוטים מכסות הגנה על הקיום של מיעוטים, הגנה מפני אפליה ורדיפה, הגנה וקידום זהות והשתתפות בחיים הפוליטיים. למען הזכויות של להט"בים, עקרונות יוגיאקרטה אושרו על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם. למען זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות.

כדי להגן על זכויות מיעוטים, למדינות רבות יש חוקים ספציפיים ו/או ועדות או מוסדות נציב קבילות הציבור (למשל הנציב הפרלמנטרי ההונגרי לזכויות מיעוטים לאומיים ואתניים והנציב פדרלי למיעוטים לאומיים בגרמניה, שאחראי על הטיפול בסוגיות הנוגעות למיעוטים לאומיים בתוך גרמניה וכן לענייני המיעוט הגרמני שמחוץ לגבולותיה^[2].

בעוד בתחילה, האומות המאוחדות התייחסו לעמים ילידים כתת-קטגוריה של מיעוטים, קיים גוף מתרחב של חוק בינלאומי המוקדש במיוחד להם, בפרט אמנה 169 של ארגון העבודה הבין-לאומי והצהרת האו"ם בדבר זכויות העמים הילידים (שאומצה ב-14 בספטמבר 2007)^[10].

בשנת 2008 הוצגה הכרזה על זכויות להט"ב בעצרת הכללית של האו"ם, ובשנת 2011 התקבלה החלטה לזכויות להט"ב במועצת זכויות האדם של האומות המאוחדות (ראה זכויות להט"ב באו"ם)^[11].

זכויות מיעוטים ליהודים

ערך מורחב – אמנציפציה ליהודים

קהילות יהודיות רבות ברחבי העולם זכו לקבל זכויות מיעוטים, בתהליך שהחל עם הוצאת כתב הסובלנות בידי קיסר אוסטריה בשנת 1782; סדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בשנים 1781–1782 שהביאו לרפורמות מקיפות בנושאי זכויות מיעוטים ובין היתר הגדירו את זכויות היהודים. ועם העובדה שכבר ב-1787 קיבלו יהודי ארצות הברית זכויות אזרחיות מלאות. התהליך קיבל תאוצה עם המהפכה הצרפתית (1789); והתהליכים שהתרחשו אחריה באירופה במהלך המאה ה-19. האמנציפציה של היהודים הייתה קשורה לרעיונות הליברליים, מדיניים וחברתיים, שנפוצו באירופה בעקבות ההשכלה. הלך רוח זה השפיע על העידן המודרני, ברוח רעיונות הנאורות והשוויון בין כל בני האדם^[12]. אם כי במאה ה-20 חלה נסיגה בזכויות היהודים בהגוש המזרחי וברית המועצות^[13].

זכויות מיעוטים באירופה

בעקבות תהליך התפרקות ברית המועצות שיצר מדינות לאום שבהן חיים מיעוטים ועל רקע תביעות בדלניות של מיעוטים לאומיים בתוך האיחוד האירופי (דוגמת הבסקים והקטלונ ים בספרד, הפלמים בבלגיה והקורסיקאים בצרפת) יזמה מועצת אירופה אמנות המגינות על זכויות המיעוטים: הראשונה מבטיחה את זכותו של מיעוט לאומי להשתמש בשפתו והתקבלה ב-1992 (European Charter for Regional or Minority Languages) (אנ'); והשנייה - אמנת המסגרת להגנה על זכויות מיעוטים (Framework Convention for the Protection of National Minorities) (אנ') שהתקבלה ב-1998 - שואפת להסדיר באופן כולל את זכותו של מיעוט לאומי לחיות ללא קיפוח ואפליה. זאת מבלי לגרוע מזכותו של היחיד שלא להיות כבול לקבוצתו ולחיות כאזרח שווה זכויות בזכות עצמו^[14].

הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה גם הקים ב-1992 את מוסד הנציב העליון לענייני מיעוטים לאומיים (High Commissioner on National Minorities) (אנ')

זכויות מיעוטים בישראל

עקרונות מגילת העצמאות של מדינת ישראל כללו הכרה בזכויות מיעוטים, בהם^[15]:

קיום של שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל האזרחים בלי הבדל דת, גזע ומין.
הבטחת חופש דת, חופש מצפון, חופש לשון, חינוך ותרבות.
נאמנות לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות הכוללת הכרה בזכויות מיעוטים.

ב-1991 אשררה ממשלת ישראל את האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הכוללת סעיף (27) המגדיר את זכויותיהם של מיעוטים אתניים, דתיים ולשוניים ליהנות מתרבותם, לבטא את דתם ולהשתמש בשפתם^[16].

ב-2002 קרא חבר הכנסת אמנון רובינשטיין להכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי שיש להעניק לו, בצד הזכויות האישיות, גם זכויות קבוצתיות של מיעוט לאומי^[17], ובתוך כך גם בפלסטינים נוצרים כמיעוט בתוך מיעוט^[18].

החל מהעשור השני של המאה ה-21 חלה נסיגה ביחס לזכויות מיעוטים בישראל, ששיאה בחקיקת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי ב-2018, שקיבע את עליונות היהדות במדינת ישראל והגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי בלבד, בנוסף קבע שערבית לא תהיה שפה רשמית בישראל^[19].

הפגיעה בזכויות מיעוטים החלה להיות מופנות כם כלפי מיעוטים יהודים. מדינת ישראל מעולם לא הכירה בזרמים לא-אורתודוקסים ביהדות - רפורמים וקונסרבטיבים^[20], אך הצעת חוק שונות מבקשות גם לפגוע בזכויות קולקטיביות שלהם^[21]; בין השאר אי הכרה בגיור רפורמי וחסימה של ניסיונות לרפורמיה בחוקי הגיור^[22]; ו"הצעת חוק שמירת הקדושה של הכותל המערבי ורחבתו" של חבר הכנסת אוריאל בוסו, המבקשת לאסור בחוק את פעילות נשות הכותל, כולל: "תפילה מעורבת של גברים ונשים בכותל", ו"עריכת טקס הכולל הוצאת ספר תורה וקריאה בו, תקיעה בשופר, התעטפות בטלית או הנחת תפילין בתחום עזרת הנשים"^[23].

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זכויות מיעוטים בוויקישיתוף

שירה קדרי־עובדיה, 37% מהצעירים היהודים רואים בזכויות המיעוטים ערך עליון - פחות מהממוצע בעולם הערבי, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2019
עופר אדרת, המיעוט אומר את דברו: מסע בין קהילות שנותרו מחוץ לשיח חוק הלאום, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2018
יהונתן ליס, הרצוג בנאומו בקונגרס: הדגיש כי ישראל מגנה על מיעוטים, זכויות אדם וחירויות אזרח, באתר הארץ, 19 ביולי 2023

הערות שוליים

^ ¹ ² Robson, Laura (2021). "Capitulations Redux: The Imperial Genealogy of the Post–World War I "Minority" Regimes". The American Historical Review. 126 (3): 978–1000. doi:10.1093/ahr/rhab358. ISSN 0002-8762.
^ ¹ ² עו"ד ליאור בן דוד, זכויות שפה וחינוך של מיעוטים לאומיים, אתניים, לשוניים וילידים –סקירה משווה–, באתר הכנסת – הלשכה המשפטית– תחום חקיקה ומחקר משפטי, ‏17 באוקטובר 2017
^ ליסלי ר. אלדוס, לתקנות המיעוטים באירופה, דואר היום, 8 באוגוסט 1928
^ זכויות מיעוטים לאומויים ברוסיה ?, דואר היום, 15 במאי 1934
^ ד"ר אליעזר יאפו סופר "הארץ" בלונדון, קץ שיטת המיעוטים באירופה ?, הארץ, 26 בספטמבר 1944
^ גרמניה לא תשנה מהפוליטיקה־ שלה כלפי היהודים, דבר, 9 באוקטובר 1933
^ לקח אירופה בועידת לימא - ימנעו זכויות מיוחדות למיעוטים באמריקה הלאטינית, הארץ, 15 בדצמבר 1938
^ ג'ון מאק-קורמאק, סדר חדש למיעוטים, הארץ, 29 בנובמבר 1946
^ או"ם החליט על זכויות מיעוטים, מעריב, 6 בפברואר 1952
החלטה בענין זכויות מיעוטים לאישור העצרת, הארץ, 16 בנובמבר 1961
^ אהוד עין-גיל, ישראל נעדרה - לצערנו נבצר מאיתנו לשקול להתנגד - עצרת האו"ם הצביעה בעד הצהרה על זכויותיהם של "עמים ילידים", כמו למשל ערביי ישראל, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2007
^ נטשה מוזגוביה, אובמה יאשר אמנה לזכויות הומואים, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
^ "שינויים במעמדם המשפטי של היהודים משלהי המאה ה-18 ועד המאה ה-20" - בתוך: ואלה תולדות - מסורת ומודרנה בעת החדשה בתולדות העמים ובתולדות ישראל, תל אביב, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014, עמודים:193–210
^ חיים שור, על זכויות היהודים והזכות לעליה, על המשמר, 28 בינואר 1972
^ אמנון רובינשטיין, זכויות המיעוט והרוב הלאומי, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2001
^ אריה גרין, זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות, באתר מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, ‏אוקטובר 2019
^ דוד לביא ויהודה גולן, הממשלה אישררה אמנות בינ"ל לזכויות אדם, מעריב, 19 באוגוסט 1991
^ אמנון רובינשטיין, להכיר באזרחים הערבים כמיעוט לאומי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002
^ אמנון רובינשטיין, מיעוט בתוך מיעוט, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2002
^ נעה לנדאו, ארגון הגג של יהודי אמריקה: "חוק הלאום הוא נסיגה ביחס לזכויות מיעוטים", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
משה גורלי, חוק הלאום הוא "חוק פגיעה במיעוטים", באתר כלכליסט, 2 במאי 2018
עו"ד דורון נחמיה, חוק הלאום מפלה מיעוטים, ובצדק, באתר ynet, 2 בדצמבר 2020
^ יאיר אטינגר, בצהר מסתייגים משרלו: מתנגדים להכרה רשמית ברפורמים וקונסרבטיבים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012
^ יאיר אטינגר, השר לשירותי דת: לא אתן יד להסדר עם הרפורמים בכותל, באתר הארץ, 4 במרץ 2016
^ יהונתן ליס, חרף הקרע עם יהדות ארה"ב: השרים ידונו בחוק הגיור כבר ביום ראשון, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
ברק רביד, משבר הגיור: הממשלה והתנועה הרפורמית יבקשו מבג"ץ לדחות את ההכרעה בחצי שנה, באתר הארץ, 30 ביוני 2017
^ אורית קמיר, העליון בקושי מגן על זכויות מיעוטים, וגם את זה רוצים לקחת | דעה, באתר הארץ, 31 בינואר 2023

[:0-1] ¹ ² Robson, Laura (2021). "Capitulations Redux: The Imperial Genealogy of the Post–World War I "Minority" Regimes". The American Historical Review. 126 (3): 978–1000. doi:10.1093/ahr/rhab358. ISSN 0002-8762.

[הכנסת-2] ¹ ² עו"ד ליאור בן דוד, זכויות שפה וחינוך של מיעוטים לאומיים, אתניים, לשוניים וילידים –סקירה משווה–, באתר הכנסת – הלשכה המשפטית– תחום חקיקה ומחקר משפטי, ‏17 באוקטובר 2017

[3] ליסלי ר. אלדוס, לתקנות המיעוטים באירופה, דואר היום, 8 באוגוסט 1928

[4] זכויות מיעוטים לאומויים ברוסיה ?, דואר היום, 15 במאי 1934

[5] ד"ר אליעזר יאפו סופר "הארץ" בלונדון, קץ שיטת המיעוטים באירופה ?, הארץ, 26 בספטמבר 1944

[6] גרמניה לא תשנה מהפוליטיקה־ שלה כלפי היהודים, דבר, 9 באוקטובר 1933

[7] לקח אירופה בועידת לימא - ימנעו זכויות מיוחדות למיעוטים באמריקה הלאטינית, הארץ, 15 בדצמבר 1938

[8] ג'ון מאק-קורמאק, סדר חדש למיעוטים, הארץ, 29 בנובמבר 1946

[9] או"ם החליט על זכויות מיעוטים, מעריב, 6 בפברואר 1952
החלטה בענין זכויות מיעוטים לאישור העצרת, הארץ, 16 בנובמבר 1961

[10] אהוד עין-גיל, ישראל נעדרה - לצערנו נבצר מאיתנו לשקול להתנגד - עצרת האו"ם הצביעה בעד הצהרה על זכויותיהם של "עמים ילידים", כמו למשל ערביי ישראל, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2007

[11] נטשה מוזגוביה, אובמה יאשר אמנה לזכויות הומואים, באתר הארץ, 19 במרץ 2009

[12] "שינויים במעמדם המשפטי של היהודים משלהי המאה ה-18 ועד המאה ה-20" - בתוך: ואלה תולדות - מסורת ומודרנה בעת החדשה בתולדות העמים ובתולדות ישראל, תל אביב, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014, עמודים:193–210

[13] חיים שור, על זכויות היהודים והזכות לעליה, על המשמר, 28 בינואר 1972

[שם-הערה-14] אמנון רובינשטיין, זכויות המיעוט והרוב הלאומי, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2001

[15] אריה גרין, זכויות קיבוציות של מיעוטים במדינות דמוקרטיות, באתר מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, ‏אוקטובר 2019

[16] דוד לביא ויהודה גולן, הממשלה אישררה אמנות בינ"ל לזכויות אדם, מעריב, 19 באוגוסט 1991

[17] אמנון רובינשטיין, להכיר באזרחים הערבים כמיעוט לאומי, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2002

[18] אמנון רובינשטיין, מיעוט בתוך מיעוט, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2002

[19] נעה לנדאו, ארגון הגג של יהודי אמריקה: "חוק הלאום הוא נסיגה ביחס לזכויות מיעוטים", באתר הארץ, 2 באוגוסט 2018
משה גורלי, חוק הלאום הוא "חוק פגיעה במיעוטים", באתר כלכליסט, 2 במאי 2018
עו"ד דורון נחמיה, חוק הלאום מפלה מיעוטים, ובצדק, באתר ynet, 2 בדצמבר 2020

[20] יאיר אטינגר, בצהר מסתייגים משרלו: מתנגדים להכרה רשמית ברפורמים וקונסרבטיבים, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2012

[21] יאיר אטינגר, השר לשירותי דת: לא אתן יד להסדר עם הרפורמים בכותל, באתר הארץ, 4 במרץ 2016

[22] יהונתן ליס, חרף הקרע עם יהדות ארה"ב: השרים ידונו בחוק הגיור כבר ביום ראשון, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
ברק רביד, משבר הגיור: הממשלה והתנועה הרפורמית יבקשו מבג"ץ לדחות את ההכרעה בחצי שנה, באתר הארץ, 30 ביוני 2017

[23] אורית קמיר, העליון בקושי מגן על זכויות מיעוטים, וגם את זה רוצים לקחת | דעה, באתר הארץ, 31 בינואר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]