זכריה זכאי-רונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זכריה זכאי-רונס
זכריה זכאי-רונס
זכריה זכאי-רונס
לידה 25 באוקטובר 1934 (בת 85)
גדרה
מקום מגורים ישראל
פעילות בולטת וירולוגית
ידועה בשל פיתוח חיסון נגד השפעת
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
שנות הפעילות 1957 – היום (כ־63 שנים)
תואר פרופסור אמריטה

פרופ' זִכריה זכאי-רוֹנֶס (זקהיים) (Zichria Zachai-Rones; נולדה ב-25 באוקטובר 1934 בגדרה) היא וירולוגית ישראלית, ופרופסור אמריטה בחוג למיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבו שימשה בעבר ראש החוג. פרסמה כ-125 מאמרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכריה זכאי-רונס נולדה בגדרה ב-25 באוקטובר 1934 ליהודית וליואל. אביה היה מנהל בית ספר יהודה הלוי וחוקר לשון, ואימה הייתה מורה ומחנכת. זכאי-רונס היא אחותן האמצעית של המדבבת שפרירה זכאי והפסיכולוג והחוקר פרופ' דן זכאי. למדה בבית הספר היסודי תל חי ובתיכון עירוני א' בתל אביב. זכאי-רונס סיימה מסלול ישיר לתואר שני בבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בתחום המיקרוביולוגיה בהתמחות בווירולוגיה בשנת 1957 ודוקטורט בווירולוגיה בהדרכת הפרופסורים ברנקוף ורוסין ב-1964. בעבודת הדוקטורט חקרה את ההשפעה הטוקסית של תדחיפי נגיפים על המערכת ההמטופויטית (אנ') מערכת הדם. מאז 1965 משמשת כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים והחל מ-1970 כמרצה בכירה. ב-1971 לימדה קורס בווירולוגיה באוניברסיטת היילה סלאסי שבאדיס אבבה בירת אתיופיה. בין השנים 1973–1974 חקרה באוניברסיטת ברקלי ובמכון סאלק (אנ') שבקליפורניה כמרצה אורחת. בין השנים 1976–2003 שימשה לסירוגין כמנהלת מחלקת וירולוגיה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית. ב-1977 התמנתה לראש היחידה לווירולוגיה יישומית, אשר הכינה את החיסון לבני האדם נגד שפעת העופות. ב-1980 היא מונתה לפרופסור חבר, וב-2015 לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית.

במקביל שימשה בתפקידים ציבוריים בכירים בישראל ומחוצה לה. שימשה חברה בסנאט האוניברסיטה העברית, חברה בוועדות אקדמיות של אוניברסיטת בן-גוריון, בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, חברה באגודה האמריקאית למיקרוביולוגיה, באקדמיה למחקר אימונולוגי ובאיגוד הישראלי לביוכימיה וביוטכנולוגיה. כמו כן שימשה יועצת בוועדות של משרד הבריאות בנושאים של פוליו, אבעבועות רוח וחיסונים לבריאות הציבור.

זכאי-רונס אם לשלושה.

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הדוקטורט שלה התמקדה בנגיפים בדרכי הנשימה ובראשם נגיף השפעת. במחקריה תרגמה ממצאים מדעיים לכלל מימוש קליני. ממצאיה הובילו לפיתוח חיסון כנגד נגיף השפעת אשר מבוסס על חיסון מקומי של נגיף בלתי אקטיבי הניתן מקומית במערכת הנשימה העליונה דרך האף. כמו כן, עסקה בשימוש בנגיפים לצורך טיפול במחלת הסרטן. בהקשר זה היא פיתחה את נגיף העופות New Castle Disease Virus[דרושה הבהרה] כנגיף אונקוליטי הפוגע באופן ספציפי בתאי הסרטן ואינו מסכן את המטופל. שיתפה פעולה עם פרופסור ארליך ופרופסור הוכמן[דרושה הבהרה] מהמחלקה לשיקום הפה והלסת בבית החולים הדסה עין כרם במחקר בנושא התפתחות והתנהגות נגיפים בחורים בשיניים בחלל הפה. חקרה עם דוקטור דנה וולף מנגנוני נגיפים העוברים דרך הנשימה, ואת הפעילות האונקולוטית של נגיף ה-NDV עם פרופסור עמוס פנט.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956–1957 – פרס המיומנויות ובקיאות - האוניברסיטה העברית
  • 1988 – נושא של ועדת חנוק לווירולוגיה
  • 2003 – פרס קיי (Kaye) עבור חדשנות במחקר נגד הסרטן
  • 2008 – פרס סרוב עבור הצטיינות במיקרוביולוגיה אנושית של האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]