זלאביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Jalebi image.jpg

זלאביהערבית: زلابية; נקראת גם קורץ אצל יהודי תימן וזׇנְגוּלׇה אצל יהודי עיראק) הוא מאכל מתוק הנעשה מבלילת קמח חיטה, מטוגן בשמן עמוק ולרוב נספג בסירופ סוכר. נהוג לעצב את הזלאביה בצורת בייגלה או בצורות מעגליות אחרות.

המאכל נפוץ מאוד בתת-היבשת ההודית במדינות כמו הודו, פקיסטן, סרי לנקה, נפאל, בנגלדש וכן במדינות רבות במזרח התיכון כגון איראן, עיראק, ירדן, סוריה, לבנון, תוניסיה, אלג'יריה, מצרים וגם בישראל.

המאכל נפוץ מאוד במהלך חודש הרמדאן אצל מוסלמים, בחגיגות הדיוואלי אצל הינדים ובקהילות הנוצרים בחג ההתגלות ובחג הפסחא. בקרב יהודי תימן ומדינות נוספות במזרח התיכון, הזלאביה היא מאכל מסורתי לחנוכה ושבועות.

ברכתה של הזלביה כמו סופגניה מזונות גם בבקביעות סעודה, לצרף את הבצק שלה לשיעור חלה תלוי במחלוקת הפוסקים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Foodlogo.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]