זלטה רזדולינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זלטה רזדולינה
Zlata new.jpg
לידה 10 בדצמבר[1]1959 (בת 57)
לנינגרד, ברית המועצות
עיסוק מלחינה, זמרת, פזמונאית עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.razdolina.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זְלָטָה רַזְדוֹלִינָה (רוזנפלד) (ברוסית: Злата Раздолина; נולדה ב-10 בדצמבר[1]1959 בלנינגרד, ברית המועצות) היא מלחינה, פסנתרנית וזמרת ישראלית ממוצא יהודי-רוסי.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זלטה רזדולינה (במקור: רוזנפלד) נולדה בשנת 1959 בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג). בשנת 1978 החלה בקריירה כמלחינה שמבצעת את יצירותיה בארגון האמנים "לֶנקונצרט" (Ленконцерт) בלנינגרד, בעצמה וכן עם תזמורות וזמרים מפורסמים מברית המועצות לשעבר. היא הופיעה ברחבי ברית המועצות בקונצרטים יוקרתיים והתפרסמה גם מחוץ לגבולות ארצה. בהופעותיה בשוודיה, פינלנד, גרמניה, צ'כיה ועוד, זכתה לביקורות נלהבות ושפע של פרסים בתחרויות מוזיקה. את עולמה קנתה כאשר חיברה את המוזיקה למחזור השירים של אנה אחמטובה - "רקוויאם", שהוקדש לקורבנות המשטר הסטליניסטי וזכתה במקום הראשון בשתי תחרויות ארציות. רזדולינה הוזמנה לבצע את היצירה הזו, הכתובה לתזמורת סימפונית, מקהלה וסולנים, בהצלחה גדולה בקרמלין במוסקבה במלאת 100 שנה להולדתה של אחמטובה ב-1989. ה"רקוויאם" הושמע גם בפינלנד, שוודיה, נורווגיה, צ'כיה, ארצות הברית וישראל.

רזדולינה נמלטה מאימת האנטישמיות הגואה בברית המועצות של 1990, לאחר שחברי הארגון האנטישמי "פַּמְיאָט" (Память) איימו על חייה בתום השמעת יצירתה בקרמלין, ועלתה לישראל כשהיא עוזבת מאחוריה קריירה מזהירה של מלחינה, פסנתרנית וזמרת. כיום היא "מודה" לאנטישמים ש"הבריחו" ו"העלו" אותה לישראל. הגם ששמעה וידעה על מקורותיה היהודיים עוד בבית הוריה, שם חגגו את חגי ישראל ואף הלכו לבית הכנסת, לא עלה בדעתה שתאלץ לעצור קריירה בשיאה ולהתחיל הכול מחדש.

הטלוויזיה הפינית הכינה עליה סרט עוד בהיותה בברית המועצות והמשיכה אותו כאן בישראל. בעקבותיהם באה הטלוויזיה הגרמנית ואף הישראלית. הזמר דודו פישר נתן לה את הבמה הראשונה בישראל בתוכניתו בטלוויזיה. יצירותיה אף הושמעו מאוחר יותר בסדרת הטלוויזיה של אורי ברבש ולרנר, "משפט קסטנר". כמו כן הלחינה את פסקול תוכנית הטלוויזיה התיעודית "חבצלת שמיר" ששודרה בערוץ הראשון. תוכניות נוספות רבות עליה ועל יצירתה שודרו בטלוויזיה, בכבלים וברדיו - קול המוסיקה ואחרים.

רזדולינה חיברה יותר מ-600 רומנסות ושירים למילים של גדולי המשוררים הקלסיקונים של המאה העשרים ברוסיה, אנה אחמטובה, ניקולאי גומילוב, אוסיפ מנדלשטאם, מרינה צווטייבה, אלכסנדר בלוק, איגור סבריאנין סרגיי יסנין ואחרים וכן מחזורי שירים של טובי המשוררים הישראליים, רחל, יונה וולך, נתן יהונתן, לאה גולדברג ואחרים.

רזדולינה חיברה מוזיקה להצגות רבות ברוסיה וכן את פסקול הצגות תיאטרון החאן "אסתרליין יקירתי" על פי ש"י עגנון, "שימון" מפרי עטו של יצחק בר-יוסף, "ינטל" בהפקת בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ו"ירח דבש מעונן" בפסטיבל תיאטרון קצר ב"צוותא" תל אביב – כולן בבימויו של יורם פאלק. כמו כן כתבה יצירות לתזמורת סימפונית, למקהלות וכן יצירות קאמריות.

יצירתה הסימפונית "רקוויאם", על פי הפואמה של משורר השואה יצחק קצנלסון "השיר על העם היהודי שנהרג" בגרסתה האינסטרומנטלית באורך של כשעה, הוקלטה בצ'כיה בביצוע התזמורת הפילהרמונית של בירתה ההיסטורית של מוראביה, אולומוץ, בניצוחו של מאסטרו ויקטור פלדבריל מקנדה, והופקה על גבי תקליטור. יצירה זו שודרה פעמים רבות בקול המוסיקה ובעוד כ-20 תחנות רדיו ברחבי העולם.

בשנת 2002 הזמין ארגון ICOR מניו יורק, העורך קונצרטים לזכר השואה, את רזדולינה לביצוע בכורה עולמי של הרקוויאם "השיר על העם היהודי שנהרג". הקונצרט בביצוע התזמורת הפילהרמונית של ברוקלין עם רזדולינה בשירה בעברית והשחקן ההוליוודי פריץ ויבר בקריינות באנגלית התקיים בקתדרלת סנט ג'ון בפני קהל של 6,000 מאזינים והתקבל בהתלהבות על ידי הקהל.

בשנת 2003, לרגל מלאות 300 שנים להיווסדה של סנקט פטרבורג, הופיעה רזדולינה בכמה אולמות יוקרתיים בסנקט פטרבורג ובמוסקבה, בהם במרכזים היהודיים בפטרבורג ומוסקבה, במוזיאון אנה אחמטובה ובאולם של מועדון העולמי של הפטרבורגיים. לרגל האירוע אף יצא דיסק עם שירים של משוררים פטרבורגים.

רזדולינה מופיעה בקונצרטים ברחבי הארץ וגם מטעם "אמנות לעם" במספר תוכניות. היא חברה בארגון המלחינים בישראל, באמ"י ובארגון הבינלאומי של נשים מלחינות - IAWM.

מתגוררת בנהריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 זלטה רזדולינה באתר Requiem Survey.