זלמן שושי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף זלמן וינדר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זלמן וינדר מחזיק בידיו את תמונתו בלבוש נשי

זלמן וִינְדֶר (28 בספטמבר 1949 – יולי 2016), שהיה ידוע בכינויו זלמן שוֹשִי, היה תל אביבי שנודע בעיקר בשל היותו קרוס-דרסר.[1] זכה לשם גנאיקוקסינל חביב העיתונות".[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינדר נולד בחיפה ב-1949 להורים ניצולי שואה ילידי פולין. הוא חווה בגיל צעיר את התפרקות משפחתו, כאשר אמו לקתה בסכיזופרניה, ואביו, שהיה אלכוהוליסט, נהג כלפי אמו באלימות. על פי עדותו שהה וינדר כילד בן שמונה בגן הזיכרון בעיר חיפה והתפתה להצעותיהם המיניות של מבוגרים בתמורה לכסף, לטענתו בעיקר מתוך הרצון לחיבה אבהית שחסרה לו ופחות מהמניע הכספי.[3]

בראשית שנות השישים עבר וינדר להתגורר בתל אביב, הפך לחלק מהקהילה הקטנה של עוסקים בזנות בעיר ונודע בכינוי "שושי". בשנות השמונים התפרסם וינדר בראיונות באמצעי התקשורת כאשר חשף את עברו כנער שעבר התעללויות, בעיקר במהלך עבודתו בזנות בגני תל אביב.[4] מאז וינדר התארח בחוגי בית בתפקיד מרצה, תחקירן ומומחה פרטי בנושא הפדופיליה. בנובמבר 1987 הורשע וינדר בסחיטה באיומים של לקוח ונגזרו עליו 5 שנות מאסר בפועל.[5]

מאז סוף שנות התשעים הוא הוזכר מפעם לפעם בעיתונות בדרישות דרמטיות לעזרה במציאת מקום עבודה כגון: "אני על סף הידרדרות מחודשת ומבקש סיוע", "אני קורא לעם ישראל הרחום והחנון", "אני מוכן לעשות כל עבודה, כבר שנים שאני לא עובד בעבודה הבזויה שבה עסקתי כל חיי" וכיוצא באלה.

בשנת 1999 טלפן למזכירות הכנסת, התחזה לרופא ומסר הודעה כוזבת על מות חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, שהיה מאושפז באותה עת. ההודעה התקבלה כמהימנה, והובילה להודעה פומבית על פטירתו של רובינשטיין, דקת דומיה והספד מרגש עליו מפי יו"ר הכנסת דאז אברהם בורג. רק כעבור זמן מה התברר כי ההודעה הייתה כוזבת. המניע לביצוע המעשה היה רצונו לעורר תשומת לב ציבורית למצבו הנפשי הקשה. כתב האישום שהוגש נגדו בגין המעשה בוטל על ידי בית המשפט בהסתמך על חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי, שקבע כי וינדר היה חולה בנפשו בעת ביצוע העבירה ואינו כשיר לעמוד לדין.[6]

בתחילת אוגוסט 2003 ניסה וינדר להתאבד בדירתו בתל אביב. הוא בלע כדורי שינה וזעק לעזרה: "אני על סף הידרדרות ומבקש סיוע".[7] חייו ניצלו בזכות ערנות שכניו לבניין, אשר הזעיקו עזרה רפואית.

בשנת 2005 הודיע וינדר כי החל בהליכי חזרה בתשובה.

במרץ 2011 אושפז במוסד סיעודי ביפו בעקבות נפילה ואיבוד הכרה כתוצאה ממחלת הסוכרת שסבל ממנה.[4]

ב-2013/4 יצאה האוטוביוגרפיה שלו "כל הזלמן בשושי".[8]

ב-11 ביולי 2016 נמצאה גופתו בביתו בתל אביב.[9] ב-13 ביולי 2016 נקבר בבית העלמין ירקון.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ללהקת משינה שיר בשם "קאנטרי ג'ו", שנכתב על ידי שלומי ברכה, גיטריסט וכותב השירים של הלהקה, בהשראת חיי זלמן שושי. ציטוט מתוך השיר: "חדרי ההלבשה דומים בכל מקום, והוא בתור אישה היה יוצא לנקום, והקהל מריע והוא כמעט מגיע, מגיע אל הדרך, הדרך לעצמו, קאנטרי ג'ו".
  • להקת הבילויים הזכירה את וינדר בשיר "נפלא פה": "בבניין הסוכנות בקומה חמישית יושב זלמן שושי, עכשיו הוא פקיד, הוא שותה מהתה ומקליד".
  • סדרת המערכונים ״היהודים באים״ שידרה מערכון על שיחת הטלפון שבה מקבל אברהם בורג את שיחת הטלפון מזלמן שושי ומקבל את ההודעה כי אמנון רובינשטיין נפטר[10].

אוטוביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זלמן וינדר, כל הזלמן בשושי: סיפור חייו של הזלמן המפורסם בישראל מאל"ף ועד תי"ו; תחקיר, כתיבה ועריכה: טל מאור, יהוד מונוסון: אופיר ביכורים, תשע"ד 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]