זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק

זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ה, 1874 - ל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942) היה רוקח ועסקן ציבור ביישוב הישן בירושלים, שימש מנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל ונשיא אגודת אחווה.

חייו ופועלו

נולד בעיר העתיקה בירושלים, בחול המועד סוכות ה'תרל"ה לחנה ביילה ושמחה ('לונדונר') סולובייצ'יק, בנו של אליהו צבי סולובייצ'יק, אשר היה בתורו נכדו של רבי חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת וולוז'ין, ובן דודו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק.

הוא נחשב כ"רופא לא מדופלם" והיה ידוע בכינוי "זלמן אופטייקר" (ביידיש משמעו "הרוקח"), משום שבגיל העשרה המאוחר הוא נסע ללונדון ללמוד רוקחות.

וכמה שנים אחרי ששב לארץ, כשהיה בן עשרים, הוא פתח בית מרקחת בשכונת מאה שערים עם שותפיו יעקב מלומד ומנדל קרמר.

לימודיו ובקיאותו ברוקחות הקנו לו מוניטין בקרב הרופאים ואנשי הקהילה בירושלים; רבים מהם היו מחכים לאישורו לפני שהיו עוקבים אחרי עצות רופאיהם. לעיתים קרובות הוא התבקש להשתתף בהתייעצויות הרופאים שהתלבטו בדרך הטיפול בחולים במצב חמור.

כשהיה בן שמונה עשרה נשא לאשה את חיה רייזה בת משה צבי לוינזון ממייסדי שכונת מאה שערים ומראשוני פתח תקווה. חיה הייתה ידועה בעבודת הקהילה שלה. היא נפטרה בי"ט בסיוון ה'תרפ"ו בירושלים.

בית המרקחת שפתח היה רק אחד מפועליו לצדקה ותרומות לנזקקים. בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשהיה גזבר ועד העזרה של הג'וינט בירושלים, פעל למען הנזקקים לעזרה, החל מביקורי חולים (למרות סכנת הנפילה בידי משמרות הצבא הטורקי שמשירות בו הוא השתמט), וכלה בנתינת תרופות בחינם לכל מי שנצרך להם.

בנוסף לפעילויות הצדקה תרם בחזונו ובמעשיו לבניית הקהילה ולהתרחבותה. כמנהל הוועד הכללי של כנסת ישראל הוא גישר את היישוב החדש עם היישוב הישן כאשר השכיל לשזור את אמונות העבר בפעולות תנועת התחייה החדשה ויזם שיטות חדשות כדי לייעל את פעולות הוועד הכולל. כמו כן שימש כנשיא אגודת אחווה.

סולובייצ'יק הגה מספר רעיונות שהוגשמו, חלקם בחייו וחלקם לאחר מותו. בין השאר, היה מיוזמי שכונת קריית שמואל בירושלים (שנוסד על ידי "אוצר החסד קרן שמואל" בשנת ה'תרפ"ה) ובית הכנסת אוהל רבקה שבמרכזה (מנדבה של רבקה רוטברג).

אף על פי שהיה בין הראשונים לצאת מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, יזם להגדיל את מספר היהודים בעיר העתיקה. הוא ארגן את הקמת אגודת "ש.י.ל.ה" - "שובה ישראל לעיר העתיקה" ושיתף ברעיונו את פנחס רוטנברג (יושב ראש הוועד הלאומי), ומנחם אוסישקין (נשיא הקרן הקיימת לישראל) שתמכו והמשיכו בפועלו זה לאחר מותו ממחלה בל' בסיון ה'תש"ב, 15 ביוני 1942.

משפחתו

בתו חיה שרה נישאה לרב מרדכי יהושע קרויזר, מאבות משפחת קרויזר. בנו, חיים, היה מראשי פקידי בנק אפ"ק, בנו יצחק ליב היה אביו של פרופסור רונלד סאלווי. בנו הוא פיטר סאלווי נשיא אוניברסיטת ייל. נכדו אסף שלוי, בנו של חיים, היה ממייסדי קיבוץ בארי. נינתו מעיין בר ובעלה יורם נרצחו בטבח בקיבוץ בארי ב-7 לאוקטובר.

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "זלמן יוסף סולובייצ'יק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1950
• מתוך ספר הראשון לשושלת בריסק, בהערה שם