זלמן רונקיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בח' בחשוון, בין השנים ה'קע"א-ה'קפ"ז 14101426[1]) היה רב ראש ישיבה ומקובל מגדולי רבני יהדות אשכנז במפנה המאה ה-15, רבן של מגנצא וורמיזא ורבו של מהר"י וייל.

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (מהרי"ל) חי בזמנו במגנצא והתמנה בה כרב עוד בחייו, בדרשת שבת הגדול שלו, נהג ליטול רשות בתחילת הדרשה מרבי זלמן רונקיל מפני כבודו.

פסקי הלכה ודיונים הלכתיים שלו, הובאו בכתבי בני דורו והדור שלאחריו, כמו תלמידו מהר"י וייל[2], מהרי"ל[3], מהר"י ברונא[4] ומהר"ם מינץ[5]. מקובל לייחס לו את הספר "חתן דמים" (פראג שס"ה), הכולל פירושים קבליים לתורה בדרך גימטריה, דרשות ומנהגים לברית מילה וטקסי חתונה. הספר הושלם בידי רבי יצחק בן שמשון כ"ץ, אב"ד ניקלשבורג וערים נוספות, וחתנו של מהר"ל מפראג. אולם, יש המייחסים את הספר לרבי זלמן רונקיל השני.[6]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבין בניו ידוע הרב גוטליב המוזכר בשו"ת מהרי"ל. בין צאצאיו, רבני משפחת ליפשיץ: רבי ישראל ליפשיץ מחבר "תפארת ישראל", זקנו רבי ישראל ליפשיץ מקליווא ואבותיהם שכיהנו כרבנים בקהילות אשכנז ופולין.

הלכות שהובאו בשמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים מיכל, אור החיים, פרנקפורט תרנ"א, פריט 822, עמ' 365–366. (על ספריו)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יודלוב במבוא למהדורת הצילום של ספרו נוקב בסביבת השנים קע"א-קע"ד, ואילו באנציקלופדיה היהודית נכתב "לפני 1426".
  2. ^ שו"ת מהרי"ו סי' קנ"א. בין הדברים כתב: ”ואני למדתי בישיבה של מהר"ז רונקיל ז"ל”.
  3. ^ מהרי"ל מנהגים, ירושלים תשמ"ט לפי מפתח בעמ' תרסג, "מה"ר זלמן רונקיל במגנצא". שו"ת מהרי"ל סימן קעג, שו"ת מהרי"ל החדשות סי' יז וסי' כח.
  4. ^ שו"ת מהר"י ברונא, סימן קכ"ו.
  5. ^ שו"ת מהר"ם מינץ, סימן מ"ט.
  6. ^ ראו יצחק יודלוב, מי הוא מחבר הספר "חתן דמים"?, צפונות י, טבת תשנ"א, עמ' פ–פב, באתר היברובוקס.